פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שג'עיה הייתה רק הפרומו: הרובוטים שיילחמו מול חיזבאללה וחמאס

      הקרב בצוק איתן הבהיר לצה"ל כי במערכות העתידיות האויב יימנע לחלוטין מקרבות פנים מול פנים. "המשמר הקדמי", כוח המורכב מרובוטים וכלים נושאי אמצעי לחימה, יזהה ויתקוף את המחבלים מבלי לחשוף את החיילים לאש. וואלה! NEWS על המהפכה היבשתית שמוביל הרמטכ"ל

      שג'עיה הייתה רק הפרומו: הרובוטים שיילחמו מול חיזבאללה וחמאס
      צילום: התעשייה האווירית, עריכה: טל רזניק

      לוחמי חטיבת גולני נערכו במבצע צוק איתן לקרב פנים מול פנים בשג'אעיה שבצפון רצועת עזה, אך הגדוד החזק ביותר בזרוע הצבאית של החמאס הפתיע ונעלם. לוחמי חמאס מלכדו נתיבי תנועה ובתים באמצעות מטעני חבלה ובלוני גז, ושיגרו פצצות מרגמה לעבר הכוחות. כשהבינו כי צה"ל מפעיל עוצמות אש כבדות מהאוויר והיבשה, הם בחרו לרדת אל עיר המנהרות.

      בשנים שקדמו למבצע צוק איתן בנה חמאס מערכת מסועפת של מנהרות המחברות בין מבנים בשכונה המזרחית של העיר עזה, שבה מתגוררים למעלה ממאה אלף פלסטינים. באמצעות אותן מנהרות נעו לוחמי חמאס ממקום למקום תוך כדי שהם יורים מרחוק באמצעות רובי צלפים וטילי נ"ט. הם הבינו מהר מאוד שלא יוכלו לעוצמתו של צה"ל בקרבות פנים מול פנים ובחרו להילחם אחרת.

      בתחקירי המבצע סיפר תא"ל רסאן עליאן, מח"ט גולני בימי צוק איתן וכיום קצין חי"ר וצנחנים ראשי, כי במקרים בודדים נראה האויב בעין וגם כשהיו היתקלויות בטווח קצר, זיהו לוחמי גולני את האויב למשך שניות בודדות והוא שוב נעלם. רק כשלוחמי ארגון הטרור זיהו הזדמנות מבצעית לחטוף חייל או לפגוע בלוחמי צה"ל הם הרימו ראש ויצאו מהמסתור, כמו במקרה חטיפתו של אורון שאול ז"ל או מארב הנ"ט שבמהלכו כמעט נהרג מח"ט גולני. ככל שהתגברה האש נגד חיילי גולני עלה הצורך להפעיל אש מאסיבית וחריגה על האזורים הבנויים בשג'אעיה כדי לשתק את מקורות הירי. חלק מלוחמי החמאס נקברו תחת ההריסות וחלקם נסוג ללב העיר עזה באמצעות המנהרות.

      בצמרת הצבא העבירו מסר למפקדי השטח: הלחימה של חטיבת גולני נגד חמאס בשכונת שג'אעיה היא קדימון ללחימה מול חיזבאללה, שבנה ב-160 כפרים שיעים בדרום לבנון מערכי לחימה תת-קרקעיים מתחת לבתי האזרחים. לפני כשש שנים חשף קצין בכיר בפיקוד צפון מתחם צבאי תת-קרקעי בעיירה אל ח'יאם שבדרום לבנון, כארבעה קילומטרים מהגבול הישראלי. אותן מנהרות מתחת למבנים הצפופים, מחברות בין בונקרים, מחסני אמצעי לחימה, מפקדות, עמדות תצפית, בית ספר, ומרכז רפואי. לוחמי חיזבאללה יפעלו מתוכן, וינועו ממקום למקום בזמן הלחימה עם צה"ל. קרבות פנים מול פנים יהפכו להיות האופציה האחרונה.

      כך למעשה התפתחו השאלות ששואל את עצמו כיום כל מח"ט בצה"ל: איך נגלה את האויב הנעלם? איך נכריע אותו? איך ייראה התמרון לשטח האויב? איך נדע שהוא אפקטיבי? מה הם מרכז הכובד שיטלטלו את האויב?

      הרס בשכונת שג'אעיה במזרח העיר עזה אחרי תקיפות צה"ל. 4 באוגוסט 2014 (רויטרס)
      ההרס בשכונת שג'עיה אחרי פעולת צה"ל בצוק איתן, אוגוסט 2014 (צילום: רויטרס)

      הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט עוסק רבות באופן שבו צה"ל צריך להתאים את עצמו לאתגרים המשתנים בעידן בו הצבא התכווץ בהיקף משרתי הקבע ל-40,000 וקיצור שירות הסדיר לבנים מ-36 חודשים ל-32 חודשים. הוא משוחח עם מפקדי גדודים ומפקדי חטיבות צה"ל על כך שמולם ניצב אויב מבוזר, שנטמע באוכלוסייה והבין בשנים האחרונות כי מול המודיעין של צה"ל, מהירות התמרון ועוצמות האש באוויר הים והיבשה, כדאי לו להסתתר ולצאת מהמחילות רק כשיש הזדמנויות מבצעיות.

      תרגילי החטיבות בשנה האחרונה כללו חלק מהדילמות שעלו במבצע צוק איתן, אותם יפגוש צה"ל במלחמת לבנון השלישית ובמקרה של הסלמה בגבול הסורי נגד ארגוני הטרור השונים שפועלים במרחב. "מצד אחד אנחנו צריכים להיות גמישים ולהגיע במהירות אל מרכזי הכובד של האויב, אך מנגד אנחנו צריכים לדאוג שמונחים מפעילות ביהודה ושומרון כמו כתר ולחימה עם יד אחת קשורה, לא יחלחלו לזירות הלחימה", הסביר קצין בכיר בזרוע היבשה והוסיף, "אנחנו נידרש להיות אגרסיביים מאוד אבל גם להיות סלקטיביים. לא נרצה לפגוע במי שלא אויב. אימא שעוברת על פני הלוחמים עם תינוקת, זה מקרי או מכוון? יהיו הרבה דילמות אבל בכל זאת האתגר האמיתי יהיה לחימה כשהאויב שלך חפור בקרקע".

      ראש מטה היבשה בתעשייה האווירית האלוף במיל' גדי שמני משרטט את האתגר אותו יפגשו לוחמי בצה"ל בעתיד הנראה לעין. "בעבר דיברנו על מושגים כמו השמדת מטרות, יכולות אש, והספקים, כיום הלחימה היא באזור אורבני בו אתה נדרש קודם כל לזהות את האויב, להפליל אותו, להגדיר אותו כמטרה, ולפגוע בו במהירות כי עוד שתי שניות הוא נעלם", מגדיר שמני את מה שנדרש כיום מלוחמי צה"ל. "עד עכשיו דיברנו על מצב שבו אני רואה את האויב, אבל מה קורה ברגע שאתה נכנס לשטח אויב והאויב לא נראה בעין?".

      המהלך הראשון שיידרש אליו הצבא הוא להפעיל כוחות שיגיעו במהירות לעומק שטח האויב. לשם כך יידרש צה"ל להכשיר כוחות זריזים בעלי שרידות גבוהה. את הכוח המתמרן יוביל בחוד "משמר קדמי" שמורכב מרובוטים שמפתח צה"ל באמצעות חברות מישראל.

      רקס, רכב צבאי בלתי מאוייש (דובר צה"ל , תעשייה אווירית)
      רקס, רכב צבאי לא מאויש (צילום: דובר צה"ל, תעשייה אווירית)

      כבר היום מפעיל צה"ל באימונים כלי הנדסה שנשלטים מרחוק. מדובר בכלים שיודעים לפרוץ מכשולים ולאתר מוקשים, כלי רכב נושאי אמצעי לחימה ואיסוף וכלי רכב ללוגיסטיקה. הרעיון המרכזי העומד בלב התפישה החדשה של צה"ל הוא עיקרון של חיכוך והשמדה. במציאות הנוכחית חלק מהפעולות יבוצעו באמצעות החיכוך ב"משמר הקדמי", שיאפשר לצה"ל לזהות ולתקוף אותם מבלי לחשוף את חיילי צה"ל לאש האויב.

      הרעיון הבסיסי נראה כאילו לקוח מסרט הוליוודי, אך מרבית הרובוטים עליהם מדברים הטכנולוגים פועלים כבר בשטח ומשתלבים היטב בתרגילים החטיבתיים של צה"ל. לפי הנחיות הרמטכ"ל איזנקוט אמור הצבא להכריז על מבצעיות של "המשמר הקדמי", שיכלול כפי הנראה גם טנקים ונגמ"שים נשלטים מרחוק עד סוף התכנית הרב שנתית "גדעון". בשילוב כלי טיס באוויר שיאספו מודיעין בזמן אמת ויכולות אש מגוונות שיתקפו מטרות, תתפתח מכונת מלחמה שתדע לתת מענה להיעלמות האויב. השורה התחתונה היא לייצר יותר משימות בפחות כוח אדם תוך שמירה על חיי אדם.

      פנדה, רובוט צבאי למשימות הנדסיות קרביות לפינוי מכשולים, איתור מטענים וסילוקם (דובר צה"ל , תעשייה אווירית)
      פנדה, רובוט צבאי למשימות הנדסיות קרביות לפינוי מכשולים, איתור מטענים וסילוקם (צילום: דובר צה"ל, תעשייה אווירית)

      "כשהאיום הוא כדורי, 360 מעלות, המטרה של הצבא היא לראות מה קורה לא רק מעל פני האדמה אלא גם מאחורי הקיר ובמנהרות", אומר אלוף במיל' שמני. "בתעשייה האווירית הצלחנו להביא את היכולות מהאוויר אל הקרקע והפוך בתחום המכ"מים, אלקטרו-אופטיקה, רובוטים, חימושים מדויקים, אמצעי לחימה משוטטים שנותנים יחד מענה שלם לאיומים. הרגישות לאתגר החדש בא לידי ביטוי בכמה תחומים. ראשית הרגישות לחיי אדם גבוהה מאוד. לא מעוניינים לפגוע באזרחים ומנסים למזער נזק אגבי. שנית זה כבר לא שגר ושכח. אנחנו היום מסוגלים 'להחזיר הביתה' חימושים ששיגרנו לעבר מטרות ופתאום החלטנו שאנחנו לא מעוניינים לפגוע בהם".

      הדילמה במי לפגוע קיימת בכל הגזרות והיא באה לידי ביטוי בשאלות ששואלים מפקדי הגדודים ומפקדי החטיבות. במערכה בגדה המערבית יידרשו כוחות צה"ל להימנע מירי על שוטרים פלסטינים חמושים תוך מיקוד האש במחבלים חמושים. כך גם בזירה הסורית, בה יידרשו למקד את האש בארגוני הטרור במצב של הסלמה ולהימנע מירי לעבר כוחות הצבא הסורי, בהתאם לתרחיש.

      "זה אתגר גדול עבור הצבא", מסביר קצין בכיר בזרוע היבשה ומוסיף, "אתה צריך להתאמן על זה. איך אתה מבודד את מה שאתה רואה בשטח בזמן אמת".

      סהר, רובוט צבאי לאיתור מטענים קבורים או נסתרים (דובר צה"ל , תעשייה אווירית)
      סהר, רובוט צבאי לאיתור מטענים קבורים או נסתרים (צילום: דובר צה"ל, תעשייה אווירית)

      השלב הבא של התפישה החדשה שמתפתחת בצה"ל בשנים האחרונות מכונה "הדק חכם", שפותח בישראל. היא מספקת לאגד את כל הסנסורים שאוספים מידע בזמן אמת על גבי מסך אחד, ומאפשרת לצבא לפתוח מעין מכרז אש: איזה ממערכות האש השונות הזמינות תפגע במטרה בצורה הכי אפקטיבית תוך זמן קצר. ברבעון הראשון של שנת 2017 יתקיים לראשונה ניסוי מעבדה בפרויקט המהפכני. לפחות לפי תכנית הרמטכ"ל יסתיים תהליך הפיתוח והטמעת המערכת בקרב מפקדות הצבא עד סוף התכנית הרב-שנתית הנוכחית.

      לכל השינויים התכופים באתגרי הצבא ואוסף אמצעי הלחימה והטכנולוגיה המתקדמת יש גם צדדים פחות מוצלחים, שהופכים את תהליך ההכשרה של לוחמי צה"ל למורכב מאוד. בהתאם גם גדל העומס על כתפי מפקדי המחלקות ומפקדי הפלוגות. כל זאת עוד לפני שמישהו התחיל לדבר על המשקלים שנדרש הלוחם לשאת על גבו והמרחק שהוא צריך לצעוד מגבול המדינה.

      אחת מהשיטות היא לצמצם עבור המפקדים את המרחק משדה הקרב לאימונים ולהמחיש להם, עד כמה שניתן, את האופן בו יפעל האויב. רובד אחד מתפתח באמצעות סימולטורים והרובד השני במעבדת הקרב של צה"ל, שכולל משחקי סימולציה בין כוח צה"ל ל"כוח אדום".

      לאחרונה הגיע הרמטכ"ל מלווה במספר אלופים מהמטה הכללי למעבדה בה ישבו קצינים שדימו את מפקדי חיזבאללה ומערכת הלחימה בכפרים השונים בדרום לבנון במסגרת הכנות לתרגיל של חטיבה משוריינת. לפתע ניגש הרמטכ"ל לאחד מהקצינים בדרגת רב-סרן שפעל כמפקד גדוד חיזבאללה, ותחקר אותו על אודות הדוקטרינה של הארגון השיעי, האופן בו יפעל בשטח, וכיצד בא לידי ביטוי התפישה במערכי הלחימה. לדברי הנוכחים בחדר, הרמטכ"ל הופתע מרמת הבקיאות של הקצין בדוקטרינה ודרכי הפעולה של החיזבאללה.

      "זה עוד שלב באימונים האינטנסיביים שמבצע צה"ל בשנתיים האחרונות", אומר הקצין הבכיר בזרוע היבשה, "היקף האימונים ביבשה מאפשר לנו להיערך לכמה זירות. גם רצועת עזה וגם לבנון וסוריה. האימונים עצמם מתבצעים באזורים כפריים או בערים. התרחישים בלתי צפויים. בתרח"ט (תרגיל חטיבתי, א.ב) האחרון הוחלט להגדיר 50 חיילים כפצועים שיש לפנות אותם פיזית עד בית החולים. הפינוי התבצע בפועל".

      שיירת רכבים צבאיים בלתי מאוישים (דובר צה"ל , תעשייה אווירית)
      שיירת כלי רכב צבאיים בלתי מאוישים (צילום: דובר צה"ל, תעשייה אווירית)

      המהפכה שמוביל הרמטכ"ל לא נעצרת כאן והוא מאפשר פלורליזם מחשבתי בבניין הכוח שצומח משורות מפקדי החטיבות. כך הציע מפקד חטיבת הצנחנים אל"מ נמרוד אלוני להקטין את היקף הלוחמים בפלוגת חי"ר מ-90 ל-60 ולהיעזר ב-30 החיילים כפלוגה נוספת שתסייע במאמץ לאתר את האויב ביותר תאי שטח. אל"מ אלוני טוען כי בעבר כשהלחימה הייתה בשטח פתוח, מפקד המחלקה ומפקד הכיתה שלטו בכוח שלהם בצורה מוחלטת, אך כיום כשהלחימה היא לעתים בסבך או בשטחים בנויים המפקדים לא רואים באופן רצוף את הלוחמים ולכן בניית כוח משימה נוסף יאפשר שליטה טובה יותר בכוח שנמצא בחוד.

      רעיון נוסף שהעלה אל"מ אלוני ונמצא כעת בבחינה בזרוע היבשה הוא לבנות בכל גדודי החי"ר בצה"ל מחלקת "אתר והשמד" לצד מחלקת המרגמות והניוד. תכלית המחלקה החדשה תהיה לסגור מעגלי אש מהירים ולפגוע באויב תוך שימוש באמצעי תצפית מתקדמים בלילה וביום, וכן הפעלת אמצעי אש שונים כמו טילי נ"ט.

      גם סוגיית הטיפול במנהרות מעוררת שיח מבצעי בקרב מפקדי צה"ל. במערכת הביטחון, בשיתוף עם תעשיות מקומיות, פותחו אמצעים שונים שיודעים להתמודד עם האתגר. במקרים אחרים יוצבו חיילים לשמור על פתחי הפירים מרחוק אך בהחלט לא לרדת לתוך המנהרה ללא אישור מג"ד. במקרה של מרדף חם אחרי חייל חטוף הלוחם יפעל לפי שיקול דעתו.

      תרגיל הפתע בגזרת הדרום, 2 בדצמבר 2015 (דובר צה"ל)
      הרמטכ"ל איזנקוט במהלך תרגיל בדרום, דצמבר 2015 (צילום: דובר צה"ל)

      בשנת 2017 יתחיל צה"ל בטיפול מעמיק ושדרוג תחומים מוזנחים כמו האמצעים האופטיים של כוחות החי"ר. בכוונת זרוע היבשה להעניק לכל לוחם אפוד עם גיוסו, בירכיות ורובה בהם ישתמש עד סוף שירותו. בצה"ל מעריכים כי הצמדת הציוד ללוחמים לאורך כל השירות תצמצם את הנזק והבלאי ותעלה את תחושת המסוגלות. סמלי המחלקה ונושאי רובה "נגב" יקבלו אמצעי אופטי חד עיני, כל לוחמי החי"ר יקבלו כוונת רובה מסוג M-5 כבר בשנת 2017 ולקלעים יינתנו כוונות טרמיות.

      הפיתוח האחרון שנמצא על סף פריצת דרך היא כוונת ה"סמרט שו?טר", פיתוח ישראלי בשיתוף משרד הביטחון המאפשר לרובה לכוון לעבר מטרות במרחק עד 250 מטר, ללחוץ על ההדק ורק כשהמערכת תינעל על המטרה ישתחרר קליע שיפגע בה בדיוק רב. בבסיס האימונים של חטיבת גולני החלה מחלקה צעירה, ללא ידע מוקדם בירי בניסוי המערכת והתוצאות מרשימות. צה"ל ומערכות הביטחון ימשיכו בתקופה הקרובה לנסות את המערכות הרובוטיות השונות, להפיק מהם לקחים ולהכין אותם בצורה אופטימלית לרגע האמת, בתקווה שאכן יצליחו לחסוך בחיי אדם בשדה הקרב. הצלחתם יכולה להוות תפנית בשדה הלחימה העתידי, כשברור לקברניטי הצבא כי גם האויב יפיק את לקחיו במערכה מולם, כך שמערכות הביטחון השונות לעולם יידרשו למתוח את קצת גבול היכולת היצירתית שלהן.