המפלגה האסלאמית השלטת במרוקו ניצחה בבחירות לפרלמנט את יריבתה שנחשבת למקורבת לבית המלוכה במרוץ צמוד שצפוי לסבך את השיחות להקמת ממשלה חדשה. לממשלה במדינה יש סמכות מוגבלת, אולם מדובר במבחן למונרכיה החוקתית חמש שנים אחרי שהמלך מוחמד השישי העביר כמה מסמכויותיו בעקבות אירועי "האביב הערבי".
לפי משרד הפנים, מפלגת הצדק והפיתוח זכתה ב-125 מושבים בעוד יריבתה, מפלגת האמת והמודרניות גרפה 102 מושבים. המפלגה השמרנית אסתקלאל קיבלה רק 46 מושבים. 43% מתוך 16 מיליון בעלי זכות הבחירה הלכו לקלפיות. זאת הייתה מערכת הבחירות השנייה בממלכה מאז אימצה רפורמרות חוקתיות ב-2011.
תחת מערכת הבחירות במרוקו, שום מפלגה לא יכולה לזכות ברוב מוחלט של 395 המושבים בפרלמנט והמנצח חייב להקים קואליציה. המלך, שהוא עדיין הגורם החזק ביותר במדינה, בוחר את ראש הממשלה מהמפלגה המנצחת שתתקשה במלאכת הרכבת הממשלה. לאחר שיריבתה הצליחה בבחירות ושללה אפשרות לחבור אליה, המפלגה האסלאמית בראשותו של ראש הממשלה עבדאללה בן קיראן, תידרש לשלב כוחות עם לפחות שלוש מפלגות אחרות.
מאז פרצו המחאות ב-2011, המלך קרא למשאל עם על רפורמות חוקתיות, שהביאו אותו לוותר על חלק מסמכויותיו לטובת הממשלה הנבחרת ולהבטיח זכויות נרחבות יותר לאזרחים. מאז הציגו המנהיגים את הממלכה כדגם ליציבות כלכלית הקורץ להשקעה זרה באזור שבו האלימות והתהפוכות הפוליטיות הפכו לשגרה.
מפלגת הצדק והפיתוח היא אחת המפלגות האסלאמסטיות האחרונות שנותרו בשלטון אחרי שמפלגות דומות אחרות נפלו בלוב, במצרים ובתוניסיה. עם זאת, המפלגה האסלאמסטית המרכזית במרוקו, "הצדק והרוח", וארגוני שמאל, שהובילו את ההפגנות ב-2011, החרימו את הבחירות בעקבות אחיזתו של המלך בשלטון.
מפלגת השלטון האשימה את ארמון המלוכה בתמיכה במפלגת האמת והמודרניות דרך משרד הפנים. ברבט הכחישו זאת.