החלטתם להתחתן? מזל טוב. יש כבר אולם וצלם, אוכל ודיג'יי וגם רב. רגע... על האחרון לא כולם מסכימים באופן מידי. יש לא מעט זוגות המעדיפים 'לא לרקוד על מדרגות הרבנות' ובוחרים בנישואין אזרחיים. אלא שבישראל כמו בישראל, מדינה בה כמעט ולא קיימת הפרדה בינה ובין הדת היהודית, העניינים בדרך כלל מסובכים יותר. מי שלא מעוניין להתחתן כדת משה וישראל, אך בכל זאת מעוניין שהמדינה תכיר בתוקף נישואיו, צריך לכתת רגליים אל מעבר לים.
בעוד חלק בוחרים מרצון להינשא בחתונה אזרחית במדינה זרה, לאחרים אין באמת ברירה אחרת. זוגות חד-מיניים, בני זוג שאינם רשומים תחת אותה דת או בני זוג שלפי ההלכה היהודית אינם יכולים להתחתן (כמו כהן וגרושה, ממזרים ועוד), יאלצו להישבע אימונים זה לזו באנגלית, על-ידי איש ציבור זר ובדרך כלל ללא ליווי בני המשפחה והחברים. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמדים כי כ-16% מכלל הנישואים הישראלים נערכים בחו"ל, כשלרוב מדובר בזוגות יהודיים שבחרו לא להינשא ברבנות.
אבל מה קורה לזוג שהבטיח לחיות יחד באושר ועושר, בלי חופה וקידושין, ומחליט לפרק את החבילה? למה הנישואין בקפריסין והגירושין ברבנות? זוגות רבים כלל לא מודעים לעובדה כי בכל מקרה יאלצו לעבור דרך בית הדין הרבני כדי להתגרש רשמית, גם אם הצליחו להתחתן בלי לעבור דרך הממסד הדתי.
"התחתנתי עם אשתי בניו יורק לפני כארבע שנים כי שנינו לא מאמינים באלוהים והיה לנו ברור שאת טקס הנישואין שלנו לא יעביר רב מזוקן שמרביץ במאזיניו תורה ומצוות", נזכר תמיר (כל שמות המרואיינים בכתבה בדויים), צעיר ישראלי, בנישואיו. "החלטנו שנעשה טקס פרטי משלנו אותו ינחה בן משפחה ויאמרו בו טקסטים אישיים בעלי משמעות עבור שנינו. מסיבת החתונה שעשינו בארץ הייתה באמת כזאת, אישית ומיוחדת. אבל לצערי, אחרי שבתי נולדה התחלנו לריב על כל דבר, מקטן עד גדול".
הקשר לא החזיק מעמד ובני הזוג החליטו להתגרש, מבלי לדעת מה מצפה להם. "התחלתי להתעניין היכן מתגרשים זוגות שהתחתנו אזרחית ומאוד הופתעתי כשהתברר לי שאני אמנם לא מאמין בבורא עולם, אבל צריך להתגרש על-ידי נציגיו עלי אדמות. מצאתי את עצמי, למורת רוחי, מגיע לבית הדין הרבני. הייתה פרוצדורה של כמה שעות, בין היתר היינו צריכים להביא עדים שיעידו על כך שהיינו נשואים. היה טקס מגוחך שאת פרטיו כבר אינני זוכר מאחר ולא הייתה לו כל משמעות מבחינתי. אשתי הייתה צריכה לשים את ידיה מולי, אני הנחתי חתיכת נייר על היד והייתי צריך לומר מספר מילים. הכול היה כל-כך זר לעולמי ואורח חיי שאני אפילו לא זוכר מה אמרתי".
"חייו של זוג שנישא בנישואין אזרחיים דומים, בסופו של דבר, לחייו של זוג שנישא כדת משה וישראל תחת פיקוח הרבנות", אומר עו"ד יעקב בלס, מומחה לדיני משפחה וגירושין. "גם נישואין אזרחיים עולים לעיתים על שרטון, וגם זוגות שנישאו בקפריסין, פראג או לאס-וגאס עלולים לגלות יום אחד שהם רוצים להתגרש. אם לא די בהליך הגירושין כשלעצמו, שעמוס בקשיים ורגשות, זוגות שחשבו שהצליחו להתחמק מעול הרבנות כשנישאו, יופתעו לגלות כי הם לא יוכלו להתגרש בלי התערבותה. כמו שאין נישואין אזרחיים בישראל - כך גם אין גירושין אזרחיים".
