(בווידאו: ריאיון עם ראש עיריית חיפה על מפעל האמוניה, יוני)
בתום חמש שנים של תקוות וניפוצן להקמת מפעל לייצור אמוניה שיביא לסילוק המכל מחיפה, היום (שלישי) יקיים המשרד להגנת הסביבה שימוע למפעל חיפה כימיקלים, המתפעל אותו. עיני הציבור נשואות לשימוע שיש מי שהגדיר אותו "רעידת אדמה", אולם עוצמתה תיקבע בהתאם למידת הנחישות של המשרד לעמוד בהצהרותיו - לא לחדש את היתר הרעלים של המפעל. בפגישה יידרש המפעל להציג לוחות זמנים ותכנית עבודה לסילוק המכל, שהוגדר ע"י מזכ"ל החיזבאללה חסן נסראללה כ"פצצת האטום שלו שמסכנת את מאות אלפי תושבי חיפה והסביבה".
על פי עבודה שערך ד"ר אפרים לאור מאוניברסיטת חיפה עבור עמותת "צלול", די בדליפה של 2,400 טון אמוניה, כחמישית מתכולתו המקסימלית של המכל כדי לגרום למותם של 17 אלף אנשים ולפציעתם של רבבות. המטרה שהוגדרה לשימוע היא קבלת לוחות זמנים ותכנית עבודה לסילוק המכל המסוכן מחיפה, אחרי כישלון המכרז להקמת מפעל אמוניה בישראל.
"אחרי שאף אחד לא ניגש למכרז להקמת מפעל האמוניה בנגב, אין ברירה אלא לסגור את מכל האמוניה בחיפה", אמרה דליה טל מעמותת "צלול" לוואלה! חדשות. "המדינה הסכימה לסבסד את הקמת המפעל ביותר מ-700 מיליון שקל, אבל ברגע שהיא קבעה מחיר גבוה לגז הטבעי שממנו מייצרים אמוניה, המתמודדים הפוטנציאליים אמרו שמפעל כזה הוא לא רווחי כי הוא לא יצליח להתחרות במחירים הנמוכים יותר שמציעים מפעלים אחרים בעולם".
בעבר, מפעל האמוניה בישראל היה בבעלותו של מפעל דשנים ששייך כיום לחברת כיל. בשל עליית מחירי הנפט ועלויות הייצור הגבוהות, הוא נסדר לבסוף ונחתם הסכם בין חיפה כימיקלים לבין המדינה. המכל החדש שהקימה חיפה כימיקלים, ונועד לקלוט את כל האמוניה המיובאת למשק, נבנה על שטח של חברת נמלי ישראל ובמסגרת ההסכם הוחלט כי הוא יחזור למדינה בתום 20 שנים. בשנת 2007, עם תפוגת תוקף ההסכם, השטח היה אמור לחזור לרשות המדינה, אולם זו השאירה אותו לטובת המשך תפעול מכל האמוניה על ידי חיפה כימיקלים בתמורה לדמי שכירות. לדברי גורמים המעורים בנושא, הסיבה לכך נעוצה בעובדה שמכל האמוניה נבנה ללא היתר בנייה. גם עיריית חיפה, שמנהלת בעצמה במשך שנים מאבק לסילוק המכל, מסרבת לתת למפעל רישיון עסק.
על פי נתוני משרד הכלכלה, האמוניה משמשת למגוון תעשיות, אולם 80% משימושיה מופנים לתעשיית הדשנים בה עוסקים שלושה מפעלים בארץ: חיפה כימיקלים צפון, שהוא צרכן האמוניה הגדול ביותר במשק, חיפה כימיקלים דרום ו"דשנים" שבבעלות כיל. החלוקה החודשית של שימושי האמוניה בישראל עומדת על 8,000 טון לתעשיית הדשנים, על כ-500 טון לתעשיית הסיבים, הצבעים, הגומי, הנייר, התרופות והנפט כ-700 טון לייצור חומצה חנקתית וכ-800 טון לשימושים נוספים כגון מערכות קירור, חיטוי מי שתייה ועוד.
