מלניה טראמפ ו"סינדרום סינדרלה"

הילרי קלינטון אמנם הפסידה, ומישל אובמה כבר בדרכה החוצה מהבית הלבן, אך רעייתו של הנשיא הנבחר יכולה ללמוד מהן כמה דברים, ולא לשקוע עוד לתוך תדמיתה. דעה

ד"ר שלומית יניסקי רביד
חשבו על מיליוני הילדות והנערות. מלניה טראמפ (צילום: רויטרס)

עיני העולם נשואות לא רק לנשיא הנבחר אלא גם לבת זוגו הגברת הראשונה, המשמשת כמודל לחיקוי לנשים לרבות, ובהן בנות צעירות שמעצבות את זהותן, אישיותן, ואת הערכים שינחו אותן בעתיד. פעמים רבות מדובר בתדמית ציבורית, לאחר עיצובה מחדש על ידי יועצי תקשורת, בזמן שהדמות האמיתית נותרת חבויה - הגם שכיום, הפרטיות הינה כמעט נחלת העבר.

התדמית הציבורית של טראמפ מעוררת דיון בנושא "סינדרום סינדרלה", מונח השאול מאגדות האחים גרין: נערה קשת יום, בעלת גורל השמור לבנות המעמד הנמוך, שנחלצת ממעמדה וזוכה לכס המלכות הנוצץ, לא כתוצאה מעבודה קשה, לימודים או קריירה אלא רק בזכות סממנים מיניים חיצוניים כגון יופי והופעה חיצונית.

עוד בוואלה! NEWS

יש פתרון אמיתי: הקרם שיעלים לך את כתמי הפיגמנטציה

לכתבה המלאה

שמרו את מורשת מישל אובמה והילרי קלינטון

הסינדרום תואר לראשונה בספרה של קולט דאולינג מ-1981, ובו מודגשים הפחד החבוי של נשים מעצמאות, ושאיפתן לפגוש את "האביר על הסוס הלבן" שידאג לכל מחסורן ללא צורך להסתכן. נשים מעין אלה מאמינות שהן אינן יכולות לדאוג לעצמן בעצמן, ולכן שוקעות בפסיביות עד לבוא הגאולה (האב, הבעל או הבן). הסברים לקיום הסינדרום כוללים, בין היתר, דפוסי תרבות שכיחים, אי שוויון מובנה ומודלים משמרים. כך, כשאשה מנסה לצאת לעצמאות ולוקחת חלק פעיל בשוק העבודה היא נתקלת ברוב המקרים בתקרת זכוכית, וזו שולחת אותה לנתיב אחד פנוי - המרחב הביתי המסורתי.

האם האישה המודרנית חפצה לממש את עצמה כעצמאית שוות זכויות, או שעדיין קיימת בה הכמיהה הפנימית לחסות בצלו של בעל מבוגר (בעל הממון והכוח) תוך שימוש בפולחן היופי והמין? באיזו דרך תבחר נערה מוכשרת בתחילת דרכה?

מסרים עוברים ומשפיעים באופן בלתי מודע. חשבו על מיליוני הילדות והנערות שתפנמנה את קיצור הדרך של סינדרלה המודרנית לאחת העמדות הבכירות בעולם. האם הן תאמצנה מודל זה או דווקא יבחרו בצד השני - עבודה קשה, לימודים - ומלחמה להגיע לעמדה במרחב הציבורי (עד ההפסד).
במובן זה, ומבלי לנקוט עמדה פוליטית, המודל משקף מסר בעייתי. לפיכך, יש חשיבות בשימור מורשת מישל אובמה והילרי קלינטון. אלו לא קיבלו על עצמן את מעגל המעמד הנמוך, ובאמצעות חיזוק וערכים משפחתיים למדו, עבדו, התקדמו והגיעו בזכות כשרונן ופיתוח נתיבים עצמאיים לעמדה בכירה והגשמה עצמית.

בליבי כמה תקוות: ראשית, שהישגיהן של גברות ראשונות שלא לקו בתסביך סינדרלה, כמו גם מיליוני נשים בעולם המודרני, יהדהד וישפיע על נשים, נערות וילדות, הגם שאלו מוצאות עצמן באופן רגעי מחוץ למשחק. תקווה נוספת היא שהממשל החדש יכלול מספיק נשים בתפקידי מפתח, שיעמידו באור הזרקורים נשים מצליחות בזכות עצמן ויעמעמו את המודל המסורתי. לבסוף, אני תקווה שהגברת הראשונה תאמץ מודל חלופי עם קבלת התפקיד הציבורי, מבלי לוותר על נשיותה או הופעתה, תוך פיתוח והפגנת ביטחון ביכולתה מעבר לתפקידה כקישוט, תוך הדגשת ערכי השכלה, עבודה, קידום פרויקטים ותפקידים ציבוריים, כפי שהבטיחה בנאום הבחירות, ולא תשקע עוד יותר אל תוך הסינדרום, שעשוי להיות מאוד ממכר.

ד"ר שלומית יניסקי רביד היא מרצה בכירה בקריה האקדמית אונו בתחום השוויון, העבודה, קניין רוחני וטכנולוגיות מתקדמות, ועמיתת מחקר בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ייל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully