המרכז הלאומי לרפואה משפטית שמר איברים של גופה במשך 11 שנים ללא ידיעת משפחת המת או אישורה - כך נטען בכתב תביעה שהגישו לאחרונה בני המשפחה נגד המרכז ונגד מי שעמד בראשו, פרופ' יהודה היס, ונגד משרד הבריאות. המשפחה דורשת מהגורמים השונים 400 אלף שקלים.
הפרשה החלה בסוף שנת 2002, אז המנוח, בן 54 במותו, נמצא מוטל חסר הכרה על הכביש. לאחר ניסיונות החייאה של צוותי מד"א, נקבע מותו והוא הועבר למרכז לרפואה משפטית. כבר באותו יום הגיעה המשפחה ההמומה הגיעה לתחנת המשטרה כדי לזהות את הגופה. אשת המנוח הסכימה לבקשת המשטרה לבצע בבעלה בדיקות כדי לסייע בחקירת נסיבות המוות. בכתב התביעה טוענת המשפחה כי האישה הניחה שמדובר בבדיקות שגרתיות שאינן מחללות את גופו של המנוח. עורך דינם של המשפחה, תומר בכר, מציג לראייה את טופס זיהוי הגופה וטופס ההסכמה לנתיחה שהפיק המרכז לרפואה משפטית. לטענתו הטופס אינו חתום על ידי בני המשפחה, לרבות האישה.
כמו כן, היא טוענת כי לא הסכימה מעולם שיוציאו איברים מגופת בעלה המנוח, וכי הסכמה כזו גם לא ניתנה על ידי המנוח כשהיה בחיים. לטענתה, לא הוצג בפניה כל צורך רפואי בנתיחת הגופה או בנטילת דגימות ואיברים ממנה. לטענת המשפחה, רעייתו של המנוח הוחתמה על טופס "הסכמת בן משפחה לנתיחה לאחר המוות" כשהיא שרויה במצב נפשי קשה ומבלי שהוסברו לה כלל המשמעויות של החתימה או את זכויותיה הבסיסיות, כגון לשלוח נציג של המשפחה שיהיה נוכח בהליך הנתיחה.
עוד בוואלה! NEWS:
הקלפיות נפתחו בארה"ב; שיא בהצבעה המוקדמת בפלורידה
ליברמן מוביל, לפיד מתחזק וכחלון נעלם: מצב הקול הרוסי בישראל
חמישה פצועים בתאונה בין מכונית לסוס, הרוכב במצב בינוני עד קשה
בדוח הנתיחה, כתב המנתח ד"ר ריקרדו נחמן כי לדעתו מותו של המנוח "נגרם מכישלון לבבי על רקע טרשת קשה, ככל הנראה על רקע שימוש בסם ממריץ (קוקאין)". בדוח הנתיחה נכתב עוד כי מעבר לבדיקות הדם, השתן, נוזל העין ותוכן הקיבה, נלקחו דגימות ממוחו של המנוח, מבלוטת התריס, מבלוטת הערמונית, מהלבלב, מהריאות, מהכליות, מהטחול ומהכבד.
לטענת המשפחה, ד"ר נחמן מציין כי יש צורך בשמירת דגימות הדם בלבד. במקרה כזה, יש לקבור את שאר האיברים שנלקחו מיד עם קבלת תוצאות המעבדה. עם זאת, רק 11 שנים לאחר מכן, בתחילת שנת 2013, קיבלה אשת המנוח מכתב ממשרד הבריאות שבישר לה כי ישנן דגימות שניטלו מבעלה - ועדיין שמורות במרכז לרפואה משפטית. במכתב צויין עוד כי בכוונת המשרד לקבור את הדגימות. המשפחה ההמומה לא האמינה שכל השנים הללו הוחזקו איברים של יקירם בלא ידיעתם. כשנתיים לאחר מכן, ערך המרכז לרפואה משפטית קבורה לאיברי המנוח בנוכחות נציג מטעם המשפחה, אך בלי אשתו של המנוח וילדיו.
עו"ד בכר טען כי הגילוי החדש זעזע את המשפחה והכניס את הילדים, ובעיקר את אשת המנוח, למצב נפשי קשה. לדבריו, בני המשפחה לא רצו להיות נוכחים בטקס קבורת האיברים. בכתב התביעה מציינת המשפחה כי עד היום לא נמסר להם איזה שימוש נעשה באיברים של המנוח לאורך השנים, והאם בסופו של דבר כל חלקי גופו שהוצאו ממנו בלי רשות נקברו באותו מעמד. ילדיו של המנוח טוענים לטיפול רשלני, אטום ומזלזל של המרכז ושל העומד בראשו דאז, פרופ' היס כלפי אביהם המנוח וכלפיהם. כמו הן המשפחה טוענת כי נעשתה פגיעה חמורה בכבוד המת.
זה אינו המחדל הראשון בארץ של הוצאת איברים ושמירתם בלי ידיעת או אישור משפחות המתים. בשנת 2012, ערך משרד הבריאות את מבצע "מנוחה בכבוד", קבורה המונית של כ-8,000 איברים ורקמות שנותרו במכון הפתולוגי זמן רב. המבצע נערך לאחר גילוי שורה של יותר ממאה ליקויים חמורים דומים במכון לאורך השנים. רוב הליקויים נעשו על ידי שמירת איברים בצנצנות, ככל הנראה לצורכי מחקר. ועדת סגלסון שקמה בעקבות הגילויים הורתה על מבצע הקבורה ההמוני. מסקנות דוח הוועדה הובילו להדחתו של פרופ' היס מתפקידו לאחר 24 שנים בניהול המרכז, וכן את הכפפת המרכז תחת משרד הבריאות.
משרד הבריאות: הדגימות נשמרו בתיאום מלא
ממשרד הבריאות נמסר: "כפי שמקובל בנתיחות לאחר המוות בארץ ובעולם ניטלות דגימות לצורך בדיקות נוספות עתידיות, ככל שיידרשו. בכל מקרה בטרם הליך הנתיחה החל מאמצע שנת 2002, המשפחות מקבלות את מלוא המידע הנדרש הכולל את המידע בדבר נטילה ושמירת הדגימות וחותמים על טופס הסכמה לנתיחה ועל דף מידע שנמסר להם בעניין".
עוד נמסר כי "בשנת 2012 ביוזמת משרד הבריאות ובשיתוף משרד המשפטים ומשטרת ישראל נמצא פתרון לשמירת הדגימות שנשמרו שנים רבות במכון לרפואה משפטית. בהתאם יזם משרד הבריאות את מבצע מנוחה בכבוד שעניינו הבאה לקבורה של כלל הדגימות שנשמרו במכון בצורה רגישה ומכבדת תוך תיאום מלא מול המשפחות. כתב התביעה טרם התקבל במשרדנו. לכשיתקבל, יטופל ויתברר כמקובל".