הסדר טיעון נחתם הבוקר (רביעי) בעניינם של בכירי חברת "עיצוב במה", שהייתה אחראית להקמת המבנה שקרס בהר הרצל בירושלים וגרם למותה של סגן הילה בצלאלי ב-2012. במסגרת ההסדר, זוכה מנכ"ל החברה, דורון לביא, לחלוטין מכתב האישום, בעוד הנאשמים אלעד לביא, סמנכ"ל התפעול, ותומר ליאונידזה, מנהל התפעול, הודו בעבירות של גרימת מוות ברשלנות וחבלה ברשלנות. שופט בית משפט השלום בירושלים, ד"ר אוהד גורדון, קיבל את ההסדר והרשיע את השניים בעבירות המדוברות. את השלושה ייצגו עורכי הדין ניר לזר, ינון סרטל ויהושע רזניק.
ההסדר לא כולל את אורן ורשבסקי, המהנדס, ואת יצחק צוקר, יועץ הבטיחות של הטקס, שהמשפט בעניינם ממשיך להתנהל.
כחלק מההסדר הוסכם כי על ליאונידזה ייגזרו שבעה חודשי מאסר ועל הנאשם אלעד לביא ייגזרו שישה חודשי מאסר. טרם הוחלט לגבי גובה הפיצויים שיוענקו למשפחת בצלאלי וכן לא נקבע אם חברת "עיצוב במה" תורשע אף היא בפלילים. המשפט בבית משפט השלום עדיין מתנהל ועבר לשלב הטיעונים לעונש, אך לא ברור אם גזר הדין יינתן היום.
סיגלית בצלאלי, אמה של הילה, דיברה בדיון באריכות ובבכי. בדבריה היא קראה להרשיע את חברת "עיצוב במה", הנאשמת אף היא בהליך, וקראה להגדיל את גובה הפיצויים שייתרמו למטרה שתנציח את זכרה של הילה, כמו בית לנערים ונערות בסיכון. בנוסף היא מתחה ביקורת על שיטת החפל"פ הישראלית וסיפרה על השלכות האסון שפקדה את משפחתה."אני נלחמת ולא אפסיק להילחם, גם על שמה של הבת שלי וגם שמי שאשם יקח על עצמו את העונש ויאמר 'טעיתי, סליחה'. צריך שיראו וייראו", אמרה.
"אני רוצה להתחיל ולספר על הילה שלי", המשיכה האם. "אני חושבת שישבתי פה על הספסל הזה מספיק שעות וימים, אולי יותר מדי. הקשבתי לכל מה שנאמר פה, לכל מי היה מעורב באסון המיותר והכואב כל כך. ביקשתי לדבר כי אני חושבת שחייבים לשמוע מי זו הילה".
"הילה קבעה לעצמה מגיל קטן: 'אני אהיה מנהיגה, אני אשנה ואתרום כל מנת שנהיה אנשים יותר טובים'. זו לא קלישאה. ילדה בגילה הספיקה דברים שהרבה אנשים היו רוצים שיהיה להם רזומה כמו שלה. היא תרמה, הייתה במד"א, יו"ר מועצת תלמידים של מחוז ירושלים, של ערבים, של יהודים, של אנשים בשטחים וכל מי שבעיר הקדושה הזו. היא נסעה למשלחות בחו"ל ללמד את ההודים להגיש עזרה ראשונה. היה לה חלום - היא רצתה להציל חיים. הילה הגיעה לצעוד בגאווה וברצון".
לדבריה של סיגלית בצלאלי, "המוות של הילה חדר לכולם, אנשים לא נרגעים. הילה היא סמל ליד קברו של חוזה המדינה. זאת הנורמה במדינת ישראל - הנאשמים הראו לכולנו שזה מה שקורה כאן, הבינוניות, המחשבה 'אני ארוויח לכיסי עוד קצת כסף'. אם האנשים האלו היו קמים ואומרים 'חברים, זה חיי אדם וזה מעבר לכסף', זה לא היה קורה. זה היה אסון שגרמו לו אנשים רשלנים ולא טובים.
"החיים נהרסו. החיים נגמרו. עובדים, מתלבשים, צוחקים, אבל החיים נהרסו. אתם יודעים איך זה משפחה שכולה. היהלום שבכתר שלי, הילה, נהרגה על לא עוול בכפה. שאנשים ימותו במלחמות ובפיגועים, אבל לא מוות לחינם, בגלל שמישהו לא שם מספיק עיגונים. חשבתי שזה נגמר בשנת 2012, אבל אנחנו ממשיכים עם הרשלנות הזו, כמו בוורסאי ובגשר המכביה, נוספו עוד משפחות".
"ארבע וחצי שנים אני יושבת ורואה טקסים ולא מוחאת כף. קוראת לכם אנשים, תהיו יותר טובים, שלא יקרו כאלו מקרים. אני אומרת לכם, אלו הפנים של המדינה שלנו ושל העם שלנו".
ירון בצלאלי, אביה של הילה וקבלן במקצועו, קרא אף הוא להרשיע את חברת עיצוב במה. "אני ואשתי משפחה נורמטיבית לחלוטין. אני קבלן ואחרי האסון קראנו לחברה שלי 'הילה יזמות'. יש לנו עוד ארבעה ילדים. הבית שלנו השתנה, כאילו חתכו לנו יד או רגיל", סיפר.
"כשאשתי התקשרה אליי ואמרה ליש הילדה נהרגה, הייתי בריצה. אמרתי לה 'על מה את מדברת? איך את אומרת דבר כזה?', חזרתי הבייתה ונסענו להר הרצל, שם נשברנו".
לדבריו, "גם לי יש חברה, שלהבדיל מהם - היא רשומה ברשם החברות. אני משלם עוד קצת כסף, אבל החברה רשומה. יש לי אחריות שילוחית. אם אני מחזיק אנשים לא טובים - העונש הוא על החברה. חברה צריכה להתנהל נכון. אני מבקש עונש חמור לחברה".
סנגוריו של ורשבסקי, עורכי הדין אורון שוורץ, יוגב נרקיס ורותם ניר התייחסו להסדר הטיעון ומסרו כי הוא אינו חלק ממנו. "עתה, משהאשמים האמיתיים בכשל ובמידורו חסר האחריות של ורשבסקי נטלו אחריות, תהא למהנדס נקודת משען אמיתית לטענת החפות שלו", אמרו. "הנאשמים, שהודו סוף סוף באשמה, הרחיקו את ורשבסקי כל העת מן המקום שבו היה מסוגל לפעול כמהנדס. כך למשל, חסכו הנאשמים תשלום כשנמנעו במכוון מלשתף את המהנדס בנתונים הדרושים לשם קבלת חוות דעת הנדסית והשתמשו בתוכניות ישנות. כשהבחינו הנאשמים בתחילת כשל במבנה לא טרחו אפילו להזעיקו וניסו לפתור את הבעיה בעצמם באמצעות אנשים בלתי מקצועיים".
עורכי הדין של חברת "עיצוב במה", ינון סרטל וניר לזר, מסרו: "חברת עיצוב במה, מנהליה ועובדיה מרכינים ראש לזכרה של סגן הילה בצלאלי ז"ל ומשתתפים בצער משפחתה. לאחר ניהול משפט ארוך ולאחר שהתבררה מידת האחריות המצומצמת של עובדיה לתאונה, ראשונים היו הם ליטול אחריות ולשלם בגין אחריות זו מחיר. בניגוד לכתב האישום ולחשדות שיוחסו להם מלכתחילה, הוגש היום לבית המשפט כתב אישום מתוקן, מצומצם בהרבה מזה שיוחס לחברה ולעובדיה מלכתחילה. במסגרת זו זוכה מנכ"ל החברה ובעליה מכל אשמה והוטלה אחריות על שניים מעובדיה שעיקרה כשל בפיקוח על המהנדס החיצוני ששירותיו נשכרו על ידי החברה על מנת להבטיח את יציבות המבנה. כאמור בכתב האישום שבו הודו, המהנדס יצר מצג ולפיו בדק את יציבות מבנה התאורה ואישרו כמתאים מבחינה הנדסית, על אף שלא כך היה הדבר. מאז האסון הופקו לקחים רבים בחברה וזו לא המתינה לתוצאות ההליך על מנת לשפר ולייעל את מערכיה ולהציבה כחברה מובילה בתחומה".
במהלך החזרות לקראת הטקס שהתקיימו ב-18 באפריל ב-2012, התמוטט המבנה שהוקם לתליית ציוד הגברה, תאורה ומקרנים. המבנה קרס לקרקע וכמה חיילים נלכדו תחתיו, בהם סגן בצלאלי. בצלאלי סבלה מחבלות קשות בכל חלקי גופה שגרמו לבסוף למותה. שבעה חיילים נוספים ששהו ברחבה נפצעו. בדצמבר 2014 הוגשו שישה כתבי אישום נגד החברה ובכיריה.
מכתב האישום עלה כי המבנה הוקם על ידי חברת "עיצוב במה בע"מ", אף שלעובדיה לא היו הכישורים המקצועיים הנדרשים. כמו כן להקמת המבנה לא היה כל תכנון הנדסי או חישובים הנדסיים ולא היה פיקוח הנדסי. בנוסף לכך, המבנה נבנה באמצעות אביזרים שאינם ראויים ואינם מתאימים לו. מערכת העיגון של המבנה, אשר הוקמה ללא תכנון ובאופן שרירותי, לא הייתה יציבה ולא הייתה יעילה, אלא אולתרה ולמעשה הייתה חסרת יכולת של ממש לייצב את המבנה.