פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "צריך גם להתכונן לפרידה": מאחורי הקלעים של המאבק נגד פינוי עמונה

      כלפי חוץ מקפידים במטה המאבק הרשמי לשדר כי לא יתפשרו ללא הסדרה של המאחז במקומו הנוכחי. מבט מבפנים חושף דווקא מציאות מתוחה שמתבטאת בתכתובות התושבים, המתלבטים בין הפתרונות למשבר. לפי ההערכות, כמחצית שוקלים להעתיק מגוריהם לאזור שאותו הציעה המדינה כפתרון

      "צריך גם להתכונן לפרידה": מאחורי הקלעים של המאבק נגד פינוי עמונה
      עריכת וידאו: ניר חן.

      (בווידאו: ריאיון עם יו"ר מטה המאבק, אביחי בוארון, באולפן וואלה! NEWS)

      מטה המאבק של המאחז הבלתי חוקי עמונה, המיועד לפינוי על פי החלטת בג"ץ ב-25 בדצמבר, מקפיד בחודשים האחרונים על קו תקשורתי נוקשה ואחיד. המטה משדר כי אינו מוכן לשום פתרון ולשום פשרה מלבד הסדרת המאחז במקומו הנוכחי. לקו מצטרף גיבוי הממשלה, שהודיעה ביום חמישי כי בכוונתה להגיש בקשה לבג"ץ לדחיית הפינוי בחצי שנה. באותו היום נפגש גם ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נציגים מהמאחז ושוחח עמם.

      בתגובה להצעת הממשלה להעתיק את התושבים לשכונה בחדשה בסמוך להתנחלות שבות רחל, אומרים נציגי מטה המאבק באופן נחרץ כי התושבים כולם מסרבים לקבל פיצויים ולהעתיק את מגוריהם למקום אחר. ואולם, מתכתובות פנימיות בין תושבי המאחז עולה תמונה שונה לגמרי: חלק מתושבי המאחז לא מקבלים את גישת מטה המאבק ושוקלים פתרונות חלופיים, בהם גם את העתקתם ליישוב חדש בסמוך לשבות רחל, כפי שהציעה להם המדינה.

      למרות הקו שמשדר מטה המאבק כלפי חוץ, שלפיו אפשרות פינוי המאחז אינה נלקחת בחשבון, חלק מהנוכחים באסיפת תושבים שנערכה בעמונה לקראת סוף חודש ינואר האחרון כן עסקו בה. "אני רוצה שנתכנן איך אנחנו נשארים ביחד גם אחרי הפינוי", אמר אחד התושבים. "לי הקהילה חשובה". תושב אחר דיבר על ההשלכות הנפשיות של פינוי אפשרי. "עדיף שנדבר על הכול, גם על היום שאחרי. הדברים מתפוצצים בבטן. המחירים של פינוי הם נפשיים ומשפחתיים. צריך גם להתכונן לפרידה וחשוב לתת על זה את הדעת", אמר. תושבת נוספת אמרה: "אני לא מבינה על מה מדברים. אני לא מרגישה שהיישוב מפורק", ונענתה: "אין מה לעשות, הקהילה מתפרקת. הרבה אנשים לא איתנו במאבק, ולא יכולים להיות איתנו – הם רוצים לדאוג ליום שאחרי".

      כרזה שפרסם מטה המאבק של עמונה נגד העתקת המאחז, אוקטובר 2016 (צילום מסך)
      קו אחיד ובלתי מתפשר כלפי חוץ, רגשות מעורבים מבפנים. כרזה שפרסם מטה המאבק של עמונה

      באותה אסיפה עדכן יו"ר מטה המאבק של עמונה, אביחי בוארון, את התושבים כי יעדו של מטה המאבק הוא דווקא מתווה נכסי נפקדים. היועץ המשפטי לממשלה בוחן את המתווה, שלפיו יועתקו המבנים ממקומם הנוכחי בעמונה ויוצבו בחלקות הסמוכות למאחז, שבעליהם נפקדים. עשרות התנגדויות כבר הוגשו על ידי פלסטינים שטוענים לבעלות על קרקעות אלו, והיועץ המשפטי יכריע בסוגיה בימים הקרובים.

      המתווה מעורר תקווה רבה במטה המאבק. "אנחנו מנסים ליצור אווירה ציבורית לקראת פתרון לעמונה, והפתרון האידיאלי מבחינתנו הוא הסדרה. אך יש לנו את הפתרון המשפטי של נכסי הנפקדים ואנחנו חותרים לכך שהממשלה תנקוט אותו", אמר בוארון. עוד הוסיף כי מטרתו של המאבק להסדרה היא, בסופו של דבר, להגיע לפשרה בדמות מתווה נכסי נפקדים: "אנחנו לא רוצים ליצור לפוליטיקאים אזור נוחות. צריך מאבק נחוש, וזה הלחץ שנפעיל על הפוליטיקאים – שיש רק פתרון כדאי אחד והוא הסדרה, כי לפנות ככה זה לא כדאי".

      קרקעות בעמונה, אוגוסט 2016 (מגד גוזני)
      "צריך גם להתכונן לפרידה וחשוב לתת על זה את הדעת". המאחז עמונה (צילום: מגד גוזני)

      ואולם, בחלופת מיילים בתפוצת תושבי המאחז שהתנהלה בחודש מרץ האחרון התלהטו היצרים. "אנשים כאן כותבים בכזאת חשדנות אחד כלפי השני", כתב אחד התושבים. "רומזים רמיזות על דברים מסתוריים שקורים מאחורי הקלעים. בסופו של דבר על אחד יעשה כאן מה שהוא רוצה, כיחיד או כקבוצה, מטעם היישוב או שלא מטעמו. אם במקום הוויכוחים האלה היינו מבינים שכל אחד נמצא במקום אחר, היינו יכולים לעזור אחד לשני".

      "התושבים צריכים לקיים על ההחלטה דיון והצבעה - לא המטה"

      בחודש אוגוסט האחרון, לאחר שעלתה על הפרק באופן מציאותי יותר אפשרות מתווה נכסי נפקדים, ולאחר שהורה היועץ המשפטי לממשלה לבחון את היתכנותה, מתח אחד התושבים ביקורת על כך שהמטה פועל ללא הצבעה של כלל התושבים. "אני חושב שהאפשרויות ברורות מבחינה עקרונית, ואפשר לתאר בצורה די ברורה איך הם יראו", אמר. "זוהי החלטה חשובה, ואני חושב שהתושבים צריכים לקיים עליה דיון והצבעה, ולא המטה. יש לה השלכות מידיות וגם ארוכות טווח, וזה הזמן להכריע בין האפשרויות, לפני שהיועץ המשפטי יחליט עבורנו".

      תושב אחר התייחס לאפשרויות העומדות בפני התושבים וכתב: "אנו מתנגדים נחרצות לכל מחשבה על העתקה של היישוב למקום אחר. אנו סבורים כי מדובר במכבסת מילים של גירוש ועקירה של ישוב שלם. אנו נתנגד לכך, ואם נצטרך נקרא לאלפי אנשים להצטרף אלינו, שיגנו בגופם וללא אלימות על היישוב ובתיו", כתב התושב. "אנחנו סבורים גם היום שהפתרון האמיתי לעמונה הוא הסדרת היישוב כפי שהוא על ידי חקיקה של 'חוק הסדרה'", הוסיף.

      חברי כנסת של הליכוד – כנס פעילים בעמונה (יח"צ , הלל וידל ממטה המאבק עמונה)
      כנס של מפלגת הליכוד בעמונה בחודש שעבר (צילום: הלל וידל, מטה המאבק עמונה)

      התושב התייחס גם לאפשרות שבה חוק ההסדרה לא יעבור בכנסת. "אם לא נצליח להעביר את חוק ההסדרה, וכך אכן נראה לצערנו, יש לפנינו ארבע אפשרויות מעשיות: לקבל את העתקת הישוב מכאן או הריסתו, להסכים למתווה נכסי נפקדים עם המחירים שלו, לא להסכים לאף אחד מהם ולהיאבק עד התפזרות, והאפשרות הרביעית - להישאר בעמונה כפי שאנו עכשיו ואף לבנות עוד בתים. שכל עם ישראל יחזור בתשובה, ותושבי עמונה יבנו את בית המקדש". לאחר שציין כי האפשרות האחרונה אינה ריאלית בעת הזו, הוסיף: "אני יכול להבין את מי שבוחר באפשרות א', ההעתקה. אני יכול גם להבין את מי שבוחר בג' (לא להסכים לכלום ולהיאבק - ש"ב), אך אני חושב שנכון יהיה, אם אכן אלו יהיו האפשרויות, לבחור ב-ב' (מתווה נכסי נפקדים - ש"ב)".

      סיכוייו של חוק ההסדרה לעבור קלושים עד בלתי אפשריים, וגם סיכוייו של מתווה נכסי נפקדים לא גבוהים כלל. המשפחות במאחז המעוניינות בהעתקה לשכונה המתוכננת ליד שבות רחל מקיימים בימים אלה מגעים עם המועצה כדי לקדם את העניין, וחלקם אף מוכנים להמתין לבניית השכונה להתגורר בינתיים באתר הקרוואנים הזמניים שעל פי התכנון יקום באזור התעשייה שילה. על פי ההערכות, כמחצית מהמשפחות המתגוררות בעמונה בוחנות את אפשרות ההעתקה לשבות רחל ד'.

      מטה מאבק עמונה: "אנחנו במתח אדיר של אי ודאות"

      ממטה המאבק של עמונה נמסר בתגובה: "תושבי עמונה נמצאים בסיטואציה הזויה, שבה הם מנהלים מאבק להישאר בבית בו הם חיים כבר 20 שנה. הפרדוקס הוא שככל שהם יסרבו לדבר על חלופה, כך יגדלו סיכויי הסדרתם בביתם, וככל שידברו על חלופות מגורים, יתמוסס מאבקם להישאר. המציאות הזו שמה אותנו במתח אדיר של אי ודאות". עוד הוסיפו במטה כי "משפחה שרוצה ללכת לאתר הקרוואנים הזמני באזור התעשייה שילה (שלב הביניים להתמקמות בשבות רחל) אם זו בחירתה הפרטית היא תכובד על ידי כל החברים. עם זאת, הרוב המוחלט הכריע שכקהילה וכקבוצה לא הולכים לפינוי לאזור התעשייה בשילה, כדי לא לחבל במאמץ להישארות בעמונה".