"מפקירים את בריאותנו": למה נעצר המכרז למרפאת חירום בצפון?

(בווידאו: מחאה של תושבי הגליל על מחסור בתקציבים לצפון - בניגוד להבטחת הממשלה)

לפני כחודש, לאחר מאבק ציבורי רחב, נפתח מכרז להפעלת מוקד לרפואה דחופה בקריית שמונה, שיוכל לספק שירותים רפואיים רבים והכרחיים לתושבי העיר הצפונית. זאת, לאחר סגירת חדר המיון הקדמי בשנת 2013 והחלפתו במרכז חירום של מד"א המספק שירותים מצומצמים. אלא שכעת, משרד הבריאות דורש לעצור את המכרז. הטענה הרשמית שמספק המשרד היא כי המכרז נעשה ללא ידיעתם, אך גורמים בכירים בעיר טוענים כי הסיבה היא כלכלית בלבד, וכי המשרד לא מוכן להשתתף במימון. כעת החליטו התושבים לפנות לבג"ץ כדי שיכריע בנושא.

"לפני כמה ימים קיבלנו הודעה ממשרד הבריאות שבה הם ביקשו לבטל את המכרז וטענו כי הם לא מתכוונים להשתתף במימון כמו בשאר הרשויות המקומיות", אמר סגן ראש העיר ויו"ר ועדת הבריאות, ד"ר בוריס ידלקובסקי. "השר ליצמן רצה שיהיה מוקד רפואי שעולה מיליון שקלים וחצי, כאשר הם, אנחנו וקופות החולים נממן את ההוצאה באופן שווה. אבל הם הבינו שזה מעט מדי. עלות הפעלת מיון פעיל נורמלי עולה 3-2.5 מיליון שקל, כלומר משרד הבריאות צריך להעביר לנו מיליון שקלים והוא לא מעוניין", הוסיף.

ידלקובסקי טוען כי בפגישות קודמות עם נציגי משרד הבריאות, קיבלו האחרונים את הדרישות של נציגי העירייה, והוחלט לצאת למכרז. "שר הבריאות דרש שהמרכז יהיה פעיל מ-19:00 בערב עד ל-07:00 בבוקר, אבל אנחנו ביקשנו כי שעות הפתיחה ינועו בין 13:00 בצהריים ל-07:00 בבוקר, כי אין לנו כאן בית חולים והמרפאות נסגרות ב-14:00. גם דרשנו במכרז להכניס שירותי מכון רנטגן, והם קיבלו את זה", אמר ידלקובסקי. "אני בעצמי עשיתי את הערכה של הצרכים שלנו והגשתי אותם למשרד הבריאות, הם לא אמרו לי שהם מתנגדים או שהם לא ישתתפו במימון המרכז, הם לא אמרו כלום. הוצאנו את המכרז לדרך, ופתאום עכשיו הם מבקשים לבטל" .

"יש לנו בתקציב המדינה משנה שעברה כסף צבור של שני מיליון שקלים להקמת מוקד רפואי", הוסיף ידלובסקי. "היום יש מוקד רפואי בניהול מד"א, כשמשרד הבריאות משלם להם שני מיליון שקל ללא רנטגן, ללא מעבדה, וגם ללא מכרז. פשוט חתמו הסכם באוגוסט 2014 על הקמת מרכז רפואי בלי שום מכרז. אבל לנו הם אומרים שהם לא מוכנים לממן".

מי שסובל מכל המהלך הם תושבי העיר והמושבים בסביבה, שנאלצים לנסוע כ-45 דקות לבית חולים זיו שבצפת, או אפילו עד למרכז הרפואי לגליל שבנהריה. בשנת 2013 נסגר חדר המיון הקדמי שפעל בעיר 32 שנה, והיווה שלוחה רחוקה של בית החולים זיו. חדר המיון נתן מענה לתושבים, כמו גם למטיילים ולחיילים על רקע המבצעים הצבאיים, הקטיושות והמחבלים שחדרו מהגבול הצפוני. תושבי העיר והסביבה נותרו ללא כל מענה רפואי דחוף לאחר שעות פעילות קופות החולים בעיר, שמסתיימות לכל המאוחר בשעה 14:00.

כשנה לאחר מכן, ולאור לחץ של הציבור והרשות המקומית, הופרט השירות ונפתח מרכז שירותי רפואה דחופה בעיר בניהול מד"א. אלא שהשירותים הניתנים שם כיום, כאמור, מצומצמים ביותר: רק רופא אחד ופרדמיק שוהים במקום - חצי ממצבת כוח האדם הקודמת. כמו כן, בוטלו שירותי הרנטגן לחלוטין ואין הסדר לקבלת חיילים לטיפול. במקביל, מאחר שמד"א מפעילה את המוקד והוא כבר לא נחשב לחלק מבית החולים זיו, פינוי ממנו לבית החולים כרוך בתשלום של מאות שקלים, וחולה יקבל זיכוי כספי רק אם יוחלט לאשפזו.

"איכות הטיפול ירוד והרבה שירותים חסרים", סיפר תושב העיר, החבר בפורום האזרחי לקידום הבריאות בצפון. "לא תמיד יש שם רופא שיודע לעשות גבס פשוט, ואנשים עדיין צריכים לנסוע לבית החולים. כל עוד זה היה שלוחה של בית החולים זיו, מי שעבד היה רופא בשירות המדינה, כמו כל בית חולים. ברגע שזה הופרט והרופאים אינם עובדי מדינה, יותר קשה למשוך רופאים בכלל ורופאים טובים בפרט".

גורמים המעורים בפרטים קושרים בין עצירת המכרז הפתאומית למערכת היחסים הטעונה הקיימת בין שר הבריאות יעקב ליצמן לראש העיר ניסים מלכה ואנשיו. המחלוקת המרכזית פרצה באוגוסט 2015, על רקע ההפגנות הסוערות של תושבי המקום בבקשה לפתוח מחדש את חדר המיון. ליצמן אמר אז שמשרדו יממן רק שליש ממרכז רפואי, בדומה לשאר הרשויות המקומיות שמפעילות חדרי מיון קדמיים. כשבכירי העירייה טענו שאין להם מקורות מימון בשל הגירעונות הגדולים, הוא השיב "אם ראש העיר לא יודע לתת שליש מהסכום, הוא לא צריך להיות ראש עיר".

סביב האמירה הזאת קמה מהומה ציבורית, ומאז נרשמו כמה עימותים בין השר לפעילי העיר. "ליצמן יצא לאיזה מסע צלב וקובע שרק ערים שיכולות לממן שליש מהעלות של חדר מיון קידמי יקבלו אותו, ואז יוצא שמקומות פחות מבוססים, כמו קריית שמונה, לא הצליחו לעמוד בזה", אמר גורם מהפורום האזרחי לקידום הבריאות בצפון. "רשויות מקומיות שאינן חזקות כלכלית לא צריכות להשתתף במימון שירות בריאותי. זה פשוט לא הגיוני. אנחנו גם ככה בגירעונות תהומיים ומתקשים לקבל פה שירותים ציבוריים נאותים".

כעת, משבוטל המכרז, החליטו פעילים חברתיים לפנות לבג"ץ. "כרגע אנחנו נערכים להגיש בג"ץ נגד מי שצריך: משרד הבריאות, קופות החולים או העירייה", אמר הפעיל החברתי מישל בן שימול. "זה ייקח קצת זמן, אבל יש לנו כבר משרד עו"ד שמרכז את הנושא מטעמנו, ועמותה ממרכז הארץ שמסייעת לנו בהליכים. ברגע שהם הודיעו שהמכרז מבוטל, אז לא נשארו לנו בעצם כלים אחרים. רק בבית המשפט הם ייאלצו לתת תשובות מלאות ומספקות למה מפקירים את בריאותנו". בן שימול הוסיף כי התושבים רוצים מיון פעיל, שירות חרום מינימאלי וקרוב לבית, "כזה שהורים לילד שנשברת לו היד או הרגל, או קשיש שמקבל אירוע לבבי, לא יצטרכו לנסוע במקרה הטוב 40 דקות עד למרכז הרפואי זיו בצפת".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מדובר במוקד רפואה קדמי שהמכרז שלו פורסם ללא תיאום עם משרד הבריאות. על פי הקריטריונים שנקבעו בידי אנשי המקצוע ושמבוצעים ב-15 מוקדים ברחבי הארץ, פתיחת מוקד מחויבת לעבור על פי כללי מכרז תקין ובמימון מלא של הרשות המקומית, משרד הבריאות וקופות החולים (שליש, שליש, שליש). ישנה חשיבות מכרעת גם לסטנדרט הרפואי שיינתן במוקד: הן באנשי מקצוע, במכשור הרפואי ובשעות הפעילות של המוקד. על פי המכרז שפתחה הרשות המקומית על דעת עצמה המוקד יעבוד באופן מצומצם ולא יעיל. צר לנו שגורמים ברשות המקומית מנסים להפעיל לחץ ציבורי באמצעות הטעיה של התושבים שזכאים לקבל את שירותי הבריאות הטובים ביותר. הרשות המקומית צריכה לפעול על פי ההנחיות והכללים שנקבעו".