פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מנכ"ל "בצלם" באו"ם: על מועצת הביטחון לפעול מיד נגד הכיבוש

      בדיון מיוחד של מועצת הביטחון, תחת הכותרת "ההתנחלויות כמכשול לשלום", קרא חגי אל-עד ל"פעולה נחרצת נגד הכיבוש בגדה". גורמים מדיניים: הדיון הוא מחזור הדרישה הפלסטינית לטיהור יהודה ושומרון מיהודים

      מנכ"ל "בצלם" באו"ם: על מועצת הביטחון לפעול מיד נגד הכיבוש

      מועצת הביטחון התכנסה הערב (שישי) לדיון מיוחד בנושא "ההתנחלויות כמכשול לשלום ולפתרון שתי המדינות". מדובר בדיון לא רשמי שלא צפוי להניב החלטה מעשית, אך בירושלים חוששים כי הדיון יהפוך ל"יריית הפתיחה הפלסטינית" לקידום החלטה בנושא ההתנחלויות במועצת הביטחון אחרי הבחירות בארצות הברית. בין הנואמים בדיון היה חגי אל-עד, מנכ"ל בצלם, שקרא לקהילה הבינלאומית לפעול כדי להביא לסיום "הכיבוש בגדה המערבית, שנמשך כבר 49 שנים".

      "בקרוב תעבור חצי מאה של כיבוש, ואני קורא לכם לפעול. כל דבר שהוא לא פעולה נחרצת לא ישיג כלום", אמר אל-עד בפני הנוכחים בישיבה. "הכיבוש בר-קיימא כי העולם מסרב לנקוט בצעדים אפקטיביים. כמה עוד בתים צריכים להיהרס כדי שהקהילה הבינלאומית תפעל? יש לפעול ולשלוח לישראל מסר: אסור לכם לשלוט באנשים במשך חצי מאה ולקרוא לעצמכם דמוקרטיה".

      חגי אלעד, מנכ"ל בצלם, פברואר 2016 (AP)
      מנכ"ל בצלם חגי אל-עד (צילום: אי-פי)

      אל-עד תיאר לקהל את המציאות שלה הוא עד בגדה המערבית. "חיים תחת שלטון צבאי הם חיי אלימות יומיומית", אמר אלעד והוסיף: "ישראל שולטת במתן אישורי עבודה, באישורי יציאה לחו"ל, היא קובעת מי יכול לבקר מחו"ל ובכמה כפרים יש לישראל רשימה של האנשים שיכולים לבקר בכפר ומי יכול לעבד אדמה. את האישורים אפשר לבטל. אפשר לאבד את חופש התנועה ואפילו את החופש להתחתן ולהקים משפחה".

      "באותו הזמן, המתנחלים חיים בדמוקרטיה של העולם הראשון הקיימת רק עבורם מחוץ לגבולות מדינתם", הוסיף אל-עד. "מי יכול לסבול מצב כזה במשך חצי מאה?" תהה, ואמר כי ישראל טוענת כי פעולותיה בגדה תואמות לחוקי המדינה ולחוק הבינלאומי. "מערכת החוק של ישראל מלבינה מקרים שבהם פלסטינים נהרגו או עברו התעללות", טען, וציין כי המקרים שבהם עומדים חיילים למשפט על עבירות הנוגעות ליחסם כלפי האוכלוסייה הפלסטינית, כדוגמת משפטו של אלאור אזריה, הם רק "הסחות דעת קלות מהתמונה הכללית".

      סגן שגרירת ארצות הברית באו"ם, דיוויד פרסמן, אמר במהלך הדיון כי המשך בנייתם של מאחזים בלתי חוקיים על אדמות פלסטיניות פוגע במאמצים לשלום. "עלינו להתחיל ביישום פתרון שתי המדינות בשטח באופן מידי", אמר פרסמן.