אם המשרד להגנת הסביבה יממש את איומיו וישלול את היתר הרעלים של חיפה כימיקלים, הדבר יביא לסגירת מכל האמוניה וייאלץ אותה לעבור ככל הנראה למקום חלופי. המהנדס אדריאן הלל, שימש כנשיא חברת אם.בי.סי וייצג אותה במהלכים שהובילו לפרסום המכרז להקמת מפעל האמוניה במישור רותם שבנגב, באזור דל אוכלוסין. בדיון שנערך לאחרונה בוועדת הכלכלה של הכנסת חשף הלל כי המכל המאחסן את כל האמוניה המיובאת לישראל, משמש בפועל גם כמכל התפעולי של מפעל חיפה כימיקלים. לכן, כך טען, למפעל חיפה כימיקלים, שהוא הצרכן העיקרי של האמוניה בישראל, לא היה כל אינטרס לתמוך בהקמת מפעל אמוניה בנגב שיביא לסילוקו של המכל בחיפה.
על פי נתונים שהציג הלל בוועדת הכלכלה, דווקא חיפה כימיקלים צפון, שהוא צרכן האמוניה הגדול ביותר במשק, מחזיק בשטח המפעל מכל אחסון תפעולי שתכולתו קטנה פי חמישה משני מפעלי הדשנים האחרים. בעוד חיפה כימיקלים דרום ודשנים שבחיפה, מחזיקים בשטחם מכל אמוניה תפעולי שיכול להכיל 450 טון אמוניה, חיפה כימיקלים צפון מחזיק בשטח המפעל מכל אמוניה תפעולה שיכול להכיל עד 90 טון אמוניה בלבד. מכאן, טען הלל, אם המכרז להקמת מפעל אמוניה היה מצליח, חיפה כימיקלים צפון הייתה נאלצת להיפרד מהמכל התפעולי שלה ומכאן להפסיק את ייצור מוצרי הדשנים שלה בצפון הארץ.
משה פרג'ון, מנכ"ל קבוצת בזן לשעבר, בימים שבהם הייתה בבעלות המדינה, טען בשיחה עם וואלה! NEWS כי המכרז נדון מלכתחילה לכישלון. "המכרז לא היה יכול להצליח אף פעם כי חיפה כימיקלים, הקליינט העיקרי לרכישת אמוניה, כלל לא התחייב לרכוש אותו", אמר פרג'ון. "איך אפשר לעשות ככה עסקים? זאת בדיחה. אפילו אם המדינה מודיעה שהיא מסבסדת את המפעל ב-700 מיליון שקל, מי יקים מפעל כשאין לו את הקליינט הכי גדול במשק?".
במשרד להגנת הסביבה דוחים את הטענות. "במכרז שפורסם על ידי ועדת המכרזים הבין-משרדית צוין במפורש שברגע שהמפעל בדרום יופעל בצורה שוטפת, ייבוא האמוניה באמצעות מכל האמוניה בחיפה ייפסק לחלוטין", נמסר. "כלומר, הדרך היחידה של המשך אספקת האמוניה לחיפה כימיקלים, היא דרך רכישתה ממפעל הייצור שתוכנן לקום בדרום".
כך או כך, השאלה העיקרית עוסקת באפשרויות העומדות בפני המדינה, אחרי שאיש לא ניגש למכרז להקמת מפעל האמוניה. האם אחרי שהאופציה היחידה שנותרה כרגע היא המשך ייבוא אמוניה, ניתן בכלל לסגור את המכל המאיים? ומה יעשו צרכני האמוניה האחרים ובראשם מפעל "דשנים" אם יוחלט לסגור אותו? על השאלות הללו ניסה המשרד להגנת הסביבה לענות כבר לפני כמה חודשים, במסגרת היערכות לתרחיש שבו המכרז ייכשל. ואולם, לאחר שזימן את חיפה כימיקלים לשימוע לפני שלילת היתר הרעלים, ארגוני הסביבה מייחלים לתוצאה אחת בלבד.
