איך מטפלים בכלב שחושב שהזנב שלו הוא האויב?

    הפרעות שינה, בולימיה, חרדה: חשבתם שרק בני אדם סובלים? עוד ועוד חיות מחמד מאובחנות עם בעיות פסיכיאטריות, כשבישראל הן סובלות גם מפוסט טראומה בגלל המלחמות. הפסיכיאטר ד"ר סטפן בלואר מאבחן חיות ומטפל בהן. כן, גם עם פרוזאק. הצצה לרפואה מסוג אחר לגמרי

    ליאת הלוי כהן
    עריכה: יאיר דניאל

    הכלב היפראקטיבי או סובל מדיכאון, לחתול יש הפרעות שינה או התנהגות אובססיבית? אל תופתעו. בזמן שמחקרים מעידים על עלייה בתוחלת החיים של בעלי החיים, ישנה גם עליה בבעיות הנפשיות בהן לוקים בעלי החיים הביתיים. הם מאובחנים כסובלים מבעיות ומחלות נפשיות, ומגלים סימפטומים דומים לאלו של בני האדם. לפני 25 שנים התחיל להתפתח בעולם הרפואי תחום מחקר חדש בשם זואו-פסיכיאטריה שמגיע בשנים האחרונות גם אלינו לארץ בצעדים איטיים. אותן בעיות הופכות, לא פעם, את חיי הבעלים לבלתי נסבלים.

    עוד בוואלה! NEWS

    פרסום לפי מיקום: עסקים קטנים יזכו לפרסום מותאם לצופים

    בשיתוף בנק הפועלים
    לכתבה המלאה
    "אני מטפל בהפרעות התנהגות ומחלות מנטליות של כלבים וחתולים". הפסיכיאטר לחיות מחמד ד"ר סטפן בלואר (צילום: ראובן קסטרו)
    "ראיתי כמעט הכול. כלבים שסבלו מדיכאון כרוני שהתבטא בהפרעות שינה, בריחת שתן ואיבוד עניין במשחקים, חוסר תאבון או בולימיה. פגשתי אפילו כלבים שקפצו מהחלון מרוב ייאוש כשלא יכלו להתמודד עם השהיה הממושכת לבד בבית כשהבעלים שלהם לא נמצאים"

    "זה כמו לספר על הילד שלך שהוא משוגע. זאת אמנם רק חתולה אבל אני אוהבת אותה מאד והיה לא פשוט לגלות שהיא סובלת מבעיה נפשית". נועה (שם בדוי) הבעלים של חתולה צעירה, ממאנת להיחשף בשמה המלא לכתבה. את החתולה האהובה לקחו נועה ובעלה מאחת העמותות המקבלות בעלי חיים משוטטים, כשהייתה בת חמישה שבועות. "לא ידענו מה עבר על הגורה הצעירה לפני שהיא הגיעה אלינו", מספרת נועה. "אבל אחרי זמן קצר היא התחילה לתקוף אותי בצורה מאד אגרסיבית. הייתה קופצת עלי, נושכת ומתנהגת בצורה מאד מוזרה. אחרי הפעם הראשונה חשבנו שזה היה אירוע חד פעמי, אבל המקרה חזר על עצמו כמה וכמה פעמים והבנו שאם לא נקבל יעוץ מקצועי נהיה חייבים להיפרד מהחתולה. לא נוכל להשאיר בבית בעל חיים עם התקפי טירוף לא צפויים".

    "התחלתי לברר היכן אפשר לקבל עזרה", ממשיכה נועה, "הבנתי שווטרינר רגיל או מאלף יתקשו לעזור לנו. אז בהמלצת חברה הגעתי לד"ר בלואר". ד"ר סטפן בלואר, מבין הווטרינרים הזואו-פסיכיאטרים הבודדים בארץ, לא מזמין את הכלבים והחתולים אל חדרו לספה נוחה עם קופסת טישו בצד, אבל כן מקבל אותם במרפאה שלו במרכז תל אביב, מאבחן את המחלה הנפשית ממנה הם סובלים ומעניק להם טיפול מתאים.