      הצבעה במועצת הביטחון של האו"ם על סנקציות חדשות נגד קוריאה הצפונית, 2 במרץ 2016 (רויטרס)
      התכנסה לדיון מיוחד. מועצת הביטחון של האו"ם (צילום: רויטרס)

      השגריר ישראל באו"ם דני דנון, אמר טרם הדיון כי מדובר ב"טרור דיפלומטי" של הרשות הפלסטינית, שמחפשת "כל דרך לעקוף משא ומתן ישיר". המשלחת הפלסטינית לאו"ם יזמה את הדיון המיוחד, והוא מכונס באופן רשמי על ידי מצרים, מלזיה, סנגל, ונצואלה ואנגולה. הוא מוגדר כהתייעצות לא רשמית ואינו מתקיים בחדר הישיבות הקבוע של מועצת הביטחון. עם זאת, הדיון מתמקד בשורה של נושאים שעמדו בלבה של ביקורת בינלאומית נרחבת נגד ישראל בחודשים האחרונים – בנייה במזרח ירושלים, הכשרת מאחזים, והפקעת אדמות פלסטינים בגדה המערבית.

      הדיון הפומבי אמנם נטול שיניים, כאמור, אך לפי ההערכה, בסוף הדיון ידרשו הפלסטינים ממועצת הביטחון לקדם החלטה מעשית נגד ישראל. בלשכת ראש הממשלה ובמשרד החוץ מרחפת עננת "שאלת נובמבר", במסגרתה לא ברור כיצד יבחר נשיא ארצות הברית אובמה לסיים את כהונתו בכל הנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, והדיון הצפוי באו"ם רק מגביר את החששות.

      הטון הביקורתי נגד ההתנחלויות הנשמע בעת האחרונה ביתר שאת – ושאותו מובילה וושינגטון – הגיע לשיאו בשבוע שעבר, אז פרסמו הבית הלבן ומחלקת המדינה שתי הודעות חריגות בחריפותן נגד קיום התכנית לבניית התנחלות חלופית עבור מפוני מאחז עמונה. בהודעות החריגות הואשמה ישראל בהפרת התחייבויות לממשל אובמה. גורמים מדיניים הביעו בשבוע החולף חשש כי מדובר באיתות כוונות מהממשל לקראת הצעת החלטה אפשרית במועצת הביטחון, אם בצורה של גינוי להתנחלויות ואם בצורה של הצגת מתווה עקרונות לסיום הסכסוך.

      גורמים מדיניים: מעמד ההתנחלויות ייקבע במשא ומתן

      בתגובה לדיון אמרו הערב גורמים מדיניים כי הטענות שהועלו במסגרתו לפיהן קיומן של ההתנחלויות הוא "בלתי חוקי ומהווה מכשול לשלום", הן חסרות בסיס. לדברי הגורמים, אותן טענות "מכחישות אלפי שנים של קשר עמוק בין עם ישראל לארצו, בדיוק כפי שנעשה אתמול בהחלטה האבסורדית של אונסק"ו".

      עוד נמסר כי ההתייחסות להתנחלויות כאל מכשול "ממחזרת את הדרישה הפלסטינית השערורייתית, שפלסטין תהיה 'נקיה מיהודים'". הגורמים הוסיפו כי דרישה זו הייתה נדחית בכל מקרה אחר בידי הקהילה הבינלאומית וכי "איש לא היה מעלה בדעתו לומר שהתנאי לשלום הוא שבישראל לא יהיו ערבים".

      "כפי שהוסכם בין הצדדים, מעמד ההתנחלויות ייקבע במשא ומתן ישיר ביניהם ולא בהחלטות של האו"ם", נמסר עוד. "ההתנחלויות אינן שורש הסכסוך וגם לא המכשול בפני סיומו. המכשול האמיתי לשלום הוא הסירוב הפלסטיני המתמשך להכיר במדינה יהודית בגבולות כלשהם. סרבנות זו באה לידי ביטוי בדרישה לטהר את יהודה ושומרון מיהודים ובהסתה הפלסטינית הבלתי-פוסקת לטרור".

      (עדכון ראשון: 18:10)