פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "החל נגדי מסע טרור": הקושי של הגרושות החרדיות לפתוח פרק ב' בחיים

      כמות החרדים שמתגרשים עולה בשנים האחרונות, אבל למרות שהמגזר מכיל יותר את התופעה, הגרושים, ובעיקר הגרושות, עדיין משלמים מחיר חברתי כבד. כיצד מתמודדים, ואיך מסייעים לאותן נשים? "להיות גרושה זה להיות סוג ב'. את חשה שאנשים ברחוב בזים לך"

      זוגות דתיים וחרדים ברחוב בני ברק, אוקטובר 2016 (ראובן קסטרו)
      תופעת הגירושין בחברה החרדית התעצמה מאוד בשנים האחרונות, אך עדיין מוגדרת בה כשולית ושלילית. זוג חרדי בבני ברק, אוקטובר 2016 (צילום: ראובן קסטרו)

      לאה, חרדית בת 48, לא האמינה ששוב זה יקרה לה: לפני שנה, אחרי מאבק ארוך, היא מצאה עצמה גרושה בפעם השנייה על מדרגות בית הדין הרבני בירושלים. סיפור חייה מתחיל בחסידות גור. "התחתנתי בשידוך בגיל 17 וחצי עם גבר שפגשתי פעם אחת", היא מספרת. "לא נותרו לי הרבה ברירות אלא להינשא לו. ככה זה עבד, פגישה אחת שנמשכה שעה ובסיומה שתי המשפחות אומרות מזל טוב".

      קשה להכיל במילים את כל מה שעברה לאה במשך עשרים שנות נישואיה עד שאזרה אומץ להתגרש. זה קרה לפני 11 שנים. "המילה גירושין לא הייתה קיימת אז בלקסיקון החרדי. היו לי אינספור לבטים וחששות מהמחיר המשפחתי והחברתי שאני עלולה לשלם רק אם אספר למישהו שבחרתי להתגרש מבעלי. להתגרש זה לא היה מושג נדיר בחסידות גור, אלא גם ברחוב החרדי".

      החששות של לאה התממשו. "מהרגע ששיתפתי את האקס שלי, החל נגדי מסע טרור. ההורים והמשפחה שלי ניתקו איתי קשר. איימו לזרוק את הילדים שלי ממוסדות החינוך, אנשים שעד אתמול סיפרו לי כמה הם אוהבים אותי, פתאום לא אמרו לי שלום ברחוב. זו הייתה מלחמת קיום. המחיר ששילמתי היה קשה. תנסה רק לחשוב מה עובר על אישה שהוריה וכל משפחתה מתנתקים ממנה ונשארים בקשר עם הגרוש שלה, מחבקים אותו, עוזרים לו ומסיתים נגדה את הילדים שלה. זה היה בלתי נתפס. עד היום קשה לי להאמין".

      לאה המשיכה הלאה. היא וילדיה עזבו את החסידות הקיצונית, עברו לגור בעיר אחרת והתחילו בחיים חדשים. ואולם את הכתם קשה היה להסתיר. "להיות גרושה זה להיות סוג ב'. את הולכת ברחוב וחשה שאנשים בזים לך, לא רוצים אותך בסביבתם".

      שום קושי לא עצר את לאה בדרך אל האושר. שנתיים אחרי גירושיה הראשונים היא הכירה את הגבר השני בחייה. הוא לא השתייך לחסידות מסוימת או זרם ספציפי והגדיר עצמו "חרדי מודרני". השניים "התאהבו", כלשונה, וכעבור ארבעה חודשים התחתנו. לפני שנה היא התגרשה שוב.

      תופעת הגירושין בחברה החרדית התעצמה מאוד בשנים האחרונות, אך עדיין מוגדרת בה כשולית ושלילית. אחוזי המתגרשים החרדים נמוכים בהרבה מאלה של החברה הכללית, אך בשונה מהם, החרדים נאלצים להתמודד עם דחייה חברתית ומכשולים נוספים. מרביתם של המתגרשים ממשיכים להיות חלק ממרקם החיים החרדי. אם עבור חילונים גירושים אינם עניין פשוט, הרי שבחברה החרדית פרק ב' של החיים נראה מורכב וקשה יותר.