"האשם המרכזי בכל הסאגה הזאת של מכל האמוניה הוא המשרד להגנת הסביבה שעוצם את עיניו מול העבירות של מפעל חיפה כימיקלים ומפעלים אחרים", אמרה עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, מנהלת עמותת אזרחים למען סביבה. "המשרד להגנת הסביבה הוא זה שנתן היתרי רעלים כל הזמן למיכל על אף שהוא הוקם שלא כדין ובכך אפשר את המשך הפעלתו, גם כשהמכל היה פחות ממוגן ואף היווה סכנה יותר גדולה מהיום, ולכן המשרד הוא זה שצריך לשאת באחריות ולתקן את טעויות העבר שלו. אנחנו מצפים מהמשרד הפעם לפעול בהתאם להתחייבויות שלו עצמו ולהחלטות בית המשפט בעניין ולהציב למפעל לוחות זמנים קצרים לסגירת המיכל, ולא עוד ארכות והיתרים זמניים".
ממפעל חיפה כימיקלים נמסר: "מסוף האמוניה הארצי הוא בבעלות מדינת ישראל ומשרת אלפי לקוחות בישראל ובהם בתי החולים, חדרי קירור, תעשיית המזון, וגופים ביטחוניים. הגופים האחראיים על ביטחון הציבור ובהם פיקוד העורף והמל"ל מבצעים תדיר בדיקות סיכון למסוף וקובעים במפורש שהסיכון הנובע ממסוף האמוניה אינו חריג ואינו דומה לזה שנאמר על ידי גורמים פוליטיים שמטרתם לגרוף הון פוליטי מזריעת פחד בציבור. לצערינו נכשלה המכרז למציאת גוף עסקי אשר יסכים להקים מפעל אמוניה וזאת בשל מחירי הגז הגבוהים שאינם מאפשרים היתכנות כלכלית למפעל מסוג זה. חיפה כימיקלים תסייע לממשלה ככל יכולתה על מנת למצוא פתרון ראוי לאספקת אמוניה בישראל ובלבד שזה לא יפגע בפרנסתם של למעלה מעשרת אלפים המשפחות המתפרנסות מפעילות החברה, ולא יפגע באלפי צרכני האמוניה בישראל".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "ההחלטה לפרסם מכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם התקבלה על ידי הממשלה בשנת 2013 לאחר שנשקלו על ידה כל השיקולים הרלוונטיים, ובכלל זה השיקול הביטחוני והבטיחותי הקיים במפרץ חיפה לתושבים מהמפעל במתכונתו הנוכחית, במטרה לייתר את מכל האחסון ולהפחית את הסיכון לאוכלוסייה. ככלל, המדינה אינה נכנסת לצרכים מסחריים ותפעוליים של מפעלים. כאמור, מה שהניע את המדינה הוא העברת המכל המסוכן מחיפה והפחתת הסיכון לתעשייה. המשרד לא יאפשר את המשך קיום המכל בחיפה במתכונתו הנוכחית.
"בתחילת החודש המשרד להגנת הסביבה זימן את חיפה כימיקלים לשימוע, תוך התראה שלא יאשר את חידוש היתר הרעלים. המשרד מגיע לשימוע בנפש חפצה לשמוע את המפעל, ומאפשר לו להשמיע את טענותיו בטרם תופסק פעילות המכל. על כן, חיפה כימיקלים נדרשה להציג למשרד חלופות לסגירת המכל בלוחות זמנים קצרים וברורים אחרת המשרד לא יוכל לאפשר את חידוש היתר הרעלים למערך ייבוא האמוניה מעבר ל-1 במרץ 2017. ממשלת ישראל בוחנת כעת את כל החלופות על מנת למנוע את הסיכון לאוכלוסייה בלוחות הזמנים הקצרים ביותר".
(עדכון ראשון: 21:03)