גילוי שמו של ח"כ סלומיאנסקי כמי שנטען שהטריד מינית, גררה גל של תביעות "להשעותו" מן הכנסת. אלא שאפשרות זו לא בדיוק קיימת. על פי חוק יסוד: הכנסת, ניתן להשעות חבר כנסת במקרה שהורשע בעבירה פלילית שיש עימה קלון (וכל עוד פסק הדין איננו סופי), או במקרה של הרשעה בעבירה פלילית במסגרתה הוא נידון למאסר. במקרה זה, יבוא במקומו של חבר הכנסת המושעה, המועמד הבא ברשימת המועמדים לכנסת.
אולם פרט למקרה של הרשעה פלילית, לא קיימת "השעייה". חבר כנסת לא יכול להשעות את עצמו מפעילותו הכנסת. כל עוד הוא מכהן בתפקידו, הוא חבר כנסת לכל דבר ועניין, היינו- פועל במסגרת ועדות הכנסת, מצביע וכיו"ב. גם האפשרות של חברי הכנסת להשעותו מראשות ועדה מוועדות הכנסת, איננה רלוונטית במקרה הנוכחי. על פי תקנון הכנסת, אמנם יכולים רוב חברי ועדת הכנסת להשעות יו"ר הועדה, אולם רק במקרה שהוגש נגד יו"ר הוועדה כתב אישום. זה איננו המצב כאן. יו"ר ועדה רשאי להתפטר בעצמו מתפקידו כיו"ר ועדה, בהודעה ליו"ר הכנסת.
חברי כנסת אינם משעים את עצמם והם אף אינם יוצאים לנבצרות. האפשרות של נבצרות זמנית, הקיימת לגבי ראש ממשלה וגם ביחס לנשיא המדינה, איננה קיימת לגבי חבר כנסת.
נותרה האופציה של "השעייה" על ידי ועדת האתיקה. אולם כדי שניתן יהיה להטיל סנקציה אתית על חבר הכנסת, יש צורך להגיש תלונה לוועדת האתיקה, לברר את התלונה, ולהחליט באם חבר הכנסת עבר עבירה "אתית". רק אז יכולה ועדת הכנסת להטיל עליו סנקציה של הרחקה מישיבות הכנסת וועדותיה, למעט כמובן ההשתתפות בהצבעות. בכללי האתיקה של הכנסת נקבע, ביו היתר, כי חבר הכנסת.. "ישמור על כבוד הכנסת וכבוד חבריה... וינהג בדרך ההולמת את מעמדו כחבר כנסת". ועדת האתיקה רשאית להטיל על חבר הכנסת שהפר את כללי האתיקה גם עונש של הרחקה מדיוני הכנסת לתקופה של עד שישה חודשים (למעט הצבעות), שזהו העונש המקסימלי שניתן להטיל. אך הפעלת סנקציה אתית מחייבת כאמור, דיון בוועדת האתיקה.
גם פתיחת "בדיקה" או "חקירה" פלילית כנגד חבר הכנסת לא מסיימת את תפקידו ולא מאפשרת השעייתו. סיעתו בכנסת אף היא לא יכולה "להשעות" חבר כנסת מחברותו בכנסת ולא להרחיקו מן הכנסת.
לא השעיה, לא הרחקה ולא נבצרות. ההחלטה נותרה בשלב זה, בידיו של חבר הכנסת עצמו.
פרופ' סוזי נבות היא מרצה למשפט חוקתי במסלול האקדמי - המכללה למינהל