שרשרת זהב בשווי אלפי שקלים ובעלת ערך רגשי רב, שהייתה שייכת לעציר, נעלמה מרשות שירות בתי הסוהר במעבר בין בתי כלא. לא ברור כיצד נעלמה השרשרת, אך בעליה יפוצה על ידי המדינה. לדברי בעלי השרשרת, הכסף לא יכפר על תחושת הכאב הנלווית לאובדן המזכרת.
העציר לשעבר, הוא תושב הצפון, בן 42. ב-1 בינואר 2014 הוא נעצר בידי שוטרי תחנת טבריה. במעמד זה התבקש על ידי השוטרים, כמקובל, להסיר את השרשרת ולהפקידה בידיהם, והיא הושמה בפיקדון. מדובר בשרשרת זהב עם תליון זהב ששוויה הוערך בכ-5,000 שקלים. לדברי בעליה, "זו שרשרת שאמי נתנה לי כמזכרת ממנה, לפני 15 שנה. בשנת 1999 עליתי לישראל ומאז נפגשנו רק פעמיים. באחת הפעמים, כשביקרה אותי בישראל, היא קנתה לי את השרשרת הזאת. ענדתי אותה על צווארי כל הזמן. זו המזכרת היחידה שלי מאמא שלי".
יממה אחרי שנעצר הועבר החשוד לבית המעצר בכלא "צלמון". בידיו תיעוד המצביע כי במקביל הועברה גם השרשרת שהפקיד בבית המעצר, ושהיא הופקדה בידי גזברות בית הסוהר צלמון. לאחר כחודש הוחלט להעבירו למעצר בבית הסוהר "גלבוע". כשהגיע לשם עדכן את רשויות בית הסוהר כי אמורה להתקבל לידיהם גם שרשרת הזהב שנתן לפיקדון בידי שירות בתי הסוהר. אולם למרבה ההפתעה, בפיקדון שהועבר מכלא אחד לאחר היו רק כסף מזומן ותעודת הזהות של העצור. בחודש יולי 2014 השתחרר החשוד ממעצר, ומאז ביקש כי השרשרת שלו תאותר.
למרבה אכזבתו, נמסר לו שוב כי השרשרת לא נמצאה בארון הפיקדונות בבית הסוהר צלמון, למרות שנערכו "חיפושים יסודיים" אחריה, כפי שעולה מהתכתבות בין גורמי שב"ס. באחת מאותן התכתבויות בין שני בתי הסוהר באותה תקופה, מזכירים בגזברות בית הסוהר גלבוע לעמיתיהם מכלא צלמון, את דבר הפיקדון החסר של אסיר אחר שהועבר בין בתי הסוהר.
העציר לשעבר הגיש לבית משפט השלום בטבריה תביעה נגד שב"ס, בבקשה לפיצוי כספי. "הייתי מוכן לוותר על הפיצוי ולקבל חזרה לידי את המזכרת שאמי נתנה לי", אמר.
שירות בתי הסוהר מסר בתגובה: "מדי יום מופקד ציוד אסירים הנכנסים לרצות את עונשם למשמורת, עד ליום שחרורם ממאסר. שירות בתי הסוהר פועל ביתר רגישות על מנת להימנע מתקלות ואובדן חפצים אישיים. במקרה זה, תביעת האסיר נידונה בבית המשפט. בשב"ס מונתה רשות בדיקה והופקו לקחים."