    "אני מטפל בהפרעות התנהגות ומחלות מנטליות של כלבים וחתולים", מספר ד"ר בלואר. "את ההתמחות שלי עשיתי בצרפת, אחרי שראיתי כמה סבל יכולים בעלי חיים להסב לעצמם ובעיקר לבעליהם. הפרעה התנהגותית אצל הכלב גורמת לתסכול רב מצד הבעלים שכן הם מרגישים שהמצב אבוד, ושאין פתרונות להתנהגויות אלו. אחד ההבדלים המשמעותיים בין רפואה פסיכיאטרית אנושית לפסיכיאטריה וטרינרית הוא כמובן חוסר היכולת לקבל מהמטופל מידע סובייקטיבי על בעיותיו, מניעיו ותחושותיו, כי אף כלב עוד לא התחיל לדבר במרפאה שלי", הוא מתלוצץ. "אבל המומחיות שלי היא לתצפת על הכלב או החתול, לשמוע מהבעלים על הסימפטומים, לאבחן את הבעיה, ולתת לבעלים כלים כדי לטפל בה".

    "היה קצת מוזר להבין שאנחנו הולכים עם החתולה לפסיכיאטר", אומרת נועה. "יש מעין רתיעה מהתחום, אבל ד"ר בלואר היה מאד מקצועי וערך לחתולה שלנו אבחון ארוך ומעמיק. ההתנהגות האגרסיבית שלה, הוא הסביר, קשורה ככל הנראה לתקופת הינקות, שהיא תקופה קריטית בחייו של אדם וגם בחייו של בעל חיים. החתולה לא זכתה אז לטיפול הולם, כנראה שננטשה על-ידי אמה ואולי עברה חוויה טראומתית נוספת ברחוב שגרמה לה להתפתח בצורה לא תקינה. במסגרת הטיפול הוחלט לתת לה פרוזאק, כדור אחד ביום, ואחרי תקופה קצרה ראינו שיפור משמעותי בהתנהגות שלה והיא הפסיקה לתקוף. אחרי תשעה חודשים ניסינו להפסיק לה בהדרגה את הכדורים אבל הייתה רגרסיה אחרי חודשיים והיא תקפה אותי שוב. הוסבר לנו שבמקרה הקשה הזה החתולה שלנו תצטרך ככל הנראה לקחת פרוזאק כל חייה. לפעמים אני מתעצבת על החתולה המשוגעת שלי שחייבת לקחת כדורים פסיכיאטרים, אבל כשאני רואה אותה שמחה, פעילה ומתרפקת, אני מבינה שאין ברירה. זה או הכדורים או לוותר עליה".

    יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים
    "אנחנו מדינה עם הרבה מלחמות ומצבים ביטחוניים לא צפויים, בהם יש תקופות של אזעקות וגם מעבר של בני הבית לאזור מגורים אחר באופן פתאומי לזמן לא ידוע, והרבה כלבים מוצאים את עצמם ללא בעליהם, ללא קורת גג או אוכל סדיר להם היו רגילים במשך תקופה ארוכה"

    מחקרים רבים מעידים כי הפרעות התנהגותיות בקרב בעלי חיים (בעיקר חתולים וכלבים) הן הסיבה המרכזית לנטישת בעל החיים או ההחלטה להרדימו. 40%-50% מהכלבים והחתולים החיים בקרבתנו הם לא מאוזנים מבחינה התנהגותית ואצל 20%-30% מהם יש צורך של ממש ביעוץ מקצועי. "ראיתי כבר כמעט הכול", נזכר ד"ר בלואר, "כלבים שסבלו מדיכאון כרוני שהתבטא בהפרעות שינה, בריחת שתן ואיבוד עניין במשחקים, חוסר תאבון או בולימיה. פגשתי אפילו כלבים שקפצו מהחלון מרוב ייאוש כשלא יכלו להתמודד עם השהיה הממושכת לבד בבית כשהבעלים שלהם לא נמצאים. מחלות נפשיות והתנהגותיות הן הרבה פעמים קשות יותר להתמודדות מאשר מחלה פיזית אותה אפשר לפתור באמצעות תרופה או ניתוח. בעלי הכלבים מרגישים לפעמים על סף ייאוש טוטאלי, שלא לומר טירוף של ממש, כשהם רואים איך החלום לחיית מחמד חמודה נגוז להם מול העיניים והם צריכים להתמודד עם כלב עצבני, היפראקטיבי ובלתי ניתן לריסון".

