פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "תמיד נהיה שחורים": השכונה המוזנחת מרחובות ששבויה במעגל הדמים

      "כשהמורה שואלת מה הריח הזה שיש לך, מה לענות לה?". שבוע לאחר דקירתו למוות של ברוך אנבייה, כתם הדם ברחבת המתנ"ס טרם נוקה, והתושבים לא מאמינים שתכניות העירייה לשינוי פניה יתממשו. ביקור בקריית משה, חמישה קילומטרים ממכון ויצמן, חושף את אחת השכונות הקשות בישראל

      ברוך אנבייה, נדקר למוות במהלך קטטה ברחובות. אוקטובר 2016 (צילום מסך , פייסבוק)
      קורבן נוסף בשורה של מקרי מוות. ברוך אבנייה (צילום: מתוך פייסבוק)

      כתמי הדם עדיין לא נוקו מרחבת המתנ"ס "חוויות" קריית משה בו נדקר למוות ברוך אנבייה בן ה-18, לאחר שנקלע לקטטה. הטרגדיה אירעה עקב "ריב על חברה משותפת שטענה להטרדה מינית" ביום חמישי, ואותו בוקר מדמם של ה-20 באוקטובר העלה חזרה למודעות את סטטיסטיקת האלימות בשכונה. "העירייה לא יכלה אפילו לנקות את הדם?", שאל אחד התושבים. דודי ביכלר מזק"א שהיה באזור השיב לו, שבדרך כלל זק"א עושה את זה, אבל מאחר שמותו כבר נקבע בבית החולים זק"א לא הגיעה לכאן והאחריות היא על העירייה. באופן אירוני, באותה עת היו במקום עובדי העיירה, אך הם הגיעו סוף סוף להתקין תאורה ברחבת המתנ"ס שמשרת מאות תלמידים, תלמידות ותושבים בשכונה לפעילויות שונות. "היה פה חושך מצרים בערבים", אומר מנהל המתנ"ס גולן ביטון כשהוא חצי מרוצה וחצי מותש, "עכשיו נזכרו לשים פה תאורה, היום שלחו אנשים שיתקנו ושיהיה קצת אור". "כמה זמן חיכית לזה אה?", אומר לו ביכלר.

      ביטון, בן 38 ואבא לשלושה ילדים, נולד בעצמו בשכונת קריית משה, ולדבריו גם הוא יכול היה להישאב למציאות החיים הקשה של השכונה בקלות, אך הזדמנות שנקרתה בפניו, גיוס לפרויקט חיילי מקא"ם (מרכז קידום אוכלוסיות מיוחדות), שינתה את חייו. מילד ללא 12 שנות לימוד הפך בסוף ביטון למנהל המתנ"ס, כשהשכלתו האקדמית כוללת שני תארים ראשונים. "רק היום שכנעתי שני חיילים שמשרתים בכפיר לחזור לצבא אחרי שהם ערקו, דיברתי עם המפקדת שלהם והבטחתי להם שהם יבואו לעבוד פה ב'מיוחדת', כי הם אמרו שהמצב הכלכלי שלהם בבית קשה. אני מוכן לצאת לאתגר המורכב, אבל אני צריך חיילים ולא רק הון אנושי, אני צריך שיתנו לי אור ירוק ליישם את המדיניות שלי", מסביר ביטון.

      מחוץ למתנ"ס הגיעו חבורה של נערים, חלקם בזמן צבא וחלקם בתיכון, הם מתיישבים בספסל הסמוך למקום בו נרצח ברוך אנבייה. "את לא מפחדת מהאווירה שלנו?", שואל אחד הנערים בציניות, "מהאווירה של השחורים אני מתכוון, עכשיו את כאילו חזקה לידנו, אבל אם תעברי פה בערב תעברי כולך מפחדת". כולם צוחקים. "יש גזענות ותמיד נהיה שחורים, כשהמורה שלך שואלת מה זה הריח הזה שיש לך, ריח של תבלינים, מה אני אמור לענות לה?".

      שכונת קריית משה שבקצה הדרומי של רחובות הייתה ונותרה החצר האחורית של העיר. בפחות מחמישה קילומטרים מפרידים בינה לבין גאוות העיר, מכון ויצמן למדע, ומדובר בהבדלים של שמיים וארץ. כחצי מהתושבים בני העדה האתיופית, שמתגוררים בבתים ישנים, ושנים של הזנחה נותנות את אותותיהן בכל פינה. חיפוש קצר בגוגל מגלה שמתוכננת לשכונה מתיחת פנים, אבל המציאות הייתה ונותרה בעינה, ומותו של ברוך אנבייה היא תזכורת כואבת לכך שמדובר באחד המקומות האלימים בישראל.

      שכונת קריית משה ברחובות, אוקטובר 2016 (ראובן קסטרו)
      כתם דמו של אבנייה ברחבת המתנ"ס שברחובות (צילום: ראובן קסטרו)

      שניים מהנערים שצחקו הם אלה ששוכנעו על ידי ביטון לחזור לצבא בתמורה לעבודה. מאז המקרה האחרון הם מפחדים לדבר עם התקשורת. "בכל פעם באים לעשות פה כתבות ושום דבר לא משתנה", אומר שמעון, חייל בחטיבת כפיר שמתכננן לחזור בערב לצבא, לאחר שביטון שכנע אותו לחזור בתמורה לעבודה בימי החופש. "תשאלי את גולן למה לא ממנים לנו פרויקט עבודות כדי שנעבוד, אני ברחתי מהצבא כי אני צריך כסף כדי לעזור למשפחה. גולן, אם היו ממנים פה פרויקט תעסוקה זה היה עוזר לכולם? נכון? למה לא עושים לנו תכנית כזאת?". בשלב מסוים הם מתרחקים ולא רוצים לדבר, כאשר מתברר שאחד מהם הוא האח של ישראל מהרט אשר התפוצץ בכיכר הסמוכה.

      לאור אירוע הרצח האחרון, כבר מודיעים לנציגי השכונה כי באחד הערבים תתקיים התכנסות בה ישתתפו מפקד תחנת משטרת רחובות, מנהלי אגפים וראש העירייה רחמים מלול, אשר ביקש לקבל סקירה של המצב. מאוחר יותר התברר כי אל הפגישה לא הוזמן כלל נציג הרווחה ושמפקד תחנת המשטרה הציג בפני הנוכחים כי חלה ירידה משמעותית של פשיעה בעיר, מבלי להתייחס בצורה ממוקדת אל שכונת קריית משה.

      שכונת קריית משה, רחובות (עיבוד תמונה)

      בניגוד לדברי המשטרה, בשכונה עדיין זוכרים את מקרי העבר. "בואי לא נספור כמה מקרים היו פה", אומר אבאי זאודה, חבר מועצת עיריית רחובות, "היה את הפיצוץ בכיכר בו נהרג ישראל מהרט". מהרט בן ה-25 נהרג בשנת 2015 על פי חשד המשטרה עקב "תאונת עבודה" בעולם התחתון, ועמו נפצע באורח קשה אדם כבן 50. "שנה לפני כן, היה פה את רצח כפול במהלכו נהרגו שני צעירים בקרב סכינים, טקבה טשלה (בן ה-19, ד"י) ודוד עבאדי (בן ה-28, ד"י) אשר ישבו בשכונה וביניהם התקיים סכסוך.

      "באירוע הפיצוץ עבדנו קשה", מסביר נתן נוישטט, מפקד זק"א בגזרת רחובות, "היו המון ממצאים לאסוף מהזירה, בן אדם התפוצץ ונהרג, עבדנו במקום במשך שעתיים, באירועים מהסוג הזה קריית משה היא מובילה בפרק זמן של שנים".

      על פי נתוני המשטרה, בשנת 2006 נפתחו 225 תיקים פליליים לבני נוער בעיר רחובות, מתוכם 118 ליוצאי אתיופיה. יותר מ-50%. לשם השוואה בנתניה, שמספר תושביה האתיופים דומה לזה שברחובות. עם השנים המציאות לא השתנתה באופן מהותי.

      גולן ביטון, קריית משה ברחובות , אוקטובר 2016 (ראובן קסטרו)
      "אני צריך חיילים ולא רק הון אנושי, אני צריך שיתנו לי אור ירוק ליישם את המדיניות שלי". גולן ביטון (צילום: ראובן קסטרו)

      לפני שנתיים החלו לקדם לראשונה את נושא הקמת מרכז שיטור עירוני והקהילתי בשכונת קריית משה, אשר אמור היה לשרת את העיר כולה, אך הוצב בה במטרה להשרות ביטחון ולהגביר נוכחות משטרתית באזור. המרכז אמור היה לעבוד בצורה של שיתוף פעולה בין המשטרה והעירייה. מצבת כוח האדם שתוכננה: שישה-עשר פקחים אל מול שישה-עשר שוטרים. הגיוס אמנם החל והמרכז הוצב מאחורי מתנ"ס "חוויות" והוקמה גדר שתוחמת את הקרוואן לצורך הבסיס העתידי, אך בפועל כבר זמן מה שלא באמת מתקיים שיטור עירוני וקהילתי מאחר שהמכרז טרם יצא לפועל. מצבת כוח האדם הדרוש להפעיל מרכז השיטור לא אוישה.

      בניגוד לשילוט המודגש של "משטרת רחובות, ומרכז שיטור עירוני וקהילתי" עומד לו מאחורי המתנ"ס מרכז שומם ללא נוכחות אדם. "הנה, את רואה? המקום סגור, אין פה אף אחד, וגם כאשר מוצבים פה שוטרים בדרך כלל שולחים אותם לפעילות מחוץ לעיר", מסביר זאודה.

      שכונת קריית משה ברחובות, אוקטובר 2016 (ראובן קסטרו)
      קרוון השיטור העירוני בשכונת קריית משה שברחובות (צילום: ראובן קסטרו)

      קריית משה נחשבת לאחת השכונות המוזנחות בעיר. הבניינים ישנים, התשתיות מוזנחות ונראה שלא רק העירייה העדיפה לשכוח את השכונה גם המדינה שבמקרה יש בה את ריכוז האתיופים הגדול ביותר. כבר שנים שמדברים כאן על פרויקט פינוי בינוי בשכונה, אך דבר לא קורה, והתושבים טוענים כי זהו אחד הגורמים המרכזיים להזנחתה. בשכונה יש 1,400 יחידות דיור במבנים ישנים בני חמישים ושישים שנים, ותושביה טוענים כי בתי הרכבת בה מסוכנים למגורים.

      "ממשלת ישראל מפילה את האחריות על הרשות, הייתה וועדת מנכ"לים כבר בתקופת שרון שהמליצה על פינוי בינוי בעלות של 175 מיליון שקלים, ומאז לא קרה כלום, אריאל שרון נרדם והוועדה נרדמה יחד איתו, אחר כך הגיע אולמרט שהרג את התכנית", מסביר אבאי זאודה ומוסיף, "במדינה הזאת כל דבר לוקח הרבה זמן, בירוקרטיה, בכל דבר יש מאבקי כוחות, כבר הרבה שנים מדברים על שינוי פיזי לבתים, לצערי כלום לא מתקדם, אני מאמין שכדי לשנות את השכונה צריך להביא יזמים פרטיים כי יזמי הממשלה ומשרד השיכון פשוט גוררים רגליים. כשיהיה שינוי פיזי לבתים אז השינוי יחלחל גם באופן אישי לתושבים עצמים, ממוצע הנפשות לבית השכונה הוא 6-7 אנשים בבתים קטנים וצפופים של עד שלושה חדשים, ילד שאין לו פינה לשבת ולעשות שיעורים, לשחק, להביא חברים, איך הוא יוכל להתפתח, הוא יוצא החוצה ומחפש את גורלו בשכונה שגם לה אין מה להציע ואז אין לילד הרבה תקוות.

      "יש פה ילדים נפלאים, הם מקסימים משרתים את המדינה, עובדים ומתפרנסים בכבוד, אבל צריך לפזר את השכונה, לתת להם אפשרות לקנות דירות במקום אחר, לתת להם הזדמנויות אחרות שיכירו תרבויות אחרות וגם אנשים אחרים שיכירו אותם, כי בלי אינטגרציה לא יוכלו להתפתח".

      על הטענות בדבר גרירת רגליים בנושא הפינוי בינוי השיב, אמיר ירון, מחזיק תיק התחדשות עירונית בעיריית רחובות, "תכנית פינוי בינוי עומדת על הפרק, אני מעריך שבעוד חמש שנים תהיה כאן עיר חדשה עם 30 אלף איש, היא תגדיל את הכמות של אנשים פי שלושה, אם התכניות יתממשו כפי שאני צופה את זה, זאת תהיה עיר עצמאית לכל דבר ועניין. אני מעריך שבתוך חצי שנה התוכניות יגיעו לאישור תכנית עיר, מדובר על מגדלים של 18 קומות, עד שנה זה יאושר במחוזי ואז יזמים יוכלו לקדם את הפרויקטים, כי ההחלטה הכי חשובה שהתקבלה היא שחרור של 200 דונם על כביש 411, ולשטח מתכננים ולהעביר את כל התושבים שאותם הולכים לפנות בגין הפינוי בינוי. זה הולך למהפכה אדירה, מדובר על 9,000 יחידות דיור. במעטפת של קריית משה קיימת רחובות הצעירה כך שאני מאמין שתגיע אוכלוסייה נוספת מאוד משמעותית ויהיה עירוב של אוכלוסיות".

      למרות הנתונים המרשימים שהציג ירון לקראת יישום התוכנית, מנקרת השאלה מה יהיו העלויות שאותם יידרשו התושבים לשלם בגין השבחה של הנכס שלהם כמו דמי אחזקה, ניהול, גננות והעלאה בדמי הארנונה, אותם לא נדרשו עד כה לשלם. "אנחנו מחכים לתקצוב ממשרד השיכון להקמת מנהלת פרויקט שיכון פינוי בינוי, וברגע שיאשרו את זה נקים מנהלת עם אנשי מקצוע. בתווך יש הרבה פעולות עם דיירים ותושבים", אומר ירון.

      אבאי זאוודה , קריית משה ברחובות, אוקטובר 2016 (ראובן קסטרו)
      "במדינה הזאת כל דבר לוקח הרבה זמן, בירוקרטיה, בכל דבר יש מאבקי כוחות". אבאי זאודה (צילום: ראובן קסטרו)

      מלבד תכנית פינוי הבינוי שנשכחה לה לאורך השנים מדברים התושבים על תכניות נוספות להן מועברות תקציבים מדי שנה, אך בפועל אינן מבוצעות בשכונה. "למרות ההצהרה, אין תכנית 'עיר ללא אלימות' בשכונה", טוען אראגו טסמה, יו"ר ועד התושבים בשכונה, "אין נוכחות של התוכנית הזאת, זאת תכנית שמשרד לביטחון פנים מקציב מיליון שקל כל שנה, לפני שלוש שנים נפגש איתי נציג של התכנית, הוא הגיע לשבת איתנו ואמר שיש תכנית 'עיר ללא אלימות', ויש תקציבים והכול. אני המנהל החדש (אבי פיטרוי, ד.י) הוא אמר, אנחנו הולכים לעבוד בשיתוף פעולה עם השכונות. הגיע, הכיר אותנו והלך".

      תכנית "עיר ללא אלימות" היא לא היחידה שבה חפצים חלק מהתושבים ואינה קיימת. "מדברים איתנו על תכניות כמו שילוב מיטיבי, התחדשות עירונית, מדברים, יושבים, ובזה זה מסתיים", מלין טסמה, "לנו אין את היכולת להשפיע על ההחלטות של הרשות המקומית או ההחלטות של הממשלה, מציגים כל הזמן תכניות אבל בפועל הכול נשאר באוויר. אפילו רצינו להקים מנהלת בעיר כדי שהיא תהיה אחראית לפיקוח על התוכנית פינוי בינוי בשכונה ותגשר בין משרד השיכון לרשות ובינינו, משרד השיכון בראשות עינת גנון פשוט הקימה מנהלת ארצית שלנו לא תהיה השפעה עליה וגישה להחלטה שתתקבל שם. ובסוף במשרד השיכון אמרו לנו שמי שילווה את התוכנית הזאת זה משרד הרווחה, זה הזוי, אין להם את היכולת, אין להם מהנדסים, איך עובדות קהילתיות יכולות לעזור בנושא של התחדשות עירונית? רק עושים עלינו וי, עושים מסיבות עיתונאים ובזה זה מסתיים".

      זוהר בלום, סגן ראש העיר, הגיב לטענות: "זה לא נכון, תכנית עיר ללא אלימות שקיימת בבתי הספר, היא לא קשורה למקרה הרצח, יש לה נוכחות בשכונה ובכלל בכל העיר, היא תכנית לא משטרתית. בעוד חודש סוף סוף השיטור העירוני יוצא לדרך, המבנה הוכשר, מונה מפקד, חצי מהצוות עבר את כל הקורסים, יש הרבה תכניות בתוך השכונה, גם של רשות למלחמה בסמים, גם של 'עיר ללא אלימות' של הניידת שמסתובבת, במקרה באותו ערב היא הייתה עד חצות לא עד ארבע בבוקר ודיברו שם עם נערים שהסתובבו בפארק. תמיד יש עוד מה לעשות, זה לא רצח שהיה אפשר לצפות, מדובר בבחור טוב, לא במישהו מועד או מוכר למשטרה".

      שכונת קריית משה ברחובות, אוקטובר 2016 (ראובן קסטרו)
      אולי העתיד בשכונה ישתנה. ילדים משחקים בקריית משה שברחובות (צילום: ראובן קסטרו)