פרופ' יעקב כהנוב, מבכירי חוקרי כלי השיט העתיקים בעולם, הלך שלשום (שני) לעולמו בתום מאבק של שנים במחלה קשה. הכאב שהיכה את עמיתיו, מכריו ומוקיריו היה צורב במיוחד לנוכח העובדה שהמחלה הכריעה אותו רגע לפני שמפעל חייו עליו חלם במשך 30 שנה קם לתחייה. אתמול הועברה הרפליקה (העתק מדויק) של הספינה העתיקה ביותר שנמצאה אי פעם בישראל למספנות. מחר היא תורד לראשונה לים, לקראת הכנותיה להפלגות הייחודיות ביותר שנעשו עד היום בעולם.
גורם בצוות הפרויקט סיפר לוואלה! NEWS כי מותו של פרופ' כהנוב הותיר תחושת תסכול בקרב עמיתיו. "זה היה מפעל החיים שלו. הספינה היוונית בת 2,400 השנים התגלתה לראשונה מול חוף מעגן מיכאל ב-1985, היא אחת העתיקות ביותר שנמצאו אי פעם בעולם. בסוף שנות ה-80 החלו החפירות הארכיאולוגיות הימיות לחשיפתה והוא השתתף בהן, אז כסטודנט לארכיאולוגיה ימית. הוא חקר אותה במים, היה מעורב בהוצאתה מהים, בשימורה, בבנייתה מחדש בתנאים המיוחדים שיצרו בשבילה במוזיאון הימי בחיפה, בשחזורה ובשנתיים האחרונות הוא עמד בראש הפרויקט לבניית ההעתק שלה עליו הוא חלם עשרות שנים".
עמיתיו סיפרו כי הייחודיות בפרויקט הוא לא רק בשחזורה של הספינה, אלא בהעתקה המדויקת בשיטות הבנייה העתיקות שבהן בנו אותה 500 שנה לפני הספירה. "מה שהיה מאוד מיוחד בספינה הוא רמת השימור שלה. במהלך החפירות נמצאו גם כלי הנגר של הספינה. במסגרת הפרויקט שחזרנו את אותם כלי נגרות שנשתמרו בקרקעית הים 2,400 שנה ובנינו אותה באמצעותם", הוסיף גורם בצוות העוסק בארכיאולוגיה ימית.
"קוראים לזה רפליקה ולא שחזור בגלל שזה העתק מדויק של הספינה המקורית. פה עבדנו אחד לאחד, גם אם היו שגיאות של הנגר המקורי - חזרנו עליהן", הסביר. "היא נבנתה כדי לשוט בה ולהבין איך הפליגו בכלי שיט כזה, עם מפרש מרובע בים התיכון לפני 2,400 שנה. עד היום כולם מדברים על זה, אבל אף אחד לא ניסה לעשות את זה. זה הדבר הכי כואב בכל הסיפור הזה. שהוא לא הספיק להפליג עליה".
פרופ' יוסי מרט, חברו הקרוב של פרופ' כהנוב מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, אמר כי פרויקט ייחודי מסוג כזה נעשה עד היום רק פעם אחת בעולם. "את הדוקטורט שלו הוא עשה בהנחיית פרופ' אלישע לינדר (ממייסדי הארכיאולוגיה הימית בישראל - ע"ח) על הספינה הזאת. הוא כתב עליה מאמרים רבים ושלושה ספרים", סיפר.
"לפני כארבע שנים הוא החליט לבנות רפליקה של הספינה. מדובר בפרויקט ענק שקדם לו רק שחזור אחד של אנייה מאותה התקופה, שנמצאה ליד קפריסין ושוחזרה על ידי אוניברסיטת טקסס. פרופ' כהנוב הקפיד על שימוש בחומרים המקוריים וכך לדוגמה השתמש בשרף טבעי בו השתמשו הקדמונים ואותו הוא ערבב באפר. הוא גם בנה מתקן מיוחד לכיפוף לוחות עץ באורך עשרה מטרים ובעובי של חמישה מילימטרים. זה היה פרויקט יוצא דופן. יום לפני שהוא הגשים את החלום שלו הוא מת. זה ממש שובר לב", הוסיף.
"היינו פטריוטים ואידיוטים"
פרופ' כהנוב היה אמור לחגוג בפברואר הקרוב את יום הולדתו ה-70. אהבתו לים החלה עוד בנעוריו כשהיה חניך בצופי ים בנהריה ובהמשך כתלמיד בבית הספר לקציני ים בעכו. ב-1965, זמן קצר אחרי שסיים את לימודיו בתיכון התגייס לצה"ל לקורס חובלים אותו סיים בהצטיינות. ביולי 1967, ימי מלחמת ההתשה, נפל ביחד עם חברו אברהם יסעור בשבי המצרי. זה קרה בשעה שהשניים נשלחו בסירת גומי לתעלת סואץ על מנת לממש את מדיניות שר הביטחון דאז משה דיין, ימים ספורים אחרי שצה"ל כבש את סיני. "או שהתעלה היא של שני הצדדים או שהיא של אף אחד", אמר בשעתו דיין.
מטרת המשימה אליה נשלחו הייתה להפגין נוכחות ישראלית בתעלת סואץ באמצעות הנפת דגל ישראל על סירת הגומי בה שטו, בסמוך לצדה המצרי של התעלה. במשך שעות ארוכות נורתה לעברם אש כבדה של פצצות מרגמה ונשק קל, עד שלבסוף נפלו בשבי. במהלך החודש הראשון בשבי הועברו כהנוב ויסעור לתא אחד עם שמונה החיילים הישראלים שנפלו בשבי המצרי מאז מלחמת ששת הימים.
בין דיין למאיר עמית, שנכנס באותם ימים לתפקידו כראש המוסד, התפתח ויכוח על מתווה העסקה להשבת השבויים. עמית רוצה לשחרר באותה עסקה את שבויי פרשת "עסק הביש" שנלכדו אחרי מבצע קדש ב-1956 בתמורה לכל 5,000 השבויים המצרים שנפלו בשבי הישראלי במהלך מלחמת ששת הימים וההתשה. דיין מתעקש על עסקה לה מסכימים המצרים במסגרתה ישוחררו "שבויים תמורת שבויים". ראש הממשלה לוי אשכול הציע עסקת פשרה לפיה נתן למוסד שלושה שבועות לממש את עמדתו ואם ייכשל תיבחר העסקה שהציע דיין.
במהלך תקופה זו ביקש המוסד לשמוע את עמדתם של עשרת החיילים שנפלו בשבי. הדילמה שהוצבה בפניהם הייתה אם הם רוצים להשתחרר עכשיו, או לחכות לאסירי "הפרשה". כל העשרה הסכימו להישאר בשבי ובלבד שישוחררו גם נידוני קהיר, שבויי "עסק הביש" שישבו בכלא המצרי 11 שנים. "שחרור אסירי 'הפרשה' היה משימה לאומית", אמר בשעתו פרופ' כהנוב בריאיון שהעניק עם יסעור שנפל עמו בשבי לעיתון מעריב ב-2013. "היינו פטריוטים ואידיוטים. החוקר אמר לי: 'המדינה שלכם לא רוצה אתכם, היא רוצה לשחרר אנשים אחרים'. אמרתי לו: 'בפירוש לא נכון'. הייתי סנגור של הממשלה. אולי בפעם האחרונה".
במקביל להעברת תשובת האסירים לארץ, פנה אביו של כהנוב לראש המוסד שהיה ידידו והבהיר כי משפחות האסירים תומכות בו ואינן לוחצות לשחרר את בניהן. הרוח הגבית שקיבל ראש המוסד משבויי צה"ל ומשפחותיהם נתנה פירותיה. בתום חצי שנה בשבי המצרי השתחררו שבויי צה"ל ביחד עם נידוני קהיר. חמש שנים מאוחר יותר, באפריל 1973 קיבלו כהנוב ויסעור את אות עיטור המופת מהרמטכ"ל דויד אלעזר על פעולתם ועוז רוחם.
"הוא שם את ישראל על המפה של הארכיאולוגיה הימית"
את חייו האזרחיים התחיל פרופ' כהנוב בלימודי סטטיסטיקה וחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מכן החל לעבוד בעיריית נהריה, שם מילא מגוון תפקידים שהאחרון בהם היה מנכ"ל העירייה. "אחר כך הוא התמודד בבחירות לראשות העירייה מול ז'קי סבג, אבל הפסיד ובגלל זה הוא פרש לפנסיה מוקדמת מהעירייה", סיפר אחד מעמיתיו מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה.
"המחקר שלו על כלי השיט בחוף דור תרם תרומה מאוד משמעותית על כל ההיבט הטכנולוגי של התפתחות בניית כלי שיט עתיקים. בעקבות המחקרים הללו עיני העולם המקצועי כולו היו נשואות אלינו. הוא היה זה ששם את ישראל על המפה של הארכיאולוגיה הימית בהיבט של כלי שיט עתיקים. היום אנחנו תוהים, איך עולם המדע היה נראה אם הוא היה מנצח בבחירות המוניציפליות הללו", הוסיף.
מחר תורד הרפליקה לראשונה לים במעגן הקישון, ומשם היא תמשיך את דרכה לראשונה, כשהיא יתומה מהאב המייסד שלה. "אנחנו שואפים לכך שמחר היא כבר תצוף במעגן הקישון ואז נתחיל לעשות את ההכנות להפלגות המתוכננות", אמר יוחאי פלצור, הסקיפר של הרפליקה. "זה שובר את הלב שהוא הגיע לבאר ולא זכה לשתות ממנה. החלומות על הרפליקה הזאת התרוצצו בחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה כבר 30 שנה, אבל הוא היה הקברניט של הפרויקט הזה מ-א' ועד ת'. ביום העצוב הזה אני מזדהה יותר מתמיד עם המשפט: 'אנחנו הגמדים שעמדנו על כתפי הענקים'. כהנוב היה איש ענק, בטח בתחום הארכיאולוגיה התת ימית".