"חברים יקרים, כדור הארץ עומד להיחרב ממש בקרוב, אבל מכדור הארץ תצא חללית אחת ובה יש בסך הכול חמישה מקומות". כך מתחיל פרופסור יובל אלבשן את הניסוי הסוציולוגי שהוא עורך כבר קרוב ל-20 שנה וחוקר את תוצאותיו. "לסביבת החללית מגיעות עשר דמויות", ממשיך אלבשן, "רב בן 80, רופא פלשתיני עם קשר לפעילות טרור בעבר, שחקנית קולנוע יפה ואינטליגנטית, רואה חשבון, אשתו של רואה החשבון שנמצאת בהיריון, מדענית חלל עקרה, מפקד סיירת מטכ"ל עם נשק, איש דת דרוזי בן 40, כדורגלן צעיר, ויש לנו ג'וקר - דמות שאתם יכולים למלא בעצמכם. מה שאנחנו מבקשים מכם עכשיו, משתתפי הניסוי, זה להיכנס לנעליו של בורא עולם ולקבוע מי לחיים ומי למוות. מיהם החמישה שיעלו לחללית כדי ליצור בחלל את ישראל השנייה. לצורך הבחירה יש לכם בדיוק 7 דקות".
"ניסוי החללית" שעורך פרופ' אלבשן, דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, בקרב אוכלוסיות מגוונות ומשתנות בחברה הישראלית, מנסה לענות על שאלת השאלות - מיהו ישראלי ומהי הזהות הישראלית? הניסוי מנסה לחשוף את מדד הגזענות והיקף השנאה של החברה הישראלית, כמו גם את מערך הדעות הקדומות והסטריאוטיפים הטמונים בכל אחד ואחת מאתנו.
בשנה האחרונה יצא לאור גם ספרו של פרופ' אלבשן "חמישה", שצורף בימים אלה לרשימת מצעד הספרים של משרד החינוך לכיתות י' עד י"ב ועוסק במהלך תהליך ההכרעה מי יזכה לכונן את הישראליות החדשה.
"לאחר רצח רבין התחלנו להתעסק עם השסעים הפנימיים", נזכר פרופ' אלבשן, "ואחד התרחישים הראשונים שמאפשרים לנו בעצם לבדוק את עומק השסעים, עד כמה החברה מאוחדת או מפוררת, עד כמה באמת אנחנו רק שבטים או עם או אומה, זה התרחיש הזה של החללית". התוצאות מרתקות.
תוצאות המחקר מראות כי במשך השנים שנאת האחר התגברה, והניכור של האוכלוסייה היהודית כלפי הלא יהודיים (בעיקר מוסלמים) גברה מאוד. בעשור האחרון פחות מ-50% מהיהודים העלו את הרופא הפלסטיני. במקביל, אנחנו רואים התחזקות דתית, כאשר בחמש השנים האחרונות ישנה עליה של 20% בבחירת הרב בן ה-80, מנימוקים דתיים. מגמה בולטת נוספת היא ירידה עקבית בערכו של צה"ל אם עד 2010 למעלה מ-80% העלו את מפקד סיירת מטכ"ל, כיום עומד המספר על פחות מ-40%.
"מ-1995 ועד היום אני מעביר את אותו ניסוי כבר אלפי פעמים, כשהמטרה היא באמת לנסות להבין מה העמדות האמתיות של האנשים, מה הדעות הקדומות והאם באמת אפשר לדבר על ישראל או שהגיע הזמן להרים ידיים ולהגיד 'חבר'ה, סיימנו עם הדבר הזה שנקרא ישראל אחת ואנחנו רק אסופה של עדות, דתות ולאומים שנאלצו לחיות יחד'", אומר אלבשן.
בתוך חדר הסימולציה של הקריה האקדמית אונו מתחילים משתתפי הניסוי, מכל קצות החברה הישראלית, לנסות ולבחור מי מתוך עשר הדמויות הוא הראוי ביותר לשרוד, מיהם החמישה המתאימים ביותר להתחיל אנושות חדשה אי שם בחלל. המשימה לא פשוטה ותוך שניות ספורות הטונים עולים והחדר הופך למרקחה.
אביטל הרץ, דתייה בת 26, סטודנטית לחינוך וחברה: "זה העלה הרבה פחדים, מה קורה בסיטואציה כזאת באמת, איך אפשר להחליט מי הם החמישה הנכונים? מבחינתי קודם כל חייב להיות אדם דתי מבין החמישה כדי להמשיך ולשמור על היהדות".
גם משה ליפל, חרדי בן 42, מתמחה בפרקליטות מחוז מרכז, מתעקש מסיבות דומות להעלות לחללית את הרב בן ה-80, למרות גילו המופלג. "לדעתי אם אין את ההיבט היהודי לעולם החדש, הוא לא שווה כלום ועדיף שלא ייווצר בכלל".
חולוד גבר, מוסלמית בת 37, סטודנטית למשפטים מביעה התנגדות להעלאת הרב וכבר צופה את הקושי שיהיה לקבוצה ההטרוגנית הזאת להגיע להסכמה. "כל אחד מושך לכיוון שלו ולכן אין הסכמה פה אחד לגבי אף אחת מהדמויות. אני רואה את זה בחיים בכלל בישראל, כמעט כל יום. כל אחד חושב על האינטרסים שלו ורוצה שהשאר יתיישרו לפי הדעות והאמונות שלו. זה מצער. בינתיים הצלחנו להסכים רק על אשת רואה החשבון שנמצאת בהיריון, וברור שמקבלים כאן שניים במחיר אחד, אבל לגבי שאר הדמויות יש כאן מריבות עולם".
"כשאני צריך לקחת החלטה אני לא חושב בכלל על דת, אני חושב על בני אדם, על המשך האנושות", מנסה סאמח עטילה דרוזי בן 26 מבית ג'אן, לרכך את האווירה. אני רוצה לעלות את הרופא, את השחקנית שתוכל ללדת עוד ילדים. את הג'וקר הייתי הופך לשופט שיוכל לעזור לפתור את כל המחלוקות שייווצרו בחלל. בשום אופן לא הייתי מעלה את הרב בן ה-80. זה אדם מאד מבוגר שלא בטוח שישרוד בכלל את המסע הלא פשוט לחלל".
גם לגבי מפקד סיירת מטכ"ל החמוש בנשק מתחילות מחלוקות קשות. יפתח דבוש בן 38, מושבניק, פעיל חברתי, חושב שצריך שיהיה אדם חמוש בחלל בעוד שאליאס אינברם, בן 42, משפטן, בן העדה האתיופית, מתנגד נחרצות לכלי נשק ותחמושת בעולם החדש. "מה שהדהים אותי שחברי הקבוצה רצו לעלות לחללית מפקד עם נשק בזמן שאנחנו חולמים לסיים כבר את כל המלחמות ולבנות עולם של שלום", אומר אליאס, "הם לא מבינים שעל ידי כך הם רק מאיצים את מרוץ החימוש בין האנשים".
שבע הדקות חלפו והמשתתפים לא הצליחו להגיע להסכמה. פרופ' אלבשן, שכבר ראה בעבר קבוצות עם הצלחות גדולות יותר, אינו מופתע. "אנחנו רואים קיטוב הולך וגובר בין השבטים השונים, מי שהוא יהודי מגדיר את עצמו יותר ויותר כיהודי, מה שבעבר לא היה. אנחנו רואים את המלחמה על הרב שיעלה, מה שבעבר לא קרה. אנחנו רואים את הצורך בשלטון דתי. הדתות חזרו ודחקו את הציונות שניסתה להביא משהו שמחליף דת. הר הרצל לא ניצח את הר המוריה. הכותל והר הבית חזרו להיות דומיננטיים".
"מצד שני רואים עליה של ערכים ליברלים", מוסיף אלבשן, "נשים עולות מאד בקלות, מנהיגות נשית שלא הייתה בעבר, הומואים. ולכן זה קצת פרדוקסלי כי מצד אחד עולים ערכים של שוויון, מעמד האישה, חברה חופשית, ומצד שני יש היצמדות לפולחן הדתות. זאת סתירה, אבל מי שמבין שהישראליות כולה זאת זהות לא ברורה, שיכולה להכיל את כל הדברים האלה, מבין שאין כאן באמת סתירה. זאת הישראליות".
החללית שלא הצליחה להמריא לחלל והתפוצצה יחד עם שאר בני האדם בכדור הארץ מעמידה בפנינו מראה לא פשוטה: אנחנו מנוכרים זה כלפי זה. היהודים שביננו עדיין מתקשים לקבל את הערבי הישראלי, בעיקר את זה המוסלמי המרגיש אינו שייך למדינת היהודים, והקיצוניים הדתיים בני כל הדתות מכתיבים לא פעם את אורחות חיינו. נשמע פסימי? איכשהו, למרות הכול, ואולי זהו סוג של נס - כולנו מצליחים לחיות כאן יחד. עדיין.