כשהיא חובשת כובע הסוואה על כיסוי הראש שלה, מיאד אל-ג'ובורי היא דמות חריגה בין אלפי הגברים הנלחמים לכיבוש עיירה מידי דאעש בצפון עיראק. האם לחמישה היא האישה היחידה בכוח משותף של צבא עיראק ושל מיליציות שבטיות שתקפו אתמול את העיירה קנוס, אחת מני חזיתות רבות במערכה להדוף את לוחמי הארגון ממעוזיהם האחרונים במדינה.
כמו הגברים שסביבה, ג'ובורי מספרת כי המניע שלה להילחם הוא השנאה שלה לדאעש, שכבש שטחים נרחבים במדינה לפני יותר משנתיים, כשהוא מיישם מדיניות ענישה אכזרית ומוציא להורג את מתנגדיו, בהם כמה מבני דודה. עם זאת, בשונה מהם, נוכחותה בשדה הקרב נוגדת את המסורת בחברה שבה נשים נותרות לרוב בבתים ולעתים רחוקות נראות בחזית, אלא אם הן נמלטות.
"החיילים הללו הם אחים שלי, אני גאה להיות איתם", סיפרה ג'ובורי ברקע קולות הנהון מצד הגברים העומדים לצדה. "הם באו להשמיד את עיראק אבל נשרוף את הכלבים האלו". למרות הכרזותיה, היא הצטרפה למיליציית "אריות החידקל" רק לפני עשרה ימים ואין לה ניסיון קרב קודם. המיליציה היא אחת מבין עשרות התומכות בכוחות העיראקיים המתקדמים למוסול, המעוז הגדול האחרון של דאעש במדינה, כחלק מהמערכה הנתמכת בידי ארצות הברית שהחלה עוד באוקטובר.
הגברים מתייחסים אליה יותר כמו אל קמע מאשר אל אחות לנשק. רובה קלצ'ניקוב על גופה הקטן, אך היא לא השתמשה בו אפילו פעם אחת אתמול והיא נותרה במרחק קצר מקו האש הראשון. "הם לא נותנים לי ללכת ממש אל החזית. הם מפחדים עליי, אבל אני רוצה ללכת", אמרה ג'ובורי, בעוד רעש הפגזים הנורה אל קנוס ביתה לא מפריע לה. באחד מגגות הבתים שנמצאים קדימה ממנה, כמה חיילים ולוחמי מיליציות התמקמו עליו וירו ללא אבחנה לעבר העיירה, כשהם נתקלים במעט מאוד התנגדות.
במהלך השנתיים שבהן חיה תחת שלטון דאעש, סיפרה ג'ובורי כי היא עדכנה בחשאי את כוחות הביטחון על תנועת לוחמי הארגון וכי לא כיסתה את פניה כפי שהורה הארגון. היא עזבה את קנוס עם משפחתה במהלך הקיץ והצטרפה לאלפי עקורים נוספים במחנה במחוז הכורדי, שם בעלה נעצר בידי כוחות הביטחון ונשלח לכלא.
היא לא בטוחה מדוע זה קרה, איך היא טוענת כי שמו של בעלה ככל הנראה בולבל עם שמו של חשוד או שמישהו שהיה בסכסוך עמו האשים אותו בקשרים עם דאעש. "ככל שאני יודעת, הוא לא עשה שום דבר רע", היא הוסיפה, כשדגל עיראק קשור סביב צווארה כמו צעיף. לאחר שבעלה נעצר, היא עברה דרומה לתיכרית, שם הותירה את ילדיה בני שנה עד תשע אצל קרובי משפחתה כך שהיא תוכל להתפנות ללחימה בדאעש. "הילדים שלי בכו ואמרו: 'אנחנו מפחדים שאת תמותי'", סיפרה. "אמרתי להם שאני לא".
אביה ואמה כבר לא בחיים וג'ובורי לא סיפרה זאת לדודיה, שהיו ככל הנראה מתנגדים שתצא להילחם. חמותה, לעומת זאת, עודדה אותה לנקום את מותו של אחד מבניה שנהרג במתקפה של מתנגדי שלטון ב-2012. בעלה של ג'ובורי, שנותר בכלא, לא מודע להצטרפותה למיליציה. "הוא לא היה שבע רצון, אבל הוא יודע שאני זאבה, שאני לוחמת ושאני כמו גבר", אמרה.