      זוגות דתיים וחרדים ברחוב בני ברק, אוקטובר 2016 (ראובן קסטרו)
      "ההורים והמשפחה שלי ניתקו איתי קשר. איימו לזרוק את הילדים שלי". זוג חרדי בבני ברק, אוקטובר 2016 (צילום: ראובן קסטרו)

      "לא האמנתי שאצטרך לעבור את זה פעם נוספת", מספרת לאה על גירושיה השניים. "אמנם גיליתי שכבר לא משלמים את אותו מחיר, וגירושין במגזר החרדי זו כבר לא מילה גנאי, אבל המחיר החברתי נשאר פחות או יותר מה שהיה. רכילויות, פרשנויות ואנשים ששופטים אותך למרות שהם כלל לא יודעים מה היה. כל מי שהכיר אותך פתאום עלול לקחת צד ולהצטרף לקמפיין שמתנהל נגדך. אולי זה כבר לא כמו בעבר אבל עדיין יש כתם על מתגרשים".

      חרדי או חרדית שבחרו לסיים את חיי הזוגיות ולהתגרש יתמודדו עם יחס מורכב של המשפחה, הקהילה והחברה אליהם. המשפחה, כך למשל, מתמודדת עם גירושין בכמה מישורים: המעשי, התפיסתי והחברתי. לפי מחקר של ענת בארט ועדיטל בן ארי על "התמודדות אישית וחברתית עם גירושין בחברה החרדית", במישור המעשי המשפחה תומכת בבן או בבת המתגרשים מבחינה רגשית, כלכלית ומשפטית. במישור התפיסתי היא ממשיכה להחזיק בגישה הרואה בגירושין כישלון ובמישור החברתי צריכה המשפחה להתמודד עם תגובות של החברה הסובבת אותה.

      גירושין של חרדי עלולים להשפיע על שידוכים עתידיים של בני משפחתו. ולא רק על שידוכים עתידיים של בני משפחתו, אלא גם של ילדי ההורים שהתגרשו. נ', תושב בני ברק בשנות ה-20 לחייו הוא בן להורים גרושים. "אני זוכר שכשהם התגרשו, הציקו לי בתלמוד תורה, ירדו עליי, צחקו על המשפחה שלי ותמיד הדהד בי מחשבות כמו 'זה כישלון שלהם' ו'למה הם היו צריכים לעשות את זה'. הגירושין ליוו אותי אחרי כמעט עשור גם כשהגעתי לשידוכים ואף אחד לא שכח שאני בן להורים גרושים. אני זוכר שהרבה מהשיחות התנהלו כך: 'בן להורים גרושים? אנחנו נחזור אליכם'. ואף פעם לא חזרו. היום אני נשוי והכול בסדר".

      זוגות דתיים וחרדים ברחוב בני ברק, אוקטובר 2016 (ראובן קסטרו)
      "אני זוכר שהרבה מהשיחות התנהלו כך: 'בן להורים גרושים? אנחנו נחזור אליכם'. ואף פעם לא חזרו". זוג חרדי וילדים בבני ברק, אוקטובר 2016 (צילום: ראובן קסטרו)

      עו"ד משה אוסדיטשר, מייצג זוגות חרדים שבחרו במסלול הגירושין. הוא נחשב לדמות מוכרת בציבור החרדי ואת העלייה במספר המתגרשים בשנים האחרונות הוא תולה באינטרנט שחדר לתוך בתים רבים. "הרבה מאד מהתיקים שאני מטפל בהם התחילו באינטרנט", אומר עו"ד אוסדיטשר, "קורה בגלל פייסבוק, היכרויות או מושגים חדשים שנחשפים אליהם. נפתחות להם העיניים ומשם זה מדרון חלקלק. חד משמעית יש יותר מתגרשים היום במגזר החרדי. החרדים נדבקו מהחילונים, הבינו שלא צריך לסבול. קשה? לא טוב? במקום להילחם על התא המשפחתי, קל להם יותר להיפרד. נהיו מפונקים".

      אוסדיטשר טוען כי "החרדים סובלניים יותר מפעם". לדבריו, "בעבר כשזוג חרדי היה מתגרש היו סיפורים שהוא הומו והיא בוגדת. זה נגמר. לא חייב לקרות אירוע מכונן כדי שיתגרשו. המגזר יותר מחבק. זה עדיין לא נקי מכתמים, אבל אם בעבר גרוש או גרושה היו סוחבים איתם בריכה של כתמים היום הם סוחבים איתם כתם אחד קטן".

      גורם נוסף לגירושין בחברה החרדית, כך טוען עו"ד אוסדיטשר, זו העובדה כי רק האישה נוטלת על עצמה את עול הפרנסה. "האישה לעתים קורעת את עצמה והגבר מחליט שמספיק לו מה שהאישה מרוויחה ולמה לו להטריח את עצמו. בעידן של היום זה יוצר חיכוכים, מריבות והתנגחויות מיותרות שמסתיימים בגירושין".

