פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "אסור להגיע לפייר פייט עם האויב": התרגיל שהכין את צה"ל למלחמה הבאה

      "כשהאויב בא אליי עם סכין הוא מקבל צליפה, כשהוא בא עם רובה הוא מקבל פגז טנק". איך גורמים למפקד כיתה להבין את תמונת הקרב? כיצד ממוטטים את מרכזי השליטה של חיזבאללה וחמאס? ומהי "תיאוריית המפרקים"? צה"ל ערך תרגיל עצום בהיקפו שדימה את העימות הבא, והלקחים ברורים

      "אסור להגיע לפייר פייט עם האויב": התרגיל שהכין את צה"ל למלחמה הבאה
      צילום: דו"צ, עריכה: שניר דבוש

      היום הראשון של חודש דצמבר היה גשום במיוחד. מפקד עוצבת הפלדה תא"ל אמיר אבולעפיה כינס באותו בוקר את מפקדי החטיבות הסדירות נח"ל, גבעתי ו-401, לדיון על תרגילי מלחמה. הם נכנסו לחדר הדיונים, וגילו כי שלושת התרגילים החטיבתיים שהיו אמורים להתחיל השבוע הוקדמו במפתיע בשלושה ימים ויתחילו בעוד שעות ספורות. המצגת של מפקד האוגדה על תוכן התרגילים כבר הייתה בעמוד השלישי, התרחיש הראשוני ולוחות הזמנים גרמו לחיוכים להתחלף בהלם קל ובמבטים רציניים.

      חטיבת גבעתי הייתה הראשונה להיכנס למצב מלחמתי במסגרת התרגיל הענק, שכמותו לא נערך בצה"ל זה עשרות שנים. אחרי סדרת הכנות ונוהלי קרב שהסתיימו במוצאי שבת יצאו הלוחמים עם רדת החשכה לביצוע משימות הגנה לאורך הגבול. חיזבאללה, כפי שמזהירים באמ"ן, ינסה לבצע פשיטות על יישובים בגבול הצפון. צה"ל הגדול יצטרך לשלב התקפות אך בעיקר הגנה בקו הגבול. נושא זה מעורר שיח ער בקרב המפקדים בדרגי השטח. האם נכון להטיל את משימת ההגנה על כוחות חטיבת גבעתי שהוכשרו למלחמה הגדולה, ועוד רגע הם יתמרנו לעומק ושיעטו לעבר מעוזי חיזבאללה? או שמא רצוי לעבות את כוחות הביטחון השוטף בכוחות נוספים שלאורך הימים הראשונים של המערכה יעסקו בהגנה? למצב המנטלי של הלוחמים יש השפעה מכרעת על רמת הביצוע, ואסור שמפקדים יהיו מבולבלים.

      משימות ההגנה מפני תקיפות קרקעיות של חיזבאללה על יישובים התחלפו לאחר מכן בפקודה על התקפה של החטיבה הסגולה ותמרון עמוק מלווה בקרבות באזורים מגוונים בעמק בית שאן, מרחב עפולה, הגלבוע ולבסוף בקעת הירדן. בדרך החיילים עברו בשטח הררי, סבך, יערות ושטחים פתוחים. לאחר מכן השתלבו בתרגיל חטיבה 401 וחטיבת הנח"ל. לכל חטיבה הייתה משימה שונה שמשרתת את המאמץ הכללי במלחמה בחזית הצפונית. היה זה התרגיל הגדול ביותר שדימה את המערכה העתידית מול חיזבאללה.

