ג'נט רינו, האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד התובעת הכללית של ארצות הברית, הלכה היום (שני) לעולמה בגיל 78 ממחלת הפרקינסון שממנה סבלה בשני העשורים האחרונים. רינו כיהנה במשך כל תקופת ממשלו הסוערת של ביל קלינטון, שידעה שערוריות רבות שעליהן היא נתנה את הדעת, בהן פרשת מוניקה לוינסקי המפורסמת. על אף הביקורת שהושמעה כלפיה פעמים רבות, היא זכתה לשבת בכס התובעת הכללית בתקופה הארוכה ביותר במאה ה-20.
רינו, שהייתה ידועה בקו הנוקשה שבו נקטה, כיהנה בתפקיד הבכיר בין 1993 ל-2001. אחד המקרים הנודעים שהתרחשו בתקופת כהונתה, שבעקבותיו ספגה ביקורת רבה, הוא הפשיטה על ביתו של הילד אליאן גונזלס בן השש, שניצל בטביעת ספינת מהגרים שעשתה את דרכה מקובה למיאמי. רינו קבעה כי יש לעצור את גונזלס, ששהה אצל קרובי משפחתו במיאמי, ולהשיבו לאביו הנמצא באי הקריבי.
מקרה נוסף שבו הייתה מעורבת רינו ועליו ספגה ביקורת רבה היא החלטתה לאשר את הפשיטה על המתחם של כת הדווידים בטקסס, שסיימה מצור בן 50 ימים על המקום. במהלך הפשיטה אירע עימות אלים ופרצה שריפה במתחם, שבהם נהרגו 87 בני אדם, בהם 20 ילדים. בשנת 2005 אמרה רינו בריאיון כי יום ההחלטה על הפשיטה היה הגרוע בחייה. "זה היה מצב מסוכן", אמרה. "הטרגדיה היא שלעולם לא נדע מה היה הצעד הנכון".
רינו נבחרה לתפקיד הבכיר כשהייתה בת 54 בלבד. היא לא הייתה הבחירה הראשונה של קלינטון, ונבחרה רק לאחר ששני המועמדים האחרים, נשים גם כן, פרשו מהמרוץ לאחר שהתברר כי הן העסיקו עובדים זרים. היא אובחנה כלוקה בפרקניסון ב-1995, אך סירבה לפרוש מתפקידה. היא אמרה אז בריאיון לטלוויזיה כי "כל מה שהמחלה עושה זה רעידות, ואתה מתרגל אליהם לאחר זמן מה". .
