מדעניות ישראליות שמו סוף לתעלומה קטלנית בת 20 שנה

פריצת דרך מדעית: חוקרות במכון הגנטי בבית חולים רמב"ם גילו מחלה חשוכת מרפא שמסעירה את הקהילה הרפואית הבינלאומית. הן לא תיארו לעצמן שמחקרן יביא פתרון לתעלומת מותם של שלושה תינוקות אחים בישראל. בריאיון ראשון מספרת המשפחה האבלה לוואלה! NEWS את סיפורה הכואב

31/12/2016
כ-40 תינוקות מבני המשפחה המורחבת בכפר מתו מאותה מחלה גנטית, אך זו לא הייתה המחלה המסתורית של שלוש האחים(צילום: שלומי גבאי)

לפני כשנתיים הגיעה תינוקת בת חודש וחצי בלבד, עם בעיה נוירולוגית נדירה, אל פרופ' חגית בריס פלדמן, מנהלת המכון הגנטי ברמב"ם ואל ד"ר אלינה קורולפ, סטודנטית לדוקטורט בטכניון. "ל' התינוקת הגיעה כשהיא סובלת מהגבלת מפרקים קשה, כך שאינה יכולה ליישר את מפרקי הידיים וחלק מהאצבעות והמפרקים שלא נעים באופן תקין", משחזרת פרופ' בריס פלדמן. החוקרות לא נתקלו במקרה כזה בכל שנות עבודתן במכון. "היה לה רפיון שרירים שהפך בהמשך לנוקשות חמורה בגפיים. היא סבלה מכשל נשימתי מלווה בפרכוסים וחוברה למכונת ההנשמה באופן רצוף. אבל זה לא מה שהיה כל כך נדיר פה, יש הרבה ילדים שנולדים במצב הזה ומגיעים אלינו לאבחון. החלק המעניין היה תוצאות הצילום שהעלו שאין לתינוקת פיקה בברך, והפיקה היא זו שדואגת שהברך תהיה מקובעת ולא תקרוס, וזה ממצא מאד ייחודי שאין כמעט בתסמונות".

התינוקת הועברה לטיפול נשימתי תומך, ואילו צוות המכון החל לחקור את מצבה הנעלם. "היא עברה בדיקות רבות", מספרת פרופ' בריס פלדמן. חלק מהסימפטומים מהם סבלה התינוקת גרמו לחוקרות לחשוב שמדובר במחלה בשם Glycine encephalopathy, מחלת ילדים גנטית המאופיינת בעודף חומצת אמינו גליצין בדם ובנוזל עמוד השדרה. אך בשונה ממחלה זו, הממצאים בבדיקה של התינוקת העלו ריכוז גבוה של גליצין רק בנוזל עמוד השדרה ולא בדם. "בשלב הזה הבנו סופית שלא מדובר במחלה הזו. המשכנו לערוך בדיקות נוספות, ואכן היו מספר גנים שקשורים להעדר פיקה, אבל לא מצאנו אצלה את המוטציה שלהם. במקביל, חיפשנו מחלות דומות בספרות הרפואית אבל להפתעתנו גם שם לא מצאנו הסברים, היא לא התאימה לאף אחת מהתסמונות".

גם הורי התינוקת ל', שזו בתם הבכורה, הרגישו חסרי אונים והתקשו להאמין למצבה הקשה, ביחוד לאחר שעברו בדיקות סקר גנטי שלא העלו חשד לפגמים בעובר. באין מוצא, החלו החוקרות לשאול בקרב קולגות מקליניקות בארץ ובעולם על חולים עם ממצאים קליניים דומים, אך ידיהן העלו חרס.

דווקא כשהיה נראה כי הן הגיעו למבוי סתום והתעלומה תוותר ללא תשובות, צצה נקודת אור. במהלך החיפושים הצטרפה לצוות פרופ' חנה מנדל, מומחית למחלות מטאבוליות ומי שהקימה וניהלה את היחידה המטבולית בבית חולים רמב"ם במשך 30 שנה ובימים אלו מקימה את היחידה המטבולית בבית חולים נהריה. בזמן שפרופ' מנדל בדקה גם את התינוקת, היא נזכרה במקרה מוזר ונדיר בו טיפלה לפני 20 שנה וגם הוא נותר ללא פתרון: תינוקת הסובלת ממחלה נדירה ומסתורית.

"באחד מן הימים נקראתי לבית החולים האנגלי שבנצרת וראיתי תינוקת הסובלת מרעד", נזכרת פרופ' מנדל. "בגלל הפרכוסים עשינו בדיקה במעבדה המטבולית, בדקנו חומצת אמינו בנוזל עמוד שדרה ובדם. אבל בדיקת הדם הייתה תקינה ובנוזל עמוד שדרה הייתה חומצת גליצין בריכוז מעל הנורמה".

