וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תנו לחולה תקווה להיאחז בה

הרב יובל שרלו

19.11.2016 / 19:31

אישור תרופה לשימוש הוא תהליך ארוך, מורכב ומוצדק, אך לעתים רצוי לחשוב גם על בני האדם השוכבים על המיטה ומתחננים לטיפול שעדיין לא נבדק עד תומו – רק כדי להחזיק באופציה אחת נוספת. דעה

אילוסטרציה. ShutterStock
רק שאישור התרופה לא יגיע מאוחר מדי/ShutterStock

לבדוק או לא לחיות, זו השאלה. טיפול חמלה הוא פרוצדורה שבמסגרתה חולים מקבלים תרופה בחינם מחברת התרופות, למרות ש שאינה בסל הבריאות או שהם עוד לא עברו את אישור משרד הבריאות. הפרוצדורה הזו מעלה כמה תהיות, שמושכות את הדיון מנקודת המבט הניהולית - המבקשת להסדיר תהליכים מורכבים באופן ברור וביורוקרטי, גם אם איטי – לזווית האישית, המבקשת להדגיש שמדובר בחולים בסכנת חיים שאין להם מה להפסיד. בתוך הדילמה האתית הזו, האם נמתח הקו במקום הנכון?

אישורה של תרופה חדשה הוא תהליך ארוך. לאחר הפיתוח וניסויה על בעלי חיים, יש צורך לנסות אותה גם על בני אדם – תוך בדיקות בטיחות, בבחינת "אל תזיק", מידת האפקטיביות של התרופה ולבסוף, אישורה לטיפול. תהליך ארוך זה לא נוצר כדי להעצים את הביורוקרטים, כי אם מניסיון היסטורי עגום, המלמד על הסכנות העצומות בפיתוח תרופות בלעדיו.

נקודת האיזון

ברם, מנקודת מבט אישית - דרך זו חוסמת למעשה את האפשרות ליהנות מפיתוח תיאורטי של תרופה שעדיין לא נבדקה כראוי, גם כאשר החולה נמצא על ערש דווי, והוא מתחנן כי יאפשרו לו להשתמש בה, שכן אין לו אופציה אחרת, ושקיעתו אל מותו ודאית.

ככל דילמה אתית, בשל העובדה שיש שיקולים כבדי משקל לשני הכיוונים, יש צורך בהכרעה או בהסדרה. נוהל "טיפולי חמלה", שפורסם בישראל בנובמבר 2015, מאפשר במצבים מסוימים ובתנאים מדויקים להשתמש בתרופות אלה. לא זו בלבד, אלא שהוגדר גם מעמד של "טיפול דחוף", שמאפשר שימוש בתרופות במצבים מצילי חיים – גם ללא נוהל מסודר יחסית כמו בטיפולי חמלה, וגם ללא אישור מראש של משרד הבריאות. הוא מחייב, בין היתר, להעדיף ככל האפשר טיפול הניתן במסגרת ניסוי, מחייב את הרופאים באחריות צמודה לטיפול, את ספק התרופה בהתחייבות לספק אותה לאורך כל התהליך.

האם נמצאה אפוא נקודת האיזון בין זכויות החולה במצבים אלה ובין האחריות הציבורית, כמו גם האחריות כלפיו? אפשר שבחודש המודעות לזכויות החולה יש לבדוק את הנושא מחדש, שכן, בסופו של דבר הנוהל מאפשר להשתמש בטיפולי חמלה רק בתכשירים רפואיים שעברו את כל שלוש השלבים, אלא שהם לא זכו עדיין לאישור ממשלתי. אולם, לעתים מזומנות ישנו תכשיר רפואי שנמצא רק בשלב הראשון או השני של הפיתוח, ויש סימנים מסוימים ותיאוריה היוצרת אופטימיות ביחס ליעילותו ולמיעוט נזקים ותופעות לוואי. על פי הנוהל הקיים - לא ניתן לספק את התרופה הזו במסגרת טיפול חמלה או טיפול דחוף, אלא רק במסגרת מסודרת של ניסוי קליני. לגבי החולה הספציפי – אישור התרופה יבוא מאוחר מדי.

בחודש זכויות החולה שיצוין בדצמבר צריך לבחון אם צריך למתוח את הקו בין השלב השני לשלב השלישי, ולומר כי כל תרופה שהוכחה כלא מזיקה וכיעילה לריפוי, גם אם לא עברה לשלש השלישי המשמעותי, תוכל להיות מועמדת לטיפולי חמלה ולטיפולים מצילים חיים. קביעה זו היא בעייתית מאוד, ועל כן צריך לסייג אותה, לקבוע כללים מחמירים יותר, מספר מסוים של אפשרויות וכדומה, וכל זה כדי שלא למוטט את המערכת הראויה של פיתוח תרופות, ובמקביל לתת לחולה תקווה שיוכל להיאחז בה ולדעת שכל מה שאפשר לעשות – נעשה.

הרב יובל שרלו הוא חבר בוועדות אתיות של משרד הבריאות, המאשרות ניסויים רפואיים וטיפולים גניים, חבר במועצה המייעצת באגודה לזכויות החולה וראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully