וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האו"ם: ללא פעולה מידית - שינוי האקלים יגרום לרעב בקרב מיליונים

18.10.2016 / 8:20

מדוח שפרסם הארגון עולה כי יש לסייע לחקלאים להתאים את שיטות הגידול שלהם לדרישות החדשות בנושא פליטת גזי חממה, כדי למנוע עוני בקרב מיליוני בני אדם. "מי שהכי סובלים מהמצב הם אלה שתרמו הכי מעט להיווצרותו"

צילום: רויטרס

(בווידאו: הפגנות ברחבי העולם לקראת המגעים להסכם להפחתת פליטת גזי חממה, בשנה שעברה)

מיליוני בני אדם עלולים להידרדר לרעב ולעוני אם חקלאים ברחבי העולם לא יתאימו מידית את שיטות הגידול שלהם לשינויי האקלים בכדור הארץ ולהסכמים הבינלאומיים להפחתת פליטת גזי חממה - כך מסר אתמול (שני) ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO). בדוח שפרסם הארגון נכתב כי אנשי החקלאות הזעירה, המייצרים את רוב המזון במדינות המתפתחות, הם מהרגישים ביותר לשינויים באקלים, ולכן צריכים עזרה בהתאמת שיטות העבודה שלהם למזג האוויר המתחמם בכדור הארץ.

החקלאות אחראית ליותר מ-21% מגזי החממה הנפלטים בעולם, מה שמציב אותה במקום השני אחרי משק האנרגיה. המשקים החיים, בהם מגודלים בעלי חיים למאכל, אחראיים לשני שליש מסך הפליטה של הגזים בתעשיה החקלאית, ובהם פחמן דו-חמצני, מתאן, וחמצן דו-חנקני.

עוד בוואלה! NEWS:
צלילות וקפיצות במים: צפו בלהקת הדולפינים השובבה מול חופי הארץ
נאס"א: ביקום שני טריליון גלקסיות - פי עשרה משחשבנו
שומרים על הטבע התת-ימי: כך נלחמים הפקחים במלכודות דיג אסורות

עובדי חקלאות במלאווי במהלך בצורת שנגרמה מתופעת אל ניניו, ספטמבר 2016. GettyImages
החקלאים הקטנים, שאחראים לרוב היבול במדינות המתפתחות, הם הרגישים ביותר לשינויים/GettyImages
שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי בועידה בנושא פליטת גזי חממה ברואנדה, אוקטובר 2016. רויטרס
שר החוץ האמריקני ג'ון קרי נואם בוועידה בנושא גזי חממה ברואנדה בשבוע שעבר/רויטרס

בשבוע שעבר חתמו נציגי כ-200 מדינות על הסכם ולפיו תופחת בארצם פליטת גזי חממה. הנציגים, שנועדו בקיגאלי, בירת רואנדה, התחייבו כי במדינותיהם תופחת פליטת הגזים מסוג הידרופלואוקרבון סינטטי (HFC), שאפקט החממה שהוא גורם גבוה עד פי עשרת אלפים מפחמן דו-חמצני. המדינות המפותחות, שבהן רוב מדינות אירופה וארצות הברית, התחייבו לצמצם את פליטת הגז ב-10% עד שנת 2019. שתי קבוצות של מדינות מתפתחות התחייבו להפסיק את העליה בפליטה עד שנת 2024 או 2028, ולאחר מכן יפעלו לצמצום הפליטה גם הן.

שינוי האקלים צפוי להשפיע לרעה על היבולים ועל משק החי ולערער את יציבות מחיר המזון, מה שיגרום למשפחות עניות להימצא בסיכון גבוה יותר לרעב, נכתב בדוח. "אם לא תיעשה פעולה מידית כדי להפוך את החקלאות לבת-קיימא, יצרנית ועמידה, שינויי האקלים ישפיעו קשות על ייצור המזון במדינות ובחבלי הארץ שכבר נמצאים בסיכון רעב גבוה", אמר יו"ר FAO, חוזה גרסיאנו דה סילבה. עוד הוסיף היו"ר כי "יש לתקוף את הרעב, העוני ושינויי האקלים יחד. יש לנו מניע מוסרי לעצור את זה, כי מי שסובלים הכי הרבה מהמצב הם אלה שתרמו הכי מעט להתחממות הגלובלית".

תור לחלוקת מזון בכפר במלאווי, ספטמבר 2016. GettyImages
42 מיליון בני אדם נוספים עלולים להימצא בסיכון לרעב עד שנת 2050/GettyImages

הארגון מעריך כי עם שינויי האקלים, 42 מיליון בני אדם נוספים יהיו בסיכון לרעב בשנת 2050. על פי הכתוב בדוח, ההערכה לא כוללת את המספרים הגדלים והולכים של בני אדם המושפעים על ידי מזג אוויר קיצוני ברחבי העולם, גם הוא כתוצאה מהשינויים באקלים. מהמשרד לצמצום סיכוני אסונות באו"ם (UNISDR) נמסר כי מספר האסונות הקשורים באקלים ובמזג אוויר קיצוני הוכפל בשני העשורים האחרונים, בהשוואה לשניים שקדמו להם. "שינוי האקלים כבר קורה. תדירות ועוצמת אירועי מזג האוויר הקיצוני עולות", אמר קוסטאס סטאמוליס, יו"ר המחלקה לפיתוח חברתי-כלכלי ב-FAO.

בצורת במלאווי, ספטמבר 2016. GettyImages
"החקלאים הקטנים יתמוטטו". אישה וילדיה במלאווי שבתקופת בצורת, בחודש שעבר/GettyImages

שינויי האקלים מחוזקים על ידי התופעה המכונה "אל ניניו", שמתרחשת כאשר מי האוקיינוסים מתחממים יתר על המידה וגורמים לשינויים במזג האוויר ברחבי העולם. יותר מ-60 מיליון אנשים – שני שליש מהם בחלקיה המזרחיים והדרומיים של אפריקה – עומדי בפני מחסור במזון בשנה הקרובה עקב בצורות הקשורות לתופעה.

"כולנו יודעים שאל-ניניו תקרה שוב, אבל העוצמה בה היא תקרה מפחידה מאוד", אמר סטאמוליס. איכרים מחוות קטנות באפריקה ובאסיה כבר מושפעים מהטמפרטורות העולות, השינויים בדפוסי הגשם, תדירות הבצורות, ומפלס הים העולה. "לחקלאים הגדולים יש את האמצעים להתמודד עם האיומים הזמניים האלה, אך החקלאים הקטנים יתמוטטו כי אין להם חסכונות או נכסים גדולים", הוסיף.

סטאמוליס הסביר כי שינוי האקלים צפוי להשפיע גם על הערכים התזונתיים של המזון. "ככל שריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה גבוה, הערכים התזונתיים ביבולים נמוכים", הוסיף. "לכן לא רק יכולתם של האנשים להשיג מזון תצומצם, אלא גם הערך התזונתי של מה שיצליחו לקנות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully