מערך 9900 מתקרב לעידן חדש. מועד כניסתו של לוויין הריגול "אופק 11" לשירות צבאי מתקרב והוא מביא עמו יכולות ש"מפילות את הלסת" למתבוננים באיכות הצילומים. הלוויין הזה פועל מעל לכל הציפיות כשבוחנים את היקף הספקי העבודה שלו בחלל. לווייני הריגול של צה"ל שמרחפים כיום בחלל יודעים להתגבר על עננות, תנאי מזג אוויר קשים בלילה וביום ולכסות שטחים נרחבים על פני הגלובוס, והצטרפותו של "אופק 11" אליהם לא משאירה ספק כי יחידה 9900 על סף מהפכה של ממש, במיוחד שמדובר בטכנולוגיה חשאית בעלת שרידות עם טכנולוגיות מהמתקדמות בעולם תוצרת התעשיות הביטחוניות הישראליות.
9900 מוגדרת כיום כ"מערך השטח" של אגף המודיעין בצה"ל. מערך אחד מתוך שלושת מערכי האיסוף שיושבים תחת ראש אמ"ן, האלוף הרצי הלוי, יחד עם 8200 (מודיעין אותות ופענוח צפנים) ו-504 (הפעלת סוכנים). בעשור האחרון עברה 9900 שינויים ותהליכי רה-ארגון במהלכם קלטה טכנולוגיות מתקדמות, פיתחה שיטות כשברקע אמ"ן התבקש לקצץ בכוח האדם ומפקדות. השלב הבא הוא התמודדות עם קיצור השירות הסדיר של הגברים ל-32 חודשים. כדי למצות את משך השירות הסדיר יהיה על 9900, כמו שאר יחידות הצבא, לקצר את משך ההכשרה.
למערך 9900 כפופים תחומי הפענוח של תצלומים מהקרקע, האוויר והחלל, הפעלת לוויינים ומיפוי. המערך השתנה בעשור האחרון וככל שהתקדמה הטכנולוגיה, השתנו שיטות המחקר. כך גם הוחלט כי אגו"ז (אנליסט גיאו-ויזואלי), יהפוך לקורס היסוד של המערך.
חקר השטח שמתפתח בעולם האזרחי והצבאי בצעדי ענק משלב בתוכו גיאולוגיה, בוטניקה ואקולוגיה. כל תחום מעשיר את היקף הנתונים שניתן להפיק על הקרקע וממנה גם לקבל מודיעין.
כשהרזולוציות גבוהות במיוחד באמצעות לוויין וסנסורים נוספים שאוספים מידע בזוויות שונות על השטח ניתן להפיק הרבה יותר מידע כשמשלבים בתהליך מושגים כמו איסוף, חקר, אפיון, תיאור, סיווג, אחסון, ועיבוד. אחר כך נשאלת השאלה איך מציגים את המידע. כבר לא מדברים רק על הר, גבעה, שלוחה, גיא ואוכף.
ההתפתחות הטכנולוגית והמקצועיות ב-9900 מסייעת בסופו של דבר לאתר קצה חוט בתחומים מגוונים גם במאמץ לאתר מנהרות, כולל באזורים הבנויים. היא יכולה לחולל תהליך שיוביל מערכים נוספים באמ"ן כמו 8200 או 504 להתמקד במידע ומשם הדרך קצרה לפענוח הסוד. וואלה NEWS סוקר את השינויים במערך 9900 והשפעתם על הפעילות של אמ"ן, המעקב אחרי פעילות האויב בעזה ובלבנון, צירי הברחות הנשק ברחבי העולם ובקרוב גם יכולות המבוססות על חקר גיאוגרפיה שיגיעו עד למ"פ בשטח.
ב-9900 הוטמעו מערכות GIS geographical information system)), מערכות ניהול מידע בתחום הגיאוגרפיה המאפשרות הפקה של מספר שכבות מידע על אותו תא שטח. תוכנת WAZE היא הדוגמה הפשוטה לכאורה לניתוח ועיבוד מידע. ניהול הידע באמצעות GIS מאפשר הצגה של תצלום לוויין מדויק להפליא ברזולוציות חדות וברורות. לפי פרסומים זרים יש לווייניים של מדינות במערב שמציגות תמונות מהחלל של לוחות זיהוי מכלי רכב ופחות מכך. הנתונים מסייעים לכוחות היבשה לתמרן לעומק שטח האויב, עוזרים לטייסים כדי להתמצא במרחב יעדי התקיפה שלהם ומכווינות את היחידות שנדרשות להפעיל נשק מדויק. אין כמעט היום פעולה צבאית הגנתית והתקפית שלא מתבקש בה ניתוח גיאוגרפי.
מפקד 9900 אל"מ י' עסוק בימים אלו בתמרון בין לפחות ארבע נקודות מפתח. הראשונה והחשובה היא פיצוח סודות האויב מהחלל ומהאוויר, העברתם בזמן לדרג המדיני או צמרת מערכת הביטחון ובקצה השני לכוחות הרלוונטיים. ובשפת הצבא: לוחמ"מ (לוחמת מידע). מידע מודיעיני שמוזרק בזמן אמת למערכות המידע ואותו יכולים לראות כוחות בשטח לפי הרשאה. מרבית חומות המידור נפלו וכך מקבלים הכוחות המתמרנים מידע אמין על אודות האויב, מיקומו והאופן בו הוא פועל בשטח. הקשב של כלל דרגי הפיקוד הופך להיות חד ובהתאם לכך יכולת התגובה.
האיומים על מדינת ישראל בחמש השנים האחרונות רבים ומגוונים, לאחרונה צצות תופעות חדשות על גבולות המדינה כמו פעילות של ארגוני טרור שקמים ונופלים חדשות לבקרים תחת בריתות ונאמנויות חדשות למדינה האסלמית ואחרים. כאילו לא די בכך, בשנה האחרונה נכנסו אל המזרח התיכון כוחות זרים משמעותיים נוספים, בראשם הצבא הרוסי שהקים בסיסים בסוריה ומבצע תמרונים משמעותיים באוויר, בים וביבשה, שמגבילים את פעילות צה"ל גם בפעילות הביטחון השוטף ובמערכות חשאיות בין מלחמות (מב"מ).
הנקודה השנייה עליה צריך לפקח מפקד מערך 9900 היא התאמת שיטות הפעולה, המחקר והפענוח למציאות בשטח שמשתנה במהירות. בשנים האחרונות מדבר בגלוי מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה על כיבוש יישובים בגליל וארגונו הסמי-צבאי צובר בסוריה ניסיון מבצעי אדיר בהתקפות משולבות שלא היו מביישות אף צבא בעולם. לכן ההשתנות של המציאות דורשת מחקר מסוג אחר מבלי להרחיב על המצב בגבולות המדינה שמוגדר כדינאמי מאוד. ההיתקלות של לוחמי גדוד הסיור של גולני על גבול דרום רמת הגולן לפני כשבועיים עם פעילי ארגון שמזוהים עם דעאש שהסתיימה בהרג של שמונה מחבלים, מעידה בין היתר על רמת הנפיצות ושינוי האתגר.
השיטות המסורתיות התחלפו בכושר איסוף גבוה וניתוח יוצאי דופן, וכשמשלבים אותם עם טכנולוגיות מתקדמות כמו לוויינים בעלי מצלמות שיודעות לצלם בחדות רבה עם הספקים גבוהים, בצירוף המצלמות של סיירי האוויר על גבי מטוסים, או מתעדים על גבי מזל"טים, בלוני תצפית וכלי רכב של חיל האיסוף הקרבי, ייפתח לצה"ל עולם חדש שהיה תמיד כאן אך לא בהכרח אפשר היה להבין אותו.
"אם בעבר מג"ד ומח"ט, לעתים גם מפקד טייסת, היו מקבלים תצלום אוויר של יעד מסוים אליו הם אמורים להגיע ולא תמיד הוא היה מעודכן - היום אתה מקבל בין היתר תצלום לוויין כעזר לתכנון המשימה ולצדו אוסף של נתונים שמאפשרים לך להבין טוב יותר מה כולל השטח הגיאוגרפי שלך. לא רק מיקומי אויב ואיומים אחרים אלא בהכרח מאיזה נתיב עדיף לפעול, גבהים מדויקים, סוג קרקע, סוג הצמחייה, מה נקודות התורפה של האויב ודרכי היעד אליו. תלוי מאיזו יחידה אתה אבל זה יכול להיות גם בתלת ממד", מסביר קצין בכיר לשעבר מזרוע היבשה, "לרוב מפקדי השטח אין תפישה מרחבית. זה פער. זה קשור לאופן שבו אנחנו חיים. כשמפות תלת ממד יגיעו לרמת המ"פ בצבא הגדול זו תהיה מהפכה. זה יפשט להם את השטח ויאפשר להם להתכונן למשימה טוב יותר. זו החולשה שלנו". ועוד לחשוב שבעבר המפקדים היו משתמשים בארגזי חול כדי לדמות שטח אויב.
9900 מבצעת כרייה של נתונים ותופעות גיאוגרפיות בחישה מרחוק ופותחת עבור צה"ל עולם שלם שתמיד היה שם, רק שלא באמת היה ניתן להבין כמה מידע ניתן להפיק ממנו על האויב והשטח בו הוא פועל. המידע יקר הערך הזה משרת את כלל הצבא: יבשה ואוויר, ויש גם מדור ימי קטן יחסית שמזהה סימנים מעידים בתחום ועוקב אחר יעדים עליהם מניחים בקהילת המודיעין דגש. מן הסתם ניתן להניח כשיש מידע הכרוך בהברחות נשק וספינות צריכות לצאת מנמלים ברחבי העולם יש מי שפוקח עליהן עין מהחלל על המתרחש.
הנקודה השלישית היא הרלוונטיות. העובדה שאגף המודיעין מחזיק במידע לא בהכרח הופכת אותו לרלוונטי ולכן כמערך השטח, 9900 צריך לשאול את עצמו מה הוא עושה עם היכולת לכרות מידע גיאוגרפי. דוגמה טובה לכך מתפתחת בקצב גבוה במיוחד בענף הרכב האזרחי והצבאי. מכונית מרצדס מדגם S63 שנת ייצור 2016 כוללת בתוכה לפחות ארבע מצלמות, שבאמצעות אלגוריתם מתקדם מציגה על גבי מסך תמונת 360 מעלות כאילו היה זה רחפן שמצלם בקביעות את כל צדדיו של הרכב. היקף הסנסורים ומחשב שמנתח מידע במכונית מאפשר חנייה אוטומטית, נהיגה אוטומטית בכביש לאורך זמן הכוללת פעולת האטה ובלימה אם הרכב לפנייך נעצר בפתאומיות או בלימה מוחלטת בניסיון לחצות את הצומת באדום. עכשיו תדמיינו לכם מה כבר מבוצע בזכות מידע שכזה בתחום הצבאי ואיך זה משפיע על הפעלת אמצעי לחימה מדויקים או על כלי רכב אוטונומיים של צה"ל בים, באוויר וביבשה.
קצין בכיר לשעבר בחיל האוויר מתייחס להתפתחות בתחום. "תחשוב שיש מדינות מעטות שיש להם לוויינים מתקדמים שמאפשרים יתרון מובהק במעקב אחרי האויב וניתוח השטח בעדכונים שוטפים. הכול הופך להיות מדויק יותר והרזולוציות הופכות לברורות וחדות הרבה יותר ככל שחולף הזמן. מה שמאפשר לך לייצר מפות תבליט באמצעות הדמיות לוויין, תצלומי אוויר, מערכות לייזר ורדאר".
השילוב בין הטכנולוגיות של 9900 לשאר הצבא מעניקות יתרון מובהק לצה"ל במלחמת המוחות מול האויב שיודע שיש מישהו שמפקח עליו 24 שעות ביממה והוא משתדל להיעלם מתחת לפני הקרקע, להיטמע באוכלוסייה או לבצע הטעיות ביצירתיות רבה שהיו משמשות פרקים מרתקים בספרי מתח. לא בכדי חיזבאללה חופר מערכי לחימה מתחת לפני הקרקע ביותר ממאה כפרים בדרום לבנון וארגון החמאס מקים עיר תחתית מתחת לרצועת עזה הכוללות מנהרות התקפיות שנחפרו גם לעבר שטחי ישראל.
עכשיו תדמיינו תצלום אוויר של תא שטח ומערכת בקרת מידע שיודעת לפענח באמצעות מעקב שוטף ולהוות קצה חוט בדרך לפיצוח סוד.
גורם בכיר לשעבר בקהילת המודיעין התייחס להשתנות של מערך השטח בשנים האחרונות והשילוב הנחוץ עם שאר יחידות הצבא. "כולם יודעים היום ל'הרים משקפת'. אבל הם רק חושבים שהם יודעים להביא את מה שיש ל-9900. בסופו של דבר יש ל-9900 תחומים בלעדיים שבהם אין לו מתחרים. האתגר של 9900 הוא לא בהכרח מה שמעל פני השטח. איך אתה מבצע את ההתאמות הנכונות כדי להתחבר לשאר מערכי האיסוף וגורמי מודיעין לא רק באמ"ן כדי להביא את התוצר שכולם מייחלים לו. זה שינוי תפישתי שדורש מאמץ של 360 מעלות למפעילי הטכנולוגיה ולמפענחים. מדובר באנשים צנועים אבל יש להם הצלחות". עכשיו רק אפשר להתחיל ולדמיין מה התרומה של 9900 באיתור מנהרות או במעקב אחר מערכים, בבניית בנק המטרות של צה"ל שכולל מתחמי שיגור של רקטות ועמדות נ"ט.
היקף האיומים מחייב גמישות ומיצוי גבוה של כלל היכולות. איזה סנסור מפעילים? על מה? מתי? האחריות הראשונה והכבדה מונחת על כתפיו של קצין בדרגת רב-סרן ב-9900, קצין הפעלה, שאחראי לתזמן בין היתר את פעילות הלוויינים כשברקע היעדים של המערך הם אסטרטגיים אך גם טקטיים. השאלה היא איך אתה מדייק את הלוויין שמקיף את כדור הארץ כל שעה וחצי כדי שיביט בראיית קשית על מיקום מסוים ברחבי העולם? בתשובה לכך חוזר שוב ושוב על עצמו המושג "זמן לוויין" שממחיש את אחת הפעולות היקרות ביותר בצה"ל וככל שיש יותר לוויינים והחיבור ביניהם הוא אפקטיבי ניתן לייצר מעקב פורץ דרך אחר אינספור יעדים בזמן אמת.
הנקודה הרביעית היא ההנגשה. היכולת להעביר מידע ליחידות הקצה בצה"ל עד רמת מפקדי הפלוגות בצה"ל. התהליך החל כבר במבצע עופרת יצוקה כשקצינים וחיילים מ-9900 ישבו בחמ"לים של מפקדי האוגדות וניסו לעזור במידע חיוני לתמרון. מאז התבצעה קפיצת דרך משמעותית שכוללת מעבר של גורמים רבים ביחידה לענפי שטח בפיקודים, העברת תכנים על יכולות המערך בפני מפקדי גדודים והטמעת תפקידים קבועים בחמ"לים של החטיבות המתמרנות. חלק משמעותי מהאיומים על מדינת ישראל הם מיידים ולכן מפקד מערך 9900 צריך לשאול את עצמו עד כמה הוא רלוונטי בעידן שבו אירועים משמעותיים מתרחשים בפרקי זמן קצרים ומחייבים זמני תגובה מהירים.
אין חולק שהחיילים ב-9900 משפיעים על תוצרים שמונחים על שולחן הרמטכ"ל, ראש המוסד, שר הביטחון וראש הממשלה, ולהצלחותיהם יש לעתים השפעות אסטרטגיות על ביטחון המדינה. אך בקצה השני נמצא הדרג הנפרש בשטח והוא הופך אחרי המצאת הלוחמ"מ (לוחמת המידע המוצגת במצג מחשב בזמן אמת, א.ב) ללקוח לא פחות חשוב שמהווה רכיב משמעותי בהכרעת האויב. הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט מאמין מאוד ברשתיות ובשילוב בין זרועי וכדי לקדם זאת מפתחים מערכת קישוריות שמבוססת על רשת ופס רחב שיאפשרו לכוחות המתמרנים לקבל מידע בזמן אמת בכל מקום בו יפעלו, גם כשיתרחקו במרחק רב מהגבול. מדובר בתהליך מורכב וכפי הנראה בסוף שנת 2017 יתחילו לראות תוצאות בנושא. עכשיו כל מה שנותר הוא לדמיין מה מחוללים מפעילי הלוויינים של 9900 ומהם התוצרים של המפענחים במערך בניסיון להקדים את האויב בצעד אחד.
(עדכון ראשון: 20:45)