את נצחונו של ברק אובמה במירוץ לנשיאות האמריקאית, לפני שמונה שנים, ליווה שטף של כתיבה עיתונאית מלאת תקווה, התלהבות וצהלה. בזמנו כתבתי: אל תפריזו באופטימיות שלכם. והפעם, מקרה דומה רק הפוך. עוד לא עבר יום מאז נצחונו של טראמפ בבחירות, והנה עולים עוד ועוד כותבים פזיזים הכותבים בביטחון רב על תחושתם הפסימית בעקבות היבחרו של טראמפ. ולכן, שוב אני נוטל על עצמי את אותו התפקיד, אך הפעם אומר: אל תפריזו בפסימיות שלכם.
אל תסתכלו רק על הנשיא הנבחר טראמפ. הוא לא מהות הכל. תסתכלו על ארצות הברית כמדינת מוסדות. שכן גם אחרי כניסתו של טראמפ לבית הלבן עדיין ההחלטות יתקבלו בהתאם להערכות נקודתיות של אנשי מקצוע. במילים אחרות, גם כשטראמפ יהיה נשיא, הממשל האמריקאי יצטרך לקבל החלטות ולגבש עמדות לא על סמך דברים שנאמרו בעבר אלא על סמך נתונים חדשים שייבחנו באותו זמן ובאותו מועד. הנשיא הנבחר אמנם צריך לקבל החלטות, אבל הוא לא יעשה זאת מתוך גחמה אישית אלא בהתאם לאינטרסים של ארצו. אי לכך, אני טוען כי גם אם אנו עשויים לחוש הבדל בין עמדותיו של הנשיא היוצא ברק אובמה לאלו של הנשיא הנכנס דונלד טראמפ, וגם אם צפויים שינויים כאלו ואחרים, בשום אופן לא תתקיים מהפכה במדיניות החוץ של ארצות הברית.
צריך להבדיל בין מסע בחירות לבין ניהול ממשל. טראמפ זכה בבחירות לנשיאות ובכך בא אל קיצו האופי המתלהם של ויכוחים ועימותים מתלהטים המנוהלים בזמן קמפיין הבחירות. היינו, יותר לא נשמע הצהרות פשטניות על מוסלמים ועל זרים, ובמקום זאת, בעוד כחודשיים מהיום, ייכנס הנשיא הנבחר ללשכתו בבית הלבן ויתחיל בעבודה רצינית. או אז יתפוס המזרח התיכון, על שלל בעיותיו, חלק ניכר מזמנו ומעיסוקיו. מדובר בנושאים רבים ומורכבים: המלחמה בסוריה, המלחמה בדאע"ש בעיראק ובסוריה, המעורבות של רוסיה, טורקיה ואיראן בנעשה באיזור, המלחמה בתימן ולוב, גלי המהגרים, הבעיה הפלסטינית, ומעל לכול העמידה מול ארגוני הטרור.
המשימה קשה מאין כמוה. בעבר היה המזרח התיכון אזור של סוגייה אחת, אך כרגע הוא המקום המסוכן והמסובך ביותר על פני כדור הארץ. המזרח התיכון הוא אזור של שריפות רבות שקשה להשתלט עליהן, ולכן צריך להמתין ולראות כיצד מבקש טראמפ להתמודד איתן. האם הוא עומד לפעול בצורה השונה מזו של קודמו אובמה? ימים יגידו. ייתכן שהוא אכן עומד לשנות כיוון בהתאם לשאלה שעומדת על הפרק ובעיקר אמורים הדברים בנוגע לאותן סוגיות שמדיניות הנשיא אובמה הוכחה ככושלת ולא מועילה; או בסוגיות שההתפתחויות בהן כבר הוכיחו שהן מהוות איום על האינטרסים של ארצות הברית ובנות בריתה באירופה; או בסוגיות הקשורות במאזן הכוח הבינלאומי.
כך או כך, אני אומר לכל אלה שמוחותיהם נשטפו במה שנאמר ונכתב במסע הבחירות דברים שקיבלו פרשנויות שונות לפיהן טראמפ הוא אנטי-מוסלמי כי יש לקחת בחשבון שני גורמים. ראשית, חשוב לזכור ולהזכיר את המבנה החוקתי והמשפטי של ארצות הברית, כפי שהוסבר קודם לכן בכל הנוגע לארצות הברית כמדינת מוסדות. שנית, יש לקחת בחשבון שלנשיא הנבחר יש היסטוריה אישית ארוכה של יחסים עם מוסלמים, ומעולם לא נרשמה לחובתו עמדה גזענית נגד מוסלמים. טראמפ מעולם לא היה מעורב בקמפיינים פוליטיים או תקשורתיים כלשהם נגד מוסלמים בארצות הברית או מחוצה לה, אפילו לא אחרי הבעתה והחרדה שהתפשטו במדינה בעקבות מתקפות הטרור של 11 בספטמבר, וזאת למרות שהוא עצמו תושב ניו יורק שספגה את המכה הנוראה. כמו כן, אין לראות בעמדתו כלפי מוסלמים הנגועים בטרור וגזענות כגזענות. עמדה זו, נגד הקיצונים הפונדמנטליסטים, היא גם עמדתנו, כמוסלמים: נגד כל אותן הקבוצות האידיאולוגיות שנותנות חסות לטרור, שכל מטרתן היא לשבש ולשלהב כדי להשיג מטרות פוליטיות, ושעל הדרך הגורמות לאנטגוניזם נגד מוסלמים ונגד האסלאם.
דרך ארוכה והחלטות קשות עומדות בפני נשיא ארצות הברית הנכנס, דונלד טראמפ. כמו כן, גם עבודה רבה מצפה לממשלות מדינות ערב ביצירת קשרים ואמון עם הממשל החדש שיורכב בוושינגטון. לפיכך, אל לנו להפנות דברי תוכחה לוושינגטון וגם אל לנו לשכוח שרוב בעיותינו ועניינינו הם תוצר של ההחלטות והמעשים שלנו; ולכן רוב הפתרונות הם גם בידינו. עדיין לא ניתן לחזות את עמדותיו הצפויות של טראמפ לסוגיות שקשורות לאזורנו, אולם על דבר אחד נדמה שאין ספק: ארבע השנים הבאות של טראמפ בבית הלבן יהיו חשובות ומכריעות בהרבה משמונה השנים האחרונות של אובמה שם.
עבד אל-רחמן אל-ראשד הוא עיתונאי ואינטלקטואל סורי ששימש בעברו כמנכ"ל ערוץ "אל-ערביה". המאמר המלא התפרסם בעיתון "אל-שרק אל-אווסט" הרואה אור בלונדון. הוא תורגם לעברית כחלק ממיזם משותף למכון ון ליר בירושלים ולמרכז אעלאם בנצרת במסגרתו מתורגמים מאמרי דעה מהעיתונים הערביים המובילים לאתר וואלה! NEWS. מערבית: צאלח עלי סואעד