בשלוש השנים האחרונות גדל כוח הקניה של מזון המופנה לרשתות הזולות מ-28 אחוז ל-37.4 אחוז כיום, וכוח הקניה של מזון המופנה לצרכניות חרדיות גדל מ-4 אחוז בשנת 97' ל-6.3 אחוז כיום.
כך עולה מסקר שערך לאחרונה אגף המזון בהתאחדות התעשיינים, באמצעות מכון המחקר גאוקרטוגרפיה בנושא התפלגות ההוצאה על מזון לפי נקודות מכירה. הסקר נערך לפני פרוץ המהומות, בספטמבר, באופן טלפוני בקרב כ-600 משקי בית, המהווים מדגם מייצג של המגזר היהודי הבוגר בישראל.
יו"ר אגף המזון בהתאחדות, גזי קפלן, מציין כי מאז ראשית אוקטובר, עם תחילתם של האירועים הבטחוניים, חלה ירידה בשיעור של 15-20 אחוז במכירות המזון למלונות ומסעדות, הנובעת מפגיעה בענף התיירות. עוד הוא מציין כי כוח הקניה של מזון המופנה למכולות ולמינימרקטים ירד מ-21.6 אחוז בשנת 1997 ל-15.7 אחוז כיום. כוח קניית המזון בשווקים הפתוחים מתייצב על 8.5 אחוז.
עוד מתברר כי כוח הקניה של מזון המופנה לסניפי הרשתות עומד על 8.9 אחוז, לעומת 12 אחוז לפני 3 שנים וכוח הקניה של מזון המופנה לחנויות המפעל עומד כיום על 0.37 אחוז.
קפלן מציין כי משפחה בישראל מוציאה בממוצע על מזון 1,961 שקל לחודש, עליה נומינלית של 3 אחוז לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
הוא מדגיש כי מניתוח הנתונים מתברר כי חוסר הנאמנות של ציבור הצרכנים בקניית מזון בנקודת מכירה אחת ברשתות הגדולות ממשיכה ואף מתחזקת. חלק מחוסר הנאמנות לנקודת מכירה אחת נוצר כתוצאה מגידול במספר סניפי הענק החדשים המגדילים את בחירת הצרכן, לפעמים באותה רשת.
משפחה בישראל מוציאה 1,961 שקל בחודש על מזון
21.11.2000 / 12:24