מלכות: הנשים שעושות בית ספר לשחקני הפוקר

מצד אחד, ג'ניפר טילי. מהלכיה של שחקנית הפוקר המקצוענית זוכים לאלפי צפיות ביוטיוב ולא בגלל שהקריירה הקודמת שלה כשחקנית קולנוע כללה השתתפות ומועמדות בפרס על הסרט המצליח "קליעים מעל ברודווי". אמנם גובה ההימורים שהיא בוחרת לבצע נחשב מתחת לממוצע לעומת שחקנים אחרים ויכולתה לקרוא ולנתח את יריביה לשולחן מוטל בספק, אבל קשה למצוא שחקן טקסס הולדם חובבן שלא שמע לפחות פעם בחייו את השם שלה.

לג'ניפר טילי יש ארסנל קטלני במיוחד שמהמם כל גבר שיושב לצדה או מולה בשולחן הפוקר, ומנסה לקחת ממנה את כספה. שחקני פוקר המצליחים בעולם נחשבים לאמני הריכוז והמיקוד, אבל לך תנחש איזה קלף היא מחזיקה כשהמחשוף הנדיב שלה כמעט בולע את ערמת הז'יטונים שלפניה. לא פעם זכתה טילי לכינוי The queen of cleavage ומי שישוב לסרטונים ויתאמץ להביט בפניהם הנבוכים של יריביה לשולחן, יוכל לקלוט את הניסיונות הנואשים להסית את המבט אל עיניה.

מצד שני, אנט אוברסטד. שחקנית פוקר נורווגית מפחידה שחמושה תמיד במשקפי שמש שיסתירו את עיניה. אוברסטד, עוד לא בת 30, זכתה להיכנס להיסטוריה לאחר שבגיל 17 בלבד, הייתה לשחקנית הצעירה אי פעם שזכתה בטורניר הפוקר היוקרתי World Series of Poker Europe (WSOPE). אוברסטד היא הניגוד המוחלט של ג'ניפר טילי המוחצנת. היא שקטה, גופה מלא ומצונף וטעמה האופנתי שנוי במחלוקת. בראיון שקיימה לאחר הזכייה היא הסבירה שבמשחק טקסס הולדם, מיקום השחקן בשולחן חשוב הרבה יותר מחוזק היד (הקלפים) ושיכולתה לצפות את מהלכי היריב, בעיני רנטגן כמעט, הביאו לה את הפרס הראשון בשווי ארבעה מיליון דולר.

על פניו זה נראה פשוט. אבל בין אם מדובר בגאונות מתמטית או שימוש בהסחת דעת פיזית או מנטלית, טילי ואוברסטד הן קודם כל שחקניות טקסס הולדם מצוינות, במשחק שנחשב לגברי ומאצ'ואיסטי. בישראל למשל, ההערכות הן כי כחצי מיליון שחקנים - חובבנים ומקצוענים - אוספים ז'יטונים לפחות פעם אחת בשבוע. מספר הנשים מתוכם, מגרד את העשרה אחוזים.

השאלה היא, מדוע בעצם? הרי פוקר מיסודו, הוא משחק של ניהול סיכונים וקבלת החלטות. הדרישות הבסיסיות שלו כוללות בית היתר איסוף מידע ממגוון מקורות ועיבודו בטווח זמן קצר, ונטרול של האגו - תכונות נשיות להפליא. ביקרנו בכמה שולחנות שבהם שולטות הנשים ביד רמה כדי להבין איך זה שכל אישה שמתיישבת מול ז'יטונים נתקלת במבטים ספקניים והרמת גבות צינית מצד הגברים בשולחן, ולמה יש כה מעט שחקניות פוקר?

במשחק בו לא מפסיקים למתוח את סף הרגש (והארנק), לנשים יש יתרונות מוגדרים מאוד. המיומנות הגדולה היא לדעת מתי ללחוץ על ההדק ומתי לנהוג בשמרנות. למי ששומע את הדברים וחושב על בת הזוג שלו צריך לומר שזה לא במקרה. בפוקר, הסבלנות משתלמת.

לא מאמינים? תשאלו את רוני קגן, שחקנית פוקר חובבנית בת 44 מראשל"צ, שישבה פעם 12 שעות בהמתנה לרצף הקלפים שהביא לה זכייה של 1,800 דולר באחד מהטורנירים שארגן איגוד הפוקר הישראלי. כבר 12 שנים היא השחקנית היחידה בקבוצה גברית כמעט מוחלטת שנפגשת בתדירות של פעם או פעמיים בשבוע כדי לטורניר טקסס הולדם.

