ג'ובים למקורבים ומכרזים תפורים: כך נראית השחיתות ברשויות המקומיות

מינוי מקורבים ומכרזים תפורים הם הליקויים המרכזיים המאפיינים שורה של ערים בישראל שנבדקו על ידי מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא. על פי הדוח שכתב ומתפרסם היום (שלישי), התופעה הפסולה, שלעתים אף חצתה את הגבול הפלילי, הפכה למעשה לכלי בעבור ראשי ערים למנות את מקורביהם ותומכיהם הפוליטיים לתפקידי מפתח, ולמעשה למלא את העירייה באנשי שלומם.

הממצאים החמורים בדוח המבקר נוגעים לעיריות שרובן נמצאות בפריפריה וסובלות גם כך מקשיים תקציביים, בהן עפולה, נשר, אשקלון, חדרה וקריית אונו. בכולן נמצאו דרכים שונות ומגוונות לעקיפת שיטת המכרזים שנועדה להבטיח מינויים של אנשי מקצוע לתפקידי מפתח בעיריות. הרשימה ארוכה ומגוונת: שינוי תנאי המכרז כך שיתאים לכישורי מועמדים בעלי זיקה לראש העיר, קביעת פרקי זמן קצרים להגשת בקשות להשתתפות במכרז באופן המונע ממשתתפים פוטנציאליים להגיש לו הצעות, היעדרם של נציגי ציבור – גורם אובייקטיבי ובלתי תלוי - בוועדות הבחינה של המכרזים שבהן כיהנו לעתים מקורביו של ראש העיר, החלטות לא מנומקות, יצירת תפקידים חדשים שלא ברורה נחיצותם ועוד.

בדוח המבקר בולטת לרעה עיריית עפולה, ששמה ושמו של העומד בראשה, יצחק מירון, נקשרו לפרשת השחיתות במפלגת ישראל ביתנו. בעניינה של העירייה קבע המבקר: "הליכים בלתי תקינים הובילו להחלפת כל שדרת הניהול ב'אנשי שלומנו', קרי מועמדים בעלי זיקה פוליטית או אישית לראש העירייה ולחברי סיעתו". המבקר שפירא הוסיף כי בשישה מכרזים לתפקידים בכירים בעירייה פורסמו שמות הזוכים עוד לפני שנבחנו המועמדים בפני ועדת הבחינה. באותם מקרים, הזוכים כבר קיבלו מספרי טלפון פנימיים בעירייה ושובצו בחדרים לפני הדיון במכרז. למעשה, המועמדים שהוצבו במקומות 4, 7, 10, 11, 13 ו-14 ברשימת "תנופה לעפולה", סיעת ראש העירייה, נבחרו לאייש תפקידים בעירייה, רובם בכירים.

שיטות פעולה אלו ננקטו בהיקפים שונים גם בשאר העיריות שבדק המבקר. כך למשל, בעיריית נשר התקבלו לעבודה בסוף שנת 2013 עובדים שנבחרו לתפקיד ללא הליך של מכרז ובלי שהתכנסה ועדת בחינה, וזאת לאחר שחובר פרוטוקול בעניינם באופן המנוגד לנהלים ולתקנות. בחדרה צורפו לוועדת הבחינה "משקיפים" ללא שיינתן להם מעמד רשמי ובניגוד לתקנות, ובמכרז נוסף בעירייה שובץ נציג ציבור בעל זיקה לראש העיר בוועדת הבחינה.

המבקר מצא בנוסף כי משרתי ציבור רבים המכהנים ברשויות המקומיות נוסעים לחו"ל במסגרת עבודתם, זאת תוך ניצול היעדרם של נהלים מסודרים בנושא, בלי תכנית עבודה שנתית ומבלי שתיבחן התועלת שלהם. גם כאן נמצא שהמשרד הממשלתי שאמור לרכז מידע בנושא – משרד החוץ – לא פועל בתיאום עם העיריות. בתחום זה בולטת לרעה חנה הרצמן, מנכ"לית עיריית חולון, שאישרה מימון נסיעות לחו"ל לעובדים שאינם מועסקים על ידי העירייה.

עיריות רבות נעזרות במסגרת פעילותן בייעוץ משפטי חיצוני שאינו מבוסס על המערך המשפטי העומד לרשותן. אלא שדוח המבקר מצא כי במקרים רבים שכירתם של עורכי דין חיצוניים נעשית שלא לפי התקנות ובלי הליך תחרותי כלשהו. כך למשל, בעיריית מודיעין הועסק עורך דין פרטי מאז שנת 2004 כיועץ משפטי, כשהוא משמש במקביל גם כמלווה של המשא ומתן הקואליציוני בעירייה וגם כיועץ המשפטי של תאגיד המים המקומי, מי מודיעין.

מקרה נוסף שצוין בדוח מגיע מעיריית נהריה, שבה הועסק אותו עורך דין כיועץ משפטי לעירייה לאורך כל 24 שנות כהונתו של ראש העיר ז'קי סבג. בנשר נבחר בשנת 2013 עורך דין שייצא את ראש העיר אבי בינמו באופן פרטי, בצפת שימש בתפקיד יועץ משפטי משרד עורכי דין שאחר משותפיו כיהן כראש העיר צפת בשנים 2001-1998, וברמלה קבע המבקר כי עולה חשש שראש העיר השתמש בעורך דין שנשכר מכספי העירייה כדי לנגח יריב פוליטי.

לתרבות ארגונית זו מצטרפת קביעתו של המבקר כי כ-12% מראשי הרשויות המקומיות וכ-39% מסגניהם לא הגישו הצהרות הון בתחילת כהונתם. בעניין זה מציין שפירא כי לא יושמו החלטות משרד הפנים לפיהן יש לפרסם חוזר מנכ"ל בנושא נבחרים ברשויות המקומיות, שבו תיכלל פסקה בדבר חובת הנבחרים להגיש טופסי הצהרת הון עם היבחרם ועם סיום כהונתם, וכן לפרסם באופן קבוע באתר האינטרנט של המשרד את שמות הנבחרים שהגישו הצהרות הון. במשרד הפנים, שאמור לפקח על התופעה, לא גובשו הצעות לגבי צעדים מנהליים שניתן לנקוט נגד ראשי רשויות מקומיות וסגנים שלא הגישו הצהרות הון.

הדוח מצא כי גם הוועדה למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות הפועלת במשרד המשפטים לא ניהל מעקב מרוכז ושיטתי אחר הטיפול בפניות של גורמים המעוניינים לקבל חוות דעת בעניין חשש לניגוד עניינים של נבחרי ציבור.

המערכת שאמורה לסייע לעיריות לחזק את יכולת האכיפה שלהן היא מערכת חוקי העזר העירוניים. לפי הדוח של שפירא, בעיריות רבות נכללים ברשימת חוקי העזר חוקים מיושנים רבים שלא עודכנו ואף עומדים בסתירה לחוקים שנחקקו בכנסת. בעיריות רבות חסרים חוקים המאפשרים מניעת מפגעים ומטרדים ושמירה על הסדר והניקיון, בעוד חלק מחוקי העזר כלל אינם נאכפים. אם לא די בכך, הרי שבכ-140 עיריות לא ניתן למצוא רשימת מקוונת של חוקי העזר.

מעבר לבעיית טוהר המידות, קובע המבקר, להתנהלות המתוארת ברשויות המקומיות ישנן השלכות ישירות הפוגעות בתושבים. בהקשר זה, יש לציין כי העיריות פועלות ללא סל שירותים תקני ומדדי ביצוע שיבחנו את איכות השירות המוענק לאזרח – כך שאין למעשה כל נורמה הקובעת האם עיריית ביצעה את תפקידיה או לא.

חלק מהעיריות לא מודעות לאורך הזמן שבו אזרחים נדרשים להמתין בבואם במגע עם מחלקת הגבייה שלהן, וכך לדוגמה, בעיריית פתח תקווה נמדד זמן המתנה של שעה ורבע במחלקה להנחות בארנונה. ברשויות רבות מוקדי השירות כלל אינם נגישים לנכים ובעלי מוגבלויות, וחלקן הגדול עדיין עדיין מפגר מבחינה טכנולוגית ולא מאפשר מציאת מידע בסיסי באתרי האינטרנט. יתרה מכך, באזורי קבלת קהל בחלק מהעיריות ישנם מפגעים כמו רטיבות, עובש, קירות מקולפים ועוד.

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, מסרה בתגובה כי מדובר ב"דוח קשה מאוד ששם זכוכית מגדלת על מספר לא קטן של עיריות שמנוהלות בצורה בעייתית, ויש בו כדי ללמד על התנהלות לא תקינה באופן רוחבי ברשויות המקומיות". עוד מסרה אלהרר כי "העובדה שראשי ערים רבים מעסיקים יועצים חיצוניים בניגוד עניינים, שנהנים ממשכורות מנופחות ומקשרים אישיים עם ראשי הערים או חברי מועצה, דורשת התייחסות דחופה. העובדה ש- 12% מראשי הערים ו-39% מסגניהם לא הגישו הצהרות הון בתחילת כהונתם היא חמורה, כמו גם הנסיעות המרובות של רבים מהם לחו"ל".

אלהרר הוסיפה: "רשויות מקומיות נדרשות לתת שירותים חיוניים לציבור. הן הגוף הציבורי החשוב ביותר לאזרח ולכן התנהלות בשקיפות ותחת מנהל תקין היא הכרחית. הדוח מלמד שיש פער גדול בין הרצוי לבין המציאות ועל כן אני מתכוונת לקיים בהקדם דיון בוועדה ולזמן את גורמי הפיקוח לתת תשובות, כמו גם את העיריות המוזכרות בדוח. לתחושתי, מדובר בכאוס שקיים כבר שנים בשלטון המקומי ודורש בדק בית רציני של משרד הפנים וגורמי הפיקוח".

אבי אלקבץ, ראש עיריית עפולה לשעבר ויו"ר האופוזיציה בעיר כיום, הגיב לדוח ואמר כי: "דו"ח מבקר המדינה הוא רק קצה הקרחון של הנעשה בעיריית עפולה בשלוש השנים האחרונות, מאז בחירתו של מירון. כוח השררה, הכסף והאינטרסים שולטים בעיר, ומי שמשלם בעיר את המחיר הם התושבים ועובדי העירייה המסורים, שרואים כיצד חומדים את המשרות הבכירות לטובת אנשים לא מוכשרים ולא מתאימים לתפקידם. אני לא רואה כיצד ראש העיר ו"אנשי שלומו" שורדים מכה כזו, לטעמי זוהי יריית הפתיחה של מסע ארוך ומורכב לביעור השחיתות מהעיר".

שלום שלמה, חבר המועצה, מסר בתגובה: "תרבות השחיתות והג'ובים בעפולה החלה כבר בליל הבחירות, בו ניצח מירון. לאורך כל השנתיים וחצי האחרונות זעקתי בכל מקום שהמינויים הפוליטיים הורסים כל חלקה טובה בעירייה ובעיר. ישבתי בועדות מכרזים וחשכו עיני ממש, מכירת חיסול של העירייה. לשמחתי הצדק יצא לאור, עכשיו כולם יודעים שכל מה שאמרתי לאורך השנים נכון".