      תרגיל תלת חטיבתי של אוגדה 162, דצמבר 2016 (דובר צה"ל)
      תרגיל תלת-חטיבתי שהוקדם במפתיע ותרגל שלל מצבי מלחמה. חיילי צה"ל במהלך התרגיל, (צילום: דובר צה"ל)

      "הכנסתי להם רעשים במערכת כדי שהם לא יידעו לאן זה הולך. שלטנו בהובלות, הפצנו שמועות, בעיקר להכניס להם סוג של משקולת שלא יהיה להם מושג מה קורה מחר בבוקר. זה הכי קרוב לשדה הקרב", הסביר תא"ל אבולעפיה את האופן בו הטמיע בתכנית התרגילים של שלושת החטיבות את אי הוודאות בשדה הקרב. תרחישים אלה העמידו את המפקדים בפני דילמות שונות, המשך ישיר לקו שנקט כמח"ט הנח"ל בעבר. "זה קריטי עבור המפקד בשטח ששואל את עצמו - אתה ממשיך או לא ממשיך? אתה יוזם או לא יוזם? אני יוצר להם בעיות ועכשיו המפקד חייב ליזום ולאלתר".

      באחת הפעולות יצא כוח בתרגיל למשימת כיבוש כיפה ומשם לחפות על כוח אחר לפני כניסה ליעד. התכנון של המפקד לא הביא בחשבון כי מדובר בשטח סבוך עליו יש קושי גדול לתצפת. תא"ל אבולעפיה מחליט תוך כדי התרגיל להעצים את הקושי ולנתק את הקשר של אותו גדוד עם מפקד החטיבה. "המפקד לא יודע לעמוד במשימה שלו. יש לו קשר רק עם הגדוד שעומד להיכנס לתוך היעד. עכשיו הוא צריך לקבל החלטה. האם הוא מתקדם קדימה, יוזם ומדלג לכיפה הבאה או שהוא נשאר במקום", הסביר תא"ל אבולעפיה על האופן שבו מנסים להכשיר את דרגי המפקדים הזוטרים עד רמת הכיתה לשינויים בשטח אך באותה נשימה מצפים כי לא יבצעו רק את המשימה אלא יבינו את המשמעויות שלה וכיצד היא משפיעה על המאמץ הכללי. משימה שלא תמיד הצבא מצטיין בה.

      "אנחנו מחנכים את החבר'ה הצעירים שהדבר שיותר חשוב מהמשימה הוא להבין מה היא משרתת. על מנת מה הוא אמור לכבוש תא שטח? אתה מביא אותו לפינות. שאלתי את המפקד 'אתה ממשיך הלאה בלי שיש לך אישור או לא ממשיך?' הוא צריך ליזום ולמצוא פתרונות. הוא צריך לאלתר בלי לפחד. אלתורים מקצועיים ולא שבלונים".

      מפקד עוצבת הפלדה תא"ל אמיר אבולעפיה באימון תלת חטיבתי של אוגדה 162, דצמבר 2016 (דובר צה"ל)
      "זה קריטי עבור המפקד בשטח ששואל את עצמו - אתה ממשיך או לא ממשיך?". מפקד עוצבת הפלדה תא"ל אמיר אבולעפיה (צילום: דובר צה"ל)

      תוך כדי תרגילי החטיבות שולבו התקפות מול אויב עם מאפייני גרילה וסמי צבאיים, כאלה שמפעיל חיזבאללה בסוריה. האיום על הכוחות כלל בעיקר ירי תלול מסלול, טילים נגד טנקים, צליפה ו"מארבים משוכללים" כפי שכינה אותם מפקד האוגדה. אלפי החיילים שהשתתפו בתרגילים אפשרו למפקדת עוצבת הפלדה לשלב גדודים סדירים כ"כוחות אדומים" שדימו את כוחות חיזבאללה בקרבות מול החטיבות הסדירות.

      על תפקוד הכוחות האדומים אמר תא"ל אבולעפיה, "ברגע ש'האויב' (אותם גדודים אדומים', א.ב) הוא אויב חכם והוא רוצה לעמוד במשימה כמו מג"ד חי"ר או מג"ד שריון, אז האתגרים הם מנטליים לשני הצדדים. המפקדים שוברים את הראש באמת ולא נלחמים מול מטרות".

      מפקד האוגדה היה זהיר בדבריו, כשהתבקש לתאר את רמת המוכנות של החטיבות בתרגילים לפגוע במרכזי הכובד של ארגונים כמו חיזבאללה וחמאס. מקומות כאלה שמהווים מרכז עצבים ופגיעה בהם תטלטל את האויב, באופן שיהיה לו קשה להוציא אל הפועל התקפות מסודרות נגד ישראל ואולי יביאו הכרעה. עוד מילה שבצה"ל ללא ממהרים להגדיר בצורה ברורה.

      "בכל מה שקשור לאויב אני תמיד נזהר - שלא נחשוב שאנחנו מבינים יותר מדי. זה חלק מהעניין הזה להיות מחוברים לדברים הרלוונטיים", הוסיף מפקד האוגדה, כשברקע נשמע קשר שמדווח על מהלכי התקפה קרבה ובאה של חטיבת הנח"ל.

      לוחמי חיזבאללה בלבנון (AP)
      "בכל מה שקשור לאויב אני תמיד נזהר - שלא נחשוב שאנחנו מבינים יותר מדי". לוחמי חיזבאללה (צילום: AP)

      לכל ארגון יש נקודות תורפה שפגיעה בהן מזעזעת את היסודות, ולכן השאלה היא האם פעולות צה"ל בזמן אמת יהיו אפקטיביות ויידעו לזהות את מרכזי הכובד. מבצע צוק איתן הייתה דוגמה לכך שצה"ל לא הצליח לקצר את המערכה מול החמאס, ונלחם נגדו 52 ימים, בניגוד לכל התפישות וההערכות הצבאיות.

      תא"ל אמיר אבולעפיה, שעתיד בשנה הבאה לעלות לדרגת אלוף ולהתמנות לראש אגף התכנון במטה הכללי, לא רואה בארגוני הטרור אניגמות שלא ניתנות לפיצוח. "חיזבאללה בונה את עצמו כך שהוא עובד בצורה מבוזרת. הוא עובד עם רכיבים מאוד אוטונומיים. עם משימות מאוד חדות וברורות לכוחות. זה נראה כמו סוג של 'שגר ושכח'. אלו מאפייני הלחימה החדשים. מה שבעיקר צריך להבין שזה סוג של מערכות שלא נגמרות ב'כיתור הארמיה'. הסבלנות היא המרכיב הכי חשוב בכוחות שלנו. אז איך מפרקים מערכת הנחשבת למרכז כובד? הרבה מאוד פירוקים קטנים. רצף של הצלחות קטנות. בוא נגדיר את זה ככה, רצף של הצלחות טקטיות יעשו הישג מאוד משמעותי".

      מפקדי השטח מבינים שכדי להגיע לקרבות מול אויב כמו חיזבאללה וחמאס, שנעלם ברגע שמתחילה האש, הם ייאלצו לבצע מגוון של פעולות כדי לגרום לו לצאת מהמנהרות או מהמבנים בהם הוא מסתתר. אף אחד מדרגי הפיקוד הזוטר לא משלה את עצמו שחיזבאללה וחמאס ישלחו פלוגות שלמות להתנגש בכוחות צה"ל, והם יעדיפו לבצע ירי מרחוק או התקפות נקודתיות רק במקומות שיש להם יתרון יחסי.

      "אנחנו נצטרך להתחכך בסוג הזה של האויב", מסביר תא"ל אבולעפיה את אחת הדילמות בקרב מול אויב נעלם, "לא לחשוש מלהגיע לחיכוך עם סוג כזה של האויב. החוכמה היא, וזה באמת האתגר שלנו, שאנחנו צריכים להביא את עצמנו לידי ביטוי ואיך אני לא מגיע לפייר פייט מול האויב. אני לא רוצה להגיע לקרב סכינים. אני לא רוצה להגיע למצב שכוח זהה מול כוח. אני רוצה בסוף להגיע שבקצה החץ היבשתי שבא לידי ביטוי בחיכוך עם האויב אני מצליח להביא לו עוצמה אדירה שמביאה לו יתרון".

