פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "יש אורחים שלא אכלו דבר": המאבק לטבעונות מחלק את המגזר הערבי

      לצד ההתנגדות להפסיק לאכול בשר, לא מעט אנשי דת מנכסים את התופעה לאסלאם וטוענים שהחלה הרבה לפני שהגיעה למערב. אך למרות החתונה הטבעונית והתחזקות הטרנד במצרים, הדרך למזרח תיכון טבעוני עוד ארוכה: "מי שרוצה לחקות את היהודים – שיבושם לו"

      טבעונות נגד פליאו (עידו שחם)
      (צילום: עידו שחם)

      במשך דורות רבים הוא הכתיב את הטון במטבח הערבי, מאכלים ותבשילים רבים חוגגים ומהללים אותו, והוא נחשב לכוכב הבלתי מעורער בכל ארוחה. יש כאלו שאף מכנים אותו בחצי קריצה 'גיבור התרבות של המגזר'. הבשר, ובעיקר בשר הכבש, הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות הערבית.
      אך נראה כי בשנים האחרונות מתפתחת מגמה הפוכה, שמתפשטת אל תוך המגזר שלרוב נהנה ומתגאה באכילת בשר.

      שרבל בלוטין, בן 39 מחיפה, היה מהראשונים שהחלו להתעסק בנושא הטבעונות במגזר באופן פעיל. הוא אקטיביסט טבעוני, שלפני שמונה שנים החליט לעבור לטבעונות אחרי תקופה ארוכה של צמחונות. כמו רבים אחרים, גם הוא נחשף לעוולות הקשות שמתרחשות בתעשיית הבשר, והחליט לעבור צד. "דודה שלי חיה בארה"ב ושלחה לי ספר בו מובאות עדויות קשות של פועלים שעבדו בבתי מטבחיים. הם סיפרו סיפורי זוועה על הנעשה לבעלי חיים לפני שחיטתם. הייתי המום. לקחתי את זה מאוד קשה עד שבוקר אחד התעוררתי והחלטתי שאני טבעוני. מעכשיו, ולכל שארית חיי".

      שרבל מספר שהרגע המשמעותי הזה גרם לו להמשיך ולחקור את הנושא, ובסופו של דבר גם לעסוק בו באופן מקצועי. "בשלב מאוחר יותר התחלתי לחקור את התחום, ולתדהמתי גיליתי שאין אף מילה בערבית שמתייחסת לטבעונות". חוסר היכולת לדבר על הנושא בשפתו, הבהיר לשרבל עד כמה התרבות הערבית מנותקת מנושא הטבעונות, וגרמה לו לטבוע את המושג "אלח'ודרייה", שמורכבת מהמילים אחדר (ירוק) וחודרא (ירקות). "אני המצאתי את המילה, אך האם זה אומר שמעכשיו כל הערבים יודעים וחיים טבעונות? כמובן שלא, אבל זו לגמרי התחלה".

      ב-2012 יצא לאור ספרו 'טבעונות - יחס נשגב של האדם כלפי האדמה ובעלי החיים', הספר הראשון בשפה הערבית שנותן מענה לבורות הרבה שקיימת בנושא בקרב מרבית האוכלוסייה הערבית. אך זוהי רק תחילת הדרך. "אחוז האנשים שקוראים ספרים במגזר אינו גבוה במיוחד, לכן לא ציפיתי שהספר יחולל מהפכה. אבל עצם העובדה שיש לראשונה ספר העוסק בתחום וחושף את הציבור הערבי לעוולות הקשות שבני האדם עושים כלפי החיות, זה כבר שינוי. גם הספר הזה, וגם הפייסבוק, שהוא כלי מאד משמעותי במחאה שלנו. אנחנו יכולים להגיע לכל בית ובית בישראל ולהוציא אנשים מאדישותם. זה מדהים שאנשים נחרדים כשהם רואים התעללות בכלבים או חתולים אבל לא חושבים פעמיים כאשר הם נוגסים בבשר פרה או עוף או כבש. החיות האלו לא עברו התעללות בדרך לצלחת? בוודאי שכן".

      שרבל בלוטין אקטיביסט ופעיל טבעוני (באדיבות המצולמים)
      "בני עמי לא מודעים לסבל שאנשים גורמים רק כדי ליהנות מסטייק טוב", שרבל בלוטין (באדיבות המצולמים)

      ספירדון רדואן, מוזיקאי בן 28 שגדל באעבלין, טבעוני כבר חמש שנים. לטענתו, אין סיבה אמתית לאכול בשר, זולת ההנאה הרגעית. "זה לא טבעי, לא בריא ולא מוסרי", הוא קובע בנחרצות, ומספר בגאווה כיצד הפך את משפחתו מאוכלי בשר מושבעים לטבעונים אדוקים. "בהתחלה ספגתי המון ביקורת מצד בני המשפחה, ההורים וחמשת האחים והאחיות שלי. כולם חשבו שנכנס לי ג'וק לראש וכל הזמן תהו מתי הוא כבר יצא. אבל כשהם התחילו לראות את ההשפעות החיוביות של הטבעונות על הבריאות שלי, שאני יותר אנרגטי, יותר חיוני ועובר חורפים שלמים בלי אף מחלה, ההתנגדות שלהם הלכה ופחתה. בשלב מסוים הם החליטו, כל אחד בזמנו, להצטרף למהפכה. היום, חמישה מבני משפחתי טבעונים, ועוד שניים בדרך".

      ספירדון מאמין שהטבעונות, על שלל תרומותיה לחברה, היא גם המפתח לצמצום הגזענות בישראל רוויית השסעים. "אם הלב נפתח אל בעלי החיים, הוא מתרחב גם אל בני האדם. אני מכיר באופן אישי אנשים שהפכו לטבעונים, ומשהו באישיות שלהם השתנה. יהודים וערבים כאחד. הם הרבה יותר פתוחים לקבל את האחר, פחות גזענים, וללא ספק אנשים טובים יותר".

      גם שרבל מאמין שלטבעונות יש כוח לחולל שינוי אמיתי. "אני מאמין שהבחירה בטבעונות היא לא רק בריאה יותר אלא יש לה יכולת לשנות תודעה. להפוך את האדם לרחמן וסלחן יותר לבן אנוש החותר לשלום. בהפגנות אנחנו יהודים לצד ערבים עם מטרה משותפת. זה מדהים לראות את הקשר החיובי שנוצר בין האנשים". יחד עם זאת, יש לו לא מעט ביקורת כלפי משרד הבריאות, שאינו עושה מספיק לטענתו למען בעלי החיים ובריאות התושבים. בעיקר, שאינו מממן או מפרסם מחקרים שיגלו לכלל הציבור הערבי את יתרונות הבחירה באורח חיים טבעוני.

      אך גם ללא תמיכת המדינה, שינויים רבים החלו להתרחש בקרב המגזר, בעיקר מאז שהספר התפרסם. שרבל מצא עצמו מסתובב ברחבי הארץ, מעביר הרצאות, מארגן הפגנות, פותח קבוצות פייסבוק, שב ומסביר שאפשר להגיש גם לאורחים המכובדים ביותר מזונות מהצומח, במקום הבשר המוכר והאהוב. "זה לא מפחית מכבודו של האורח", הוא אומר, "נהפוך הוא, המארח וגם האורח זוכים פעמיים. הם גם אוכלים אוכל בריא יותר וגם חומלים על בעלי החיים ועוזרים בהפחתת ההתעללות הקשה בחיות, אותה אפשר לראות כמעט בכל תעשיית הבשר".

      אירוע מיטאאוט לטבעונים במג'דל שמס (יח"צ)
      "אעשה כל מה שביכולתי כדי שתעשיית הבשר תעלם מהעולם?. אוכל טבעוני ב-meat out מהחודש שעבר (באדיבות המצולמים)

      אחת הדוגמאות לכך היא החתונה טבעונית הערבית הראשונה בארץ, שהתקיימה לפני כחודש בצפון. לג'ני ואליאס בלוטין לא היה ספק כיצד יראה התפריט באירוע. להורים משני הצדדים זה כבר היה פחות ברור, והתגלה כמשימה לא פשוטה לעיכול. "ההורים קיבלו את זה מאוד קשה וניסו להפעיל עלינו לחצים לרדת מהעניין", מספרת ג'ני. "במקביל, חיפשנו אולם בכל רחבי הצפון שיסכים להכין אוכל טבעוני לחתונה שלנו, עוד משימה שהתבררה כמאתגרת במיוחד. בסופו של דבר, אולם 'אלמאס' בעכו נענו לבקשתנו. אחרי שהזמנו את ההורים לערב טעימות, הם נרגעו והבינו שהאוכל באמת טעים ולא יבייש אותם מול האורחים".

      האירוע הוכתר כהצלחה גדולה. "אני יכול לומר בלב שלם שהרוב המוחלט נהנה מאוד", מספר שרבל, אחיו של אליאס. "730 איש היו מוזמנים והם אכלו רק אוכל טבעוני. כמובן שהיו כאלה שהתלוננו ושאלו למה אנחנו כופים את האמונות שלנו על אנשים אחרים, אבל התשובה שלי הייתה חד-משמעית: 'אני גאה שיכולנו להזמין אתכם לאירוע בו לא שחטו ולא פגעו בבעלי חיים, אתם צריכים להיות גאים שניתנה לכם ההזדמנות לרחם עליהם'. אנשים אכלו בחתונה הזאת המבורגר, שווארמה ונקניקיות, אבל הכול היה עשוי מתחליפי סויה וסייטן. בנוסף, היו הרבה תבשילים ערביים מצמחי העונה, בדיוק כמו שבישלו האימהות שלנו לפני שהג'אנק פוד והבשר התעשייתי השתלט על חיינו".

      "לא כולם ידעו מראש שהאוכל טבעוני", ממשיכה ג'ני, "אבל על כל שולחן היה תפריט עם הסברים ומרבית האנשים התחברו לאוכל ונהנו ממנו. גולת הכותרת הייתה השווארמה הטבעונית שקבלה מחמאות אפילו מבעל מסעדת שווארמה, שהתקשה להאמין שאין לו בשר על הצלחת". אך היו גם אורחים שלא לקחו חלק בשמחה, וסרבו לקבל את המנות הטבעוניות שהוגשו להם. "בוודאי שהיו גם תלונות. יש אנשים שאפילו לא רצו לטעום מהמנות העיקריות ואכלו רק את הסלטים המוכרים. זה לא הפתיע אותי, אנשים עדיין חשדנים כלפי התופעה ומתקשים לקבל אותה, אבל אני מרגישה שזה היה הדבר הנכון לעשות. גם אם הייתי צריכה להפיק את כל החתונה מחדש, לא הייתי משנה דבר".

      "אני אעשה כל מה שביכולתי כדי שתעשיית הבשר תעלם מהעולם", מוסיף שרבל. "יש אולי אנשים שמתנגדים למה שאני חושב, אבל המצדדים בדרכי הולכים ומתרבים. אני מאמין בבני העם שלי ויודע שיש להם חמלה, אבל הבעיה היא שהם פשוט לא מודעים לסבל שבני האדם גורמים לחיות רק כדי ליהנות מסטייק טוב", אומר שרבל. "אימהות ואבות לוקחים את הילדים איתם לשוק לקנות פרות וירקות, אבל יש סיבה שאף אחד לא לוקח ילדים למשחטה. אני רוצה שגם הילדים כאן ידעו מה אנחנו מעוללים לחיות ויבינו שיש דרך לשנות את זה".

      החתונה הטבעונית הערבית הראשונה בארץ, ג'ני ואליאס בלוטין (באדיבות המצולמים)
      החתונה הטבעונית הראשונה של המגזר. ג'ני ואליאס בלוטין (באידבות המצולמים)

      הפעילים מודעים לכך שהדרך לשינוי אמיתי עוד ארוכה. ההתנגדות והחשדנות בקרב המגזר מוכרת להם היטב. מרבית האוכלוסייה הערבית, בדומה למצב במגזר היהודי, לא אימצה עד כה את הטבעונות אל שולחנם. אכילה של בשר, ביצים ומוצרי חלב בשילוב ירקות פירות ודגנים הוא עדיין התפריט השכיח במרבית הבתים בישראל בכלל ובעולם כולו.

      בדור חזן, הבעלים של שווארמה חזן המפורסמת בחיפה, נזכרת במשק שהיה למשפחתה בכפר באנה בו גדלה, ובמראות שהיו חלק מנוף ילדותה. "היו לנו עיזים, כבשים, תרנגולים, כולם הסתובבו בחצר ואף אחד לא התעלל בבעלי החיים. נכון שבעיד אלאדחא, חג הקורבן, השכן היה שוחט לידינו הילדים את הכבש על פי המנהג ליד כניסת הבית, אבל לא ראינו בזה משהו חריג, זאת המסורת. בכפר דיר אל–אסד יש את משחטת הבשר הגדולה בארץ של משפחת דבאח. לא נעים לשמוע על התייחסות הלא ראויה שלהם לבעלי החיים, מדי פעם הם עולים לכותרות וזה כואב. אבל לומר שזה יגרום לי להפסיק לאכול בשר? לא".

      חזן לא חוששת שהטרנד שדבק במגזר ישפיע על מכירות שהשווארמה. "אנחנו בעסק לא מרגישים ירידה במכירות. שמעתי על טרנד הטבעונות במגזר הערבי, בעיקר בחיפה, אבל גם אם 10% מהערבים יהיו טבעונים, זה עדיין לא יפגע בנו. חוץ מזה, אמנם אנחנו מזוהים כמסעדת בשר, אבל גם לנו יש פתרון לטבעונים - פלאפל".

      גם אליאס אבו עוקסה, בן 60 ממעיליא, גדל כל חייו בסביבת מרעי בקר שנשחטו לטובת הארוחה המשפחתית. הוא תוהה בטבעיות, מה כל כך רע באכילת בשר? "תמיד אכלתי בשר, ואין לי עניין לשנות את הרגלי האכילה שלי. אם יש כאלה שבא להם ללכת בעקבות כל טרנד של היהודים או בכלל לחקות את מה שקורה באירופה ובארה"ב, שיבושם להם. אני לא מבין מה הרעש הגדול. כך בנוי הטבע, חיות טורפות בשר וגם אנחנו נועדנו לאכול בשר, כך מתנהלת האנושות מדורי דורות וכך יהיה גם הלאה. אני בהחלט מצטער לשמוע שמתעללים בבעלי חיים, ואני מסכים שאת מנהג השחיטה של הכבש לא צריך לעשות ליד הילדים הקטנים וכמובן להקפיד על שחיטה הומאנית בצורה שתגרום לכמה שפחות סבל לחיות, אבל אכילת בשר היא דבר טבעי בעיני. כך ברא אותנו האלוהים".

      שף טארק אבו תאיה ממסעדת תשרין בנצרת שמגישה מנות טבעוניות, נובמבר 2016 (באדיבות המצולמים)
      "אני נהנה לראות שאנשים לא רק שבעים מהמנות הטבעוניות אלא חוזרים שוב". טארק אבו תאיה, שף מסעדת תשרין (באדיבות המצולמים)

      דעות כמו של אבו עוקסה נפוצות מאוד במגזר הערב, אך הקשיים והאתגרים הרבים שעומדים בפני הקומץ שנלחם לשינוי תודעתי, לא מרתיעים אותו, נהפוכו. לאחרונה ייסד שרבל את עמותת 'האדם הטבעוני - טבעונות בעולם הערבי'. אחת לחודש הוא יוצא יחד עם פעילים נוספים לאירועי meat out בבתי ספר ומרכזים קהילתיים במגזר הערבי. הפעילים מגיעים עם חומרי הסברה, תבשילים טבעוניים כולל תחליפי בשר מטופו וסייטן. הם פותחים שולחן, ומציעים לצעירים ולמבוגרים לטעום ללא תשלום את האוכל הטבעוני שהם מביאים ולהיווכח שהוא לא רק בריא, אלא גם טעים. חלק מהתומכים ביוזמות הגיעו ממקומות שהפתיעו גם את שרבל בעצמו. "אחוז טבעונים גבוה נמצא בסוריה וגם במדינות כמו מצרים, ירדן ולבנון יש כבר אחוז טבעונים לא מבוטל. יש התעניינות רבה בעולם הערבי".

      הסוציולוג ד"ר עלי נוהאד, המלמד במכללת גליל מערבי ובאוניברסיטת חיפה, מוסיף כי נושא הטבעונות אכן הולך וצובר תאוצה בעולם הערבי, אך גם בקרב ערבים החיים בארה"ב ובאירופה. הוא מסביר את שורשי התופעה, שלטענתו נעוצים בכתבי הדת המוסלמים. "האסלאם הפרגמטי נותן לגיטימיות דתית לטבעונות. הזרם המוביל באסלאם החל לדבר על פסקי הלכה בקוראן שמחזקים את תופעת הטבעונות, וטוענים שהיא קיימת עוד מימיו הראשונים של האסלאם, ולא הגיעה מהמערב כפי שנהוג לחשוב. הם מדברים על מוחמד, שהיגר ממכה לאל-מדינה ואסר על המוסלמים לשחוט ולהגיש קורבנות. כתחליף, הוא נתן כשרות דתית לכל מאכל מהצומח. אותם מאמינים טוענים שהאסלאם ביקש לחוס על חייהם של החלשים, והם משתמשים בפסוקים מהקוראן כמו 'חוסו ורחמו על אלה שחיים על כדור הארץ כדי שבורא עולם ירחם עליכם בשמים' כמחזקים את הטענה שאכילת בשר בחג הקורבן היא יותר מנהג דתי מאשר ציווי של ממש".

      "מנגד, עולה גם הקול של האסלאם הרדיקאלי", ממשיך ד"ר נוהאד, "הטוען נחרצות כי אין למוסלמי זכות לאסור את מה שאלוהים התיר. למשל הקרבת קורבנות בזמן העלייה לרגל היא אחד מיסודות האסלאם, וכל עולה לרגל חייב להקריב קורבן".

      בין המתנגדים לתומכים, הנושא הפך לחלק מסדר היום בקרב המגזר הערבי בארץ ובעולם. "השיח אודות תופעת הטבעונות בעולם הערבי הוא שיח מאוד ער", מסכם ד"ר נוהאד. "עד כדי כך, שיש המדברים אפילו על הקמת חברה ערבית טבעונית. כבר עכשיו החלו לצוץ קהילות טבעוניות במדינות ערב, ויהיה מעניין לעקוב אחר התפתחות התופעה בשנים הבאות".

      אירוע מיטאאוט לטבעונים במג'דל שמס (יח"צ)
      "טבעונות יכולה להפוך את האדם לרחמן וסלחן יותר". מאירועי meat out מהחודש שעבר (באידבות המצולמים)

      בחזרה לישראל. כאן עוד לא ניתן לדבר על קהילות טבעוניות או צמחוניות במגזר הערבי, ודאי לא בדומה לאלו שקיימות בקרב היהודים, כמו אמירים או הרדוף בגליל, שנבנו על טהרת הצמחונות. אבל מסעדנים ושפים ערבים בהחלט מספרים כי הם מרגישים עלייה ברורה בביקוש למנות צמחוניות וטבעוניות במסעדות שעד לא מזמן אף לא כללו אותן בתפריט. מוסא טבעוני, הבעלים של מסעדת תשרין מנצרת, צוחק כשהוא מציין בפניי את שם משפחתו. "זה יצא במקרה ששם המשפחה שלי הוא טבעוני, אבל אני באמת מאד מתחבר לעולם הזה ומשתדל לספק לאורחי המסעדה שלי מנות טבעוניות ומגוונות. פעם היו נכנסים למסעדה ומבקשים רק תבשילי בשר כבש וסטייק לבן, אבל היום זה שונה. בשנתיים האחרונות, יותר ויותר אנשים, בעיקר נשים, מבקשים מנות צמחוניות וטבעוניות. גם אמא שלי כבר לא אוכלת בשר, וזה עודד אותי להשקיע ביצירת מנות טבעוניות טעימות במסעדה. בדיוק היום הוצאתי ביחד עם שף המסעדה, טארק אבו תאיה, תבשיל פריקי חדש עם ירקות ותבשיל חובזה. אני נהנה לראות שאנשים לא רק שבעים מהמנות הטבעוניות אלא ממש נהנים מהאוכל וחוזרים שוב. יש סיכוי גדול שגם אני אהפוך בסוף להיות טבעוני. הרי השם מחייב, לא?"

      כמה, אם כך, המירו את דתם מקרניבורים אדוקים לטבעונות במגזר הערבי? קשה לומר. בעיקר כשהמושג המתייחס לנושא הוטבע רק לפני שנים בודדות, והשיח נמצא רק בראשיתו. אין ספק כי ישנה עוד דרך ארוכה לפני שהמהפכה הטבעונית תהא עובדה בקרב הציבור הערבי. אך רוחות החדשנות ותרבות הטבעונות המתפתחת, בהחלט מעוררים תקווה בקרב אלו שכבר בחרו צד. "החלום שלי", אומר שרבל לסיום, "הוא להפוך את המזרח התיכון לטבעוני. אם לשפוט לפי המגמה שנגלית כרגע, ייתכן ובעתיד הלא כל כך רחוק, החלום הזה יהפוך למציאות".