רואי נאור, תלמיד מחקר במכון ויצמן למדע, עומד לבלות את השבועיים האחרונים של החודש בחליפת חלל, מנותק מכל קשר ישיר עם כדור הארץ, ולמעשה, יחיה על "מאדים". נאור, בן 30 מקיבוץ נען, הוא נציג ישראל מטעם סוכנות החלל של משרד המדע בהדמיית מאדים ייחודית במדבר יוטה שבארצות הברית, שבמסגרתו יבצע יחד עם חמישה נציגים נוספים מדינות אחרות מחקרים גיאולוגיים הדומים לאלה שאולי יבוצעו יום אחד בכוכב בידי אסטרונאוטים.
"מדובר בתכנית שעושה סימולציות מחקר במאדים, ופועלת כבר כמה שנים עם חוקרים מתחומים מגוונים", סיפר אתמול (שני) נאור בריאיון לאולפן וואלה! NEWS. "לפני שנה וחצי הכרתי חמישה חוקרים בתכנית של אוניברסיטת החלל הבינלאומית בשיתוף עם נאס"א. הפכנו לצוות, הגשנו רעיון למחקרים שנערוך בסימולציה, והתקבלנו לתכנית".
עוד בוואלה! NEWS:
"האב הגיבור": פרידה מדוב הפנדה שסייע להציל את בני מינו
הו, האימה: צפו בקרב מטורף בין נחש פיתון לעטלף - שהסתיים בהפתעה
בתוך עשור נגור בכפרים משוכללים על הירח - וככה הם יראו
הדמיית מאדים, מיזם שהקימה "אגודת מאדים" (Mars Society), ארגון בינלאומי שמוקדש לעידוד חקר ויישוב כוכב הלכת האדום, במטרה לדמות את החיים על הכוכב בתנאים על פני כדור הארץ, כדי לפתח טכנולוגיות ולהסיק מסקנות לגבי מחקר אנושי עתידי על מאדים. המדבר הגבוה של יוטה נבחר למשימה בשל האקלים והאופי הסלעי במקום, המזכיר תופעות גיאולוגיות על מאדים, וכן בשל הניתוק מציוויליזציה קרובה.
סדר היום ב"מאדים" נוקשה מאוד. הצוות, שיחל את משימתו ב-15 בינואר, יגור במבנה בצורת גליל, דומה למבנים מתוכננים על מאדים, שיספק את צרכי הקבוצה כגון בישול ולינה. הקצבת המים מוגבלת ומקלחת תורשה פעם בשלושה ימים. על הצוות לנוע מחוץ למבנה כקבוצה בלבד בחליפה מיוחדת עם קסדה ובלון חמצן. על הצוות נאסר להשתמש בטלפונים ניידים ועליו לתכנן את ניצול אספקת המזון כך שיספיק לכל משך המשימה. "המתקן מדמה את התנאים שמעריכים שחוקרים ישהו בהם במאדים. לא ניתן להביא הרבה חפצים לכוכב, בגלל שיקולי אנרגיה. אנחנו נגור במתקן קטן מאוד", סיפר נאור. "אבל מה שמעניין זה מה שנמצא בחוץ", קבע.
משימת הדגל של הצוות תהיה לבדוק האם ניתן להשתמש בחומרים המקומיים לבניית מבנה קבע על הכוכב. הצוות ינסה להדפיס באמצעות מדפסת תלת-ממד לבני בניין, העשויות בחלקן מחומר הקרקע המקומי. מטרת משימת המחקר היא להוכיח אם וכיצד ניתן להשתמש בחומרים המקומיים על מאדים לבנייה, כך שבמשימות עתידיות למאדים יהיה ניתן לבנות מבנה שישמש את האסטרונאוטים ללא צורך להעביר חומרי גלם מכדור הארץ.
בצוות של נאור, שיהיה ה-173 שמשתתף במיזם, משתתפים גם ראשת סוכנות החלל הסלובקית, שתהיה מפקדת המשימה, מהנדס מכונות מצרפת, מהנדס אווירונאוטיקה וחלל מספרד, אסטרוביולוג מאוסטרליה ואמנית מאירלנד. עם סיום המשימה, ב-29 בינואר, תפתח סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע את אירועי שבוע החלל הישראלי ברחבי הארץ, גם הם בסימן עתיד מאדים.
רואי, המתמחה בגיאולוגיה, יבצע במיזם מחקר דומה למחקר שביצע במכון ויצמן למדע, תחת המחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת עם ד"ר איתי הלוי, ויחקור מינרלים שהימצאותם על פני הכוכב מהווים עדות לקיום מים בו בעבר. "מכיוון שמינרלים קרבונטים נוצרים בנוכחות מים נוזליים הם מעידים על סביבה שיכלו להתקיים בה תנאים ליצירת חיים בעבר", מסביר נאור, "עדויות לנוכחות מינרלים אלו במאדים מחזקים את ההשערה בדבר היתכנות לאפשרות של קיום חיים בעברו של מאדים". מחקר מקביל יבצע בהדמיה, שם ידגום סלעים, ינתח את הדגימות וייקח אותן חזרה למכון ויצמן למדע.
"מאדים הוא בהחלט העתיד מבחינה מחקרית", אמר נאור. "המחקר הולך והופך רלוונטי, ויש כוונות להגיע למשימה מאוישת בכוכב ב-2030". שר המדע אופיר אקוניס בירך את נאור לרגל יציאתו למשימה ואמר: "המסע למאדים נראה כעת קרוב יותר מתמיד וצריך להתחיל להכשיר גם בישראל כבר כעת את דור העתיד שייסע למאדים. אנו גאים ביכולת של החוקרים שלנו לתרום למחקר בנושא מאדים ובטוחים שלרואי יהיה מה לתרום למשימה".
(עדכון ראשון: 17:34)