פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "עברנו אסונות קשים במשפחה": ח"כ יהודה גליק בריאיון אישי

      הטרגדיה המשפחתית, הילדים המאומצים, העבודה כליצן רפואי, טראומת ניסיון ההתנקשות, הדעות הפלורליסטיות וחזון בניית בית המקדש השלישי. ח"כ יהודה גליק הוא כל מה שחשבתם עליו – וגם בדיוק ההפך. "כואב לי כשאני רואה פלסטיני סובל". ריאיון שובר סטיגמות

      ח"כ יהודה גליק (ראובן קסטרו)
      איש רב פנים ורב ממדים. ח"כ יהודה גליק, דצמבר 2016 (צילום: ראובן קסטרו)

      פתאום באמצע החיים, בגיל 40, מצא את עצמו יהודה גליק ללא עבודה. אחרי שבמשך עשור מילא שורה של תפקידים בכירים במשרד הקליטה, החליט גליק בשנת 2005 להתפטר מתפקידו בעקבות תכנית ההתנתקות מרצועת עזה – והוא לא ידע מה הוא רוצה לעשות עם החיים שלו. גליק התלבט והתלבט עד שהחליט להגשים חלום ישן וללמוד ליצנות רפואית. אחרי קורס קצר בבית חולים שערי צדק, הוא התחיל להתנדב כליצן רפואי במספר בתי חולים. "אין ספק שראיתי בליצנות רפואית אופציה לפרנסה", הוא מודה בחיוך. "הרי התפטרתי מהעבודה שלי ולא היה לי שמץ של מושג מה אני מתכוון לעשות בחיים, אבל מהר מאוד הוצע לי תפקיד אחר ונאלצתי לעזוב את הליצנות".

      בניגוד לחברי כנסת אחרים, קל מאוד לדמיין את יהודה גליק כליצן: הוא אדם צבעוני באופיו ובשערו ("אפשר להגיד עלי הרבה דברים, מה שבטוח הוא שהכנסתי קצת צבע לכנסת", הוא אומר בקריצה), היפראקטיבי, שמח מאוד, מפוצץ כריזמה ואדרנלין, ובעיקר – מצחיק עד דמעות. גליק הוא ג'ינג'י אמיתי. הוא לא נח לרגע, קשה לעקוב אחריו, הוא יורה מילים בקצב של 150 קמ"ש והוא יודע להקסים את כל מי שנמצא בסביבתו. פגשנו אותו בכנסת בדיוק לאחר שביקר בבית עגנון לציון 50 שנה לזכייתו של הסופר בנובל. "אפילו אשתי באה איתי", הוא צוחק. "פוליטיקה לא מעניינת אותה, אז כשיש לי כחבר כנסת הזדמנות להגיע לאירועים כאלה שנוגעים לעולם הספרות, היא מצטרפת אליי ואז יוצא לנו לבלות עוד קצת זמן יחד".

      ח"כ יהודה גליק בלשכתו בכנסת (נועם מושקוביץ)
      היפראקטיבי, שמח מאוד, מפוצץ כריזמה ואדרנלין, ובעיקר – מצחיק עד דמעות. ח"כ גליק בלשכתו בכנסת, דצמבר 2016 (צילום: נועם מושקוביץ)

      שמחת החיים של גליק מסתירה סיפור חיים משפחתי כואב. אשתו יפי התאלמנה מבעלה הראשון כשהייתה בת 23 בלבד. היא נותרה לבד עם שני ילדים קטנים, חגי בן השנה ואביטל שנולדה שבוע לאחר פטירת אביה. היא הכירה את גליק ונישאה לו בשנת 1991. ואז החלו האסונות ליפול גם עליהם: בן אחד נולד עם מום בלב והרופאים אמרו להם שהם טעו כשלא עשו הפלה בהיריון. בן אחר נשרף קשות בכל גופו בקייטנה ועבר שיקום ארוך ומתיש במשך שנה. לילד אחר נכרתה האצבע לאחר שדלת נטרקה עליה.

      "נפלו עלינו במשפחה אסונות קשים. תקופות לא קלות בכלל. איכשהו יצאנו מכל הדברים האלה ואמרנו לעצמנו – אם הקדוש-ברוך-הוא עשה לנו כל כך הרבה חסדים, גם אנחנו רוצים לעשות משהו ולתרום לחברה. איכשהו התגלגלנו לנושא האומנה. עשינו קורס, עברנו ריאיון, חיכינו שנתיים ובסופן קיבלנו שתי אחיות שבאו ממשפחה שההורים לא יכלו לגדל אותן. הן היו בנות שלוש וארבע, כיום הן בנות 12 ו-13, ופעם בשבועיים הן נפגשות עם ההורים הביולוגיים שלהן".

      איך כהורה אתה מצליח להתמודד עם המורכבות הזו? שניים מתוך שמונת הילדים הם ילדי אומנה, שניים מהנישואים הקודמים של אשתך, והשאר של שניכם.

      "כולנו משפחה אחת גדולה. מבחינתנו, אין שום הבדל בין ילד לילד. כל אחד מהילדים הוא ילד שלנו לכל דבר ועניין".

      ואיך אתה מצליח לתמרן בין פעילות ציבורית לבין המשפחה?

      "כשנכנסתי לכנסת ראש הממשלה אמר לי 'רק אל תשכח את המשפחה'. יומיים בשבוע אנחנו ישנים כולנו בדירה של הוריי בירושלים. אשתי מתלווה אלי לפעמים לכל מיני סיורים, למשל לסיור אצל אנשים מכורים לסמים ואצל נשים שהתגלגלו לזנות. כעובדת סוציאלית זה עניין אותה אז היא הצטרפה. חוץ מזה אני זמין תמיד לילדים שלי, מדבר כמה פעמים ביום עם הבית. שלושה מהילדים שלי כבר הורים לילדים. יש לי ילד בגולני, עוד אחד סטודנט, והקטנות? אני לא ממש מעניין אותן. יותר מעניין אותן הווטסאפ והחברות שלהן".

      אתה בכלל מצליח להיות מחובר לעולם שלהן?

      "חלקית. הן מכורות לכל מיני סדרות נוער. לפני שנה הן היו מכורות לסדרה בשם 'נעלמים'. צפיתי איתם 25 פרקים כי רציתי לדעת מה הן צופות. אבל בשלב מסוים התייאשתי והפסקתי לצפות".

      יהודה גליק ורעייתו מצביעים בפריימריז בליכוד בבנייני האומה. 31 בדצמבר 2014. (טלי מאייר )
      שמחת החיים של גליק מסתירה סיפור חיים משפחתי כואב. עם רעייתו בפריימריז לליכוד ב-2014 (צילום: טלי מאייר)

      יהודה גליק נולד ב-1965 בארצות הברית. הוא עלה לארץ בגיל שמונה, גדל בבאר שבע, סיים תואר שני בתולדות עם ישראל ועבד בהוראה ולאחר מכן במשרד הקליטה. בין השאר הוא שימש כדוברו של השר יולי אדלשטיין וכמנהל אגף ההסברה. כאמור, ב-2005 התפטר במחאה על תכנית ההתנתקות ולאחר הקריירה הקצרצרה כליצן רפואי ניהל במשך חמש שנים את "מכון המקדש", מכון מחקר ומוזיאון ששמו לעצמם למטרה להחזיר לתודעה הציבורית את נושא בית המקדש. עם זאת, הפעילות המזוהה עמו יותר מכל היא פעילותו בארגון "הקרן למורשת הר הבית" שהוקם על ידו ושמטרתו היא לעודד עליית יהודים להר הבית ולהיאבק בהגבלת כניסתם של יהודים להתפלל בהר.

      ב-29 באוקטובר 2014 יצא מכנס בנושא הר הבית בירושלים ונורה על ידי פלסטיני תושב אבו תור. הוא הובהל במצב קשה מאוד לבית החולים ובאורח פלא הצליח להתאושש ולחזור לחיים. הרגע הזה זכור לו כאחד הקשים בחייו.

      "חטפתי ארבעה כדורים. אחד ריסק לי את היד והמשיך לחלל הבטן, אחד פגע בריאה ולפיכך חצי ריאה נכרתה, שניים אחרים פגעו בצלעות ובמעיים. זו הייתה תקופה שהייתי בשיא העשייה שלי ופתאום קיבלתי 'ברקס' רציני. גם האשפוז היה קשה מאוד כי שכבתי שם שבועות ארוכים, לא הצלחתי להירדם, לא הצלחתי לזוז. אחרי האשפוז הייתה תקופה ארוכה של שיקום. הייתי צריך ללמוד שוב לדבר ולאכול. טופלתי במשך ארבעה חודשים על ידי מרפאה בעיסוק, דיאטנית, קלינאית תקשורת. הייתי מרותק לבית מבלי יכולת לזוז ואשתי עזבה את העבודה כדי לטפל בי. אלו היו תקופות של חרדה ומצוקה נפשית. כל רעש היה מקפיץ אותי. טופלתי על ידי אנשי מקצוע, אבל האמת שעד היום אני מתעורר מכל מיני חלומות מסויטים".

      יהודה גליק והרב הראשי לישראל דוד לאו (באדיבות המשפחה)
      "כל רעש היה מקפיץ אותי". גליק נפגש עם הרב דוד לאו במהלך שיקומו, נובמבר 2014 (צילום: באדיבות המשפחה)

      לאחר שהתאושש מניסיון ההתנקשות הכושל, חזר גליק לפעילות הציבורית. הוא שובץ בבחירות האחרונות במקום ה-33 ברשימת הליכוד. הליכוד זכה ב-30 מנדטים וגליק לא נכנס לכנסת. אלא שמהר מאוד הוא מצא את עצמו בפרלמנט הישראלי: שרן השכל נכנסה במקום דני דנון שמונה לשגריר באו"ם, אמיר אוחנה החליף את סילבן שלום שהתפטר – וחיש מהר זה היה כבר תורו של גליק שהחליף בכנסת את שר הביטחון יעלון המתפטר.

      אתה כבר שוחה בפוליטיקה?

      "אין שום סיכוי שאגיע לאירוע של חבר מרכז ליכוד שאינני מכיר ושמזמין אותי. אין לי זמן, אני מעדיף בזמני החופשי להיות בבית עם אשתי. ברור שאם זה מישהו שאני מכיר, אני אלך. אבל אם זה לצרכי פריימריז, אין סיכוי שאגיע לאירוע כדי לעשות כמה תמונות סלפי עם חברי מרכז".

      אתה לא מחויב ללכת לאירועים כאלה כדי להיבחר שוב בעתיד?

      "היה לי הרבה מה לעשות גם לפני שבאתי לכנסת ואין לי מושג עוד כמה זמן אהיה פה. אתה יודע מה עושים בהרמת כוסית? חבר כנסת מסוים מזמין אנשים ומתחיל לספר על עצמו ולהלל את עצמו. מצטער, אני לא מסוגל לעשות דבר כזה. לא מסוגל לדבר על עצמי. גם לא תמצא אותי מוציא לאור חוברת שמציגה את כל ההישגים שלי. אני לא בנוי לזה. אם בגלל זה לא יבחרו אותי? אוקיי, אז לא יבחרו בי. אני לא מתכוון לקרוע את עצמי. יש חברי כנסת שמרגע שהם נבחרים הם עסוקים בלהיבחר בפעם הבאה. אותי זה לא מעסיק. אני לא מטלפן לחברי מפלגה לאחל להם מזל טוב או שנה טובה. אני לא מזלזל במי שעושה את זה, אני פשוט עוסק במה שאני מאמין. הגעתי לכנסת במקרה, ואם הקב"ה יחשוב שאצטרך להיות פה גם בכנסת הבאה – אהיה. אני לא להוט ואני לא באטרף על זה. מקסימום אפעל לקידום המסר 'ירושלים של שלום' מחוץ לכנסת".

      ח"כ יהודה גליק על רקע כנסת ישראל (נועם מושקוביץ)
      "אין סיכוי שאגיע לאירוע של חבר מרכז ליכוד שאינני מכיר ושמזמין אותי". ח"כ יהודה גליק על רקע הכנסת, דצמבר 2016 (צילום: נועם מושקוביץ)

      צריך להודות: יהודה גליק הוא עוף מוזר, דמות חריגה בנוף הליכודי. על אף שהוא נתפס כאיש ימין קיצוני שעלול להבעיר את כל המזרח התיכון בשל פעילותו למען תפילת יהודים בהר הבית, גליק מתבטא הרבה מאוד סביב נושאים הקשורים לזכויות אדם, זכויות מיעוטים ולמעשה מבטא דעות הנתפסות בציבור כשמאלניות וליברליות מאוד. דוגמאות? בבקשה: הוא היה אחד היחידים בימין שקבע בלי למצמץ שהתנהגותו של החייל אלאור אזריה, אשר ירה במחבל מנוטרל בחברון, הייתה התנהגות "מזעזעת"; הוא קרא לא להחרים את הדתיים הרפורמים; הוא נלחם נגד חוק המואזין ועמד בשל כך בפני השעיה; הוא זעם על יוזמת יו"ר הקואליציה לשלול את אזרחותו של מנכ"ל בצלם עקב דבריו נגד ישראל באו"ם ("השתגענו? למה לא פשוט עונש מוות בתליה במרכז העיר?", כתב אז); והגן על אילנה דיין לאחר שנתניהו תקף אותה קשות.

      השבוע הוא רתח מזעם לאחר שיו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן אמר כי היה מעדיף שהערבים לא יגיעו בכלל לקלפיות בבחירות. "השתגעתי מזה", הוא מרעים בקולו. "הרי בדמוקרטיה אתה רוצה שכמה שיותר אנשים ילכו להצביע בבחירות. זו המהות שלה. אני יודע בדיוק איפה אני נמצא, אבל כל חיי התחנכתי שצריך לכבד דעות אחרות. כששואלים אותי אם אני קיצוני, אני משיב שאני קיצוני בדמוקרטיות שלי. הפלורליזם והכבוד לכל אדם נמצאים אצלי בנשמה. הכול נובע מהתפישה שאלוהים הוא אלוהים מכיל. בניגוד למה שחושבים, הוא לא אלוהים אקסלוסיבי – אלא אינקלוסיבי. הוא לא רוצה אותנו אותו דבר. הוא ברא אותנו שונים כי כך הוא רוצה אותנו. זה לא בא מתוך תפישת עולם חילונית, ליברלית ואתאיסטית אלא מתוך תפישת עולם של חופש. זה בא אצלי מהעולם האמוני-רוחני".