      תרגיל תלת חטיבתי של אוגדה 162, דצמבר 2016 (דובר צה"ל)
      "איך מפרקים מערכת הנחשבת למרכז כובד? הרבה מאוד פירוקים קטנים. רצף של הצלחות קטנות" (צילום: דובר צה"ל)

      תא"ל אבולעפיה מציין כאתגר, את הקושי בשדה הקרב להביא לכל תא שטח אחד את כל היכולות של הצבא. לעולם יהיו המשאבים מוגבלים והשמיכה תמיד תהיה קצרה ולכן ההשקעות הגדולות של צה"ל לא תמיד יהיו במקום והזמן הנכון. "ניצחונות טקטיים? הם תלויים לפעמים בהרבה מאוד יכולות מטכ"ליות כמו מודיעין, אש קטלנית, תעדוף אמל"ח, יכולות תמרון מדויק שאני מביא לכוחות הלוחמים, שריון או חי"ר. אני מביא אותם עם יתרון לעימות הזה, בעיקר בהקשרי אמל"ח, אבל אני גם רואה חשיבות לתחבולנות, לחשיבה הלא שבלונית - התחלתי ביוזמה ואני ממשיך בתחבולה. אלתורים. אנחנו לא מבריקים בזה בכל הרמות. אנחנו עוד צריכים להתפתח", אמר בראיון תא"ל אבולעפיה, "כשהוא (האויב, א.ב) בא אליי עם סכין הוא מקבל צליפה, כשהוא בא אליי עם רובה הוא מקבל פגז טנק, כשהוא בא עם כוח משמעותי - כוח החי"ר מולו יביא עוצמה מהאוויר אליו מכל מיני סוגים שלא נדבר על זה עכשיו".

      מפקד האוגדה מסכים כי אחת השאלות המרכזיות בבואו לקרב היא העיסוק של הדרג הצבאי הבכיר באיתור מרכזי הכובד של ארגון הטרור. "השאלה הראשונה היא שאלת המאה - איך אנחנו מאתרים את מרכזי הכובד שלו ואיך אנחנו ממקדים את הפעולות שלנו לתוך אותם מרחבים? לחיזבאללה ולחמאס יש מרכזי עובד שצריך לבחור אותם, וחלק מהבחירה היא לא רק של הרמה הטקטית. ובעיני ריכוז מאמץ למרחבים האלה היא יכולת לחץ אדיר, עצום, עליהם. אתה חוזר ל-52 יום של צוק איתן. אני לא יודע להגיד מי התעייף יותר. וכל צד יגיד מהו ניצחון, אבל צד שמסתפק בזה שהוא ממשיך לירות גם כשהוא ממשיך לחטוף אז בסדר. זה מחזיר אותנו לשאלה מהי הכרעה של ארגון כזה. אתה שואל אותי מה יגרום לו להרים ידיים? הרבה סבלנות באירועים כאלה בעימותים".

      מצעד של גדודי עז א-דין אל קסאם – הזרוע הצבאית של חמאס ברפיח, רצועת עזה (רויטרס)
      השאלה הגדולה היא איך מאתרים את מרכזי הכובד של האויב. מצעד של גדודי עז א-דין אל קסאם ברפיח (צילום: רויטרס)

      האם להערכתך חיזבאללה כבר אימץ סממנים של צבא ויפעל נגד צה"ל במלחמה הבאה במסגרות גדולות עם טנקים ונגמ"שים, כפי שהוא נלחם בסוריה נגד המורדים, ולא כארגון גרילה כמו בעבר?

      "אני לא מתפתה להתאהב באמירה שהנה נהפך לנו פה ארגון צבאי ובואו נירגע. אני לא שם. אם אתה שואל אותי הוא ימקסם את היתרונות של כל אחד מהגישות. הוא יישאר ב'מוד' גרילה. עם כל היתרונות שיש לגרילה. הוא צרוב גרילה והוא יביא יכולות התקפיות עם עוצמה וריכוז מאמץ שמאפיינות ארגון צבאי. אבל בעיניי הוא לא יוותר על משהו מהם. בטח לא על הגרילה. זו נאיביות לחשוב שהנה גדל לנו צבא כבד כזה".

      צה"ל רוכש אמצעי לחימה מתקדמים עבור כוחות היבשה, משקיע בחיבור הכוחות למאגרי המידע המודיעיני ומפתח את השילוב בין כוחות היבשה, האוויר והים. כוחו של הגדוד בעלייה מתמדת. בנוסף לכך מתפתח שיח ער מצד מח"ט הצנחנים אל"מ נמרוד אלוני שיש לצמצם את היקף המחלקה והפלוגה ולהקים כוחות נוספים. יותר ממוקדים.

      "אני מסכים באופן כללי עם הגישה והרעיון של נמרוד אלוני. זה הוצג לי. היכולת שלנו לחזק את המפרקים של המיקרו-טקטיקה היא משמעותית. יש כאלה שחושבים האם נכון ארבע מחלקות בפלוגה או ארבע פלוגות בגדוד. האם נכון שבכל מחלקה יהיו שתי כיתות או יותר. אני חושב שהרעיון של הרבה מאוד מפרקים הוא לא רעיון רע, צריך להמשיך ולפתח ולחשוב עליו".

      אל"מ נמרוד אלוני שעתיד להיכנס לתפקיד מח"ט צנחנים, דצמבר 2014 (ראובן קסטרו)
      צה"ל בוחן את שאלת חלוקת הכוחות ביחידות השדה. מח"ט הצנחנים אל"מ נמרוד אלוני (צילום: ראובן קסטרו)

      מפקד גדוד הסיור של חטיבת גבעתי סא"ל ניר בן-חמו, שלקח חלק משמעותי בתרגיל התלת-חטיבתי, הציג משנה סדורה בכל מה שקשור למעורבות הלוחם הרובאי בסיפור הקרב. "יש תנאי סף ליציאה לקרב והוא חיבור של כלל המפקדים למשימה ולשאלה: על מנת מה? באופן טבעי הלוחם מחובר פחות מהמג"ד, אבל הוא בהחלט מבין את המשימה שלו ואת המאמץ הכללי של היחידה. אם המפקד שלו לא ישקיע בנושא הזה אנרגיה יהיה חסר משהו במהות של הלחימה".

      על הייחודיות של התרגיל אמר מפקד גדוד הסיור של חטיבת גבעתי, "במלחמה כמו במלחמה יש משתנים קבועים כמו ערפל הקרב, הפתעות שאנחנו מכינים לאויב ושהאויב מכין לנו, לכן התרגיל הזה דימה תרחישי קיצון. כולל הליכה עם משקלים כבדים, מזג אוויר קשה, ולחימה בעצימות גבוהה. היקף הכוחות וריבוי החטיבות בו זמנית אפשרו לנו לדמות את המעבר של כוח בכוח. ערבוב של כוחות".

      על האתגר שלו כמפקד גדוד אמר סא"ל בן-חמו, "לעמוד במשימות שלי בצורה מדויקת לאור השאלה 'על מנת'. לא יותר מזה. אם כל יחידה תבצע את המשימה שלה ובזמן ננצח במלחמה הבאה".

      לקראת תום הריאיון בוחר תא"ל אמיר אבולעפיה רגע אחד מהתרגיל התלת-חטיבתי, שלדברי בכירים בצה"ל לא זוכרים כמותו בהיקף ובמשך הזמן האינטנסיבי. "כשעומד בתחקיר תוך כדי לחימה המג"ד הלא מגולח אחרי יומיים שהוא נע ברגל, נתקל באינספור התקלות והוא אומר 'וואלה, נפל לי האסימון, לא הייתי בסדר בזה ובזה ואני מבין מה אני צריך להשתפר ולשנות', כשאני רואה 24 שעות לאחר מכן שינוי מרמת הגדוד ועד החטיבה - זה הרגע שבו אתה אומר 'וואלה, עשינו פה משהו'".

      מג"ד גד"סר גבעתי סא"ל ניר בן-חמו (משמאל) (דובר צה"ל)
      "יש תנאי סף ליציאה לקרב והוא חיבור של כלל המפקדים למשימה ". מפקד גדוד הסיור בחטיבת גבעתי סא"ל ניר בן-חמו (שמאל, צילום: דובר צה"ל)