"כל השנים פוקר נתפש כספורט גברי וגם אני, כשהצטרפתי לראשונה למשחק, נתקלתי במבטים מוזרים. במקרה שלי, פגשתי אנשים מאוד נחמדים ומהר מאוד הפכתי להיות הגננת של הקבוצה", אומרת קגן. כמי שטיפחה קריירה ארוכה בשוק ההון, שגם הוא נחשב לגברי מאוד, ולפני שנה יצאה לדרך עצמאית כבעלת בוטיק בגדי נשים, היא מודעת ליתרונות הנשיים המובהקים שיש לה על השולחן. "לנשים לא חסר אגו אבל הן מעבדות הרבה יותר מידע מגברים. המטרה היא להשתמש בו בתבונה כדי למקסם את הרווחים. אני מאוד אוהבת לשחק טורניר ארוך, כי אז היתרון הוא גדול יותר ואלמנט המזל מצטמצם".

לדעתה, הסיבה לכך שמספר הנשים שמשחקות פוקר הוא עדיין נמוך ביחס לגברים, היא שפשוט אין מי שילמד אותן את הכללים הבסיסיים. "מי שמחפשת ללמוד לשחק פוקר לא תתקשה למצוא פתרון, אבל הבעיה היא שיש המון נשים שהיו יכולות להיות שחקניות מצוינות בלי שהן יודעות על כך".

מנעד הסיכונים בפוקר הוא כמעט אינסופי. גם אם משמיטים מהמשוואה את פרמטר המזל, נראה שהדרך לקחת את הקופה רצופת בלופים ודעות קדומות. על כך יכולה להעיד מארי לוי, צלמת בת 27 מחולון, שהתאהבה בפוקר לפני חמש שנים ומאז היא ובן זוגה לא קמים מהשולחן. "כשאני בשולחן, פוסקים הצחוקים הגבריים הרגילים והיחס אליי משתנה. מבחינתם, הגעתי בכלל לבחון את המזל שלי ואני נחשבת לטרף קל. אני יודעת שהם חושבים שהכסף שלי זמין יותר ואם אני מהמרת אז בטוח יש לי את היד החזקה ביותר. גברים פשוט לא מעלים על דעתם שאישה יכולה לבלף אותם".

הבלוף האמיתי הוא, שמארי בכלל לא אוהבת להמר וכל חייה ברחה מביקורים בקזינו. "בן זוגי היה נכנס לקזינו ואני הייתי מתייבשת בצד. פעם אחת צפיתי במשחק פוקר והתרשמתי. הלכתי לשחק ב'זנגה' (יישום של פייסבוק שמאפשר משחק פוקר וירטואלי) ולמחרת התיישבתי לשחק בקזינו. אני זוכרת היטב שכולם שיחקו עם הז'יטונים ודיברו עם הדילר, אני ניסיתי לקרוא את שפת הגוף שלהם. גברים הרבה יותר מוחצנים, הם אומרים משהו או עושים תנועה מסגירה ומיד שוכחים ממנה. הם לא יודעים שנשים זוכרות הכול? גם אם הפסדתי יד, אני אשב בשקט ואחכה בסבלנות לנקמה שלי".

הנקמה של מארי לא איחרה לבוא. באחד הבילויים בקזינו היא הפסידה כ-2,000 יורו ביום אחד, אבל במקום לפרוט עוד מזומנים ולנסות לשבור את הקללה, היא קמה וחזרה למלון. למחרת התייצבה בקזינו וגרפה 4,000 יורו. "בעבר לא הייתה לי משמעת עצמית כזאת. לשחקני פוקר יש גאווה מצ'ואיסטית והמון אגו אבל כדי להרוויח צריך לנטרל את הרגש ככל האפשר. זה אומר לא לפחד ולחשוב בהיגיון: אם יש לי 70 אחוז לנצח את היד אני אסכן את כספי ויהי מה".

גם בעלה של מארי, אלירן, הוא שחקן פוקר אבל לא ברמות שלה. "צריך לדעת לנהל את זה", הוא מודה, "יש לנו חשבונות נפרדים להוצאות השוטפות ולמשחקי הפוקר ואנחנו לא נותנים לפוקר להשפיע יותר מדי על החיים שלנו. אני יודע שלא יאמינו לי, אבל כשאני צופה בה משחקת אני מוחמא מאוד ודוחק בה להפוך את זה לקריירה".

גם מור קמבר, בת 25 מקיבוץ בית אלפא שבצפון, מדברת על קור רוח וסבלנות כתכונות נשיות מובהקות שדרושות לשחקניות פוקר. "כשאני מתיישבת ליד השולחן בדרך כלל יש דממה. אני ממש יכולה להקשיב למחשבות שלהם, כאילו נשים מציגות רמת משחק נחותה משלהם. קרה לא פעם שהגברים לא נענו להימור שלי, כי היו בטוחים שאם סיכנתי כסף אז לבטח היד שלי חזקה מאוד, כי אחרת אין סיכוי שאשתתף במשחק. אני יודעת לנצל את המצב הזה לטובתי ולבלף יותר, אבל בפנים זה גם קצת מתסכל אותי שהם לא מרגישים שאני שווה מולם".

קמבר, עובדת בתחום הסייבר, נהנית מאוד "לחקור" את יריביה למשחק ובאחרונה אף החלה להשתתף בטורנירים גדולים בחו"ל עם בן זוגה. את הטקסס הולדם גילתה לראשונה כשהייתה בת חמש וצפתה עם משפחתה בשידורים חיים של ערוץ ESPN. לדבריה, המוטיבציה היא להמשיך ולהשתפר כדי להניב רווחים גבוהים יותר מהמשחקים. "אני לומדת משהו חדש על המשחק בכל יום ומה שהכי מרתק אותי זאת היכולת לאסוף מודיעין ולבצע את המהלך הנכון. אני יודעת שפוקר אמור להיות משחק נטול רגשות אבל תמיד יהיה מישהו שיהיה לי עניין לנצח אותו יותר".

"ההבדל טמון באופי המשחק", סבור סטס טישקביץ, שחקן פוקר מקצועני ואחד ממייסדי האקדמיה הישראלית לפוקר. "נשים מתייחסות לפוקר כאל משחק חשיבה חברתי אינטלקטואלי, בניגוד לגברים שמחפשים להרוויח כסף קל בזמן סביר. אם נוציא את אלמנט הרווח הכלכלי מהמשחק, נראה שמרבית הגברים ייאבדו עניין. ניתן לראות את ההבדלים בין שני המינים בבירור כמעט בכל שולחן. הגברים רוצים להיות מעורבים בכל יד ואם הם בחוץ, הם משועממים. לנשים, לעומתם, יש אינטליגנציה רגשית גבוהה ורצון לאסוף עוד מידע גם כשהן לא חלק מהספוט".

שחקנית ותיקה נוספת, שירי פאור, בת 38, מנהלת מועדון ברידג' מתל אביב, מדברת גם על אינטואיציה נשית חזקה במיוחד שמנטרלת גברים באופן גורף. "מעבר למתמטיקה, יש לנשים תחושת בטן שיודעת להגיע בדיוק בזמן ולתת את המידע הנכון בזמן הנכון. ברור שזה לא תמיד מצליח אבל ב-90 אחוז מהמקרים זה עובד".

המלחמה בין שני המינים צפויה להחריף ככל שמספר הנשים שיערמו ז'יטונים ילך ויגדל. "אני נתקלת בלא מעט תגובות שוביניסטיות בשולחן", מתארת יהל עיני, שחקנית פוקר מקצוענית בת 33 מתל אביב. "פעם שיחקתי מול גבר שכל הערב לא הפסיק למלמל שמוזר לו לשחק עם אישה, שלא נעים לו לקחת את הכסף שלי. במקרה אחר גבר הגיע באיחור אל השולחן ומיד פנה אליי בשאלה 'בת הזוג של מי את'?, כי כמובן שלא ייתכן שבאתי לשחק מרצוני החופשי".

אני חושבת שאין הרבה נשים שמשחקות פוקר רק כי אין מי שיחשוף את המשחק בפניהן. זה הרי משחק בנים כזה, כמו כדורגל, שנשים לא מוזמנות אליו בדרך כלל", היא מסבירה.

גם הנקמה שלה, כמובן, מוגשת קרה אל השולחן. "אני מודעת לסטיגמות עליי ואם אני מגיעה לשחק במקומות שלא מכירים אותי, בשעה הראשונה אני מתנהגת כמו 'תיירת' חסרת מושג שנקלעה לשולחן במקרה". איך זה נגמר בסוף? כמו תמיד בפוקר, בבלוף מנצח.