בחמישה במאי 2012, ניסה גדי ווכמן מבאר שבע להרדים את בתו הפעוטה שוב ושוב. הרעש שהקימו חבורת נערים בגן הסמוך היה בלתי נסבל והפריע את שנתה. סביב השעה 02:00 לפנות בוקר ירד ווכמן כדי לבקש מהם שיפסיקו . גדי לא חזר לחיק משפחתו. הוא נדקר בבטנו על ידי אחד הנערים ומת במקום. בסך הכול ביקש קצת שקט.
המקרה הטראגי של ווכמן ז"ל הוא דוגמה קיצונית לנורמות הבעייתיות שמושרשות בארץ ומבטאות חוסר כבוד כלפי הזולת והסביבה בכל הנוגע למפגעי רעש. אך מפגעי רעש מתרחשים בישראל בכל יום - למשטרת ישראל מגיעות מדי שנה כ-250,000 פניות בנוגע לרעש המהווה מטרד. חלק מהפניות האלה מציגות מציאות שגובלת באבסורד. תושבי רחוב הרדוף בעיר עתלית, למשל, ניהלו בשנים האחרונות מאבק במטרד רעש שיצרה תחנה קטנה של רכבת ישראל, בה עוברות שתי רכבות בשעה. "לפני כמה שנים גילו ברכבת את מערכת הכריזה ברמקולים ומאז אין לנו חיים", מספרת איילת ניר שמתגוררת במקום ומובילה את המאבק. "התחילו להפגיז אותנו בהודעות כריזה אוטומטיות שעובדות כל היממה, גם כשהתחנה סגורה, בנוסח של 'העישון אסור' או 'השגיחו על ילדכם' ושינויים של מועדי הגעה. כל 10 דקות הכריזה עובדת בקולי קולות, ביום ובלילה. זה שיבש את שגרת החיים, אין רגע מנוחה, מפריע לישון. הילדים לא ישנים ולא מתרכזים".
רק לאחר פניית התושבים לעורך-דין סביבתי, ולאור התערבות משרד מבקר המדינה, צומצמה תדירות ועוצמת הכריזה, אך לטענת התושבים זה עדיין לא מספיק. "ברכבת לא סופרים אף אחד", ממשיכה ניר. "גם לא את המשרד להגנת הסביבה. אנחנו חיים בקיץ בבית מסוגר ומפעילים מזגן וטלוויזיה כל הלילה. מן הראוי היה שיתחשבו בציבור".
רעש סביבתי הוא רעש בלתי סביר או מתמשך של מטוסים, רכבות, צפצופים בכביש, קריוקי אל תוך הלילה, מכונות ושיפוצים, אזעקות, רעש בגינות ציבוריות, אירועי שמחות, מועדונים, נביחות כלבים, מואזין, מזגנים, צעקות שכנים, וכמובן חוג תופים. "כל דבר-קול שמפריע והוא בעוצמה ובתוכן בלתי סביר מוגדר כרעש בחוק", מסביר פרופ' סטיליאן גלברג, ראש אגף למניעת קרינה ורעש במשרד להגנת הסביבה. "את העוצמה קובעות התקנות שמגדירות מה הסף המותר על-פי סוג המבנה, האזור, לילה או יום, משך הזמן ומאפיינים נוספים".
על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, מוקד הרעש העיקרי בישראל הוא תנועת כלי רכב. במקום השני נמצא רעש המטוסים, ואחריו נמצאים מקרי הרעש השכונתי שהם כל מטרד רעש המגיע מהשכנים. דווקא בתחום הרעש ממפעלים, ישראל במקום טוב יחסית בשל ההפרדה הקיימת בין אזורי תעשייה למגורים. אך למרות ההצלחה הזו, נראה כי נושא זיהום הרעש עדיין אינו זוכה לתשומת הלב הראויה לו. "הנושא מאוד משמעותי לבריאותנו, ולצערי הוא לא נחקר באופן מספק", אומר ד"ר חגי לוין, ראש מסלול בריאות וסביבה באוניברסיטה העברית והדסה. "מחקרים הוכיחו שרעש פוגע ביכולת הריכוז והקשב, מעלה לחץ דם, פוגע במצב הנפשי ואף עלול להזיק נוירולוגית".
בעולם, לעומת זאת, ישנה מודעות הולכת וגוברת לנזק שרעשים עלולים לגרום. ארגון הבריאות העולמי הכריז על זיהום הרעש כעל אחד האיומים הבוערים על בריאות הציבור. מחקר גרמני של פרופ' ברברה הופמן מאוניבסיטת היינריך היינה בדסלדורף, שכלל כ-40 אלף משתתפים, מצא כי זיהום רעש ואוויר גורם לעליית לחץ דם, ומהווה גורם סיכון לשבץ ולמחלות לב. בנוסף, לפני כחודש, פנו ארגוני סביבה בבריטניה לבית המשפט העליון נגד הממשלה בטענה שהיא לכאורה כשלה במניעת זיהום הסביבה.
"הרעש הוא המפגע הסביבתי הוותיק ביותר", אומר פרופ' גלברג. "כשאתה קונה דירה בישראל, יש לך סיכוי של 50-50 לגור במקום רועש, והנזק המצטבר של פגיעת רעש הוא עצום. הרעש הסביבתי לא גורם רק נזק לשמיעה, הוא משפיע גם על איכות ואורך החיים בהיותו גורם לסטרס, לחוסר שינה, ומשם לפגיעה במערכת החיסון. יתרה מכך, אנשים הנמצאים באזורים רועשים חולים יותר ובעלי סיכון גבוה יותר להתקפי לב".
ג' ומשפחתו גרים במושב בדרום הארץ. הם סובלים מזה שנים מרעש בלתי סביר סמוך לביתם , ונאלצו להימלט מהאזור הפסטורלי על מנת לזכות במעט שקט. שכניו של ג' מפעילים מתחם צימרים שוקק, שהפך את חייו לגיהינום. "בכל סוף שבוע הגיעו כעשר משפחות למתחם. זה אומר צרחות, ילדים בבריכה, עשן מנגלים. אתה גר במושב ואין לך רגע אחד של שלווה. את בעלי הצימרים אף אחד לא מגביל ואנחנו חיים בכלא פיזי ונפשי. פנייה למועצה המקומית לא עזרה. המשטרה כן טיפלה אבל זה חזר על עצמו אז העדפנו לעזוב את המושב. אמנם ויתרנו על מרחבים פתוחים וירוק בעיניים, אבל זה לא שווה את כאב הראש והעצבים. היום אני גר בעיר, בבית משותף, ובאופן פרדוקסלי יש לי יותר שקט מאשר במושב".
מחקר זיהום הרעש בישראל לוקה בחסר וכמעט שאינו קיים. "יש בהחלט צורך בגוף מחקרי או אוניברסיטה שעוסקת במחקר בדגש על השפעות הרעש על הסביבה והאדם", מסביר פרופ' גלברג. גם רשויות האכיפה והחקיקה בנושא, שסמכויותיהן מבוזרות בקרב גופים רבים, מתקשות להתמודד מול מפגעי הרעש. "החוק למניעת מפגעים (חוק כנוביץ) אומר שאסור לגרום לרעש בלתי סביר וחזק שמפריע ועשוי להפריע", מסביר עורך-דין אריאל אלסנר, מומחה בדיני סביבה. "הבעיה היא כאמור במדידה ובאכיפה. אין גוף שאוכף רעש במדינת ישראל כמו שיש גוף של חריגות בזיהום אוויר. למשטרה יש סמכות להפסיק רעש אבל אין לה כלים למדוד אותו".
אחריות האכיפה מתפצלת בין המשטרה למשרד להגנת הסביבה והרשויות, בהתאם להגדרות בחוק. אך החלוקה בין הגופים השונים וחוסר התיאום ביניהם מקשה את את מלאכת האכיפה. עבירות רעש בלתי סביר, המחייבות מדידה עם אמצעים מקצועיים, מטופלות על-ידי המשרד להגנת הסביבה או יחידות האכיפה הסביבתיות ברשויות המקומיות. המשטרה מטפלת במטרדי רעש והפרעות מנוחה בלבד. בסמכותה לעכב חשודים, לחקור מעורבים ואפילו להחרים מערכות הגברה במקרים חריגים. במשרד להגנת הסביבה אף ממליצים לבקש מספר אירוע מהמוקדן על מנת לעקוב אחר הטיפול. בנוסף, ביכולת המשרד לפקח על מקרים בהם קיימות חריגות מהתקנים המוכרים. "ישנן תחנות ניטור שבוחנות האם מטוס טס לפי הנתיב ויש פרוצדורה שלמה של קנסות על חריגה מכך", אומר פרופ' גלברג.
ד"ר לוין דווקא מתריע כי המדידה הקיימת בלתי מספקת. "לא מקצים משאבים, לא מבינים את חומרת הבעיה וגם לא אוכפים. אין נקיטת פעולה סבירה של צמצום והגבלת עוצמת הרעש. לא מספיק מחוקקים ולא מספיק אוכפים".
בדיוק מזה חוששים תושבי עמק יזרעאל והסביבה, שכבר רואים את הנולד ויוצאים נגד כוונת משרד התחבורה להקים שדה תעופה אזרחי בסביבתם, בנוסף לבסיס רמת דוד הקיים. "זו תהיה בכייה לדורות", אומר זיו ורהפטינג פעיל במטה המאבק. "בדו"ח של המשרד להגנת הסביבה שנעשה לפני שש שנים, גילו ממצאים חמורים של 60 ldn (יחידות ממוצע רעש) והגדירו איסור בניה באזורים כמו נהלל, שריד וכפר ברוך. עם הקמתו של שדה תעופה נוסף על זה הקיים של חיל האוויר, המפגע יהיה פי כמה וכמה לכל תושבי העמק. וזה כשבכלל עוד לא הזכרנו את זיהום האוויר".
ד"ר יובל מנטל, מומחה ומרצה לאקוסטיקה, מעיד כי הבעייתיות נובעת בעיקר מתכנון לקוי. "הועדה המייעצת לתקני רעש לא התכנסה מאז שנת 1997. אנחנו מפגרים אחרי העולם ב-50 שנה. בתכנון, בביצוע ובתגובת הציבור. משרדי הממשלה לא מקבלים חוות דעת מחוקרים בארץ פשוט כי הם לא חוקרים, סגרו הכול".
ד"ר מנטל הוא בין אחרוני המוהיקנים בתחום האקדמי. הוא לימד אקוסטיקה בטכניון עד שנת 2012 כשהוחלט לסגור את הפקולטה. "אנחנו המדינה היחידה בעולם בה יש הגדרה לרעש סביר ורעש בלתי סביר. רק בשנת 76' הוגדר המושג "רעש חזק ובלתי סביר", והמדדים המספריים הוגדרו רק ב-1990. זה תלוי באזור מגורים, בתנאי המבנה ועוד, אבל זה לא חל על רכבות, מטוסים וכלי תחבורה".
גם גופים האמונים על שמירת הסביבה כמו "אדם טבע ודין" או "צלול", אינם עוסקים בתחום המדידה והאכיפה של זיהום הרעש. להוציא את המשרד להגנת הסביבה, עמותת "מלר'ז" (המועצה למניעת רעש וזיהום אוויר בישראל) היא היחידה שמעידה על עצמה כמטפלת גם במפגעי רעש. אלא שבפברואר השנה, החליט השר לשעבר אבי גבאי, להוציא אותה מרשימת הגופים המורשים בחוק למניעת מפגעים סביבתיים בטענה שניצלה את סמכותה באופן לקוי ובלתי ראוי.
המשמעות היא שמלר"ז אינה רשאית עוד לבצע פעולות יזומות. אך מתן שירות בנושא אכיפת רעש לא השתנה, כולל הסברה, ליווי והפעלת מוקד לייעוץ. "אנחנו מנחים את האזרחים ללא תשלום", טוען מנכ"ל מלר"ז חיליק רוזנבלום. "משדכים אותם עם עורכי דין ומומחי אקוסטיקה, ואלו עוזרים להם בביצוע העבודה למניעה וצמצום הרעש". בזה נגמר השירות החינמי של העמותה. במידה והתלונה בנושא רעש תבשיל לכדי תביעה, האזרח יידרש לשלם לעורכי הדין ולמומחים.
למידת ה"רעשנות" של עמים ומדינות יש גם ממד תרבותי וחברתי. מדינות אגן הים התיכון מתאפיינות בימי שמש רבים ובצפיפות, ברובן חלונות הבתים פתוחים במהלך רוב שעות היממה. התוצאה היא רעש שכונתי בסדרי גודל גבוהים. "זה קשור גם לערכים של חוסר התחשבות בזולת", אומר המוסיקולוג פרופ' יובל שקד מאוניברסיטת חיפה. "הרמקולים, הקריוקי, הרכב שנוסע בעוצמה הכי גבוהה כל אלו הם מעין אקטים של כיבוש הסביבה, ועלולים להוביל לתוקפנות ואלימות. זו המקבילה האקוסטית של לתקוע דגל בשטח ולומר - אני פה. בארה"ב למשל, שם מוטיב הפרטיות הוא ערך עליון, יש שלטי הגבלת מהירות בשכונות מטעמי רעש. בישראל לא קיים תמרור כזה".
אחד המטרדים החמורים הוא נמל התעופה בן גוריון. מדי יום סובלים כמיליון איש מרעש מטוסים במידה זו או אחרת. שונית, אם לשלושה ילדים צעירים מראש העין, שוקלת ברצינות לנטוש את העיר אם המפגע יימשך. "אנחנו סובלים ממטוסים כל היום והלילה, בממוצע של כל שבע דקות. זה עובר מעל לראש, ואי אפשר לנהל שיחה. הילדים נבהלים מהרעש ומתעוררים בלילה בבעתה. הילדים עייפים תמידית ואני סובלת ממיגרנות. זה החל מאז צוק איתן כששינו את נתיב הטיסות. העירייה ואנחנו מתריעים כבר שנה, אבל נכון לעכשיו אין חדש".
כיום מתנהלות נגד רשות שדות התעופה עתירות משפטיות במחוזי ובעליון, חלקן הוגשו בידי תושבים וחלקן בידי הרשויות. "התביעה מתמקדת בטענה שהרעש בנתב"ג לא תואם את מגבלות הרעש המוגדרות בתכנית המתאר הארצית", מסביר עורך-דין נרי אבנרי, מומחה לתעופה אזרחית המייצג חלק מהתובעים. "תושבי תל אביב, אשר כל הנחיתות מתבצעות מעל ראשם תוך חריגה ממגבלת הרעש, ותושבי הישובים מצפון לנתב"ג הן שתי האוכלוסיות שסובלות בעיקר ממפגעי הרעש".
במשרד להגנת הסביבה מציגים נתונים המצביעים על הקשר בין זיהום רעש למידת ההישגים של תלמידי בית ספר. "בשנת 2001 מוגנו כל בתי הספר וגני הילדים באזור נתב"ג במיגון אקוסטי", מספר פרופ' גלברג. "הדבר הביא להפסקת מטרד הרעש והפסקת הסחות הדעת וההפרעה בריכוז. מאז, מצביעים הנתונים על שינוי ללא היכר בתוצאות התלמידים הלומדים באזור זה". בנוסף, סגירת קטע ממסלול ההמראה בבן-גוריון, הביא לכך תושבי ת"א קיבלו זמן חסד של שלושה שבועות נקיים מרעש המטוסים שעוברים ממש מעל גגות ביתם, אך גם הפוגה זו היא זמנית בלבד ועומדת להסתיים.
גם מחקרים בין-לאומיים מעידים על הקשר החיובי בין הפחתת זיהום רעש להישגים גבוהים יותר. אחד המחקרים האחרונים שנעשה בדנמרק ופורסם בתחילת השנה באחד המגזינים הנחשבים בעולם לבריאות ציבורית, Environmental health perspectives, בדק את ההישגים של תלמידי בתי-ספר הסמוכים לרכבת. הממצאים הצביעו על פיגור של שנה בחומר הנלמד. לאחר שהעתיקו את בית הספר למיקום שקט, נראתה עלייה משמעותית בתוצאות. כך גם לגבי קירבה לשדה תעופה. מחקרים הראו כי ילדים החשופים לרעש מטוסים או לכבישים סואנים, הפגינו יכולות פחותות משל חבריהם בהבנת הנקרא, ונוטים להתאפיין בהפרעות קשב וחרדות קריאה וכתיבה.
בעקבות אלו, לא מפתיע כי הרצון לחיים בשלווה מביא אנשים רבים לעזוב בית ומקום מגורים בחיפוש אחר הדממה. ח' ומשפחתו גרו בירושלים בכניסה לעיר וסבלו מרעש האוטובוסים וכלי רכב. הם בחרו לעבור לישוב שקט במועצה אזורית מטה בנימין. "סבלנו מרעש כל היום והלילה. כלי רכב, אמבולנסים, שיירות ממלכתיות, וזה הקשה מאוד על החיים, הציק לנו והבהיל את הילדים. קיבלנו החלטה לעבור, והיום זה עולם אחר. השקט, הניקיון, האווירה, החברה. הפכנו רגועים יותר". במקרה של משפחת יפת הם היו מעדיפים להישאר בראשון לציון, אבל מטרד מתמשך של רעש אילץ אותם לעבור לישוב חשמונאים שליד מודיעין. "מוקד ההפרעה היה בעיקר בלילה", מספר דרור, אב המשפחה. "אופנועים, קריוקי כשאתה ישן, ילדים מתפרעים בגן ציבורי ליד. המשטרה טיפלה בכל פעם, אבל זה חזר על עצמו כי לצערי זה חלק מהחינוך של הצעירים. היום אני נהנה משינה איכותית, ויש לי את השקט שלי עם המשפחה. אבל בהחלט הייתי נשאר בעיר אם היה לי שם שקט".
המשק הישראלי משקיע כמיליארד שקל בשנה באמצעים פיזיים למניעת רעש כגון תכנון עירוני חכם, קירות שקופים בכבישים, מיגונים אקוסטיים, סוללות עפר בשכונות, החלפת מטוסים רועשים וציוד מיושן. השנה, הוכנס לראשונה סעיף בקוד הבניה המחייב בידוד מינימום לחלונות, כך שעולם הבנייה כבר נדרש לכך. נורמות המצריכות התחשבות בשכנים, לעומת זאת, קצת יותר קשה למדוד ולתקן, אבל בדיוק לשם כך קיימת משטרת ישראל.
לנוכחות ולעצימות הגבוהה של מפגעי הרעש יש גם צד חיובי. בזכותן אנו למדים להעריך את השקט. במדינות שונות פורחים "עסקי השקט" בדיוק מסיבה זו. מפגשי שקט, ספא בדממה, מסיבות אוזניות ועוד. אנו חיים בעולם בו המיקרוגל מצפצף בזמן שרכב חורק בחוץ, השכנה מלמעלה מדליקה רדיו בצדיבל אכזרי והטלפון דורש התייחסות מתמדת. בעולם כזה נדמה ששקט, הוא אכן סוג של מותרות.
מרכבת ישראל נמסר בתגובה:
"נציגי רכבת ישראל נמצאים בקשר ישיר עם הפונים, ואף הגיעו אישית לבתי התושבים על מנת לנטר ולאפיין את עוצמת הכריזה. בהתאם לבדיקות ביטלה רכבת ישראל כל כריזה לא רלוונטית, צמצמה כריזות אחרות והנמיכה את עוצמת השמע, מלבד כריזות שהינן בעלות אופי בטיחותי, ואין אפשרות להנמיך את עוצמת השמע שלהן".