    "המצב בארץ, בשונה מאירופה או ארה"ב, הוא קשה אף יותר", ממשיך ד"ר בלואר. "אנחנו מדינה עם הרבה מלחמות ומצבים ביטחוניים לא צפויים, בהם יש תקופות של אזעקות וגם מעבר של בני הבית לאזור מגורים אחר באופן פתאומי לזמן לא ידוע, והרבה כלבים מוצאים את עצמם ללא בעליהם, ללא קורת גג או אוכל סדיר להם היו רגילים במשך תקופה ארוכה. אם נוסיף את העובדה שיש לא מעט כלבים משוטטים בארץ שמגיעים בסופו של דבר לעמותות כמו 'צער בעלי חיים' או 'תנו לחיות לחיות' ומוחזקים שם בתנאים לא אידיאלים, הרי שנמצא את הסיבה לכלבים שסובלים ממצב פוסט טראומתי שגורם לחרדת נטישה, סטרס ודיכאון. אין ספק שכלבים ישראלים סובלים מדיכאון באחוזים גבוהים יותר מאשר אלה האירופאים או האמריקאים".

    שוק הפסיכיאטריה לכלבים וחתולים בארץ עוד נמצא בחיתוליו. טרם נעשו סקרים ומחקרים מקיפים בנושא, אך ד"ר בלואר מעיד שהוא רואה מדי יום בין 2-4 מקרים של כלבים או חתולים עם הפרעה התנהגותית. כל פגישה כזאת עורכת בין שעה לשעה וחצי ומצריכה גם מעקב של שבועות ארוכים ומתן המלצות לבעלים. ודאי יהיו מי שיאמרו כי אצל בני האדם המצב קשה וחשוב הרבה יותר, אך בעידן בו פרנסתם של הפסיכולוגים והפסיכיאטרים קיימת בשפע, אין מניעה שגם בעלי החיים ייהנו מהפריבילגיה לשבת על ספת הפסיכולוג. אולם לעיתים לא מדובר במותרות אלא בצורך אמיתי.

    כך במקרה של הכלב "בוא" מנהריה, שהתייחס במשך חודשים ארוכים לזנב של עצמו כאל גוף זר. הוא היה נוהג לתקוף אותו, נוהם ונושך, מסתובב במעגלים כמשוגע. בעלי הכלב שרצו להגיע אתו לטיפול אצל ד"ר בלואר בתל אביב, פחדו אפילו להכניסו למכונית ולנסוע במשך כשעתיים עד העיר הגדולה. "החלטנו לעשות את הטיפול בשלט רחוק", מספר ד"ר בלואר. "קודם למפגש קבלתי אבחנה מפורטת של הבעיה מהווטרינר המקומי המכיר את הכלב. הבעלים שלחו לי סרטונים של הכלב בזמן התקף, ואחרי שיחת סקייפ ארוכה בה ראיתי גם את הכלב עצמו, הבנתי שהוא סובל מבעיה נוירולוגית או פסיכיאטרית. בשני המקרים האלה הטיפול צריך להיעשות באמצעות כדורים פסיכיאטרים. לאחר חודש וחצי בהם קיבל הכלב בוא כדורים באופן סדיר, ירדו ההתקפים באופן משמעותי. ממספר רב של התקפים ביום בתדירות של אחד לשעה, המצב השתפר פלאים להתקף קצר פעם בשבוע. אפילו אני נדהמתי מהתוצאות המהירות".

    "תרופות פסיכיאטריות בדומה לאלה שנותנים לבני אדם אבל עניין המינון הוא קריטי ומותאם לכל כלב באופן אישי" (שאטרסטוק)
    "לא ידענו מה עבר על גורת החתולים שהגיעה אלינו, אבל אחרי זמן קצר היא התחילה לתקוף אותי בצורה מאד אגרסיבית. זה כמו לספר על הילד שלך שהוא משוגע. זאת אמנם רק חתולה אבל אני אוהבת אותה מאד והיה לא פשוט לגלות שהיא סובלת מבעיה נפשית"

    אבל לא תמיד התגובה היא מידית ומספקת. בעולם הפסיכיאטריה, בדומה למצב אצל בני האדם, צריך הרבה סבלנות ואורך רוח. "הטיפול משלב בדרך כלל טיפול תרופתי וטיפול התנהגותי", מסביר ד"ר בלואר, "והוא מחייב שיתוף פעולה מלא של בעלי הכלב. התרופות הן תרופות פסיכיאטריות בדומה לאלה שנותנים לבני אדם (SSRI ממשפחת הפרוזק) אבל עניין המינון הוא קריטי ומותאם לכל כלב באופן אישי".

    גם הטיפול ההתנהגותי מותאם לבעיה הספציפית ממנה סובל הכלב, וכאלה יש בלי סוף. החל מכלבים שלא מוכנים להישאר לבד בבית, רועדים ומייללים במשך שעות, הורסים את חיי השכנים ועד חתולים שמתעלמים מקופסת החול שנועדה ועושים את צרכיהם בכל הבית. אין דבר נורא יותר מלחזור הביתה אחרי יום עבודה ארוך ולגלות שהגעת למשתנה ציבורית.

    דינה דרומי מרעננה, מתנדבת כבר מספר שנים בכלביה העירונית. שם אמצה את כלבה האהוב, טייגר. "הוא הגיע לכלביה במצב פיזי ונפשי מאד קשה. היו לו שברים בכמה מקומות בגוף והרגליים האחוריות שלו לא תפקדו. למרות שיש לי כבר מספר כלבים, ריחמתי עליו מאד ואחרי חודש לקחתי את טייגר אליי הביתה. רק אז התחיל הסיוט האמתי. הכלב היה בפניקה מכל דבר, אי אפשר היה להכניס אותו למעלית כי הוא היה מאבד את השליטה על הצרכים שלו, לא יכולתי לצאת אתו לטיולים, הוא סבל מדפיקות לב מואצות ולא הסכים לבוא במגע עם אף אחד בסביבת המגורים שלנו. פניתי לד"ר בלואר במצב נואש והאבחנה שלו הייתה שטייגר סובל מתסמונת מחסור (deprivation syndrome). כלומר בכל החודשים הראשונים לחייו ככלב צעיר הוא לא זכה לטיפול הולם ולא נחשף לסביבה נורמטיבית, לכן פיתח חרדה ופניקה לעולם".

    "הפסיכיאטר נתן לו כדורים נוגדי חרדה ודיכאון. חששתי מאד שיהיו להם תופעות לוואי אבל לשמחתי לא ראיתי כאלה. בנוסף הייתי צריכה לעבוד עם טייגר ולחשוף אותו באופן הדרגתי לסביבה. לדוגמה, אם הייתי יודעת שמישהו אמור להגיע לבית, הייתי מכניסה את הכלב לאחד החדרים, משאירה את הדלת פתוחה אבל שמה גדר המפרידה בינו לבין הסלון. כך טייגר היה יכול לראות מרחוק מה מתרחש בבית ללא האפשרות להיות חלק מהמתרחש. לאחר כחצי שעה הייתי מוציאה אותו ומאפשרת לו להחליט אם הוא רוצה להישאר בחדר או לצאת החוצה אל בני הבית והאורחים. בהתחלה הוא היה נשאר מכונס בחדר, אבל לאט לאט יחד עם השפעת התרופות הוא התחיל לצאת החוצה. היום, כחצי שנה לאחר תחילת הטיפול, אני יכולה לומר בוודאות שטייגר הוא כלב אחר, שמח, ידידותי, מוכן לפגוש כלבים אחרים בגינה וגם אנשים זרים. עדיין יש לו קושי עם ילדים קטנים אבל גם על זה אנחנו עוד עובדים".

    550 ¤ למפגש הראשון ו-290 ¤ למפגש השני (צילום: שאטרסטוק)
    "אני אימצתי את הכלבה 'בל' שסבלה מהיפראקטיביות נוראית כדי לתת דוגמה לבעלי הכלבים המטופלים אצלי ולהראות להם שההתמודדות ומציאת הפתרונות הם אפשריים"

    אז כמה עולה תענוג הביקור אצל הלוחש לכלבים ולחתולים, ד"ר דוליטל גרסת 'בטיפול'? 550 ¤ למפגש הראשון ו-290 ¤ למפגש השני. אם נשווה לטיפול רגיל אצל ווטרינר, הכולל כמה בדיקות, צילומים, אבחון מחלה וטיפול, סביר להניח שבמקרה האחרון הכיס יכאב יותר ובטח תשמחו לשמוע שרוב בעיות ההתנהגות יפתרו לאחר 2-3 מפגשים בלבד.

    ואם נדבר במספרים, מה הם אחוזי ההצלחה של הטיפול הנפשי המושקע בכלב הסורר? "קשה לומר בוודאות", מסכם ד"ר בלואר. "השאלה היא מהן הציפיות של הבעלים ומה תחשב בעיניהם הצלחה. ברוב המקרים יש שיפור מסוים במצב הכלב או החתול בתוך כחודש, ושיפור משמעותי יותר בתוך תקופה של כחצי שנה. אבל כל שינוי בשגרת היומיום עלול לדרדר את המצב. לכן מומלץ להתייעץ עם בעל מקצוע בטרם עושים שינוי משמעותי כמו מעבר דירה, הכנסה של בעל חיים נוסף לבית או לידה של תינוק חדש. יהיו כלבים שיסחבו איתם חלק מהתסמינים לאורך כל חייהם ולא ניתן לפתור תמיד את כל הבעיות הנפשיות שלהם, אבל בסך הכול אנחנו רואים הצלחות משמעותיות ושביעות רצון גבוהה אצל הבעלים".

    ד"ר בלואר, שהגיע מעולם הווטרינריה הקונבנציונאלית, מאמין שהטיפול הנפשי או ההתנהגותי הוא הכרחי לרווחת הכלבים והחתולים ועמל רבות כדי להפיץ את הבשורה ברחבי הארץ. יחד אתו פועלים אנשי מקצוע נוספים, במטרה להעלות את המודעות לתחום הזואו-פסיכיאטריה. באפריל 2017 יתקיים הכנס השני שיעסוק ב'פסיכיאטריה וטרינרית- הפרעות התנהגות של חתולים' וירחיב את הידע ושיטות הטיפול האפשריות גם בקרב וטרינרים שלא התמחו בתחום.

    "אני אימצתי את הכלבה 'בל' שסבלה מהיפראקטיביות נוראית כדי לתת דוגמה לבעלי הכלבים המטופלים אצלי ולהראות להם שההתמודדות ומציאת הפתרונות הם אפשריים", משתף ד"ר בלואר. "ריטלין במקרה הזה, לא יעזור לחיות המחמד, אבל יש תרופות אחרות ושיטות טיפול התנהגותיות בהן אני מסביר לבעלים מה בדיוק לעשות וכמובן מלווה את המשפחה בטלפון ובמייל במשך חודשים ארוכים. אין כמו לראות את 'בל' נחה בשלווה לידי מול הטלוויזיה. רק מי שהכיר אותה לפני הטיפול יודע איזו דרך ארוכה עברנו ביחד".

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully