פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כך מהפכת הסמים הקלים בצה"ל תשפיע על אלפי חיילים

      הרפורמה, שתיכנס לתוקפה בחודש הבא ותקל את האכיפה נגד חיילים שצרכו קנאביס מחוץ למסגרת הצבאית, תשים סוף לענישה החמורה שהכתימה את השירות הצבאי ולפעמים אף את עתידם האזרחי של רבים. "המצב הנוכחי גובל באבסורד"

      כך מהפכת הסמים הקלים בצה"ל תשפיע על אלפי חיילים
      צילום: רוני כנפו, עריכה: ניר חן

      רוחות הלגליזציה מנשבות לאחרונה בישראל, ובאופן מפתיע, דווקא הצבא אימץ לאחרונה שינוי במדיניות האכיפה שלו בכל הנוגע לצריכת סמים קלים. הרפורמה שעתידה להיכנס לתוקף כבר בחודש ינואר הקרוב תאפשר להימנע מהגשת כתבי אישום נגד חיילים שעישנו סמים מחוץ למסגרת הצבאית, וזאת בתמורה להתחייבות לתקופת מבחן, שבמהלכה ייאלץ החייל למסור דגימות שתן ולעבור בדיקות פתע. בכך, צעדי האכיפה הצבאיים הנוקשים יוקלו ויותאמו במידת מה לאלה האזרחיים - מהלך שלו ייחלו גורמים רבים, בעיקר החיילים ששירותם הצבאי, ולעיתים גם חייהם האזרחיים, הוכתמו בשל העבירה.

      "המצב בצבא גובל באבסורד", אמר עו"ד שגיא זני, סנגור פלילי העוסק בייצוג חיילים בבתי הדין הצבאיים. "במצ"ח משקיעים משאבים אדירים כדי למגר את תופעת השימוש בסמים קלים בצבא, גם אם מדובר בעבירה ראשונה בלבד שנעשתה בשל שיקול דעת שגוי. כדי לאתר חיילים שצורכים סמים מופעל מידע מודיעיני, מבוצעות פשיטות וננקטים צעדים רבים".

      חיילים מתרגילים, דצמבר 2015 (ניב אהרונסון)
      "הושקעו משאבים אדירים לאיתור חיילים שעישנו סמים". (צילום אילוסטרציה: ניב אהרונסון)

      "הפרקטיקות שנועדו לתפוס חיילים המשתמשים בסמים בעייתיות מאוד", הוסיף זני. "כך למשל, מבוצעות בדיקות שתן אקראיות מעת לעת על ידי מצ"ח בבסיסים השונים. אם חייל מסרב להיבדק, מדובר בעבירה שבגינה מוגש נגדו כתב אישום. לשם השוואה, באזרחות לא קיימת עבירה שכזו".

      זני אף הצביע על שיטות החקירה הנוקשות בצה"ל בהשוואה למרחב הפלילי האזרחי. כדוגמא הוא מביא את ההיתר לקחת טלפון של חייל החשוד כי השתמש בסמים קלים, כדי לאתר תמונות שעלולות להעיד על העבירה, כמו תמונה מחופשה באמסטרדם עם סיגריה. "כל זאת כדי לבסס הרשעה, תוך פגיעה משמעותית בחירות הפרט", אמר.

      עישון מריחואנה, אילוסטציה (AP)
      "מחפשים תמונות מאמסטרדם בטלפונים" (צילום אילוסטרציה: אי-פי)

      גם הענישה בצה"ל על שימוש בסמים קשים שונה מהענישה במערכת המשפט האזרחית וחמורה בהרבה. כל שימוש בסם, גם כזה שנעשה במהלך חופשת סוף שבוע או "רגילה", מוביל למעצר בפועל. כזהו למשל המקרה של י', לוחם קרבי לשעבר בחטיבת גבעתי, כיום צעיר בן 24, שנעצר בגין עישון סמים במהלך סוף השבוע ונכנס למאסר ולהליך שהוביל בסופו של דבר לפרישתו המוקדמת מהצבא. סיפורו של י' מלמד על בעיה נוספת הנוגעת למדיניות אכיפת הסמים בצה"ל – היעדרה של מסגרת טיפולית, מלבד הקב"ן, שתאפשר הליך שיקומי טיפולי שיבוא במקום הליך המעצר.

      "הייתה לי שיחת חתך עם המ"פ, וסיפרתי לו שעישנתי בסוף השבוע", סיפר י'. "אני מגיע מרקע קשה מאוד ואמרתי לו שבעבר נהגתי לעשן הרבה ובצבא עישנתי רק בסוף השבוע כשהייתי בבית". זמן קצר לאחר מכן, זומן י' לחקירה במצ"ח במחנה נתן. "התייחסו אלי כמו אל רוצח – נתנו לי אוכל קר וישנתי בתנאים לא נוחים", סיפר.

