בדרך להסלמה? נתק עם הפלסטינים עלול להביא להפסקת התיאום הביטחוני

שר הביטחון אביגדור ליברמן אמנם הורה הבוקר (ראשון) להפסיק את המפגשים בתחום המדיני והאזרחי עם בכירי הרשות הפלסטינית ובצעד משלו ניצח בתחרות התגובות החריפות להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם נגד ההתנחלויות. אלא שבניגוד אליה, לצעדים של ליברמן עלולות להיות השלכות חריפות: לא רק פוליטיקאים מהימין מחזיקים בטון - וברשות הפלסטינית עלולים בתור צעד תגובה להפסיק גם את התיאום הביטחוני עם ישראל.

הפסקת המפגשים המדיניים לא רלוונטית כלל למתאם פעולות הממשלה בשטחים, מאחר שלא הוא זה שמקיים פגישות בתחום. הפסקת המגעים ברמה האזרחית, לעומת זאת, עוסקת בפרויקטים כמו חשמל, מים, ביוב, איכות סביבה, פינוי זבל וכספים. כלל לא בטוח שהאינטרס הישראלי הוא עצירתם של פרויקטים מהסוג הזה – ייתכן שהשאיפה הנוכחית היא דווקא לקדמם. ליברמן מעריך שצעד כזה דווקא ילמד את הפלסטינים לקח כלשהו.

בתגובה ראשונה על המהלך, אמר סאיב עריקאת, בכיר הרשות הפלסטינית, כי "צעד מעין זה יוביל להשלכות קשות בשטח". בשיחה עם וואלה! NEWS אמר כי משמעותו של צעד כזה, הוא שישראל תהיה אחראית לכל הסוגיות האזרחיות הקשורות בפלסטינים, לפחות לפי החוק הבינלאומי. באשר להשלכות על התיאום הביטחוני, סירב עריקאת להגיב.

החלטה 2334 לא גרמה לפלסטינים לצאת לרחובות ערי הגדה המערבית ולחגוג את הכישלון המדיני של ישראל – גם לא לעשרות או לבודדים. אמנם בכירי הרשות מתייחסים להצבעה כאילו היה מדובר בהישג היסטורי או בניצחון פלסטיני חסר תקדים, אך גם הם יודעים שההחלטה הזו מוגבלת ואף חסרת משמעות של ממש. בכירים פלסטינים, ובהם גם יו"ר הרשות אבו מאזן, דווקא הדגישו את רצונם בחזרה למשא ומתן מול ישראל וטענו כי אין מדובר בהחלטה אנטי ישראלית, אלא בהחלטה נגד הכיבוש.

וזו בעצם התחושה של רוב תושבי הגדה. "הניצחון" במועצת הביטחון עתיד לחלוף להם מעל הראש מבלי שהשלכותיו יורגשו בשטח. מבחינת הפלסטיני הממוצע – או המתנחל – להחלטת מועצת הביטחון אין משמעות מעשית מידית. מכאן, אולי, שבניגוד להתעניינות הרבה בתקשורת הערבית והפלסטינית במה שהתרחש במועצת הביטחון, את הציבור הפלסטיני זה כבר הרבה פחות מעניין. הבנייה בהתנחלויות, כמו גם הכיבוש הישראלי, יימשכו. במילים אחרות, הכלבים באו"ם נובחים והבנייה בהתנחלויות נמשכת.

לכאורה, זה אמור אולי להוות מקור עידוד לממשלת ישראל. עם כל הכבוד למועצת הביטחון, הרי שהחלטה מעין זו לא תוביל לסנקציות של ממש ובעוד כמה ימים כבר נכנס לבית הלבן נשיא "משלנו" שיאפשר לישראל לעשות ככל העולה על רוחה. האיום הגדול בצורת "שתי מדינות לשני עמים", הולך ונגוז לו, והאפשרות של סיפוח חלק משטחי הגדה הופך יותר ויותר ריאלי.

ואולם, כאן גם טמונה הבעיה. ככל שגובר הייאוש בצד הפלסטיני, כך גם גדלה האפשרות של התפרצות אלימה נוספת. על פי סקרי דעת הקהל שנערכו לאחרונה בשטחים, האחרון שבהם על ידי הסוקר חליל שיקאקי, רוב הפלסטינים כבר אינם מאמינים בפתרון שתי המדינות - 65% אף אמרו שהפתרון הזה אינו רלוונטי. יותר פלסטינים תומכים בחזרה למתווה של מאבק מזוין נגד ישראל. בשבוע שעבר חשף השב"כ תשתית חמאס שתכננה שורה של פיגועים בתוך תחומי הקו הירוק ורק הבוקר התרחש עוד ניסיון של פיגוע ירי בגזרת בנימין. סיפוח ישראלי של שטחי C, למי שתוהה, לא צפוי להביא לשינוי המגמה הזו. להפך.