דוח המבקר: חרף האיומים - המדינה התעכבה בהיערכות למתקפות סייבר

בדוח טוען מבקר המדינה כי קיימים כשלים בפעילות ובתקצוב הענף החשוב לביטחון ישראל. הדוח מצביע גם על ליקויים והיעדר פיקוח בטיפול בעיר העתיקה בירושלים, בחלוקת התקציב של משרד החינוך ואף בשיטת המיון הצה"לית

אמרי לוי סדן
עריכה: עמרי וייס

מבקר המדינה יוסף שפירא הגיש היום (שלישי) את הדוח השנתי הכלכלי לשנת 2016, שעוסק בעיקרו בנושאים כלכליים ובנושאי תשתית. במסגרת הדוח קבע המבקר ממצאים חמורים בתחום המאבק בתאונות הדרכים, בנושא הרובע היהודי בירושלים ובנוגע להיערכות לאיום הסייבר. ממצאים נוספים עוסקים בטיפול בתחום ניצולי שואה ובהשבת יצירות אומנות שנבזזו על ידי הנאצים, בסוגיית הגיוס לצה"ל ובניהול תקציב משרד החינוך.

בנושא איום הסייבר, הנחשב לאחד הנושאים הרלוונטיים ביותר בתחום הביטחון בישראל, קבע שפירא כי על אף שהממשלה זיהתה את החשיבות שבהתמודדות עם מתקפות שכאלה – היא התעכבה בצורה דרמטית בהיערכות אליהן. הפרק בנושא, שנתחים גדולים ממנו אסורים לפרסום בשל חיסיון ביטחוני, כתב המבקר כי הרשות הלאומית להגנת הסייבר, שעל הקמתה הוחלט כבר בתחילת שנת 2015, עדיין לא החלה את פעילותה. גם תזכיר חוק הגנת הסייבר הוצג לממשלה רק בשלב מאוחר יחסית, בתחילת שנת 2016. כשלים נוספים נוגעים לתחום התקצוב במאבק בתחום הסייבר – כשלא ברור מהיכן יילקחו התקציבים לטיפול בסוגיה המורכבת.

עוד בוואלה!

ליום הולדת, צפייה במשחק או הרמת כוסית: המארז שכולם יעופו עליו

לכתבה המלאה
מקורות התקצוב לענף אינם ברורים. חמ"ל סייבר של חיל התקשוב (צילום: דובר צה"ל)

במסגרת תפקידה, הרשות הלאומית אמורה לתת הגנה לחברות אזרחיות שלהן חשיבות ציבורית ושהן עשויות לשמש כיעד למתקפה ביטחונית. כדי לבצע זאת, על מטה הסייבר הלאומי, הגוף המרכז את התחום במשרד ראש הממשלה להכין דירוג של החברות הזקוקות להגנה שכזו, לפי חשיבותן ולפי גודל האיום הנשקף להן, אלא שדירוג שכזה, שהיה אמור להתבצע בשיתוף עם השב"כ – לא בוצע כנדרש. בנוסף, הממשלה גם התעכבה בביצוע סקר תקני אבטחת מידע וסייבר בחו"ל, שנועד לשמש ללימוד הסטנדרטים הנהוגים בעולם בתחום.

כשלים והיעדר פיקוח בטיפול ברובע היהודי ובעיר דוד בירושלים

הרובע היהודי בירושלים ועיר דוד הסמוכה לו נחשבים לאתרים בעלי חשיבות היסטורית עצומה, כמו גם למקומות בעלי רגישות פוליטית, דתית וביטחונית. למרות זאת, כך קובע המבקר, הגופים הממשלתיים המופקדים על אזורים אלו, לא פיקחו על הנעשה בהם הנדרש. בחברה הממשלתית לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה, האחראית מטעם הממשלה על קידום פרויקטים תיירותיים ומדידת קרקעות ברובע היהודי בעיר העתיקה, קיים חשד ממשי לניגוד עניינים, ומכהנים בה בעלי תפקידים שנבחרו ללא מכרז בעלות של מיליונים. החברה כשלה בקידום שני הפרויקטים המרכזיים שלה והיא מתנהלת כבר יותר משנה וחצי ללא מנכ"ל. בכל הנוגע לעיר דוד, קבע המבקר כי רשות הטבע והגנים מסרה למעשה את השליטה במתחם לעמותה הפרטית אלע"ד בלי לפקח עליו כנדרש.

הפרויקט החשוב ביותר שעליו מופקדת החברה הממשלתית לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה הוא עריכת מדידות בקרקע שעליה בנוי הרובע. לפרויקט זה חשיבות רבה משום שברובע, שבו מתגוררות 600 משפחות בצפיפות רבה, ישנן חריגות בניה שאינן מדווחות לעירייה ולפיכך לא נאכפות. גם פרויקט שדרוג הרובע ההרודייני, הנמצא בליבו של הרובע ונחשב לאתר ארכיאולוגי ותיירותי חשוב, נכשל למעשה - והושקעו בו כספים מועטים בלבד.

הגיע לגירעון של 2.8 מיליון שקל. בית כנסת החורבה (צילום: החברה לפיתוח הרובע היהודי)

את הסיבות לכשלים אלו ניתן למצוא בנתונים נוספים שמפרט המבקר. למשל, החברה המופקדת על תפעול בית הכנסת החורבה – בית כנסת פעיל ששוקם בשנים האחרונות ופועל במרכז הרובע – הגיע לגרעון של 2.8 מיליון שקלים בהפעלתו. החברה, הפועלת כחברה ממשלתית, העסיקה מגייס כספים ממשרדי הממשלה – דבר אותו רואה המבקר בחומה רבה. מזכיר החברה היה במצב של ניגוד ענייניים כשכיהן גם כחבר בוועדת המכרזים וגם היה בעל הסמכות לאשר את קבלת השירות מידיהם. החברה העסיקה גם יועץ תיירות ודובר ללא מכרז, וזאת בניגוד לנהלים.

תמונת המצב בכל הנוגע למתחם עיר דוד ומתחמים הקשורים אליו מורכבת אף יותר. עמותת אלע"ד מפעילה את הגן הארכיאולוגי עיר דוד, אחראית על פרויקטים לסינון עפר מהר הבית ומפעילה את מוזיאון דוידסון, הפועל מדרום לרחבת הכותל המערבי אלע"ד (אל עיר דוד) עמותה פרטית הפועלת מטעמו של זיכיון ממשלתי. על אף שהעמותה הגיעה להישגים תפעוליים מרשימים והפכה את האתרים שברשותה לרווחיים, מתח המבקר ביקורת על כך שרשות שמורות הטבע והגנים, הגוף הממשלתי שהיה אמור לפקח על פעילותה של העמותה, מסר לה למעשה את ניהול המתחמים מבלי שיפקח על פעילותה.

משרד התרבות לא פועל להשבת יצירות אומנות של ניצולי שואה

מבקר המדינה קבע שהמדינה כשלה בטיפול בנושא השבת יצירותיהם של ניצולי שואה, לו שותפות מדינות רבות. עמדת משרד המשפטים היא שהגוף שאחראי לטיפול בנושא הוא משרד התרבות, אלא שהמשרד עדיין לא קיבל הכרעה בנוגע לתקצוב המחקר הדרוש לאיתור יצירות אלו, לא ניסח קוד אתי ולא קידם את הנושא כנדרש.

יצירות אומנות רבות נבזזו על ידי הנאצים מעלייתם לשלטון בגרמניה ב-1933 ועד תום מלחמת העולם השנייה ב-1945. בשנים שלאחר סיום המלחמה, החלו מדינות רבות לעסוק באיתור בעליהן של אותן יצירות ובהשבת הרכוש לידיהם, ואף עיגנו את הפעילות בתחום זה במסגרת ועידת וושינגטון והצהרת טרזין. למרות זאת, כך קובע המבקר, דווקא ישראל לא השכילה ליצור מנגנון מתוקצב ומסודר לטיפול בסוגיה.

בתחום הטיפול בניצולי שואה, מתח המבקר ביקורת חריפה גם על החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ – הגוף המופקד על החזרת רכוש שהופקע על ידי שלטונות המנדט ושהיה שייך לאזרחי גרמניה ולאזרחים ממדינות שכבשה. מטרת החברה היא להשיב את כל הרכוש ליורשים של בעליו המקוריים, ובמקרה שלא ניתן לעשות זאת, להשתמש בו כדי לקדם את תחום הטיפול בניצולי שואה ובהנצחתה.

קבע כי יש לפעול להשיג את יעדי השבת הנכסים לניצולים. שפירא (צילום: ראובן קסטרו)

המבקר קבע כי החברה פעלה במנותק מרשות מקרקעי ישראל, שלא העבירה לה נכסים בשווי מיליוני שקלים, וכן פעלה במנותק מהרשות לזכויות ניצולי שואה ולא שיתפה איתה פעולה בתכניות בעלות אופי דומה, כמו התכנית לסיוע נפשי לניצולים המרותקים לביתם. עד יוני 2016 השיבה החברה ליורשים נכסים בהיקף של 280 מיליון שקלים בלבד, מתוך כלל הנכסים שאותרו בסך של 1.8 מיליארד שקלים. בשנים האחרונות נוצר פער עצום בין יעדי מימוש הנכסים שהחברה קבעה לעצמה לבין הנכסים שמומשו בפועל. החברה אמורה להפסיק לפעול בשנת 2017, ומבקר המדינה כתב בדוח כי עליה לפעול כדי להשלים להשיג את יעדיה בהקדם.

למרות גודל תקציבו – משרד החינוך לא מנהל מעקב אחר הוצאותיו

מבקר המדינה קבע שמשרד החינוך, אחד ממשרדי הממשלה בעלי התקציב הגדול ביותר, לא מנהל מעקב מסודר אחר ההוצאות התקציביות שלו, לא מעריך את המימון הדרוש למימוש פרויקטים ומיזמים חינוכיים ולא מנהל מעקב מסודר אחר התשלומים שמועברים לבתי ספר. למשרד החינוך תקציב שנתי של כ-50 מיליארד שקלים, אך עם זאת, כך קבע המבקר, הוא מעניק מימון באופן לא יעיל ואינו מוודא שהתקציב שנקבע לו תואם את הצרכים בפועל.

אחת הדוגמאות לקביעות המבקר נוגעת לשיטת התקצוב הדיפרנציאלי הנהוגה במשרד החינוך. לפי שיטה זו, מוסדות חינוך הממוקמים ביישובים חלשים ובאזורים שונים בפריפריה מקבלים תקצוב גבוה יותר. אלא שהמשרד לא לוקח בחשבון במסגרת תכנית זו את העובדה שבתי ספר מקבלים מימון גם ממקורות לא ממשלתיים כמו רשויות מקומיות, תשלומי הורים וכספים שמגיעים מעמותות.

הפגנת מורים מול בית שר החינוך נפתלי בנט, בשבוע שעבר (צילום: טלי מאייר )

בנוסף, המשרד, שסופג לאחרונה ביקורת חריפה על כישלון במערך התשלומים למורים, מעביר תשלום למשכורות מורים הנמוך ממספר השעות המוקצות בפועל להוראה. כמו כן, טוען המבקר, המשרד לא מפקח על מנהלי בתי ספר - וכך נוצר פער בין מספר שעות ההוראה בפועל, לבין מספר שעות ההוראה המתוקצבות על ידי המשרד.

שיטת המיון בצה"ל: לא נתונה לביקורת ולא מפוקחת כראוי

מבקר המדינה התייחס בדוח לאחד הנושאים הרגישים בסוגיית השירות הצבאי – קביעת רף הגיוס של המתאימים והלא מתאימים לשירות בצה"ל. בצבא נהוגה שיטת מיון שמסננת מועמדים לגיוס לפי שורה של קריטריונים הנוגעים לרקע החברתי-כלכלי שממנו הגיעו המתגייסים, לנסיבות החיים האישיות שלהם ולמצבם הנפשי. אלא ששיטה זו, כתב המבקר, לא מנוסחת באופן רשמי, ומתנהלת על בסיס דיונים שנערכים בדרגים מקצועיים בצה"ל ושאינם נתונים לביקורת ציבורית.

בהמשך לכך, שפירא קבע כי צה"ל לא מפקח כנדרש על הליך המיון בבקו"ם ולא בוחן את תפקודם של המאבחנים. את המועמדים לגיוס מראיינים חיילים המשרתים בצה"ל, אך אלו אינם מפוקחים ולא מקבלים משוב על האופן שבו מתנהלים ראיונות אלו. גם על הבחינות הפסיכוטכניות שנערכות למועמדים לגיוס לא מתקיימת ביקורת כנדרש, וכך גם על הבדיקות הרפואיות שנערכות בבסיס.

תנאי הלשכות עלולים לפגוע בסיכויי מתגייסים. נערים בלשכת הגיוס בתל השומר (צילום: ראובן קסטרו)

"במהלך המיון האיכותי נעשה שימוש שוטף במחשבים. בביקורת עלה כי קיימת תופעה של מחשבים תקולים בכל החוליות הפסיכוטכניות בלשכות הגיוס. בנוסף לכך, קיימים מסכי מחשב רבים מלוכלכים, מקושקשים וחרוטים עד כדי כך שהדבר מקשה על מלש"בים (מועמד לשירות ביטחון) בביצוע המבחנים", נכתב בדוח. "קיימות צפיפות ומצוקת עמדות ברוב החוליות הפסיכוטכניות בלשכות הגיוס, ובמיוחד בלשכת הגיוס בירושלים. מצב זה של שימוש בציוד מוזנח ופגום עלול להביא אף לטעויות שלא תשקפנה את יכולותיו של המלש"ב ואף להשפיע על שיבוצו".

צה"ל: "המראיינים מקבלים משוב לאחר 11-3 חודשים בתפקיד"

מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל מקדם בברכה את דו"ח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. בצה"ל משקיעים מאמצים רבים לשיפור תהליכי המיון והשיבוץ של מועמדים לשירות בטחוני, ביניהם פרויקט "מתגייסים ברשת" שבמסגרתו יושקו אתר אינטרנט חדש ואפליקציה. כל אלו, יביאו לשיפור איכות השירות כלפי המלש"בים, לשיפור בשקיפות בתהליכי המיון ולמיצוי טוב יותר של המשאב האנושי.

