פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      משנה כיוון: כדי להכריע את דאעש - מצרים מתקרבת לחמאס

      חמאס החליט להילחם בסלפים בעזה, כולל אלו המזוהים עם ארגון המדינה האסלאמית. מצרים, שרוצה לראות את חמאס נלחם בדאעש מחוז סיני במקום לסייע לו, תנסה להגיע לשם כך להסדרה ביחסים עם הארגון

      משנה כיוון: כדי להכריע את דאעש - מצרים מתקרבת לחמאס
      עריכה: טל רזניק

      (בווידאו: ארגון דאעש בסיני, באוגוסט)

      לא פעם מצאו את עצמם בכירים ישראלים, כמו גם עיתונאים, יושבים נדהמים אל מול גל הקללות והנאצות שהיו בפיהם של בכירים מצרים כשנדרשו לחוות את דעתם על חמאס. אחד מאלופי פיקוד הדרום לשעבר אף נדרש באחת הפעמים להרגיע את אחד מעמיתיו המצרים בתיאוריו הצבעוניים על בכירי הארגון השולט בעזה, שכללו התייחסויות רבות לאימהות של אותם בכירים. המצרים תיעבו את חמאס ולא הסתירו זאת, בוודאי לאחר עלייתו של עבד אל פתאח א-סיסי לשלטון במצרים בקיץ 2013.

      צבא מצרים חסם מאות מנהרות שפעלו בין עזה לסיני ויצא למלחמת חורמה בהברחות ממצרים לרצועה. אולם, במזרח התיכון החדש הכול אפשרי ונדמה שמצרים, אויבת האחים המוסלמים (ארגון הגג של חמאס), החליטה לשנות את יחסה והתנהלותה מול חמאס. הכיוון החדש ביחסי מצרים וחמאס אינו נובע כנראה מטעמים של חיבה פתאומית כלפי הארגון, אולי יותר מטעמי "שנאת דאעש".

      השינוי כבר נראה בשטח ומעורר כמובן לחץ בצד הישראלי. לפתע המצרים פותחים את מעבר רפיח - אפילו להכנסת סחורות, והשבוע סיפרו בכירים בארגון כי ראש ממשלת חמאס לשעבר איסמעיל הנייה שעשוי להפוך לראש הלשכה המדינית של הארגון, מתכוון לבקר בקרוב בקהיר. הנייה ששוהה כבר חודשים ארוכים מחוץ לרצועה, יצא באישור מצרי מעזה לכאורה רק כדי לקיים את מצוות החאג'. אלא שמאז כבר עברו הרבה מים בוואדי עזה, והנייה עדיין בחו"ל. הוא מבקר במדינות ערב ואפילו במדינות מוסלמיות לא ערביות. לא סתם סיפר אוסאמה חמדאן שאחראי על הקשרים הבינלאומיים בחמאס, בראיונות שעשה בתקשורת על התקרבות של הארגון לא רק למצרים, אלא גם לאיראן.

      אימונים של דאעש בסיני 06 פברואר 2016 (צילום מסך)
      אנשי דאעש בסיני

      הנייה שעשה נפשות בחו"ל למען בחירתו כראש הלשכה המדינית של הארגון, פעל גם כדי לחזק את הקשר של הארגון עם מדינות שונות ברחבי העולם המוסלמי. יתרה מכך, המצרים התירו גם לבכירים אחרים לצאת מהרצועה יחד עם הנייה, בהם רווחי מושתהא, מאנשי המפתח של חמאס, שנחשב לאחד האישים הקרובים של יחיא סינואר, האיש החזק של חמאס בעזה.

      מושתהא, בן 57, ששוחרר רק ב-2011 מבית הכלא בישראל במסגרת עסקת שליט, נחשב לאחד מנותני הטון בארגון ויש לו השפעה גדולה על הזרוע הצבאית. הוא ניצל את ההזדמנות לצאת מהרצועה לא רק למטרות "דתיות" מתברר, אלא גם כדי לבלות עם רעייתו הצעירה שלה נישא לאחר 2011.

      אז מה בדיוק הוביל לדרמה הזו ביחסי חמאס וקהיר ולהתקרבות חסרת התקדים? שינוי הכיוון התחיל בחמאס ובהחלטה שלו לצאת למלחמה בארגונים הסלפים ברצועה. מבחינת חמאס הסלפים ובכלל זה אלו שמזוהים עם דאעש, הפכו לאיום של ממש, בעיקר אידיאולוגי אך גם מעשי למרות מספרם הקטן יחסית בעזה (כ-800-700 סלפים ברצועה מתוך אוכלוסייה של כשני מיליון איש).

      רווחי מושתהא, ממשוחררי עסקת שליט, עם אשתו במרכז קניות במפרץ הפרסי, ינואר 2017 (מערכת וואלה! NEWS)
      כך מבלים בכירי חמאס בעזה בביקורים בחו"ל. מושתהא במרכז קניות במפרץ עם אשתו
      רווחי מושתהא, ממשוחררי עסקת שליט, עם אשתו במרכז קניות במפרץ הפרסי, ינואר 2017 (מערכת וואלה! NEWS)
      מושתהא עם אשתו

      שיגורי הרקטות של הקבוצות הסלפיות לעבר ישראל יצרו כאב ראש לא קטן בלשון המעטה עבור חמאס, בעיקר לנוכח הסלמת התגובה הישראלית בחודשים האחרונים. אולם האיום המשמעותי יותר הוא הפנימי כמובן. לא פחות מ-40 אנשי חמאס הצטרפו בשנים האחרונות לקבוצות הסלפיות השונות וחלקם אף חצו את הגבול והצטרפו ל"מחוז סיני" של דאעש. מדובר בזליגה גם של מפקדים בזרוע הצבאית של חמאס, ובכלל זה כאלה הנחשבים ל"מומחים" בתחומם: הפעלת טילי נ"ט, מטעני חבלה גדולים וכו'. לכך צריך להוסיף את הרצח של פלסטיני שיעי בידי סונים קיצונים, וכן את הרצון להתקרב למצרים.

      וכך, יצא חמאס לפני כחודשיים למבצע שבמסגרתו נעצרו כ-200 פעילים סלפים ברחבי רצועת עזה, חלקם על רקע של ירי רקטות לעבר ישראל, אחרים בגין פעילות דתית-אידיאולוגית שחמאס ראה בה קריאת תיגר על שלטונו. לא ברור כמה מהם נותרו במעצר אך המגמה הייתה ברורה. תחילה היה מדובר בפעילים סלפים שלא היו קשורים למחוז סיני של דאעש ולכן הדבר לא הוביל לחיכוך עם השכנים מהמחוז. אולם לאחרונה עצר חמאס בעזה גם את אנשי "לוואא א-תווחיד", שנחשבים לקרובים מאוד לדאעש ולפתע נוצר משבר ביחסים.

      האסיר יחיא סינוואר ששוחרר בעסקת שליט יחד עם ראש ממשלת חמאס איסמעיל הנייה בטקס קבלת פנים בעזה, אוקטובר 2011 (AP)
      הנייה וסינואר (צילום: אי-פי)

      אחד מראשי דאעש בסיני כינה את חמאס "כופרים" ומפקדי מחוז סיני הורו למבריחים בגזרת רפיח לעצור לגמרי את הכנסת הסחורות מסיני לעזה, בעיקר זו שמסייעת לחמאס בתעשייה הצבאית שלו. אמנם מספר המנהרות בגזרה הזו היה מועט גם כך ובכל זאת, בשנים האחרונות דאעש המשיך לספק לחמאס לא מעט חומרים דו שימושיים שישראל אסרה בזמנו על הכנסתם ממעבר כרם שלום לעזה. לדוגמה: כבלי פלדה, מקדחים, משאבות ואלקטרודות. אך כאמור לפני כמה שבועות דאעש טרח ליצור קשר עם המבריחים, באופן פרטני ממש ולהזהירם שמי שיאפשר הכנסת סחורות לעזה ישלם על כך בראשו. בנוסף עצר דאעש גם את הכנסת הסיגריות לעזה, אך זאת מטעמים דתיים שכן העישון אסור על פי קיצוני דת האסלאם.

      המהלך הזה של "המחוז" הוביל לצעדי ענישה מצד חמאס: הוא עצר את הכנסת אמצעי הלחימה מעזה לסיני ולפני כשבועיים, כפי שנחשף כאן, עצר את אחד מפעילי "המחוז" הבולטים, מוחמד רמילאת שהיה בתוך עזה, בניסיון להפעיל לחץ על דאעש להמשיך בהברחות. ולמרות המתיחות הקשה בין שני הארגונים, נדבך אחד לפחות נשמר גם ברגעי המשבר, גם אם במידה פחותה, והוא הכנסת הפצועים מקרב אנשי דאעש לתוך הרצועה. ל"מחוז" אין למעשה מרכז רפואי בסיני שבו הוא יכול לטפל באנשיו הפצועים מהלחימה עם צבא מצרים ולכן המוצא (הרפואי) היחיד שיש לו, היא רצועת עזה. וכך עמוק עמוק מתחת לרדאר, חמאס ודאעש שומרים על תיאום בתחום הזה וזוכים לשיתוף פעולה מצדם של רופאים מוכרים ומפורסמים בעזה.

      נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי ויו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בקהיר, מאי 2016 (AP)
      הבין שהמצב בעזה לא ישתנה. א-סיסי ואבו מאזן (צילום: אי-פי)

      ומה דוחף את המצרים להפשרה הזו ביחסים עם חמאס? ראשית צריך לומר, בחודשים האחרונים היינו עדים למשבר של ממש ביחסי מצרים ויו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. הבחירות האחרונות להנהגת הפתח במסגרת כינוס הוועידה השביעית תוך הרחקת מוחמד דחלאן, בעל הברית של מצרים, הביאו להתרחקות מצרית גם מתנועת פתח כולה, לפחות כל עוד אבו מאזן מוביל אותה. ומכאן בעצם החלו להירשם צעדי ההתקרבות הראשונים - בעיקר סביב פתיחת מעבר רפיח.

      אולם לאחרונה ניכר שמדובר בהרבה מעבר לרק ניסיון לפגוע במעמדו של אבו מאזן. נראה שהמצרים הבינו שהמצב ברצועה לא צפוי להשתנות בקרוב ועליהם להתנהל עם המציאות הנוכחית, כלומר, מצרים רוצה לראות את חמאס נלחם בדאעש מחוז סיני במקום לסייע לו, פועל להפסקת פיגועים נגד צבא מצרים בסיני שנסמכים על סיוע מהרצועה, ועוצר את התעמולה המשתוללת בעזה נגד הנשיא א-סיסי. לשם כך עליה לנסות ולהגיע להסדרת יחסים מול חמאס.

      מעבר רפיח בין רפיח לחצי האי סיני – רצועת עזה, יולי 2014 (רויטרס)
      פתיחת המעבר באופן קבוע תביא לחיזוק חמאס על חשבון אבו מאזן. מעבר רפיח (צילום: רויטרס)

      ההסדרה הזו תכלול מהצד המצרי, פתיחה של מעבר רפיח באופן קבוע יותר, מתן אישורים לבכירי הארגון לצאת ולהיכנס מהרצועה וכן לתושבים וגם סיוע בפרויקטים אזרחיים לחמאס. כך בין היתר התירה מצרים בחודש האחרון הכנסה של חומרי בניין דרך מעבר רפיח, כמו מלט, שלא באורח פלא כבר משמש את הזרוע הצבאית בהקמת מנהרות נגד ישראל. עם המלט נכנסו גם מכוניות חדשות לרצועה ממצרים ואופנועים. וזה בעצם הכיוון שאליו מתכננת כעת מצרים להתקדם יחד עם חמאס: הסדרה רשמית של היחסים בפיקוח ביטחוני מצרי.

      בקהיר מודעים חלקית לפחות ליתרונות והחסרונות שכרוכים במהלך הזה. אין ספק שפתיחת מעבר רפיח לדוגמה באופן קבוע, תביא לחיזוק חמאס על חשבון אבו מאזן ולמעשה תכשיר את שלטון הארגון ברצועה. מנגד כאמור, אם חמאס ינקוט צעדים קשים יותר נגד דאעש הדבר עשוי להוביל להפחתה ניכרת בהתקפות הטרור בחצי האי מצד "מחוז סיני". חמאס מצדו מבין שאם מצרים תאפשר חופש תנועה למנהיגיו (כמו הנייה, מושתהא והאחרים) מעמדו הבינלאומי של חמאס יתחזק. ואולי חשוב מכל, ביחסי הכוחות בתוך חמאס, תוכל הנהגת הרצועה ליטול שוב לידיה את מושכות השלטון מידי הנהגת חו"ל. ואולי רק אולי, הנייה, סינוואר ומושתהא יהיו בעלי הבית האמתיים בארגון על חשבון חאלד משעל וחבריו מקטאר וטורקיה.