שני עצירים מנהליים השובתים רעב במחאה על מעצרם מאז חודש ספטמבר החריפו בשבוע האחרון את תנאי שביתתם ומצבם הרפואי החמיר. שלושה ימים חלפו מאז הודיעו אנס שדיד, בן 19, ואחמד אבו פארה, בן 29, על החלטתם להחריף את שביתת הרעב שבה פתחו ולהפסיק לשתות מים, ונראה כי מצבם הבריאותי הולך ומחמיר. השניים מוחים על החלטת בג"ץ לדחות עתירה שהגישו לביטול הצו המנהלי נגדם ולשחררם. סרטון שצולם בבית החולים אסף הרופא שבו מאושפזים השניים חושף את מצבם הבריאותי המידרדר. בסרטון נראים השניים חיוורים, כחושים, כשהם נתונים במצב הכרתי מעורפל ומתקשים לדבר.
השניים, תושבי כפרים באזור נפת חברון, נעצרו בנפרד בתחילת חודש אוגוסט. שדיד נעצר בחשד להסתה ברשתות החברתיות ואילו אבו פארה נעצר בשל פעילות ביטחונית עוינת. נגד שניהם הוצאו צווי מעצר מנהליים והם החלו לשבות רעב כחודש לאחר מכן, ב-21 בספטמבר. בשבועות האחרונים הועברו השניים לאשפוז בבית החולים אסף הרופא, אך מאז אשפוזם הם מתנגדים לקבל טיפול רפואי או נוזלים ומוזנים באמצעות מים עם מלח. בנוסף, מסרבים השניים לעבור בדיקות גופניות בידי צוות בית החולים ומסרבים לבדיקות מעבדה או בדיקות הדמיה וניטור לב. בקשתם לעבור למרכז רפואי ברמאללה נדחתה בידי שופטי בג"ץ.
עוד בוואלה! NEWS:
תושבי עמונה: "פקודה לפנות משפחה מביתה - בלתי חוקית בעליל"
לחץ על סלומינסקי להשעות עצמו: "תקיפה מינית זו לא התנהגות לבבית"
החל פינוי מזרח חאלב; "תומכי אסד ירו על שיירה הומניטרית"
ביום שישי האחרון, ביקר את השניים ד"ר רפיק מסאלחה, נוירולוג מומחה ומנהל מרפאת אפילפסיה בבית החולים סורוקה בבאר-שבע, המתנדב בעמותת "רופאים לזכויות אדם", ובדק את מצבם. בחוות הדעת שכתב ד"ר מסאלחה על אבו פארה הוא מציין כי כשהחל לשבות רעב היה משקלו 85 קילוגרם אך כבר לאחר כ-60 יום ירד משקלו ל-63 קילוגרם. "האסיר נראה רזה מאד, שוכב על הגב כמעט ללא תזוזה של הגפיים. נראה מאד עייף, משתף פעולה, אך מתקשה לבצע פקודות", כתב מסאלחה.
לדבריו, ההבנה והלך החשיבה של אבו פארה איטיים והוא מתמצא בצורה חלקית בלבד במיקומו וסובל מחוסר התמצאות בזמן. בנוסף אבחן אצלו ירידה ביכולת הראייה בעין ימין והידרדרות בתפקוד שרירי הגפיים. "קיימות פגיעות בולטות במספר מערכות גופו ובעיקר פגיעה בשריר הלב ואי יכולת לשבת או לעמוד", סיכם מסאלחה. "קיימים סימני פגיעה בתפקודי המוח העליונים בצורה בינונית, שמתבטאת בקשיי ריכוז והבנה וירידה בהתמצאות. כן קיים ליקוי קל במודעות למצבו ובכושר השיפוט". לדבריו, עקב שביתת הרעב הממושכת החל גופו של אבו פארה בפירוק מאגרי הפחמימות בכבד ובשרירים ובהמשך בפירוק מחסני השומן התת-עורי. תהליך שגרם לירידה במשקל. "ירידה מעל 15 ק"ג נחשבת לדבר מסכן חיים", ציין מסאלחה בחוות הדעת.
"הרשויות משחקות רולטה רוסית עם חייהם"
הוא הוסיף כי העדר מידע מספק על ריכוז המלחים והוויטמינים בדמו עלול לגרור פגיעה מוחית ועצבית וכן בתפקוד הכליות והכבד. "לאור כל מה שנאמר אין ספק שמצבו של האסיר מוגדר קשה ובמידה וימשיך בשביתת הרעב קיים סיכוי להתפתחות פגיעה מוחית או גופנית בלתי הפיכה ואף קיימת סכנת מוות ממשית", כתב. עוד ציין מסאלחה כי אם יחליט אבו פארה להפסיק את שביתת הרעב, יזדקק לתזונה מיוחדת, במינונים מותאמים למשך מספר חודשים "בתקווה שיחזור למצב בריאותו הבסיסי".
באשר לשדיד, קבע מסאלחה בחוות דעתו כי משקלו צנח בקצב מהיר יותר, וירד תוך 35 ימים בלבד מ-65 קילוגרם ל-47. "האסיר נראה רזה מאד, שוכב על הגב כמעט ללא תזוזה של הגפיים. נראה מאד עייף ומשתדל לשתף פעולה, אך מתקשה לבצע פקודות", כתב. עוד אבחן כי מסאלחה כי הבנתו והלך מחשבתו של שדיד איטיים וכי הוא מתקשה בביצוע פקודות פשוטות, שאת חלקן אף אינו מבין. עוד קבע מסאלחה כי הוא סובל מירידה בחדות הראייה בשתי עיניו וכי הוא מתקשה לקרוא מספרים גדולים ממרחק של 30 סנטימטרים ורואה מטושטש ממרחק של מטר. מסאלחה קבע כי נשקפת רמת מסוכנות חמורה ביותר לחייהם של שני האסירים.
מעמותת "רופאים לזכויות אדם" נמסר: "הרשויות בישראל משחקות רולטה רוסית עם חייהם של שני העצירים. במקום ללמוד מניסיון המקרים הקודמים, לתקן עוול של מעצר שרירותי, ולמצוא פתרון מידי שישמור על חייהם ובריאותם של השניים, בוחרות הרשויות להמר שוב ש'יהיה בסדר' ולהגיע לרגע האחרון, כשחיי העצירים תלויים על בלימה. זו טעות מוסרית קשה, המפרה את זכותם של העצירים לבריאות".