אלי ושרון התחתנו לפני כשלוש שנים בארה"ב. שרון, שלא הייתה יהודייה ועברה גיור, סלדה מהממסד הרבני ולא רצתה לשמוע על חתונה עם רב, כתובה ושאר סממנים יהודים. "מאוד אהבתי את שרון, עזרתי רבות למשפחתה שנקלעה למצוקה, וחלמתי להקים איתה משפחה ולהביא ילדים לעולם", מספר אלי, "כשראיתי שזה חשוב לה שנתחתן אזרחית, החלטתי לוותר וללכת בעקבות הרצונות של שרון".
אלא שהנישואים של השניים לא צלחו והם נמצאים בימים אלה בהליכי גירושין מלאי טינה, אליהם מתווסף קושי מכיוון לא צפוי. "דווקא בגלל שהתחתנו אזרחית, הייתי בטוח שזה יקל על כל הליך הגירושין שהוא מאד מסובך אצלנו, אבל הופתעתי שאני צריך להגיע לרבנות ולעבור את כל התהליך בבית דין רבני. אשתי גם ככה לא סובלת את הממסד הדתי, ועכשיו מערימה עליי אין סוף קשיים, כאילו שאני אחראי על החוקים במדינה הזאת ובגללי אנחנו צריכים להתגרש אצל רבנים".
אם כך, כל זוג יהודי שרוצה להתגרש מחויב לעבור דרך אחד ממוסדות הדת במדינה. מדוע? דיני המשפחה בדת היהודית מחייבים נתינת גט לכל זוג המבקש להתגרש, וכשמדובר בנישואים אזרחיים יש צורך במתן גט לחומרא. זאת מאחר ויש חשש שגם בנישואים מסוג זה, התבצעו קידושין או ספק קידושין. במצב בו יש ספק, לא ניתן להתיר אישה להינשא שנית בעתיד מחשש שתיחשב אשת איש, ובעתיד ילדיה מבן-זוג אחר ייחשבו לממזרים.
אך למרות שמו, גט לחומרא הוא דווקא הליך המקל על הליך הגירושין ברבנות. "מי שנישא בטקס אזרחי, לא צריך להוכיח עילת גירושין תקפה על פי הדין העברי", מסבירה עו"ד אלינור ליבוביץ', מומחית לדיני משפחה וגירושין. "כולנו מכירים סיפורים על סרבנות גט. כדי שבית הדין הרבני יחייב בעל לתת גט לאשתו או יחייב אישה לקבל גט מבעלה, נדרש להוכיח עילת גירושין תקפה על פי הדין העברי. עילות גירושין לגבר הן, למשל, עקרות, סירוב האישה לקיים יחסי אישות, אם האישה זנתה תחת בעלה ועוד. האישה יכולה לטעון למומים, עקרות, אימפוטנציה או הליכה לזנות".
הבקשה לגירושין נעשית בפני בית משפט לענייני משפחה, אשר כפוף למשרד המשפטים ואינו קשור למוסדות הדת בפועל. אך הגירושים עצמם ייעשו בבית הדין הדתי. זאת מכיוון שבית המשפט לענייני משפחה יכול לדון בסוגיות שונות בתחום הנישואין, אך לא בגירושין ובמתן גט. "מאחר שנישואין בארץ זרה אינם נישואין כדת משה וישראל", אומרת ליבוביץ', "אקט הגירושין מתבצע באמצעות פסק דין של בית הדין הרבני להתרת הנישואין של בני הזוג ללא טקס או אקט משפיל אחר. כמו שאין גט, אין גם כתובה, ואין כל חיוב על הבעל לשלם לאישה סכום כלשהו בשל עצם הגירושין".
"ככלל, במקרה של נישואים אזרחיים", ממשיכה ליבוביץ', "בני הזוג לא נדרשים להוכיח את קיומה של עילת גירושים ודי ברצון הדדי כדי להביא לסיומה של מערכת היחסים. זאת בשונה מנישואים דתיים, שם יש להוכיח בבית הדין הרבני, כי קיימת עילה לגירושים".
שי דורון, דובר בתי הדין הרבניים, טוען כי המוסד משתדל לעשות ככל שביכולתו כדי להקל על הבאים בשערו, זוגות שנישאו תחת חופה וקידושין או זוגות שנישאו בחו"ל נישואין אזרחיים. "את השאלה למה אין גירושין אזרחיים במדינת ישראל צריך להפנות לפוליטיקאים שלנו. אנחנו רק קבלני ביצוע, עובדי מערכת מסורים שעושים את מלאכתם על פי החוק הקיים במדינת ישראל. עד שהחוק לא ישתנה, וקשה לי להאמין שהוא ישתנה, כך יהיה".
מי בכל זאת פטורים מבית הדין הרבני? זוגות שאינם יהודים או אתאיסטים שאינם מאמינים באף דת. "אך המצב נעשה מעניין עוד יותר", מוסיף עו"ד בלס, "כאשר בני הזוג הם בני אותו המין וגם בני אותה הדת. אם הם רשומים במשרד הפנים כנשואים ורוצים לשנות את מעמדם, הרי שלכאורה רק בית הדין הרבני יכול להורות על התרת הנישואין, אבל הוא לא מכיר בנישואין בין בני אותו המין. רק בשנת 2012 ניתן פסק תקדימי שקבע שבמקרה של בני זוג מאותו המין, בית המשפט לענייני משפחה מוסמך להתיר את הנישואין גם מבלי לערב את בית הדין הרבני".
אבל מסתבר שלא הכול שחור משחור בסיפור. זוגות שהתחתנו אזרחית והגיעו לבית הדין הרבני כדי להתגרש, מספרים שהחוויה הייתה פחות נוראית משדמיינו, וטקסים משפילים עם קריאות "מגורשת" לא היו חלק הטקס.
אורית וצחי, חילוניים גמורים עם קשר רופף לדת ולמנהגיה, התחתנו בטקס אזרחי בקפריסין לפני כשבע שנים. "כשאתה מתחתן, אתה לא מתעסק באפשרות שאי-פעם תתגרש", אומרת אורית. "ההתרגשות והשמחה להקים משפחה ולהביא ילדים לעולם ממלאים אותך לגמרי ואתה בכלל לא עסוק ב'מה יקרה אם...'. לצערי, אחרי חמש שנים הבנו שהעסק לא עובד, ניסנו למשוך עוד שנתיים אבל בסוף לא הייתה ברירה. החיים ביחד הפכו לסיוט ולקחנו החלטה משותפת להתגרש. ניסיתי לבדוק אצל עורך-דין אם יש אפשרות להתגרש בקפריסין, אבל נאמר לי שזה מסובך ויעלה כסף ובסוף גם לא בטוח שיכירו לנו בגירושין במשרד הפנים. אך גם אם כן יכירו בגירושין, עלולות להיות בעיות אם נרצה להתחתן בשנית".
בסופו של דבר, אורית וצחי החליטו לא לקחת סיכונים מיותרים. "גם ככה כל עניין הגירושין הוא כאב ראש אחד גדול, ובעצת עורך הדין, התגרשנו ברבנות. מאד חששתי שבגלל שהתחתנו אזרחית יערימו עלינו קשיים ויסתכלו בעין לא יפה, אבל להפתעתי הכול הלך יחסית חלק ולא הרגשתי מושפלת. בכל זאת, עצם העובדה שהתחתנו אזרחית כי לא רצינו שום קשר עם הממסד הדתי, ובסופו של דבר מצאנו את עצמנו מתגרשים ברבנות, היא אבסורדית בעיני. זה האבסורד הכי גדול ששמעתי".
"לכאורה, ההיגיון היה אומר שאם זוג התחתן אזרחית, אין סיבה שיגיע להתגרש בבית הדין הרבני", אומר הרב צפניה דרורי, רבה של קריית שמונה. "אבל מאחר והזוג חי במדינת ישראל, ויש סיכוי גדול שירצה להתחתן שוב, הרי שאם הנישואים שלהם לא יותרו ברבנות הם לא יוכלו להתחתן בשנית. כדי למנוע סיבוכים ובעיות אנחנו באים כאן לעזרת כלל הזוגות החיים במדינת ישראל ומבצעים טקס גירושין כהלכתו. בני הזוג צריכים להבין שהתהליך הזה נעשה לטובתם ואחריו הם משוחררים ללכת לדרכם. אין כאן שום ניסיון לקרב אנשים אל הדת או להחזירם בתשובה".
מה עם שאר הסוגיות המורכבות איתם מתמודדים בני זוג שמחליטים להתגרש? האם בית הדין הרבני יכול לדון רק במתן הגט או שהוא בעל סמכות לדון גם בעניינים אחרים כמו חלוקת רכוש, משמורת וכן הלאה? "קשה לתת תשובה חד משמעית", אומרת עו"ד מאיה רוטנברג, מומחית לדיני משפחה. "בית המשפט העליון אמנם פסק כבר ב-2006 שבכל הנוגע לנישואין אזרחיים, לבית הדין הרבני נתונה סמכות להתיר נישואין בלבד, ואין לו סמכות לדון בעניינים אחרים".
אך בית הדין הרבני לא מקבל את הפרשנות הזה. "פסיקות שונות של בתי דין רבניים מראות שהדעה הזו איננה מקובלת וכי הם סבורים שיש בידיהם את הסמכות לדון בכל עניין הנוגע לנישואין אזרחיים. כל עוד לא נמצא פתרון מלא לשאלת ההפרדה בין דת ומדינה", מוסיפה עו"ד מאיה רוטנברג. "בכל הנוגע לחיי האישות של אזרחי ישראל, נמשיך להיתקל במקרים שבהם בני זוג שניסו לחמוק מסמכות הרבנות בזמן הנישואין, יגלו שאי אפשר לחמוק ממנה בזמן הגירושין. המצב הזה דורש שינוי."
בני רבינוביץ, עיתונאי חרדי שלא מהסס להשמיע את קולו בנושא, סבור שאת החוק הקיים חייב להשאיר כמות שהוא. "אני נגד הפרדת דת ומדינה. אם נעשה זאת, יהיה קושי עצום לחיות בעתיד יחד. בסופו של דבר אני רואה את כולנו, היהודים, אחים, ואני מאמין שהחיים המשותפים שלנו במדינה יכולים להמשיך להתקיים רק אם נשמור על כמה עקרונות בסיסיים. בן-גוריון השכיל להבין זאת לפני הרבה שנים, וגם ראשי הממשלות שבאו אחריו על מגוון דעותיהם מימן ומשמאל, לא ראו לנכון לשנות את החוק כי הבינו שזה יחתוך את העם לחתיכות ויגביר את הפילוג. אם רוצים להשאיר כאן עם אחד, אסור להפריד דת ממדינה".
אז איך בכל זאת מגיעים לעמק השווה ומרצים את כל הצדדים? עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת ומנכ"לית ארגון 'משפחה חדשה', מסבירה על הצעד המהפכני שעשו, ומציעה לכול המעוניינים להצטרף. "לא צריך יותר לעבור ברבנות וגם לא להתחתן בחו"ל. הארגון שלנו מנפיק תעודת זוגיות המאפשרת זכויות שוות לבני הזוג. הם אמנם לא יהיו רשומים כנשואים במשרד הפנים, אבל יהיו זכאים לכל הזכויות הניתנות במדינת ישראל לזוג נשוי. בבנקים, בנכסי ממון בין בני זוג, בביטוח לאומי, בהנחות בארנונה, בזכויות הפנסיה של בני זוגם, בשירותי בריאות כלליים, זכויות לידה ועוד. כל אחד מבני הזוג ייהנה מזכויות הניתנות במקום העבודה של בן הזוג, וכמובן זכויות אישיות כמו הזכות לבחור את שם משפחתו של בן הזוג, זכויות ירושה של נכסי בן הזוג והזכות לרשום את הילדים בשם המשפחה. גם הילדים יוכלו בעתיד להתחתן ברבנות בעתיד, אם ירצו בכך".
"תעודת הזוגיות מאפשרת לבני הזוג גם לשמור על פרטיותם וגם לזכות בהכרה פומבית בזוגיותם. אם ביום מן הימים יחליטו להיפרד, הם לא יצטרכו להגיע לבית הדין הרבני מאחר והצהירו במפורש שאין ביניהם דבר או חצי דבר מחופה וקידושין. מספיק שיחתמו על מסמך האומר שחייהם המשותפים הגיעו לקיצם".
השינוי הגיע לפני כשנתיים, עם החלטת בית משפט לאשר תוקף חוקי לתעודת הזוגיות, שתשפיע גם על הליך הגירושין. "בשנת 2014 קבע בית משפט למשפחה על-ידי השופטת אילת גולן תבורי שיש לתעודת הזוגיות תוקף משפטי מלא, ובמקרה של גירושין נקבע מסלול אזרחי. גם הרב דוד סתיו אישר את המהלך בשנת 2016 ואמר כי 'זו הדרך היחידה שלא תחייב בני זוג להתגרש ברבנות במקרה של סכסוך ביניהם'. הגיע הזמן להפריט את מוסד הגירושין מהרבנות, ויפה שעה אחת קודם".
אז גם אם אתם יהודים חילונים שאינם מרגישים יהודים, גם אם אתם לא מאמינים באלוהים או מתכוונים לעזוב את הדת ,כל הטענות לא יעזרו. הטורקים קבעו וכך זה נשאר: גירושין של יהודים בארץ רק על ידי הרבנים. יש שיגידו שהצרה הגדולה היא בכלל לא הרבנות וכאב הראש האמיתי הוא חלוקת הרכוש והסדרי המשמורת על הילדים שנעשים בלאו הכי בבית המשפט לענייני משפחה. אחרים יטענו שזהו עניין עקרוני והעובדה שזוג שבחר בנישואים אזרחיים צריך להתגרש ברבנות, היא סוג של כפייה דתית מקוממת. כך או כך, הגיע הזמן שבישראל 2016, אחד מנבחרי הציבור שלנו יצליח להעביר את החוק המיוחל המאפשר לכל זוג באשר הוא להתחתן על פי השקפת עולמו ואורחות חייו וגם להתגרש על פיהם.