מטוס קרנף (הרקולס) נוחת במדבר בלב שטח מדינה עוינת אחרי טיסה ארוכה במיוחד, במהלכה נאלץ הטייס לנצל את תוואי השטח כדי להסתתר מעיני האויב. אחד מגלגלי המטוס פוגע באבן חדה על הקרקע ומנקב את הצמיג. הזמן ביבשה מוגבל ביותר. כל שנייה קריטית. כוח יחידת עילית יורד מהמטוס עם ציוד מתקדם ונעלם כאילו בלעה אותו האדמה. המטוס ממריא ונבלע באופק. למרות גודלו של מטוס התובלה הוותיק, מדובר בכלי משמעותי ביותר בפעולות הדורשות חשאיות. מלחמת צללים.
בעוד זמן קצר יסתיים השלב הראשון בתהליך ההשבחה של מטוסי הקרנף. ארבעה מהם השתתפו במבצע אנטבה. שניים מהם עדיין בשירות. בקרוב יעברו המטוסים תהליך שיאריך את חייהם בלפחות 20 שנה ויגדיל את היכולת החשאית של צה"ל במבצעים מיוחדים - מתחת לאף של אויבי המדינה.
ההיסטוריה של מטוסי ההרקולס בטייסת הציפור הצהובה מרתקת ושלובה בהיסטוריה הסוערת של מדינת ישראל. בשנת 1973, בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים נחתו בישראל 12 מטוסים עם סימנים של הצבא אמריקאי, לאחר שהשתתפו במלחמת וייטנאם. טייסים ומכונאים מחיל האוויר ואפילו מחברת אל-על נאספו במהרה כדי להפעיל את המערך, שצמח בבת אחת.
בנובמבר 1975 זוג מטוסי הרקולס, שבצה"ל כונו "קרנף" פינו כוחות מרפידים שבסיני לבסיס חצרים. הטיסה הייתה תחת עננות כבדה. אחד המטוסים התרסק על צלע הר בג'בל הילאל שבצפון סיני. 20 אנשי צוות אוויר ולוחמים נהרגו. מטוס ההרקולס השני הבחין בפיצוץ וניצל ברגע האחרון. לקחי האירוע הטראגי משפיעים על תרבות הטיסה של מערך התובלה בחיל האוויר עד ימינו.
פחות משנה לאחר האסון הכבד, יצא צה"ל למבצע להצלת 105 נוסעים ואנשי צוות מחברת 'אייר פרנס' שנחטפו לאנטבה. במבצע השתתפו בין היתר ארבעה מטוסי קרנף בפיקודו של מפקד הטייסת סא"ל יהושע (שיקי) שני. הביצועים של מטוסי התובלה פתחו עולם חדש בפני הכוחות המיוחדים. תכנון פורץ דרך וטיסה בחתימה נמוכה סימנו את הדרך לבאות.
קצין בטייסת מסביר כי במבצע אנטבה בוצע תדלוק על הקרקע. "אנחנו יודעים לנחות במדבר, על כביש, שדה קצר, בלי סימון מסלול, כולל תדלוק אווירי. רק למדינות בודדות יש יכולת תדלוק אווירי מקרנף, שדורשת מיומנות גבוהה מאוד". "אתה גם לא שומע אותו, זו עוד ייחודיות שלו", מסביר מפקד טייסת הציפור הצהובה ברגע שמטוס הקרנף המושבח חולף מאות מטרים מעל לראשינו לקראת נחיתה על המסלול בבסיס נבטים.
כשאני שואל את מפקד הטייסת על המבצעים מאז מבצע אנטבה הוא אמר, "בוצעו מבצעים שהשתיקה יפה להם. המטוס הזה נותן למקבלי ההחלטות יותר ביטחון באישור המשימות. אנחנו אומרים בטייסת 'אין מקום רחוק מדי, אין משימה קשה מדי'. אין לנו באמת מגבלה של מרחק. אפשר רק לדמיין מקומות שישראל הייתה בהם. עשינו מבצעים יותר רחוקים מאנטבה. יותר כבדים. לא הכול מתפרסם".
מאז אנטבה, מטוסי הקרנף הפכו בשירות צה"ל לרב-משימתיים. הם השתתפו במשימות מורכבות שלא ניתן להרחיב עליהם ולצד זה גם שמרו על ייעודם המקורי בשורה של טיסות תובלה קלאסיות. במלחמת לבנון השנייה הסתכנו טייסי התובלה מול אש הנ"מ והצניחו ציוד, מזון ומים בשמי דרום לבנון, שם סבלו כוחות היבשה ממצוקה קשה. בשנה שעברה ביצעה הטייסת הצנחה של כאלף חיילים מחטיבת הצנחנים בסבבים שונים במהלך יום אחד. טייסי הקרנף מתמחים גם בהצנחת כוחות קומנדו בלב ים למשימות מיוחדות, הארת תאי שטח גדולים באמצעות פיזור אמצעי תאורה בשמיים, משימות חיפוש והצלה, סיור ימי, פעולות באזורים מאוימים, פינוי רפואי, ומשימות תדלוק של כלי טיס שונים. יכולת הקצה של הקרנף כוללת טיסה נמוכה, חשאית, בלילה וביום תוך שימוש במנחתים קצרים הכוללים אספלט ושטחי עפר.
המזרח התיכון עובר שינויים משמעותיים בשנים האחרונות שמשפיעים באופן ישיר על העליונות של חיל האוויר הישראלי. בולטת במיוחד הנוכחות של צבא רוסיה ועמה כניסה של מערכות לחימה מתקדמות לסוריה ולמדינות נוספות באזור. קצין בכיר בטייסת מסביר כי אנשי הצוות מנסים כל העת להגדיל את יכולות המטוס. "במיוחד כשאנחנו יודעים שהאתגרים על הגבולות משתנים וכל אירוע שמתפרץ מרים אותנו לאוויר, אנחנו צריכים לבצע תמיד התאמה של המערכות לצורות הלחימה החדשות שלנו", אמר הקצין הבכיר. כך הוחלט על השבחת מטוסי ההרקולס הישנים, שאחד מהם יוכתר כמבצעי כבר בתקופה הקרובה. בשלב הבא יכנסו לתהליך ההשבחה שני מטוסים שהשתתפו במבצע באנטבה.
כבר בשנת 1998 הוחלט להטמיע במטוס ה'קרנף' תצוגה עלית בקסדה ומכשיר אמצעי ראיית לילה. אך הטייס נדרש עדיין להשתמש במפה מודפסת על נייר שמונחת על ברכו כדי לנווט, לחשב גבהים במהירות או לאמוד טווחים. אל"מ (במיל) גדי קופרמן, לשעבר מפקד טייסת הרקולס וכיום יועץ עסקי ל'אלביט' מסביר: "כשאתה טס בטיסה מאוימת, במיוחד בלילה, אין לך זמן לעשות אנליזה למכשירים ולחשב חישובים כבדים. אתה רוצה שכל הנתונים הרלוונטיים יופיעו לך ישר מול העיניים".
בשנת 2006 התחדד הצורך להשביח שוב את הקרנף, במקביל לכוונה להצטייד במטוסי הדור הבא מדגם C-130J המכונים בחיל האוויר הישראלי 'שמשון'. בשנת 2014 זכתה חברת אלביט להוביל את תהליך ההשבחה ובספטמבר 2015 בוצעה הטיסה הראשונה במטוס המושבח. בחודשים הקרובים יימסר המטוס הראשון שיקרא בשלב זה פשוט 'הקרנף המושבח'. השינויים כוללים בין היתר את החלפת הכנף המרכזית, שדרוג תא הטיס, השבחה אוויונית, מערכת הגנה עצמית, מערכות שליטה ובקרה, מערכות ניהול מידע, טייס אוטומטי והתמצאות מרחבית. בפועל, עשרות שעונים אנלוגיים ומתגים הוחלפו בשישה מסכי מחשב מתקדמים. המטוס צויד במכ"ם חדש של חברת 'נורתרופ גרומן', בדומה למכ"ם של ה C-130 J החדש. כן הותקנו מערכות ניווט מתקדמות, מערכות קשר, ותצוגה עילית תוצרת ישראל המאפשרת לטייס להביט בקדמת החלון ולראות על גבי מסכים שקופים מידע רלוונטי כמו מפות, נתונים, וידאו מחיישני המטוס והשתקפות של האמצעי התרמי.
"ישראל חברה במועדון מצומצם של שלוש מדינות בזכות הטכנולוגיה הזו, שהופכת את המציאות לתלת ממד בתא הטייס ומראה לא רק נתונים בסיסיים, אופק, מהירות תגובה, אלא תמונת עולם חיצון שמוקרנת על התצוגה העילית לטובת תנאי מזג אוויר מורכבים", הסביר קופרמן. "לא צריך ללקט מידע בתוך ה'קוקפיט'. נתונים בתצוגת עלית מפנים את הקשב של הטייסים לביצוע המשימה ולא צריך לנתח ולחשב נתונים או להניח מפה קשיחה על הברך באמצע הטיסה". הערכות בחיל האוויר הן שהמטוס ישרת לפחות עוד עשרים שנים.
המטוס המושבח נוחת. אנחנו מטפסים אל תא הטיס וטייסי קרנף ותיקים שראו כבר הכל מחייכים מאוזן לאוזן. "אנחנו ממציאים את הגלגל מחדש והפוטנציאל המבצעי גדל", מסביר מפקד הטייסת. "אנחנו ממש כותבים ספרות ותורת לחימה חדשה. זה עולם אחר".