בבחירות ההיסטוריות לנשיאות ארצות הברית, שהסתיימו אתמול (רביעי) בניצחונו המפתיע של המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ, לא התמודדו רק שני מועמדים, התמודדו בהן שתי אמריקות. מצד אחד, אמריקה הליברלית, העירונית ברובה, הכוללת חלקים גדולים של מיעוטים, שראו בתקופת שלטונו של הנשיא הנוכחי ברק אובמה תהליך חיובי שעבר על מדינתם. אמריקה הזו בחרה במועמדת הסטטוס קוו, שהבטיחה להם כי תמשיך את מורשת הנשיא היוצא ותהיה מה שטראמפ כינה "כהונה שלישית של אובמה".
מן הצד השני נמצאת אמריקה השמרנית, הכפרית והפרברית, הלבנה ברובה, שהייתה חרדה למקומות העבודה שלה, במיוחד בתעשיות הכבדות שעברו אל מעבר לים, כמו גם לזהות שופטי בית המשפט העליון שהנשיא אחראי על מינוים. אמריקה זו דרשה מסר חד וברור של שינוי, ומצביעים רבים העידו שוב ושוב כי העובדה שטראמפ מעולם לא מילא משרה פוליטית היא יתרון ולא חיסרון. עבורם, קלינטון היא סמל הממסד הוושינגטוני המסואב והישן, וטראמפ הוא האאוטסיידר שיבוא לנער דברים מן היסוד.
אותם אמריקנים הם האנשים שהרגישו שהם נותרו מאחור. אלה שמתגוררים הרחק מהעיר הסואנת, במקומות כמו ארץ הפחם אזור המכרות בפנסילבניה. בשבוע שעבר ביקרנו בפאב מקומי באזור, ומצאנו שם אישה בת 32, שסיפרה כי החליטה לראשונה בחייה ללכת ולהצביע בשביל טראמפ. והיא ממש לא הייתה לבד.
עוד כתבות בנושא:
עיתון בריטי לאחר בחירת טראמפ: "כך תעזבו את ארצות הברית"
"הזדמנות היסטורית": בבית היהודי משתמשים בטראמפ כמנוף לחץ
במטה טראמפ לא שוללים העמדת קלינטון לדין: "נחליט בבוא העת"
טראמפ הצליח לתת לכל אותם האנשים את תחושת האותנטיות ואת החום האישי שהם חיפשו במנהיג. לדיבור בגובה העיניים ובלשון לא דיפלומטית בעליל היה חלק גדול בכך. הוא היטיב לקלוט את הסנטימנט ואת הלך הרוח באמריקה הלא-עירונית, ואת הפער המתרחב בין שתי האמריקות. כשניסו לומר לו שמה שעבד בקמפיין של הפריימריז לא יעבוד בבחירות הכלליות, הוא הבטיח שיפתיע את כולם כפי שהפתיע בבחירות המקדימות, והוא עמד בכך בגדול.
העובדה שהוא מיליארדר לא מנעה ממנו להצליח להתחבר ולגעת בעם, להיפך. אנשים רבים ששוחחנו איתם במסע במדינות המתנדנדות בעשרת הימים האחרונים ציינו ישירות את העובדה שטראמפ מיליארדר כעדות לכך ש"אי אפשר לקנות אותו", כדברי מוכר המזכרות שאיתו שוחחנו ביום חמישי האחרון מחוץ לעצרת בהשתתפות מלניה טראמפ בפרברי פילדלפיה.
קלינטון, מנגד, עוררה באותו הציבור תחושות של ניכור וזיוף, של פוליטיקאית מקצועית שתגיד מה שצריך כדי להיבחר. "אנחנו לא צריכים את ביונסה ואת ג'יי זי", אמר טראמפ בעצרות הסיכום שלו, והוא צדק. בזמן שהמטה של קלינטון ניסה לגרום לקלינטון לצבור פופולריות באמצעות הופעה מוצלחת לצד מישל וברק אובמה, ברוס ספרינגסטין או ג'ניפר לופז במחוזות שנבחרו עם פינצטה כדי להשפיע ישירות על קהל יעד מפולח ברמה מדעית, טראמפ פשוט עבר מעיר לעיר ומילא אולמות בעצרות שבהן הוא הסתמך אך ורק על כישוריו הרטוריים, הכריזמה שלו, והיכולת שלו לתת "שואו".
המועמדת הדמוקרטית ניסתה להתחמק בעקביות מפרשת המיילים שרדפה אותה במהלך כל הקמפיין. בכל פעם שהיא הייתה נשאלת על כך שהיא אינה נתפסת כאמינה, היא הייתה משיבה בקיצור נמרץ ומשנה נושא, במקום לצלול לשורש הבעיה ולנסות לרכוש שוב את אמונם של המצביעים. לפחות שלושה מצביעים שאיתם שוחחנו בימים האחרונים בקרוליינה הצפונית ובפנסילבניה העידו כי מבחינתם, אי ההעמדה שלה לדין בפרשת המיילים היא מצב שבו לא כולם שווים בפני החוק. שלושתם היו קשורים בדרך זו אחרת לחייל שמשרת בצבא ארצות הברית, וחזרו על הנקודה לפיה חייל היה נשפט על עבירות ביטחון מידע דומות, מה שמראה לכאורה על סטנדרט כפול. קלינטון העדיפה להתעלם מהפרשה ולנסות להישאר עם הראש מעל למים.
אלה היו בחירות יצריות מאוד, מתוחות ומפלגות מאוד, ולטראמפ עצמו יש חלק לא מבוטל בכך. הלילה, הוא שלח איתות ראשון כי הקמפיין הוא נחלת העבר ומעתה ינהג כנשיא. הוא הודה לקלינטון בצורה מנומסת, וניסה להרגיע את הקהילות שחוששות ממנו בארצות הברית כמו ההיספאנים והשחורים, כשאמר ש"זה זמן לאחות את הפצעים של הפילוג", והוסיף כי הוא מתחייב "להיות הנשיא של כל האמריקנים".
זה, למעשה, יהיה האתגר הראשון, החשוב והמורכב ביותר של הנשיא ה-45 של ארצות הברית. לפני החומה במקסיקו, לפני ביטול ביטוח הבריאות אובמה-קר ולפני ניסוח חוקי הגירה חדשים, יהיה עליו לנסות ולהלחים חזרה את שתי האמריקות הזו האחת לשניה. אם לשפוט לפי המתח בין הציבורים השונים בארצות הברית בשבועות ובחודשים האחרונים, זו לא תהיה משימה קלה.
(עדכון ראשון: 23:02)