"באשר לטענה כי אין הגדרה רשמית למונח 'סף גיוס', ככלל, צה"ל פועל לטובת הרחבת הגיוס וצמצום מתן הפטור בשל אי עמידה בסף הגיוס על רקע נתונים אישיים נמוכים. בהתאם להמלצות הדו"ח, ביסוס המדיניות בפקודות יבחן על ידי הגורמים הרלוונטיים אשר עוסקים באופן שוטף בניתוח סוגיה זו.

"באשר לטענות על ליקויים בעבודת צוות הבקרה על הוועדות הרפואיות בלשכות הגיוס, לאחרונה הוטמעה הנחיה עדכנית אשר מתייחסת להרכב הוועדה המבקרת, תדירות ביצוע הבקרה, הפצת הממצאים והפקת הלקחים הנדרשת.
באשר לטענה בדבר הליקויים בסביבת העבודה הפיזית והממוכנת של הועדות הרפואיות ושל החוליות הפסיכוטכניות, החל משנת העבודה 2014-2015 ועד היום, מבוצעות עבודות תשתית אינטנסיביות בכלל לשכות הגיוס על מנת לשפר את המענה למלש"בים. כמו כן, בימים אלו מתנהל מכרז לשם החלפת מערכת התיק הרפואי הממוחשב, המשמשת כיום את הרופאים בלשכות הגיוס ובשנה וחצי האחרונות נופקו כ-50 מסכי מחשב חדשים ומעל למאה מחשבים חדשים עבור כיתות המבחנים והמדורים בלשכות הגיוס.

"באשר לטענה בדבר הבקרה המקצועית על עבודתם של המאבחנים הפסיכוטכניים, המראיינים והמאמתים בלשכות הגיוס, ההנחיה כיום היא כי ראיון משוב למראיין יבוצע לכל המאוחר לאחר שנה ושלושה חודשים מתחילת שירותו (כאשר למרבית המראיינים ראיון המשוב מתבצע קודם לכן, ובממוצע לאחר 11-12 חודשי שירות, כשהם שלושה-ארבעה חודשים בתפקיד).

"בימים אלו עתיד להיחשף למועמדים לשירות בטחוני פרויקט 'מתגייסים ברשת' שישפר את השקיפות למועמד לגבי התהליכים שביצע ותוצאותיהם. כמו כן, תהיה באפשרותו לקבל מקסימום מידע זמין ונגיש ואף לפנות לקבלת מידע על בסיס שאלות ותשובות נפוצות וצ'אטים שיתקיימו סביב נושאים שונים. בנוסף, מבוצע הליך חשיבה בנושא קביעת מדרג ברור ומובנה לטיפול בפניה ובערעור על כל תשובה הניתנת למלש"ב".

תגובות

ממשרד התחבורה נמסר: "בשנת 2008 תוקצבה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ב-550 מיליון שקלים, אולם בפועל היא ניצלה רק מעט יותר ממחצית הסכום. מאז, תקציב הרשות עומד על כ-300 מיליון שקלים". בנוסף טענו במשרד כי תקציב האכיפה של משטרת ישראל מועבר במלואו ישירות דרך המשרד לביטחון פנים ולא באמצעות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

עוד נמסר כי "בתחילת השנה מונה אלוף (מיל'), גיורא רום, לתפקיד יושב ראש דירקטוריון הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ובקרוב ימונה לרשות גם מנכ"ל חדש". לטענת המשרד "כניסתו של רום לתפקיד, צפויה לשפר באופן משמעותי את תפקוד הרשות ויכולותיה להתמודד עם המשימות הניצבות בפניה".

ממשרד החינוך נמסר: "המשרד מפעיל מערכות שכר מתקדמות מסוגן, שמצד אחד מבצעות חישובי שכר מוקפדים, ומהצד האחר מקיימות פיקוח ובקרה על כל תהליכי תשלומי השכר". עוד נמסר כי המשרד מקיים פיקוח, אכיפה ובקרה על כל תהליכי השכר.

בנוסף, התייחסו במשרד לנושא פערי התקצוב בחטיבה העליונה. "הפערים נובעים משונות בין הפרמטרים שעל פיהם נקבע התקצוב לתלמיד ולמוסד, והם אינם משקפים העדפה מכוונת בתקצוב למוסד כזה או אחר, אלא נגזרים מהמורכבות של מודל שכר הלימוד בחטיבה, שתכליתו לתקצב באופן ריאלי את שכר המורים", נמסר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully