ראש מח"ש: "החלטה לקדם קצין משטרה שסרח בעייתית ברמת המסר שמועבר"

(המפכ"ל הציג לקציני המשטרה שאלונים על עבירות מין, דיווח לאולפן וואלה! NEWS, בחודש יוני)

לפני כמה חודשים מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב רוני אלשיך, עורר סערה כשאמר שיפעל למניעת הגשת תלונות אנונימיות על עבירות מין במשטרה. הוא נימק את דבריו בחשש כי תלונות שכאלו ישמשו ככלי ל"חיסול" קריירות של קצינים מתחרים במשטרה. בריאיון שהעניק ראש המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (מח"ש), עו"ד אורי כרמל, לכתב עת של מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בתל אביב, הוא מודה כי בעקבות דבריו של אלשיך חלה ירידה בכמות התלונות האנונימיות שהגיעו למחלקה.

"ברור שחלק מהדינמיקה של חשיפת עבירות יסודה באינטרסים של בעלי עניין", אמר בריאיון, והמשיך: "אך זהו טיבם של הדברים. כך מנהלת גם המשטרה את עבודת המודיעין שלה מול עבריינים וגורמי פשיעה. כך עובד כל גוף מודיעיני מקצועי, ובמובן זה מח"ש אינה יוצאת דופן", אמר כרמל בריאיון שהעניק למירי מרגלית ולילך בן עמי ממרכז הסיוע. מרגלית אחראית על העבודה מול המשטרה במרכז ובן עמי על העבודה מול הפרקליטות.

עוד בוואלה! NEWS:
רב המשטרה הנכנס הביע תמיכה בסירוב פקודה: "אסור לפנות יהודים"
בעקבות חשיפת וואלה! NEWS: מנכ"ל קק"ל זומן לשימוע
נתניהו על דברי עמירם לוין: "יוני פגש את פרס - האמת עולה בסוף"

עם זאת, הבהיר כרמל כי "לפיקוד המשטרה יש אינטרס מובהק שמידע על התנהגות עבריינית בקרב שוטרים יזרום למח"ש ללא הפרעה". הוא הוסיף כי אינו חושש מהירידה המסתמנת בכמות התלונות האנונימיות המגיעות מתוך המשטרה לגוף בראשו הוא עומד. כרמל התייחס בריאיון לדבריו של אלשיך בעקיפין ואמר כי "התבטאויות כאלה או אחרות, שלמיטב הבנתי יצאו מהקשרן המדויק, לא שיקפו בהכרח את כוונת פיקוד המשטרה לאשורה".

במהלך הריאיון נשאל כרמל בנוגע להחלטה למנות את ניצב-משנה אילן מור, שהודה והורשע בהטרדה מינית של שוטרות, לתפקיד נציג משטרת ישראל בארה"ב (מינוי שבסופו של דבר בוטל לבקשתו של מור, שפרש מאז מהמשטרה, א"ס). "מבלי להתייחס למקרה קונקרטי כזה או אחר, החלטה לקדם קצין שסרח או להשיבו לתפקידו היא בעייתית ברמת המסר המועבר בארגון", השיב.

לדבריו, הוא אינו יודע אילו שיקולים עמדו בעבר מאחורי החלטות דומות, אך "יש יסוד לחשש שתוצאת הלוואי שלהן עלולה, שלא בכוונת מכוון, להרתיע נפגעות עבירה ועדים פוטנציאליים מלחשוף בעתיד מעשים פסולים המתרחשים בארגון". עם זאת, סירב כרמל להתייחס להחלטה להחזיר לתפקידו את ניצב רוני ריטמן, מפקד יחידת להב 433 – החלטה שקיבל המפכ"ל אלשיך ושהוגשה נגדה עתירה לבג"ץ. ניצב ריטמן נחקר בשנה שעברה בחשד להטרדה מינית, אולם תיק החקירה נגדו נסגר.

כרמל התייחס גם לשיטת השאלונים שהנהיג אלשיך, שלפיה כל קצין במשטרה יצטרך למלא שאלון אישי הכולל התייחסות לאפשרות של ביצוע עבירות מין, עבירות נוספות והתנהגות שאינה הולמת. מטרת השאלון הייתה, בין היתר, לאתר מראש התנהגות מינית פסולה בקרב לובשי המדים הכחולים. "ישנה הכרה והבנה רחבה במשטרה, שכאשר מדובר בחשד להתנהלות עבריינית של איש משטרה, רק חקירת מח"ש יכולה לתת מענה ולהביא לחשיפה אפקטיבית ולעקירת עשב שוטה משורשו. אין לכך תחליף בשום שאלון פנימי ובשום שיטה אחרת", אמר כרמל בריאיון.

כרמל אף פירט את הקריטריונים המשמשים את מח"ש בהחלטה אם לנקוט בהליך פלילי נגד שוטר שהצטברו נגדו חשדות לביצוע עבירות מין, או לבחור בהליך המשמעתי המתנהל בתוך המשטרה, הנחשב לחמור פחות. "לא כל מעשה שנעשה בינו לבינה, העשוי להיות מטריד, צריך להיות מטופל בהכרח בדין הפלילי. ההבחנה (בין הליך פלילי למשמעתי, א"ס) נעשית בהתאם לנסיבות העניין", אמר.

לדבריו, ההיבטים הנלקחים בחשבון בהבחנה זו כוללים בין השאר את חומרת המעשה, מעמדו של החשוד שנגדו הוגשה תלונה, שאלת קיומה של כפיפות פיקודית בין הצדדים, פערי גיל, ניסיון ומעמד בתוך המשטרה ביניהם וכן אם מדובר במקרה חד-פעמי או בדפוס חוזר. "קריטריון חשוב נוסף נעוץ בשאלה אם החשוד קיבל אחריות על מעשיו או שמא התנכר להם", הוסיף כרמל.

בשנים האחרונות עמלים במח"ש לשפר את העבודה מול מתלוננות על עבירות מין. לצורך כך נוסד שיתוף פעולה בין מח"ש לבין ארגון מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מיניות שעובד עם המחלקה לחקירות שוטרים. זאת, במטרה להקל על מתלוננות בעבירות מין שמגיעות למשרדי מח"ש. מערך החקירות ומערך התביעה של המחלקה לחקירות שוטרים עברו הכשרה צמודה של מנחות מטעם מרכזי הסיוע וכן נוסחה איגרת למתלוננת, הכוללת פירוט של זכויותיה וכן פירוט של מוקדים שבהם תוכל לקבל סיוע.

במסגרת זאת, סיפר כרמל כי בשנה האחרונה החלה מח"ש ליישם נוהל חדש במקרים שבהם הוחלט לסגור תיק נגד חשוד. לפי הנוהל, הפרקליט שליווה את התיק מקיים שיחה אישית עם המתלוננת, במקום לשלוח לה מכתב ובו תמצית ההחלטה כפי שנהוג בשאר רשויות התביעה. זאת, במטרה להסביר לה את נימוקי סגירת התיק ולאפשר לה להשמיע את עמדתה.

"החלטה לסגור תיק עבירת מין, בפרט במקום שבו ניתן אמון במתלוננת אך אין ראיות מספיקות להגשת כתב אישום, היא דרמטית מבחינת הנפגעת", אמר כרמל. "היא מתקשה, ובצדק, לקבל את ההחלטה ומתקוממת נגדה מתוך תחושה שלא רואים אותה. ברור לגמרי שאופן מסירת ההחלטה לנפגעת משפיע על יכולתה להבין את השיקולים ולהכיל את ההחלטה. יש לכך השלכה ישירה גם על יכולתה לתת אמון בתהליך קבלת ההחלטה. הדבר משפיע בסופו של יום גם על אמון הציבור כולו במחלקה ובמערכת האכיפה".