בתוך מכלול התגובות החריפות להחלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם, היוצאת נגד ההתנחלויות, היו גם קריאות בימין לקדם את חוקי הסיפוח והחלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון, הנמצאים כבר על שולחנה של הכנסת. עם זאת, מדבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עולה כי הוא אינו מעונין בעת הזו להגיב בצעד הצהרתי שעשוי לעורר זעם בינלאומי, ומעדיף להמתין לתקופה שתגיע אחרי 20 בינואר, עת ייכנס הנשיא האמריקני הנבחר דונלד טראמפ לבית הלבן.
נתניהו גם הפציר בשיחה עם שרי הליכוד כי צריך להימנע מצעדים הצהרתיים כמו סיפוח והחלת ריבונות מחשש מצעדים בינלאומיים נוספים של ממשל אובמה עד שיעזוב את הבית הלבן. "צריך לנהוג באחריות ובקור רוח, גם במעשים וגם בדיבורים", אמר אתמול נתניהו בישיבת הממשלה.
בראש סדר היום עומדת הצעות החוק להחלת הריבונות במעלה אדומים, אותה הגישה שדולת ארץ ישראל בכנסת, שבראשה עומדים חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ (הבית היהודי) ויואב קיש (הליכוד). ההצעה הוגשה באוגוסט האחרון, ועליה חתומים חברי כנסת מכל סיעות הקואליציה, פרט ליהדות התורה. החוק מבקש להחיל את החוק הישראלי על העיר שהוקמה ב-1977 ומונה כיום כ-40 אלף תושבים, ולקבע את מעמדה כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל.
לשון החוק פשוטה למדי: "המשפט השיפוטי והמנהל של המדינה יחולו בשטח מעלה אדומים". בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "קיימת הסכמה רחבה בארץ ובעולם לגבי החלת הריבונות הישראלית על מעלה אדומים", ומצוין כי החלת הריבונות "לא תשנה באופן מהותי" את המאזן הדמוגרפי בישראל. במהלך סוף השבוע התקיימו דיונים בשדולה אם להניח את הצעת החוק על סדר היום של ועדת שרים לחקיקה שהתקיימה אתמול, ואולם ח"כ קיש התעקש להמתין לאחר חילופי הממשל.
על הפרק ישנה גם חבילת חוקי ריבונות שהניח ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי), כבר ביומה הראשון של הכנסת ה-20. מדובר בחבילה של עשרה חוקים כמעט זהים בלשונם, המבקשים להחיל את "המשפט השיפוט והמנהל של המדינה" באזור גוש עציון, בחברון, בבקעת הירדן, באריאל, בלב ומערב השומרון, באזור מודיעין, במרכז בנימין ובמנשה.
כל חוק נפתח בהסבר זהה: "האזור היה מאז ומעולם חלק בלתי נפרד מארץ ישראל ההיסטורית, ערש הולדתו של עם ישראל". עוד נכתב כי "באזור מתגוררים לא יותר מאלפי תושבים ערבים", ועל כן החלת הריבונות לא תפגע במאזן הדמוגרפי או באופייה הדמוקרטי של המדינה. "הגיעה העת להחיל את הריבונות על אזורים אלה לרבות אזורי מסחר ותעשייה, אתרים ארכיאולוגיים, כבישים וכל אדמות המדינה שבין היישובים המצויים בשטחי סי", נכתב.
הצעות חוק דומות הוגשו על ידי חברי הכנסת של הבית היהודי והמפד"ל בכנסת ה-18 וה-19. מדובר בחוקים שהונחו בתחילת הקדנציה ללא קשר למהלכים כאלה ואחרים. גם המשך החקיקה של חוק ההסדרה, שאושר מוקדם יותר החודש בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ומסדיר את מעמדם של אלפי בתים בהתנחלויות הבנויים על קרקע פלסטינית פרטית, יידחה כנראה עד לאחר חילופי הממשל.
על שולחן הכנסת מונחת גם הצעת חוק נגדית שהגישו חברי כנסת מהמחנה הציוני בהובלת ח"כ חיליק בר בפברואר האחרון. החוק להסדרת הריבונות בשטחי יהודה שומרון ורצועת עזה במסגרת פתרון שתי מדינות לשני עמים, מבקש להתמודד עם איומי הסיפוח מימין. הוא נועד "להבטיח שעתידם של השטחים ייקבע רק במסגרת הסכם בין מדינת ישראל לבין הנציגות הרשמית של הרשות הפלסטינית". עוד קובעת הצעת החוק כי "מדינת ישראל לא תחיל את ריבונותה באופן חד-צדדי בשטח באזור".
(עדכון ראשון: 23:04)