בצד אחד מתאמנת קבוצת חיילים קרביים על לחימה בשטח בנוי, בצד אחר מתגפף לו זוג אוהבים. ובמקום טוב באמצע, בשלד של מבנה נטוש אי שם במרכז הארץ, שני משוגעים נמרצים מחברים ומותחים רצועות בד בין שמים וארץ. כמה דקות אחר כך הם מטפסים מעבר למעקה ויוצאים לצעוד עליה.
הכירו את הסלקליין, ספק ספורט, ספק תחביב, ספק שיגעון, אולי כל אלה יחד. כל מי שעוסק בתחום מעיד שאם מתחילים אי אפשר להפסיק, אז סלקליין הוא בטוח התמכרות. "כל מחשבה, הרגשה רעה או מתיחות שקיימת בגוף תעבור דרכך אל הסלקליין ותגרום לו לזוז", אומר ארי סינגר, "סלאקר" נלהב. "הדרך לעקוף זאת היא לשחרר הכל. 'כל תנועה של הסלקליין מגיעה בעצם ממך' אמר ג'רי מישבסקי, אחד מהולכי הסלקליין המנוסים בעולם, ואני מאוד מתחבר למשפט הזה".
מגשרי חבלים שחוצים מעברים קשים בטבע ועד לוליין בקרקס המבדר את צופיו - הליכה על חבל קיימת בתרבות האנושית מאות שנים, יש המעריכים שיותר מ-2,000. אבל הסלקליין (Slackline) הוא סיפור אחר לגמרי השואב את שורשיו מפארק יוסמיטי בקליפורניה של שנות ה-60, כאשר כמה מטפסים החלו להתאזן על שרשראות הברזל של גדרות החניה בפארק. הסלקליין המודרני, הליכה על רצועת בד, הופיע לראשונה באותו עמק בקליפורניה בשנות ה-80 והמטפסים אדם גרוסובסקי וג'ף אלינגטון נחשבים לאבות המייסדים.
"הליכה על רצועת הסלקליין מאוד שונה מההליכה המסורתית על חבל עם מוט", מסביר מאור פיין, מבכירי הסלאקרים בישראל, המכונה גם "איש על חבל". "רצועת הבד המיוחדת הזאת היא מאוד אלסטית ורפויה וזזה כל הזמן, בניגוד לחבל שהוא סטטי ולא גמיש, מה שאומר שהגוף צריך להתאזן בהתאם לתזוזות. זה כמובן האתגר הגדול אבל גם ההנאה. הגוף חייב להישאר משוחרר, להיכנס לסוג של מדיטציה כדי לצלוח את האתגר".
"התחום תפס תאוצה חסרת תקדים בעולם ובשמונה השנים האחרונות זה הולך ומתפתח בצעדי ענק, הן בשבירת שיאים ששנים קודם לכן נחשבו דמיוניים והן בתפוצה בקהל הרחב", מספר מורן סתיו, סלאקר והבעלים של חברת הסלקליין הישראלית מידלוואי סלקליין. "ישנה מחלוקת אם אכן מדובר בספורט או לא. כך או כך, אין ספק שמדובר בטרנד מטורף. אפשר לראות כבר כ-3,000 איש שעוסקים בזה בפארקים ברחבי הארץ - פארק הירקון, גן סקר בירושלים, פארק ארבע העונות בהוד השרון, וזה הולך וגדל משנה לשנה. אנשים מגיעים בסופי שבוע עם ילדים ובני נוער, מותחים רצועות סלקליין בין העצים ומתחילים ללכת".
"לעלות לגובה זה כבר משהו אחר לגמרי, בזה עוסקים כ-50 משוגעים לדבר וגם אני נמנה עליהם", צוחק מורן, "אנשים מחפשים כל הזמן אתגרים מעניינים, בין אם אלה בניינים נטושים או מצוקים טבעיים, כדי למתוח רצועות, לקחת נשימה גדולה ולהסתכל לפחד בעיניים. זו חוויה מאוד עוצמתית".
