יוזמת הצעת החוק של השרה איילת שקד לשיוויון בנטל המזונות בין אבות לאמהות, מושתתת על חלוקת נטל ההורות. החוק הקיים כיום מפלה ומטיל באופן כמעט מוחלט את נטל המזונות על האב. הצעת החוק מבקשת לקדם ערכים של שיוויון ולקבוע כי החובה תוטל באופן שווה על שני ההורים תוך בחינת הכנסותיהם ורכושם הנזיל, וכן תוך בחינת זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים.
דיני המזונות נשלטים בידי הדין העברי ועל פיו גברים נושאים במלוא תשלום המזונות בעבור ילדיהם. המצב עד כה תאם דפוס חיים שבו עיקר נטל הפרנסה הוטל על הבעל בעוד האשה נותרה בבית ולא יצאה לעבודה. מצב זה שאינו תואם את צורת החיים הנוכחית שבה אישה יוצאת לעבודה ומשתכרת סכומים נאים, יצר ויוצר מצבים בלתי סבירים בעליל שבמסגרתם חויבו אבות בתשלום מזונות הקטינים לידי האם אף במקרים שהכנסתם הייתה דומה לזו של האם או אף נמוכה ממנה.
שינוי מבורך נוסף שהלך וצבר תאוצה הינו מעורבות יתרה של האבות בגידול ילדיהם, באופן שהילדים שוהים עם האבות זמנים ממושכים ורחבים ובכך נוצר נדבך נוסף בשיווין שבים ההורים הן בגידולם והן בתמיכתם הכלכלית. המציאות הזו דורשת לשינוי מהותי על בסיסו הוגשה הצעת החוק.
הצעת החוק המוגשת על ידי השרה שקד מושתת על מסקנות ועדת שיפמן, שהוקמה בשנת 2006 על ידי השר חיים רמון, על מנת לבחון באופן מקיף את נושא המזונות בישראל. מסקנות הוועדה מושתתות על האחריות והחובה ההורית המשותפת המוטלת על שני ההורים לכלכל את ילדיהם.
עם השנים, ניסו בתי המשפט להתמודד בדרכים שונות עם מצב בלתי אפשרי זה וניסו "לרבע את המעגל", ולמצוא דרכים יצירתיות יותר או פחות על מנת להגיע לתוצאה יותר שיוויונית וצודקת.
אין ספק כי הצעת החוק מתבקשת לאור המציאות שבה אנו חיים, ואין לשעות לחששותיהם של המתנגדים לו - בין לאור החשש המועלה על ידם לתביעות שיוגשו לצורך הקטנת דמי המזונות, או להחרפת המחלוקות סביב נושא המשמורת והסדרי הראיה. חזקה על שופטי בית המשפט לענייני משפחה כי ייטיבו לאבחן אם הבקשות מוגשות מטעמים טקטיים בלבד.
נדמה כי המחוקק מבקש כיום להתאים עצמו לפסיקה הקיימת ולחוקק חוק שיעלה בקנה אחד עם ערכים של שיוויון וקידמה כמו גם עם המציאות בשטח ואם הצעת החוק תעבור הרי שאנו בפתחה של מהפכה של ממש.
הכותב הוא מומחה לענייני משפחה, בעל משרד עורכי דין.