"חילונים הם ערבות, אין להם טעם או ריח כי הם לא מקיימים מצוות ולא לומדים תורה". מסר זה נלקח מספרים ותכניות לימוד לתלמידי הכיתות הנמוכות במערכת החינוך הממלכתי, והועבר לידי בעקבות תלונות של הורים חילוניים שגילו מה לומדים ילדיהם בכיתה.
זהו רק קצה הקרחון של מה שניתן לכנות "הדתת מערכת החינוך" או השתלטות הציונות הדתית על החינוך הממלכתי. אין מדובר באינטגרציה - ילדי הציונות הדתית ימשיכו ללמוד בזרם הממלכתי-דתי, שם הם נהנים גם מתקצוב עודף וגם מהגנה מוחלטת על ערכיהם, ובמקביל, מנצלים בנט, אריאל וחבורתם את כוחם הפוליטי כדי לשנות את צביון מערכת החינוך הממלכתי ולעצב את הילדים החילונים בדמותם.
אין מי שיגן על המערכת
כך, נכנס מקצוע חדש לתכנית הליבה (שעל לימודה נאבקים מול החרדים): תחת הכותרת "תרבות ישראל ומורשתו" הושתלו לימודי דת, והילדים מתבקשים ללמוד ולשנן תפילות ומצוות. בנוסף, קיימות תכניות העשרה המועברות על ידי עמותות דתיות מיסיונריות בחינם, לעומת תכניות אחרות אמנות, פילוסופיה, מדעים שעולות הון. ויש גם "הדתה סמויה": לספרי הלימוד נכנסים תכנים דתיים, בהבנת הנקרא לומדים סיפורים שמקדמים ערכים מעין אלה, ובגאוגרפיה עוסקים גם בתפילת הגשם. כל מקצוע מכיל למעשה מסרים דתיים בין השורות.
כשהוקם החינוך הממלכתי, לא חשבו על היום שבו החילונים יהפכו למיעוט ויהיו נתונים להתקפה דתית. לכן לא תוכננה שום הגנה מפני התהליך. בזרם הממלכתי-דתי יש מנגנונים המונעים התערבות בתכנים, אך הזרם הממלכתי פרוץ לחלוטין, ואפילו לא מוגדר כחילוני. כך, כשמחליט גוף חזק פוליטית כמו הציונות הדתית לתקוף, אין מי שיגן על המערכת. זה קורה גם כי ההורים החילוניים נותנים לזה לקרות. רובם אדישים ולא בודקים מה הילדים לומדים, וחלקם צדקנים וחושבים ש"קצת יהדות לא תזיק".
קצת יהדות אכן לא תזיק אלא שכאן מדובר בהמון יהדות, בדגש דתי, ובמסרים לפיהם אורח החיים הדתי נעלה על החילוני. במקביל, לומדים פחות היסטוריה וספרות ומדעים ואמנות. גם אלו מבין ההורים שמתקוממים מרגישים לבד וחסרי אונים מול המערכת, וללא גב פוליטי כי אף מפלגה לא סופרת אותם ולא נלחמת עבורם. זו העת להקים זרם ממלכתי חילוני שיכיל מנגנוני הגנה זהים, ויבטיח קיומו של חינוך חילוני ערכי לכל המעוניין.
רם פרומן הוא יו"ר הפורום החילוני, שעורך כינוס חירום נגד הדתת מערכת החינוך בכ"ט בנובמבר