הסלאקרים המקצועיים שעולים לגבהים של עשרות מטרים, המכונים גם הייליינרס, מעידים שהספורט הוא מאוד בטוח בתנאי שהכול נעשה במקצועיות, עם אבטחה של הסלאקר לרצועת הסלקליין. "אני מרגיש שלעשות סלקליין זה לא יותר מסוכן מלשחק כדורגל ואם יש פציעות הן באמת לא רציניות". אומר מורן, "ב-2011 היה מקרה אחד בעולם של תאונה בסלובניה. בחור אחד השתמש בטבעת לא מתאימה עם מנגנון פתיחה כדי לאבטח את עצמו, ולאחר כמה פעמים שהוא נפל מהחבל ועלה שוב, הטבעת נפתחה והוא נפל ונהרג. זה באמת מקרה יחיד ויוצא דופן בקהילה של כעשרת אלפים איש שעוסקים בהייליין בעולם. אני מאוד ממליץ לישראלים, עם שידוע בייצר ההרפתקנות שלו, להצטרף למנוסים בתחום וללמוד מהם את כל התורה לפני שהם עולים לגובה ועושים שטויות. כמובן שיש גם אנשים שעושים זאת בעולם ללא אבטחה, free solo, אבל זה באמת להמר על החיים שלך. לא מומלץ".
המוביל בעולם היום בתחום ההייליין הוא ד?ני מנצ'יק מצ'כיה, המחזיק בשיא העולם הליכה על חבל העשוי מבד לאורך 1,060 מטר. הוא מחזיק בשיא ביחד עם עוד שני צרפתים. בישראל עדיין לא מתקרבים לשיאים האלה, אבל המטורפים שבקרבנו בהחלט מתנסים בכל מה שיש לארצנו הקטנטונת להציע.
"הגעתי אל התחום היישר מעולם הקרקס, אותו אני חי כבר הרבה שנים", מספר פיין, "אבל מרגע שגיליתי את הסלקליין וההייליין בחו"ל וגם למדתי את התחום בצ'כיה, אני לא יורד מהחבל ומשתדל להיות בגובה כמה שיותר. לאחרונה יצאתי במופע חדש שנקרא 'הכל או לא כלוב', המשלב את מיומנויות הקרקס עם הסלקליין, מופע שזכה להצלחה גדולה בפסטיבל לתיאטרון אחר בעכו".
"בהתחלה הייתי נופל המון, יותר נופל מהולך", מוסיף סינגר, "אבל ככל שמתנסים יותר מצליחים יותר. אני מאוד אוהב ללכת עם אוזניות, לשים מוסיקה טובה, להתעלם מכל מה שקורה סביבי ופשוט ליהנות מהרגע. זה כל כך מרגש שקשה להסביר, חייבים לנסות כדי להבין על מה אנחנו מדברים".
דבריהם מעלים חיוך, כי עבור אנשים קצת יותר שפויים הנוף הנשקף ממרפסת המלון הנטוש יפהפה גם כשעומדים על קרקע יציבה. אבל פיין וסינגר לא מפסיקים ללכת על רצועת הסלקליין, הלוך וחזור, כמעט עד רדת החשיכה.
עד כמה העיסוק הזה חוקי ומתי הוא מתנגש עם רשויות החוק? אין ספק שהחבר'ה הולכים פה על חבל דק. מצד אחד החוק לא מכיר עדיין בסלקליין ואינו אוסר את העיסוק בו, מצד שני אם הסלאקרים יעשו זאת בשמורות טבע הם עלולים להיקנס על ידי פקחי רשות שמורות הטבע והגנים. החבר'ה האלה, שלא מוכנים לוותר על העונג, משתדלים בינתיים לשמור על פרופיל נמוך, לא לפרסם את האתרים בהם הם פועלים ובכלל לא לעצבן אף אחד יותר מדי כדי להמשיך ולהלך בין שמים וארץ.
יש כאלה שחולמים להפוך את פעילות האקסטרים הזאת למיינסטרים, כזו שתמשוך אליה הרבה מתאמנים וגם קהל צופים אוהד. "אנחנו הולכים להפיק בפסח הקרוב את פסטיבל הסלקליין הראשון בארץ שיתקיים בירושלים וימשוך אליו סלאקרים מכל העולם", מספר מורן סתיו, "אין לי ספק שאחרי האירוע הזה נראה כאן בארץ עוד אלפי אנשים חדשים שיגלו את התחום ויתאהבו".
(עדכון ראשון: 22:15)
