פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "מרוץ נגד הזמן": ההסכם למאבק בהתחממות הגלובלית הפך לחוק בינלאומי

      96 מדינות חתומות על הסכם פריז, שהפך רשמית למחייב מבחינה משפטית. מטרתו להגביל את ההתחממות הגוברת של כדור הארץ. מזכ"ל האו"ם: "זה הזמן לעשות את מה שהמדע דורש ולבנות עולם בטוח לכולם"

      "מרוץ נגד הזמן": ההסכם למאבק בהתחממות הגלובלית הפך לחוק בינלאומי
      צילום: רויטרס

      (מזכ"ל האו'"ם באן קי מון נואם בנושא הסכם פריז בחודש אפריל)

      הסכם פריז למאבק בשינויי האקלים, שמטרתו להתמודד עם ההתחממות הגלובלית, נכנס היום (שישי) לתוקף והפך לחוק בינלאומי. עד כה הצטרפו באופן רשמי להסכם 96 מדינות, שאחראיות ליותר משני שלישים מפליטת גזי החממה בעולם. בחודשים הקרובים צפויות מדינות נוספות להצטרף להסכם, ששואף להגביל את ההתחממות הגלובלית לשתי מעלות צלזיוס עד שנת 2050.

      מזכ"ל האו"ם באן קי מון בירך על ההתקדמות, כשדיבר עם ארגוני חברה אזרחית בשיחה במטה האו"ם בניו יורק. בשיחה דנו הצדדים בדאגותיהם ובחזונם לגבי העתיד. "היום אנחנו עושים היסטוריה במאמצי האנושות להיאבק בשינויי האקלים", אמר באן בפתח הפגישה. "אנחנו עדיין במרוץ נגד הזמן. עלינו צריכים להגיע לעתיד יציב מבחינה אקלימית", הוסיף, וציין כי "עכשיו זה הזמן לחזק את הפתרון הגלובלי, לעשות את מה שהמדע דורש ולנצל את ההזדמנות כדי לבנות עולם בטוח ובר-קיימא לכולם".

      מדענים שיבחו את המהירות שבה ההסכם, שנחתם על ידי יותר מ-190 מדינות בחודש דצמבר האחרון בפריז, יצא לפועל, והוסיפו כי הוא מדגיש את המחויבות של הקהילה הבינלאומית לבעיה שגורמת להמסת קרחוני הקוטב, מעלה את מפלס הימים והופכת קרקע חקלאית למדברית.

      בצורת במלאווי, ספטמבר 2016 (GettyImages)
      הבעיה שהופכת קרקעות חקלאיות למדבר. בצורת במלאווי (צילום: GettyImages)

      בתוך כך, פעילים סביבתיים אומרים שההסכם הוא רק הצעד הראשון בתהליך ארוך ומסובך הרבה יותר של הפסקת השימוש בדלקי מאובנים, שכרגע מספקים את רוב צרכי האנרגיה בעולם ומהווים את הגורם המשמעותי ביותר להתחממות הגלובלית. נעמי אייג'ס, מובילת הפרוייקט לאחריות אקלימית בארגון "גרינפיס" אמרה כי יש להטיל את האחריות על ממשלות ותאגידים. "אנו יודעים שהפרויקטים הנוכחיים שעושים שימוש בדלקי המאובנים יאיצו את ההתחממות הגלובלית ביותר, ולכן אנו מגייסים תמיכה מסביב לעולם. מטרתנו היא לשמור את הדלקים בקרקע ולעצור את התפתחותם של פרוייקטים חדשים", אמרה אייג'ס.

      בעוד הסכם פריז הפך מחייב מבחינה חוקית, ההסכמים הנוגעים לצמצום פליטת גזי החממה שעליהם חתומות מדינות רבות, אינם מחייבים. במקום זאת, ההסכמים שואפים לייצר מערכת שקופה שתאפשר לאזרחים לעקוב אחר עמידתה של מדינתם ביעדי ההסכם, מתוך תקווה שהדבר יניע את המדינות לעבור מהר יותר למקורות אנרגיה נקיים ומתחדשים כמו רוח, שמש ומים. ההסכמים גם דורשים מהממשלות לפתח תוכניות אקלימיות שיתעדכנו באופן תקופתי. נושאים אלה צפויים להיות נידונים בועידה שתיערך בעיר מרקש שבמרוקו בשבוע הבא.

      מגדל אייפל בפריז, צרפת, מואר בירוק לציון כניסת הסכם האקלים לתוקף, 4 בנובמבר 2016 (רויטרס)
      האייפל מואר בירוק לציון הסכם פריז (צילום: רויטרס)