לראשונה שיעור הפריון הכולל של הנשים הערביות והיהודיות היה זהה ב-2015 ועמד על 3.13 ילדים בממוצע לאישה כך עולה מנתונים שפרסמה היום (שלישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לרגל יום הילד הבינלאומי.
בסוף 2015 חיו בישראל 2.798 מיליון ילדים (בני 17-0), שמהווים 33% מאוכלוסיית המדינה. מתוכם כ-1.996 (71.3%) מיליון ילדים יהודים, 718 אלף ילדים ערבים (25.7%) ועוד 84 אלף ילדים (3.0%) שאינם מסווגים לפי דת במרשם האוכלוסין או נוצרים שאינם ערבים.
לפי הנתונים, בירושלים חלקם היחסי של הילדים באוכלוסייה עומד על כ-40%; בחיפה ותל אביב-יפו הילדים מהווים כחמישית (23% ו-21%, בהתאמה) מאוכלוסיית העיר. מספר הילדים עד גיל 17 למשק בית היה 2.4 בממוצע ברמה הארצית.
מבין הערים הגדולות, המונות יותר מ-100 אלף תושבים, מספר הילדים הממוצע הגבוה ביותר היה בבית שמש 3.8, בבני ברק - 3.4 ובירושלים - 3. בבת ים נמצא הממוצע הנמוך ביותר של ילדים עד גיל 17 למשק בית - 1.8. בשנת 2015 היו כ-92% מהילדים בישראל גרו עם שני הוריהם. כ-210 אלף ילדים, שמהווים כ-8% מהילדים, גרו עם הורה אחד בלבד. רוב הילדים (92%) שגרו במשפחה חד-הורית גרו עם אמם.
נתוני הלמ"ס מצביעים על מגמה מדאיגה באשר לנישואי נערות והריונות שלהן. במהלך שנת 2014 נישאו בישראל 865 נערות עד גיל 17, כ-88% מהן מוסלמיות. בשנת 2015 ילדו 316 נערות עד גיל 17, מתוכן 248 מוסלמיות ו-58 יהודיות. לכ-7% מהנערות לא הייתה זו לידתן ראשונה.
נתונים שמעלים חששות הופיעו גם בפרק פגיעות בילדים, אך ישנה ירידה בהיפגעות ילדים בתאונות דרכים. כ-79 אלף משקי בית, המהווים 7.6% מסך משקי הבית עם ילדים, נפגעו ילדים מעבירות גניבה, אלימות או איום באלימות, עבירת מין וכן כתוצאה מבריונות ברשתות החברתיות. בשנת תשע"ד נפתחו תיקים פליליים ל-10,673 בני נוער בגילים 18-12. לפי דיווחי המשטרה, בשנת 2015 נפגעו בתאונות דרכים 2,788 ילדים בגיל 14-0. מתוכם, נהרגו 29 ילדים, 197 נפצעו קשה ו-2,562 נפצעו קל. מדובר בירידה של כ-4% בהשוואה למספר הילדים שנפגעו בתאונות דרכים בשנת 2014 (2,891).
בהתייחסות לכלכלת ילדים. ההכנסה הכספית הממוצעת נטו למשק בית עם ילדים הייתה גבוהה פי 1.3 מההכנסה למשק בית ללא ילדים - 17,658 שקלים לחודש לעומת 13,624. בהמשך לכך, ההוצאה הכספית הממוצעת הייתה גבוהה פי 1.4 14,677 שקלים לעומת 10,422. ההוצאה החודשית של משקי בית עם ילדים בעשירון העליון על סעיף החינוך גבוהה פי 3.5 מההוצאה החודשית של משק בית עם ילדים בעשירון התחתון - 2,501 שקלים לעומת 712. הלמ"ס סקר גם את שיעור הזכאים לתעודת בגרות מבין הניגשים לבחינות וזה הצביע על תופעה חיובית. בתשע"ה הוא עמד על 74%, לעומת 73.5% בתשע"ד.