זו הייתה התינוקת של בני הזוג עודתאללה, בני דודים שמגיעים ממשפחה ענפה בכפר בצפון הארץ שפרופ' מנדל הכירה מקרוב. כ-40 תינוקות מבני המשפחה המורחבת בכפר מתו מאותה מחלה גנטית בשם Non-Ketotic Hyperglycinemia". הנחת העבודה הבסיסית של פרופ' מנדל הייתה שהתינוקת סובלת מאותה מחלה של שאר בני משפחתם, אך לא כך היה. "לסימפטומים של המחלה הגנטית ולמקרה של התינוקות היה מן המשותף – רמת גליצין גבוהה בעמוד השדרה, אך לא בבדיקות הדם". אותה מחלה לא מזוהה הופיעה גם בגופם של שני אחיה הגדולים של התינוקת, שהיו בני שבועיים ושמונה חודשים, והביאה למותם בזה אחר זה כשהסיבה למותם נותרה אפופה במסתורין.

הטרגדיה הקשה שחוו ההורים הותירה את חותמה בקרב פרופ' מנדל, שהמשיכה לשאת איתה את המקרה הקשה. תקוותה הייתה למצוא לתשובה ביום מן הימים, ולהעניק למשפחה האבלה סגירת מעגל.

"לא השארתי את התינוק רגע לבד. הרופאים אמרו שזה הזמן להיפרד וניתקו את מכשיר ההנשמה. זו הייתה דקה מאד ארוכה, בכינו הרבה"(צילום: ShutterStock)
"לאורך השנים, כשדיברנו על המחלה האשמנו את עצמנו בגלל שהבאנו את זה עליהם מהמשפחה"

"בשנת 96' נכנסנו להריון ונולדה ראחמי, הבת הבכורה שלנו", נזכר עבד עודתאללה, אב המשפחה. עבד ואשתו החליטו לעבור בדיקות סקר מקיפות טרום ההיריון הראשון שלהם, כנהוג בכפר בשל ריבוי נישואים בתוך המשפחה, כדי לוודא שילדיהם לא יוולדו עם אותה מחלה. לאחר שהתוצאות היו טובות, החליטו להרחיב את המשפחה. "כשהיא נולדה, ראינו שכל הידיים והרגליים שלה היו מכופפות והיא גם לא נשמה בכוחות עצמה. אמרו לנו שיש לה מחסור של חמצן בגוף וזו מחלה משפחתית. היא נפטרה אחרי ארבעה ימים בבית חולים", הוא מספר בכאב.

שנתיים לאחר מכן, השניים נכנסו להריון ספונטני. אז כבר ידעו שקיים סיכוי כי אותה מחלה מסתורית תקונן בגופו של העובר החדש, אבל החליטו לקחת את הסיכון. "גם האחיות שלי נשואות לבני-דודים שלנו וכל הילדים שלהם כבר גדולים ובריאים. אשתי פחדה לפני כל היריון אבל הבדיקות היו תקינות ורצינו להאמין שיהיה בסדר". אלא שגם מצבו של העובר החדש התברר די במהרה כלא תקין. "הוא לא זז כמעט בבטן. כשהתינוק גדל בבטן אז כבר אפשר לראות את המחלה - הידיים, הרגליים האצבעות מכופפות. כשראינו את זה באולטרסאונד, האישה הייתה בהיסטריה. אבל גם אז לא הסכמתי להפיל את ההיריון, באף תינוק. אצלנו בדת אסור לעשות הפלות. אני מוכן לקבל ילד אפילו עם אצבע אחת. מה שאלוהים נותן - ברוך הבא".

גם בתם השנייה של בני הזוג, האג'ר, נולדה חולה במחלה הקטלנית בדומה לאחותה הבכורה, ונפטרה כעבור שבועיים. הזוג המתוסכל אבד עצות. "בכל העולם חיפשו איזו מחלה זו ואיך אפשר לפתור אותה ולא מצאו. אמרו לנו שלא מצליחים לזהות אותו ושמדובר בבעיה גנטית שעוברת במשפחה. במצב גנטי, רק אחד מתוך חמישה יכול לצאת עם הבעיה הזו, אך אצלנו זה היה שתי הבנות".

ההיריון השלישי הגיע בשנת 2000. התסמינים היו זהים: העובר המעיט תזוזה בבטן, הרופאים התריעו בפניי הזוג כי גם העובר החדש חולה והאולטרסאונד לא בישר טובות. אבל אז נולד מוחמד, בנם השלישי. הוא היה בריא מכף רגל ועד ראש. "זה אושר שקשה להסביר אותו. מאז לא הייתה לי אמונה במכשירים יותר. כל הבדיקות, כל הרופאים, עברנו גיהינום אבל בסוף קיבלנו ילד בריא. היום הוא כבר בן 16.5 ברוך השם. זאת מתנה מאד גדולה. עשינו חגיגות בבית החולים ובכפר שנמשכו כמה ימים. בכינו מאושר".

עוד בוואלה!

"הרוצח השקט": כל מה שצריך לדעת על הסיכונים של כולסטרול גבוה

מוגש כשירות לציבור בחסות נוברטיס
"השמיים נפלו עלינו, לא רצינו להאמין שהכול חוזר על עצמו. שאלנו איך ולמה כל כך הרבה פעמים? הרי נולד לנו ילד בריא אז איך עכשיו יש ילד חולה?". עבד ומוחמד ליד קבר האחים(צילום: שלומי גבאי)
"כל השנים האלו חשבתי רק מחשבה אחת: אסור לאף אחד ולאף משפחה להגיע למצב הזה כמו שלנו. תמיד אמרתי שאני אעשה הכול כדי שימצאו את הפתרון למחלה הקשה הזאת, וזה קרה"

כאשר מוחמד הגיע לגיל עשר, לפני שש שנים, עודתאללה ואשתו נכנסו להריון ספונטני נוסף. חדורי אמונה הם צלחו את כל הבדיקות שהראו את אותם ממצאים פסימיים. העבר שלהם הפחיד אותם, אך בנם הבריא חיזק אותם. ואז נולד האדי. מצבו היה קשה ביותר. "זה היה המשבר הכי גדול שלנו. השמיים נפלו עלינו, לא רצינו להאמין שהכול חוזר על עצמו. שאלנו איך ולמה כל כך הרבה פעמים? הרי נולד לנו ילד בריא אז איך עכשיו יש ילד חולה? זה שבר אותנו לגמרי", הוא מספר וממשיך, "אשתי לא עמדה על הרגליים. האדי היה עיוור וחירש וכל הגוף מכופף, האכלנו אותו דרך צינור. היינו בבית חולים כל היום. ככה שמונה חודשים, אשתי לא זזה ממנו ואני הייתי מגיע שלוש פעמים ביום בין העבודות. עד שהסכימו בבית חולים שניקח אותו הביתה. סידרתי לו חדר סטרילי, עם כל מה שהוא צריך, התקנתי מזגן, לקחנו את המכשירים שלו מבית החולים. ככה שבוע הוא היה בבית וזה היה כמעט כמו משפחה נורמלית".

אבל ביום השביעי, החום של האדי עלה. המשפחה הזעיקה אמבולנס והאדי פונה עם הוריו לבית חולים פוריה שבטבריה, שם מערכות גופו קרסו בזו אחר זו ותוך יומיים הוא נפטר. "היינו שנינו יחד כשזה קרה, לא השארתי אותו רגע לבד. הוא היה רדום לגמרי, הרופאים אמרו שזה הזמן להיפרד ממנו וניתקו את מכשיר ההנשמה. זו הייתה דקה מאד ארוכה, בכינו הרבה. החזקתי לו את היד בזמן שניתקו אותו ממכשיר ההנשמה. קיבלתי את זה מאד קשה, גם האישה".

האווירה בבית שלאחר מותו של האדי הייתה קשה מנשוא. "המוות של האדי הכניס את אשתי לדיכאון הכי חריף שלה", מספר עודתללה. "זה כי הוא היה שמונה חודשים אתנו, גדל מול העיניים שלה, כאילו הוא חי אתנו, הוא אכל מהחלב שלה, היא הרימה אותו, שיחקה איתו, דיברה אליו כאילו הוא בנאדם רגיל. תמיד אמרה: "הבן שלי הוא חולה אבל לפחות הוא חי והוא שלי". אין מה לעשות אימא זה אימא. היה סבל מאד גדול, היא חלמה על הילדים שלה בכל הלילות, חשבה שיש על הבית שלנו קללה. לקחתי אותה לרופא, לשייח, ולקח הרבה זמן עד שיצאנו מזה ברוך השם, כל המשפחה עזרה לנו".

"לא ידעתי מהי המחלה הנדירה הזו", מתוודה פרופ' מנדל, "אז כתבתי ביומן הייעוץ שאני מקווה שיבוא היום ויהיה לנו הסבר לרמה המוגברת לגליצין בעמוד השדרה, בניגוד ל-40 התינוקות האחרים במשפחה שהיו בעלי רמה גבוהה של גליצין גם בעמוד השדרה וגם בדם".

"בשלב הזה הבנו סופית שלא מדובר במחלה שחשבנו והמשכנו לערוך בדיקות נוספות, אבל להפתעתנו לא מצאנו הסברים". ד"ר בריס פלדמן(צילום: מערכת וואלה! NEWS, מיקי קורן)
פרופ' מנדל (צילום: פיוטר פליטר)(צילום: מערכת וואלה! NEWS)
"לא ידעתי מהי המחלה הנדירה הזו אז כתבתי ביומן הייעוץ שלי שאני מקווה שיבוא היום ויהיה לנו הסבר"

20 שנה אחרי, נזכרה כאמור פרופ' מנדל במקרה המסתורי והטראגי של משפחת עודתאללה. היא מצאה את הקשר בינם לבין המקרה החדש שהתגלה בתינוקת ל', והיווה פריצת דרך משמעותית: שלוש החוקרות החליטו לבצע בדיקה גנטית מתקדמת הנקראת "ריצוף מהדור הבא", הקיימת במכונים הגנטיים מזה חמש שנים, ומאפשרת לגילויים חדשים להתחקות אחר ממצאים ישנים במכון. הבדיקה העלתה כי אכן מדובר באותו הגן שהופיע למרבה ההפתעה רק לאחר 20 שנה, במקום אחר לגמרי בארץ, אצל התינוקת בת החודש וחצי מהמרכז, ולא באותו הכפר.

המחלה החדשה נקראה על-ידי החוקרות GLYT1 encephalopathy, ופורסמה לאחרונה בכתב העת הרפואי היוקרתי The American Journal of Human Genetics(AJHG). מחקרן של השתיים, פרופ' פלדמן וד"ר קורולפ, זכה לשבחים ולהתעניינות חוצת יבשות ולשיתופי פעולה עם צוות חוקרים גרמני, שחוקר את המחלה עשרות שנים ומצא ממצאים דומים על עכברים ודגי זברה, אך לא ידע האם וכיצד מחלה זו מתנהלת בקרב בני אדם וגורמת למותם.
הגילוי המסעיר של צוות החוקרות הפך את עולמם של אותה משפחה אבלה וכואבת מהכפר עילוט שליד נצרת, שעדיין סוחבת עמה את שאלת מות שלוש ילדיה הטראגי, שנותרה פתוחה כבר זה 20 שנה. לפני מספר שבועות קיבלה המשפחה שיחת טלפון מפתיעה מהמכון הגנטי ברמב"ם, וזומנה לשיחה בארבע עיניים. "הרופאה הסבירה לנו שהצליחו למצוא את המחלה ממנה מתו הילדים", מספר עבד עודתאללה. "מאד שמחתי, למרות שזה לא מה שיחזיר לי את הילדים".

"אני מוכן לקבל ילד אפילו עם אצבע אחת. מה שאלוהים נותן - ברוך הבא". בני המשפחה עם התינוק האדי ז"ל(צילום: שלומי גבאי)

מה הרגשתם כשקיבלתם את הטלפון המפתיע הזה פתאום, אחרי כל-כך הרבה שנים?
"היה קצת מאוחר אבל העיקר שמצאו את המחלה. אשתי בכתה כשקיבלנו את הטלפון מפרופ' מנדל. לצערי המזל שלנו לא טוב, לא מצאו את הפתרונות בזמן הנכון".

מה עשתה חוסר הידיעה לאורך כל-כך הרבה שנים למשפחה?
"לאורך השנים, כשדיברנו על המחלה האשמנו את עצמנו בגלל שהבאנו את זה עליהם מהמשפחה. אבל זה לא באמת בידיים שלנו, שאר המשפחה יצאה עם ילדים בריאים. רק אצלנו יצא ככה. וזה לא קל לנו. כמה בכינו, כמה הרגשנו קשה, קשה מאד. זה הכניס אותנו להרבה מאד בעיות. אשתי חזרה לישון אצל אימא שלה תקופה ארוכה, לא רצתה להיכנס לבית חשבה שזה קללה שם. עברנו קשיים מאוד מאוד גדולים, אי אפשר להסביר את זה".

בימים אלו, בשל הטיפולים המתקדמים, הוריה של התינוקת ל' נמצאים בהליך הפרית מבחנה בניסיון להרות בשנית, אלא שהפעם הליך ההפריה נעשה בשילוב אבחון גנטי טרום השרשה, בו בררו את העוברים החולים במחלה הנדירה מהעוברים הבריאים, אותם החזירו לגופה של האם.

למרות הסבל והכאב, הידיעה שנמצאה המחלה ממנה סבלו ילדיהם של משפחת עודתאללה והגילויים החדשים שיעזרו להורים נוספים, מצליחה להקל ולו במעט, על סבלם העמוק של ההורים. "מסכנים הזוג הזה שזה קרה לבת שלהם עכשיו, הם צעירים אני מקווה שיהיו להם עוד ילדים. הייתי רוצה שיצאו מזה", אומר עבד ומסכם: "כל השנים האלו חשבתי רק מחשבה אחת: אסור לאף אחד ולאף משפחה להגיע למצב הזה כמו שלנו. תמיד אמרתי שאני אעשה הכול כדי שימצאו את הפתרון למחלה הקשה הזאת, וזה קרה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully