סימני השאלה שמרחפים מעל הרשעתו של צעיר ברצח קשיש בחדרה

באפריל 2011 הוכה משה פרנקנטל, קשיש מחדרה, ונדקר שבע פעמים עד שמת. אייל דמסה הודה במעשה וטען שעשה זאת כי פרנקנטל סירב לתת לו סיגריה והחל לקלל אותו ואת קהילת יוצאי אתיופיה, שאליה משתייך דמסה. בית המשפט המחוזי גזר עליו מאסר עולם. עם זאת, מחר (רביעי) ידון בית המשפט העליון בערעור שהגיש דמסה - שמעלה סימני שאלה רבים על ההרשעה.

על פי כתב האישום, לפני חמש שנים, בשעה 7:10 בבוקר, שב דמסה מחנות מכולת שכונתית, פגש בפרנקנטל בכניסה לבניין וביקש ממנו סיגריה. בין השניים התפתח דין ודברים שלאחריו דחף דמסה את הקשיש לרצפה ותקף אותו. הוא הכה אותו באגרופיו פעמים רבות, בעט בו, דרך ברגליו על ראשו ועל צווארו ואז רץ לביתו, הצטייד בסכין, שב אל הקשיש ששכב עדיין על הרצפה בחצר הבניין ודקר אותו שבע פעמים.

בשעה 7:21 התקבל דיווח על האירוע במד"א ובמשטרה. כוחות מד"א הגיעו למקום וקבעו את מותו של הקשיש. סביב גופת הקורבן נצפו עקבות נעליים עם חומר החשוד כדם. מבדיקת זירת הרצח עלה כי המנוח נדקר בעת שהיה בשכיבה.

שכן של פרנקנטל היה הראשון שמסר את הדיווח למשטרה. הוא סיפר כי ירד להשליך אשפה והבחין באדם שותת דם וכן הבחין באדם לבוש בקפוצ'ון אפור עם כובע הקפוצ'ון על ראשו, נמלט לכיוון החצר האחורית, אולם הוא לא יכול היה להבחין אם אותו אדם אחז דבר מה בידו. קצין הבילוש שהגיע לזירת האירוע לאחר קבלת הדיווח, ציין בדוח כי הבחין בהתקהלות אנשים בסמוך לזירת הרצח. מבין קהל הסקרנים שנכחו במקום, משך את תשומת לבו דמסה. הוא שמע אותו אומר: "זה כנראה השמן עשה את זה". דמסה תושאל יחד עם אחרים ושוחרר.

עוד בוואלה! NEWS:
החורף כבר כאן: התקררות וגשמים ברוב הארץ; צפו במכ"ם הגשם
ילידי אתיופיה סופגים אלימות ממורים פי שניים משאר התלמידים
דיווח: טראמפ התחמק ממסים בהליך שעורכי דינו הגדירו "מפוקפק"

בשיחה הראשונה עמו ציין דמסה כי "כל הלילה היה בבית מהשעות הקטנות". בחקירות שנערכו לו לאחר מכן אמר דמסה כי הוא מכיר את המנוח מהשכונה, ומשנשאל אם הוא יודע כיצד רצחו אותו, השיב ש"בדקירות סכין", ושלמד זאת לדבריו מקריאה באינטרנט. דמסה סיפר עוד כי כחצי שעה או שעה לאחר הרצח, נכח בזירת האירוע ולראשונה שמע משכנתו על שהתרחש. הוא ציין כי עשה עם חבריו "על האש" ואז חזר לביתו בלי לעצור בשום מקום. החוקרים תפסו אותו בשקרים – למשל העובדה כי עצר לקנות סיגריות, כפי שהעיד בעל המכולת. בשלב הזה התהדקה סביבו החקירה – החוקרים הטיחו בו את שקריו, הרימו עליו את קול ואמרו לו כי הוא מסובך תוך שהם מציגים בפניו את הפרוטוקולים מהארכות המעצר השונות.

בשלב זה דמסה נשבר. "זה היה רק בגלל ששתיתי", אמר. בהמשך גם שחזר את מעשיו באותו לילה. "פתאום הוא התחיל להשתגע עליי, התחיל לקרוא לי ככה, התחיל לקרוא לי ככה... 'כושי. אתיופי מסריח, לך תעבוד'". דמסה המשיך וסיפר כי השיב בתגובה לפרנקנטל "למה, מה יש לך? מה אתה דפוק?" וזה המשיך לקלל אותו. או אז, דחף את הקשיש וזה האחרון, כלשונו של דמסה, "בא אליי עם בוקס". דמסה הדגים בפני חוקריו כיצד תפס את פרנקנטל, הפילו ארצה והתחיל לחבוט בו ו"להביא לו בוקסים", וכיצד רץ להביא סכין מביתו. בתחילת הודאתו, עת החל לספר על המפגש עם הקשיש, ציין כי הוא נשא מצרכים. משנשאל אם לקח ממצרכים אלה, השיב, "לקחתי ממנו את תעודת הזהות ואת הסיגריות". כמו כן, בדיקת DNA שנערכה לסכין מטבח שנמצאה בביתו של דמסה ובדיקת כתם דם על לשונית אחת מנעליו העלו כי "לא ניתן לשלול את החשוד, אייל דמסה".

עם זאת, ערעור שהגיש דמסה באמצעות עורך דינו אלון אייזנברג מעלה סימני שאלה על הרשעתו של דמסה, שעליה חתום נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט יוסף אלרון. בית המשפט העליון ביטל לפחות שתי הרשעות של השופט אלרון והנאשמים בתיקים אלה זוכו לאחר שריצו תקופת מאסר ממושכת.

דמסה, רק בן 19 וחצי וללא עבר פלילי, טען שאת הגרסה האמתית למה שאירע באותו לילה מסר רק במועד מאוחר יותר כי חשש שלא יוכל לשכנע את חוקריו. לדבריו, בלילה שקדם לרצח הוא בילה עם חברים במתנ"ס השכונתי, ובשעות הבוקר המוקדמות עזב והלך לחנות המכולת כדי לקנות סיגריה - ומשם המשיך לביתו. לאחר מכן החליט לצאת לכיוון ביתו של חברו כדי לעשן נרגילה.

לטענתו, כשהתקרב לבניין של חברו ראה אדם שוכב מדמם על הרצפה. "באותה עת הייתי קצת שיכור ולא חשבתי שהבן אדם נרצח, אלא שהכו אותו", אמר. דמסה הוסיף כי הוא ניסה להזיז את הקשיש עם הרגליים כדי לראות אם הוא מגיב. "באותה דקה ראיתי מהזווית של העין בן אדם יורד במדרגות. פחדתי, נלחצתי באותו רגע ואז ברחתי משם לבית והתלבטתי מה לעשות". לדבריו, אחרי כמה דקות הוא החל לשמוע ניידות והבין שמטפלים בקשיש שהיה מוטל על הקרקע, ואז חזר לזירה. לשאלת החוקר מדוע ברח מהמקום, ענה דמסה: "פחדתי, הייתי במצב שעמדתי מול הגופה ופחדתי שיבואו בטענות שזה אני".

דמסה אמר כי לא סיפר את האמת לעורך דינו בתחילה משום שהאמין שבשלב הזה כבר לא יוכל לטעון את גרסתו האמתית. כמו כן, הוא האמין שלמרות הכול הוא ישוחרר ממעצר ובכך הפרשה תסתיים מבחינתו. לחוקרים הוא מסר גרסה חלקית של אירועי אותו הלילה שממנה הוא השמיט את הפרטים על ההליכה למכולת לפני שעת הרצח ואת החלק שנתקל בגופת המנוח. לטענתו, הוא הרחיק את עצמו לחלוטין מהאירוע משום שפחד שיאשימו אותו ברצח. הוא הוסיף כי כשביקש לראות עורך דין, התעלמו חוקרי המשטרה מבקשותיו.

מעבר לטענות של דמסה עצמו, גם הראיות בפרשה מעלות סימני שאלה. על נתיב הבריחה של דמסה מהמקום שבו היה מוטל המנוח ישנה לפחות עקבה אחת של אדם אחר שאינו הוא. בנוסף לכך, סימני עקבות הנעליים לא תומכות בגרסה שמסר דמסה לחוקרים ולפיה התעמת עם הקשיש, הלך לביתו להביא סכין וחזר לזירה. בערעור נטען כי הכיוון של עקבות הנעליים מלמד על כיוון הליכה אחד בלבד - לביתו של דמסה, ולא חזרה לזירת הרצח.

כמו כן, בערעור נכתב כי חוות הדעת הראשונה של פרופ' יהודה היס, שהיה הרופא המשפטי הראשי של המכון לרפואה משפטית קבעה כי אחד הגורמים למותו של פרנקנטל היה חניקה, אך דמסה לא ציין כי חנק את המנוח. יומיים לאחר הודאתו של דמסה והשחזור העבירו חוקרי המשטרה שאלות הבהרה לפרופ' היס, שפרסם חוות דעת משלימה ולפיה ייתכן כי דמסה דרך על צווארו של המנוח. פרופ' היס הודה במהלך הדיונים המשפטיים כי בבדיקה הראשונית של הגופה הוא לא ראה על צווארה כל סימן או חבלה שיכולים לתמוך בחוות הדעת המאוחרת שלו, ומשכן ממילא אין לה תוקף. הוא הוסיף כי אינו יכול לשלול אפשרות של דריכה על צוואר המנוח עם נעל חלקה שלא מותירה סימני חבלה חיצוניים. הערעור מנסה לברר עוד כיצד לא נמצאה על הגופה אף טביעת נעל של דמסה אף שחולצת המנוח היתה לבנה. כמו כן, לפי עו"ד אייזנברג, פרופיל ה-DNA שנמצא על הסכין שהיתה בביתו של דמסה לא מצביע על התאמה מלאה.