      לאחר חקירתו, הוא ריצה עונש מאסר בן 14 יום, אבל בכך לא תמה הפרשה. בשלב מאוחר יותר של שירותו הצבאי הוא הודח מחטיבת גבעתי לאחר שסירב לעבור בדיקת שתן, דבר שכאמור מהווה עבירה פלילית בצה"ל, ובסופו של דבר נפלט מצה"ל לאחר שפנה לקב"ן. מאז, הוא טוען, ממשיכות השלכותיו של ההליך שנפתח נגדו בצה"ל להשפיע עליו. "המענק שלי היה קטן יותר, אני לא מצליח להוציא אישור לנשק ולא יכול לעבוד באבטחה, זה כתם שאני נאלץ לסחוב איתי", ציין.

      "בצה"ל הבינו שהכנסת חייל שהשתמש בסמים לכלא לא מועילה"

      בבסיסה של מדיניות האכיפה החדשה, שפורסמה לראשונה בעיתון "הארץ", עומד הרצון לבחור בדרך שתאפשר טיפול בבעיה ולא רק שימוש בכלים של מעצר והעמדה לדין. ברקע עומד "חוק ההסדרים המותנים", שנכנס לתוקפו בשנת 2012 ומאפשר לרשויות התביעה לסגור תיקים שהעונש המקסימלי עליהם הוא פחות משלוש שנות מאסר, אם החשודים ימלאו אחר תנאים שנקבעו להם ובהם פיצוי למדינה, פיצוי לנפגעי עבירה, פעולות שמאפשרות את תיקון הנזק שגרמו ועמידה בתנאי תכנית שיקום.

      בסיומה של עבודת מטה ממושכת בצה"ל, שכללה שיתוף פעולה בין הפרקליטות הצבאית, הסניגוריה הצבאית ומומחים מתחום המשפט, הוחלט ליישם את המדיניות הגלומה ב"חוק ההסדרים המותנים" בצה"ל החל מחודש ינואר הקרוב. בשלב זה, הרפורמה תחול רק על חיילים בשירות חובה ולא על אנשי קבע. כמו כן, היא לא תחול על חיילים שייתפסו מעשנים בבסיסי צה"ל או על חיילים שעשו שימוש בסמים קשים.

      עישון מריחואנה, אילוסטציה (AP)
      "הצבא לא מוביל לגליזציה" (צילום אילוסטרציה: אי-פי)

      "הצבא לא מוביל כאן לגליזציה של סמים", הבהיר פרופ' אורן גזל אייל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, שהיה שותף לגיבוש השינוי במדיניות צה"ל. "צריכת קנאביס בנסיבות אזרחיות עדיין תיחשב כעבירה גם לאחר שינוי המדיניות. אלא שבצה"ל הגיעו למסקנה שלקחת חייל שהשתמש בקנאביס בבית ביום שישי ולהכניס אותו לכלא לא נותן שום דבר. המוטיבציה שלו נפגעת, הוא לא יוכל לחזור ליחידה שלו וזה לא באמת מתמודד עם בעיית הסמים. מחקרים רבים מראים שהרבה יותר טוב להתמודד עם בעיית הסמים באמצעות טיפול ופיקוח מאשר באמצעות ענישה".

      המדיניות החדשה תאפשר לנקוט בדרך אמצע שבין אכיפה לאי-אכיפה, בניגוד למצב הבינארי הקיים כיום בהליך פלילי אזרחי בנוגע לעבירות סמים. לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, במקרה שאזרח נחשד בפעם הראשונה בהחזקת וצריכת קנאביס בכמויות נמוכות, ניתן לסגור את התיק נגדו. במקרים שאינם עומדים על התנאים המפורטים בהנחיית היועמ"ש מוגש כתב אישום נגד המשתמש בהליך פלילי רגיל.

      יותר מ-60% מכתבי האישום בצה"ל - על עבירות סמים

      "ברור שההתייחסות הצבאית צריכה להיות חמורה יותר בגלל אופייה של המערכת הצבאית", הוסיף גזל. "אבל מה שחשוב הוא שבמערכת האזרחית אין התייחסות טיפולית לאנשים האלה. מזהירים ואומרים 'בפעם הבאה תיכנס לכלא'. אין את השלב שבו אומרים: רגע, בוא נציע לך לעמוד בסוג של פיקוח או טיפול אם אתה זקוק לו".

      לדברי גזל, המדיניות החדשה בצה"ל תיצור שינוי דרמטי, משום שלמעלה מ-60% מכתבי האישום בצבא עוסקים בעבירות סמים, בניקוי עבירות נפקדות ועריקים. "זו החלטה מדהימה שהגיעה בסיומו של תהליך מרשים מאוד שנערך במערכת הצבאית. הלוואי שעבודת מטה רצינית הייתה נערכת גם במרחב האזרחי".