      אלאור אזריה, בית הדין הצבאי ביפו. 26 באוקטובר 2016 (מגד גוזני)
      "הוא טעה, אבל הדיון הזה היה צריך להיסגר בתוך הצבא". אלאור אזריה בבית הדין הצבאי ביפו, אוקטובר 2016 (צילום: מגד גוזני)

      אין לגליק ספק שתפישת העולם שלו התגבשה בזכות הבית שממנו בא. "גדלתי בבית אמריקני מאוד פתוח, אבי (פרופ' שמעון גליק – נ"י) הוא אחד מראשוני התומכים של מפלגת 'מימד' (מפלגה דתית המזוהה עם השמאל-מרכז – נ"י) וכל חיי הייתי פעיל מאוד במפגשים בין יהודים ומוסלמים ובין דתיים וחילוניים. כל חיי אני עוסק בגישורים. תמיד גדלתי עם סופרמרקט של דעות. אגב, כפי שתמכתי במצעד הגאווה בבאר שבע ובתפילת נשים בכותל, התנגדתי לכפייה מסוג אחר, למשל על ההחלטה לכפות על החרדים לימודי ליבה. הרעיון שלי הוא שיח, כבוד אדם, זו המהות של תפיסת העולם שלי. גם עניין הר הבית נובע מהאמונה העמוקה שלי שזה בית תפילה לכל העמים".

      מפריע לך כשאתה שומע רבנים שאומרים שאסור להשכיר דירות לערבים?

      "לא קל לי. שמע, אם היה מדובר במקום עם בעיה ביטחונית נקודתית, אני יכול להבין את זה. אגב, אני באופן אישי השכרתי את דירתי בבאר שבע לרופא ערבי. אני חושב שנעשו טעויות רבות כלפי ערביי ישראל, אך צריך לזכור גם שמצבם בישראל הרבה יותר טוב מכפי שהיה לפני 10-20 שנה. אותו ראש ממשלה שאמר שהערבים נוהרים לקלפיות גם משקיע 15 מיליארד באוכלוסייה הערבית כדי לתקן תשתיות ולשפר חינוך. יש חברי כנסת ערבים, נשיא מכללה ערבי, מנהלי מחלקות ערבים בבתי חולים, חצי מהרוקחים ערבים. רואים אותם בכל תחום, אפילו בהיי-טק".

      זה לא מדויק. הם עדיין לא מצליחים להשתלב בהיי-טק כמו היהודים. הרבה פעמים לא חוזרים אליהם בגלל השם הערבי על קורות החיים.

      "יש פה עדיין אנשים שחיים בסטיגמות, וצריך להילחם נגד זה בכנסת".

      ראש הממשלה בעצמו הזהיר מפניהם ביום הבחירות.

      "והוא התנצל על זה. נתניהו חד משמעית לא גזען. אז נכון, נתניהו חי בסטיגמות מסוימות אבל אני חושב שהוא הבהיר את עצמו. נעשו טעויות, אני לא אומר שלא. אחד הרגעים הכי יפים שחוותה ישראל היה בתקופת השריפות. ראינו את ראש עיריית כפר קאסם, ראש עיריית אום אל-פחם וראש עיריית רהט מזמינים יהודים להתארח בעיר שלהם. אני לא זוכר דבר כזה. מי שהצית צריך כמובן להיענש, ואני שמח שחברי הכנסת הערבים גינו את המציתים".

      אין אפילו כתב אישום אחד על הצתה. מירי רגב לא הגזימה כשכינתה את השריפה "פרעות תשע"ז"?

      "כל אחד אוהב להסתכל על מה שהוא רואה ולנפח אותו. מי שרוצה לשים את הדגש רק על זה ולראות רק את זה, הוא יתמקד רק בזה. אני לא רוצה להתפרנס מביקורת על אחרים אבל אם אתה שואל אותי, אני רוצה שערבים יהיו חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית ושייקחו חלק בכל תחום פה. אגב, אני רוצה שגם הפלסטינים ייקחו חלק ממה שקורה. כי אין הבדל בין פלסטיני שחי בחברון לבן דודו מבאקה אל-גרבייה".

      תפילת סליחות בכותל המערבי, 10 באוקטובר 2016 (נועם מושקוביץ)
      "תמיד גדלתי עם סופרמרקט של דעות. אגב, כפי שתמכתי במצעד הגאווה בבאר שבע ובתפילת נשים בכותל" (צילום: נועם מושקוביץ)

      אחד הרעיונות המדיניים המרכזיים שגליק מאמין בהם הוא החלת הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון. לדבריו, התהליך לא צפוי לקרות בן לילה אלא לאורך שנים ארוכות – ובסופו יקבלו הפלסטינים אזרחות ישראלית. "זה תהליך שייקח כ-20 שנה להערכתי. במהלך התקופה הזו נחיל את הריבונות על השטחים ולאחר מכן נזמין את הציבור הפלסטיני לקחת חלק בחברה הישראלית כמו בני משפחתם מאום אל-פחם לדוגמה".

      תושב אום אל-פחם מצביע לכנסת. גם הפלסטיני יצביע?

      "כן, גם הם יגיעו למצב הזה. צריך קודם לבדוק אם האדם היה מעורב בטרור. אדם מסוים יקבל אזרחות ישראלית רק אם הוא נקי מטרור 10 שנים. יש פה גם מהפכה חינוכית. כיום, הילדים הפלסטינים מתחנכים שישראל היא סמל הרשע וצריך לקדם שינוי חינוכי. אני גר בעתניאל וכשאני פוגש פלסטינים שגרים בכפרים סמוך אלי, אני אומר – ריבון העולמים, אם לי קורה משהו אני נוסע חצי שעה לסורוקה, בית חולים מהמתקדמים בעולם. אם הוא נפצע, הוא הולך לחברון. יש שם עשרה בתי חולים, כולם ברמה של עולם שלישי. למה שהפלסטינים לא יקבלו את השירות הרפואי הכי טוב בעולם? למה שלא נקים אזורי תעשייה משותפים עם מפעלי היי-טק מתקדמים?".

      בוא נאמר שהתהליך הושלם ונקפוץ 20 שנה קדימה. אתה תחיה בשלום עם ראש ממשלה פלסטיני או עם שר חוץ פלסטיני?

      "למה שייבחר ראש ממשלה פלסטיני?".

      כי בבוא העת יהיה פה רוב פלסטיני.

      "זאת תישאר מדינה יהודית מתוקף חוק השבות שמאפשר לכל יהודי לבוא לפה. כל מי שלא יהודי, אין לו אפשרות לקבל אזרחות. כלומר, האוכלוסייה היהודית תמשיך לגדול. אגב, אני לא בטוח שכל הפלסטינים ירצו אזרחות. חלק מהם אולי ירצו אזרחות ירדנית, חלק ירצו לעזוב ולעבור לדובאי, לקטאר, לקנדה, לאירופה, לא יודע לאן. אני בהחלט מעריך שחלק לא ירצו לחיות פה. אגב, מאוד הייתי שמח אם היה שר ערבי בממשלה. לא אחד, כמה שרים. כי ברגע שהם יהיו חלק מהחברה הישראלית יהיו כאלה שיצביעו לליכוד, למחנה הציוני ולמפלגות אחרות. הפתרון של הימין הכהניסטי הוא לגרש את הערבים, הפתרון של השמאל הוא לגרש את היהודים. אני לא מאמין בזה. אני מאמין שצריך לחיות יחד ואפשר לחיות יחד ומגיע לנו לחיות יחד".

      באמת נראה לך הגיוני שפלסטינים ויהודים יחיו בצוותא ובשלום במדינה אחת?

      "זה בוודאי יותר ריאלי מאשר הקמת שתי מדינות שלאחת מהן התל"ג עומד על 32 אלף דולר לשנה בעוד שלשנייה הוא חמשת אלפים דולר לשנה".

      בוא נאמר שעוד 20 שנה עדיין לא יהיה ראש ממשלה פלסטיני. למה שעוד 70 שנה לא ייבחר ראש ממשלה פלסטיני?

      "כי האוכלוסייה היהודית תלך ותגדל מתוקף חוק השבות. יש בעולם 7 מיליון יהודים, הם יכולים לבוא לפה".

      למה שיבואו לפה? מה רע להם במדינות שלהם?

      "למה שלא יבואו לפה? אני מאמין שתהליך הגאולה של העולם נמצא בעיצומו".

      בידוק בטחוני במחסום בשכונת עיסאוויה. אוקטובר 2015 (AP)
      "למה שהפלסטינים לא יקבלו את השירות הרפואי הכי טוב בעולם?". בידוק ביטחוני במחסום בעיסאווייה, אוקטובר 2015 (צילום: AP)

      הפתעת אפילו את השמאל כשהגנת על מנכל "בצלם" אחרי הדרישה של ח"כ דוד ביטן לשלול את אזרחותו בשל נאומו באו"ם.

