מאת שי שריג
החלטת מצרים להחזיר את שגרירה, מוחמד בסיוני, ל"התייעצויות" מהווה פגיעה חמורה ביחסים עם ישראל, אך חשוב לתת את הדעת על הנסיבות שהביאו את הנשיא מובארק לקבל החלטה קיצונית זו.
מצרים היתה המדינה היחידה כמעט שחרקה שיניים בפסגה הערבית בקהיר ועשתה מאמצים עילאיים להניא את מדינות ערב מקבלת החלטות הרות גורל לגבי עתיד הסכסוך הערבי-ישראלי. בזכות מאמצי הדיפלומטיה המצרית, היתה הודעת הסיכום של פסגת קהיר מתונה עד כדי כך, שישראל מיהרה להביע הוקרת תודה מיוחדת למובארק על כך. גם בפסגה האיסלאמית שנערכה לאחרונה בקטאר לא נמנתה מצרים על המדינות שקראו לנתק את היחסים עם ישראל. הקו המתון בו בחרה מצרים, גם אם הוא נובע משיקולים פנימיים או מחשש לפגיעה ביחסים עם ארה"ב, לא זכה לתמיכה בקרב מדינות ערב. סוריה, למשל, דאגה להעביר למצרים מסרים עקיפים על אכזבתה מתוצאות פסגת קהיר.
מובארק, מנהיג העולם הערבי היום, אמנם הורה לצמצם את היקף הקשרים הדיפלומטים והמסחריים עם ישראל, אך לאור ההידרדרות הגוברת והולכת ביחסי העולם הערבי וישראל, נראה כי היה חייב לבצע צעד נוסף, דרסטי יותר. זאת במיוחד אם הוא מעוניין לשמור על מעמדה החשוב של מצרים בעולם הערבי. הפצצת צה"ל אתמול היתה בבחינת הקש ששבר את גב הגמל המצרי.
לחץ ברחוב ובתקשורת המצרית
הלחץ על מצרים לנתק את הקשרים עם ישראל הלך וגבר בתקופה האחרנה. כתבים ערביים בקהיר הירבו לדווח כי האווירה ברחוב המצרי דומה לזו ששררה לפני הסכם השלום עם ישראל. חדשות לבקרים נתבשרנו על קבוצות שונות במצרים שקראו לניתוק הקשרים עם ישראל. שכבת המשכילים, לדוגמא, קראה לסגירת השגרירות הישראלית בקהיר.
התקשורת המצרית מעולם לא נחשדה באהדה לישראל. תיאורים אנטישמיים, קריקטורות ארסיות ומאמרים חריפים נכתבו בעיתונים או שודרו בטלוויזיה וברדיו, גם בתקופות טובות יותר ליחסינו עם קהיר. היום מביעה העיתונות הזדהות עם מבצעי הפיגוע בכפר דרום. חלקה אף מרחיקה לכת ומעלה אפשרות ש"סוכני המוסד הם שביצעו את הפיגוע". עורך היומון הממסדי "אלג'ומהוריה", סמיר ראג'ב, המקורב למובארק, מבין מדוע בוצע הפיגוע ומסביר לישראל כי "אלימות גוררת אלימות".
החזרת השגריר נותנת להנהגה המצרית "מרחב נשימה" מסויים שכן היא תזכה לשבחים מכל קצות הקשת הפוליטית במצרים ובעולם הערבי. יתכן והחזרתו של בסיוני הוא "מס שפתיים" שמצרים נדרשת לשלם. לפי שעה, לא נראה שבסיוני יחזור בקרוב לתל אביב, אולם אם תהליך השלום יתחדש - מובארק לא יהסס לשלוח אותו בחזרה לווילה בהרצליה פיתוח.