      "עוד לפני כן הגנתי עליו. לפני כמה שנים פרצו הפגנות אלימות בשכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים. המשטרה עצרה את מנכ"ל 'בצלם' ל-36 שעות. אני אמרתי אז שלא ייתכן שיעצרו את האדם הזה על כך שהוא הפגין. נלחמתי על זכותו להפגין בשייח' גראח. הגנתי גם על זכות המוסלמים להפגין פה בירושלים ליד גן העצמאות כשהקימו שם מוזיאון סובלנות על גבי בית קברות מוסלמי. אני מאמין שהקב"ה ברא אותנו בצלם אלוהים. המשמעות של זה בעיני היא חופש. אני מביע את העמדות שלי ולא מחפש אף אחד שיעמוד לצדי. כשארגוני זכויות אדם נלחמים רק למען פלסטינים זה מאכזב אותי כי מבחנו של פעיל זכויות אדם הוא בהגנה על מתנגדיו. אני למשל חושב שרפורמים טועים טעות מוחלטת בהבנת התורה. אני הרי אורתודוקסי. אך אני חושב שהם יהודים ומגיע להם להתפלל באופן שמכבד אותם".

      אתה מנסה להנמיך להבות היכן שאחרים מנסים להגביר. אתה לא חושב שזה פוגע בך?

      "אני משתדל להיות ענייני. אני לא בודק בבוקר איזו מדבקה מודבקת לי על המגירה ומה אני אמור לחשוב אם אני נחשב לאיש ימין. אני תומך תמיכה מוחלטת בהתיישבות ביהודה ושומרון לא כי אני ימני או שמאלני אלא כי אני חושב שזה נכון, צודק ומוסרי. כואב לי כשאני רואה פלסטיני שסובל כשהוא עומד במחסום לא כי אני שמאלני אלא כי אני בן אדם. ואם יש היום מואזין שעושה רעש ומפריע לאנשים לישון, מה הדרך הכי טובה לטפל בזה? אם אני מחוקק חוק שמכריח אותו להיות בשקט – יהיו הפגנות וכעס וזה לא יפתור כלום. אף מסגד לא יוריד את הווליום ורק נגביר את החיכוך. אבל אם אני בא ומנסה להגיע להידברות, התועלת תהיה גדולה פי מיליון".

      חגי אל-עד מנכ"ל בצלם נואם מול מועצת הביטחון של האו"ם, 14 באוקטובר 2016 (צילום מסך , פייסבוק)
      "אני משתדל להיות ענייני. אני לא בודק בבוקר איזו מדבקה מודבקת לי על המגירה ומה אני אמור לחשוב". מנכ"ל בצלם חגי אלעד נואם במועצת הביטחון של האו"ם (צילום: מתוך פייסבוק)

      איך מצביעי הליכוד וחברי הכנסת מגיבים לדעות שלך?

      "לפי הטוקבקים עליי, אני גם יהודה גליק הימני הקיצוני וגם יהודה גליק השמאלני הקיצוני. חברי כנסת ושרים בעלי מחשבה טיפה יותר מורכבת ניגשים אלי, מחמיאים לי, מביעים הערכה. מצד שני, יש כאלה שגם נותנים לי על הראש. אני מכבד את כולם. עם זאת, כשמישהו אומר לי שאני לא באמת חושב ככה אלא אומר דברים כדי למצוא חן, זה פוגע בי".

      אולי כי הציבור לא מאמין יותר לאף מילה של הפוליטיקאים.

      "אז אני שונה. אני מאמין לח"כ תמר זנדברג (מרצ) שהיא באמת מאמינה שצריך להקים מדינה פלסטינית למרות שבעיניי זה הדבר הכי עקום שיש. אני באמת מאמין לה שהיא רוצה שלום ואת טובת המדינה. אני גם מאמין לבצלאל סמוטריץ' שאומר הוא לא רוצה ערבים עם אשתו בחדר יולדות. ואני גם מאמין באמת ובתמים שמה שראש הממשלה אומר – הוא מתכוון לזה והוא באמת רוצה לקדם את המדינה. אני לא מכיר מישהו יותר טוב ממנו היום בשוק שיכול להיות ראש ממשלה טוב ממנו. אני חושב שהוא ראש ממשלה מצוין".

      איך הוא מגיב לדעות שלך?

      "אני שמח שאני חי במדינה דמוקרטית ובמפלגה דמוקרטית, שבהן מותר לי אפילו לבקר את ראש הממשלה. תחשוב שהייתי באיזו מפלגה שכולם חושבים אותו דבר, זה היה נורא. מותר לנתניהו לא לאהוב את הביקורת שלי עליו, זו מדינה דמוקרטית. לא נבחרתי כדי להיות דובר של נתניהו, לא להיות יועץ שלו, לא להיות יחצ"ן שלו ולא למצוא חן בעיניו. אני ח"כ בליכוד ומביע את עמדותיי כפי שאני מאמין. עם זאת, אני לחלוטין מבין שהפוליטיקה היא משחק קבוצתי. משמעת קואליציונית היא משמעת קואליציונית. לא ראוי שכל ח"כ יעשה מה שבראש שלו".

      ראיתי ששמחת שהצעת החוק למען הנכים של אילן גילאון עברה בקריאה טרומית.

      "אני הצבעתי נגד החוק כי הייתה המשמעת הקואליציונית. הצבעתי נגד גם כי הוא לא נכון לגמרי. אני חושב שהמדינה צריכה לעודד מעסיקים לקבל נכים לעבודה ושהיא צריכה לפעול למען שילובם. עם זאת, אמרתי לאילן שאם יש חוק שאני שמח שהקואליציה הפסידה בו זה החוק הזה".

      אתה יכול להזדהות עם הקשיים של זוג צעיר שלא מצליח לסגור את החודש?

      "כן, זה מטורף. פשוט מטורף שלא מצליחים לקנות פה דירה. מצד שני, גם אני כשהתחתנתי נעזרתי בהורים שלי. יש כאלה מפונקים, סיימו תואר שני, רוצים כבר תפקיד בכיר. נכון, יש פערים נוראיים בחברה, אבל בסך הכול אני לא חושב שיש פה באמת שכבה גדולה של אנשים שרעבים ללחם. יש חמלה במדינה, אבל יש הרבה מה לשפר".

      ח"כ מירי רגב ומאחוריה יהודה גליק, פעיל הימין שהיה יעד לניסיון התנקשות (ניב אהרונסון)
      "אני רוצה שערבים יהיו חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית ושייקחו חלק בכל תחום פה". גליק עם שרת התרבות מירי רגב בכנסת (צילום: ניב אהרונסון)

      מה דעתך על ארגון להב"ה? לא מפריע לך שהם חלק מהמחנה הפוליטי שלך?

      "הפתיחות שלי מאוד רחבה. יש לי ביקורת קשה מאוד עליהם, למשל כשהם פוצצו איזה אירוע של מוזיקה של נצרות בירושלים, התפוצצתי על זה וכעסתי. מצד שני, כל עוד הם פועלים בתחום החוק אין לי בעיה. לגיטימי בעיני להילחם בנישואי תערובת. לפעמים אנחנו מדביקים תווית על מישהו וקובעים שהוא שטן, אבל אני לא חושב שבנצי גופשטיין הוא השטן".

      וכשהתומכים שלו מכים ערבים?

      "אז צריך לעצור אותם. אני לא רואה הבדל בין אנשים שנאבקים בהפגנה חברתית וחוסמים כבישים לבין מי שנאבקים במה שהם מאמינים. אני שמח שאנשים מרגישים אכפתיות כל עוד הם עושים את זה במסגרת החוק. אנשי להב"ה הם אנשים שלפעמים החברה עושה להם דה-לגיטימציה מוחלטת. ברגע שהם פוגעים באחר, צריך לגלות אפס סובלנות. גם בהפגנת הקוטג' שברו חלון של בנק".

      איך אפשר להשוות בין אירוע נקודתי במחאת הקוטג' לאלימות הקבועה של תומכי להב"ה?

      "אני לא רואה אלימות יומיומית אצל להבה".

      שינית את דעתך על המקרה של אלאור אזריה? בזמנו אמרת שההתנהגות של החייל מזעזעת.

      "איך שלא תסתכל על זה, זה סיפור מאוד עצוב. החייל טעה, הוא הפר את ההוראות כחייל בצה"ל. אז מצד אחד יש הצלם הפלסטיני של 'בצלם' שמבחינתו צילם רצח. מצד שני יש מי שראה את הפיגוע של אותו מחבל שחוסל. האמת? כולם צודקים. אבל אם בצבא אתה מפר הוראה אתה צריך לקבל עונש. אזריה אינו רוצח, הוא לא קם בבוקר בהחלטה לרצוח פלסטיני. מצד שני, הוא גם לא גיבור לאומי שמגיע לו צל"ש. אולי הוא היה צריך לקבל עונש חודשיים מאסר על כך שהפר הוראה".

      הוא לא נרדם בעמדת שמירה. הוא הרג אדם.

      "נכון, אבל אם הוא היה הורג אותו 10 דקות קודם לכן, הוא היה גיבור".

      ואלו בדיוק 10 הדקות שעושות את כל ההבדל.

      "נכון, נכון. אם זה היה מחבל כפות או שבוי, אז אני מסכים איתך. אבל הוא הגיע, היה שם בלגן, חשב שהמחבל עושה משהו והרג אותו. אזריה לא היה בסדר כי המפקד היה שם. הוא טעה, אבל הדיון הזה היה צריך להיסגר בתוך הצבא. הוא הפר פקודה חמורה, אז שיגרשו אותו מהיחידה ויתנו לו חודשיים בפועל ושנתיים על תנאי".

      פעילי להבה לבושים בחולצות של הארגון (באדיבות המצולמים)
      "אני שמח שאנשים מרגישים אכפתיות כל עוד הם עושים את זה במסגרת החוק". פעילי להבה (צילום: באדיבות המצולמים)

      גליק מספר שלפני כמה שנים הוא פנה לארגון "שוברים שתיקה" והציע להם להתנתק מהדיון הפוליטי. "אמרתי להם שהעדויות שלהם חשובות אך הצעתי להם לנתק את זה מהפוליטיקה. הם סירבו ואמרו שהם עושים את זה כדי להוכיח שהכיבוש אינו צודק. לדעתי, אם הם היו מציגים את הפשעים האלה לא במסגרת פוליטית, הם היו מקדמים את זה פי מיליון. ככה הם מאבדים את האמון שלהם. אם חייל בא ומרביץ סתם לערבי – מגיע לו עונש. פעם נאבקתי נגד המשטרה בהר הבית. הגיע אלי קצין משטרה ואמר לי בארבע עיניים: 'יהודה, למה אתה כל הזמן נאבק בנו? אנחנו בצד שלך. אתה יודע לכמה ערבים אני מרביץ?'. אמרתי לו 'אדוני, אם אתה מרביץ לערבים אתה לא בצד שלי'".

      יש רעיונות במפלגות השמאל שאתה מזדהה איתם?

      "כן. אני מנסה כעת בכל כוחי לקדם חוק עם תמר זנדברג שמטרתו למנוע מכירת נשק למדינות שמפרות זכויות אדם. אני לא רוצה לראות חייל באפגניסטן שאונס אישה עם רובה 'עוזי'. בינתיים, מדינת ישראל מסרבת לסייע לי לקדם את החוק הזה. אני גם מאמין בהפללת לקוחות של זנות בישראל כי אני חושב שזה נורא ואיום".

      אתה נהנה בכנסת?

      "אני נהנה כשאני חופשי לעשות את הדברים שאני רוצה לעשות. לצערי, לפעמים מזמינים אותי להצביע בוועדה מסוימת ואין לי מושג על מה הצבעתי. לפעמים אני יושב במליאה ומחכה לראות אם דוד ביטן יגיד לי לתמוך או להתנגד להצעת החוק. יוצא שבסופו של דבר אני מבלה שעות ארוכות בכנסת כמו חייל, אולי כבר עדיף להציב שם רובוטים שיצביעו בשמנו. שעות על גבי שעות נשרפות שם וזה לא קל הסיפור הזה".

      ח"כ יהודה גליק בלשכתו בכנסת (נועם מושקוביץ)
      "לצערי, לפעמים מזמינים אותי להצביע בוועדה מסוימת ואין לי מושג על מה הצבעתי". יהודה גליק בלשכתו בכנסת, דצמבר 2015 (צילום: נועם מושקוביץ)

      איך היחסים שלך עם חברי הכנסת הערבים?

      "אני משתדל להיות ביחסים טובים איתם. לחלקם בהחלט קשה איתי אך לאחרונה יש לי שיתוף פעולה טוב עם ח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני). הוא התגלה לי כאדם אצילי ומפרגן".

      אילו דמויות היסטוריות אתה מעריץ?

      "הרב קוק, מרטין לותר קינג, רבי עקיבא, הרמב"ם. אני גם מעריץ את דוד בן גוריון, אדם צנוע, אוהב אדמה, שעמד מול כל העולם והכריז על מדינת ישראל".

      ומה לגבי אנשים חיים? עם מי היית רוצה לשבת לארוחת צהריים?

      "בהרבה מובנים ביל גייטס מאוד מרתק אותי, גם מארק צוקרברג. האמת שאני מת להיפגש גם עם דוד לוי כי הוא חסר מאוד בפוליטיקה הישראלית. הוא אדם שסבל שנים, עשו לו דמוניזציה למרות שהוא איש מבריק עם הדר וכבוד. הוא לא הטמבל שעשו ממנו".

      גם אתה מרגיש שאתה עוף מוזר בימין?

      "יש לא מעט אנשים שהיו משוכנעים שיהודה גליק הוא כנראה איזה כהניסט והם התאכזבו. מה אני יכול לעשות? הרי לא הסתרתי את דעותיי. תמיד הייתי פלורליסט ודמוקרט ותומך בהידברות. עכשיו כשאני חבר כנסת זה בולט יותר ועדיין מצפים ממני להיות מאוד קיצוני. כל פעם שאני מוכיח להם אחרת, הם כועסים. אבל זה בסדר, אני מקבל את זה באהבה".