      זוגות דתיים וחרדים ברחוב בני ברק, אוקטובר 2016 (ראובן קסטרו)
      "אם בעבר גרוש או גרושה היו סוחבים איתם בריכה של כתמים היום הם סוחבים איתם כתם אחד קטן" (צילום: ראובן קסטרו)

      כשמדברים על גירושין של חרדים קשה להתעלם מ"שידוכים", הדרך שבה חרדים מתחתנים, וזו ההופכת במקרים רבים לגורם משמעותי בפירוק התא המשפחתי. כך במקרה של יוסף, בן 27 מירושלים. "אני מגיע מחסידות ידועה", הוא אומר, "התחתנתי בשידוך. יצאנו שלוש פעמים. אני מישראל וגרושתי מבלגיה. לא הכרנו, לא חשבנו שיש פערים מנטליים ולא ידענו כמעט דבר זה על זה. התחתנו אבל לא הייתה שום זוגיות. השפה והניואנסים בה לא היו אותו דבר והיה קושי לתקשר".

      ארבעה חודשים אחרי שנישא, יוסף הגיע להבנה משותפת עם אשתו לשעבר שהפתרון הוא להתגרש. "לא היה עניין להמשיך את זה הלאה. התחושה שזה היה יכול להימנע אם היינו יוצאים או מכירים יותר הורגת אותי עד היום". עם זאת, יוסף מודה כי לא הפסיק את החיים במרקם החרדי וגם בנישואים הבאים "אם יהיו", כלשונו, יבחר לעשות בדרך של שידוך. "אני כמובן אצא ליותר פגישות ואברר יותר, כי זו הברירה היחידה שנותרה".

      קשה לאמוד את מספר המתגרשים בציבור החרדי, אך לפי נתונים של בתי הדין הרבניים עולה כי בבני ברק, הנחשבת לעיר חרדית גדולה, נרשמה בשנים האחרונות עלייה במספר הזוגות שהתגרשו. בשנת 2013 התגרשו בעיר 145 זוגות ובשנה שאחריה ב-2014 התגרשו בעיר 189 זוגות. גם בעיר אלעד, שמרבית מתושביה הם מהאוכלוסייה החרדית, נרשמה עלייה מסוימת בשלוש השנים האחרונות. ב-2013 התגרשו בעיר 52 זוגות, בשנה שאחריה עלה המספר בשבעה זוגות נוספים כך שעמד על 59 זוגות ובשנת 2015 התגרשו 60 זוגות מהעיר.

      פייני סוקניק (באדיבות המצולמים)
      "אנו מסייעות לנשים שכבר עשו את הצעד המעשי כדי להתגרש". פייני סוקניק (באדיבות המצולמת)

      במשך שנים גרושות חרדיות נחשבו ללא רצויות. לא דיברו עליהן, לא טיפלו בהן ובעיקר העדיפו לטאטא את הבעיה שלהן מתחת לשטיח. העלייה במספר הזוגות החרדים שמתגרשים הובילה בשנים האחרונות להקמתם של ארגונים ועמותות שמטרתם לסייע לאלה שלעתים חווים כתף קרה מהחברה אליה שייכים, מה שמעיד על השינוי החברתי ביחס למתגרשים ובעיקר לגרושות החרדיות.

      פייני סוקניק, הקימה לפני שנתיים את עמותת "באשר תלכי". העמותה מסייעת לנשים במגזר החרדי שמתגרשות מבעליהן ומעניקה להן הכוונה וסיוע כדי שלא ירגישו לבד. נשות העמותה מלוות את הנשים, מעניקות להן סיוע משפטי, מידע על זכויותיהן ותמיכה נפשית. "עברתי הליך של גירושין ולא קיבלתי מספיק תמיכה", אומרת סוקניק. "חיפשתי ארגונים או עמותות שיעזרו והתברר שאין ארגון ארצי שמלווה נשים חרדיות שבחרו להתגרש והבנתי שזה לא רק הצורך שלי, אלא צורך של נשים רבות".

      "באשר תלכי" מפעילה קו חם אליו פונות נשים חרדיות. לא כולן מקבלות בו מענה. "אישה שמספרת לי שהיא רבה ריב חד פעמי עם בעלה והיא לא יכולה לסבול אותו או את החיים יותר, אז אני לא אומר לה 'תתגרשי וייפתרו לך הבעיות', אשלח אותה לייעוץ או הכוונה איך להתמודד ונקווה משם שהיא לא תצטרך אותנו יותר. אנחנו מסייעות לנשים שכבר עשו את הצעד המעשי כדי להתגרש או שהצד השני עשה את הצעד הראשון".

      זוגות שהתגרשו בערים החרדיות בני ברק ואלעד (עיבוד תמונה)

      "יש שינוי לטובה אבל הוא טיפה בים"

      העמותה שהקימה סוקניק מלווה את האישה החרדית בדרך שבחרה כך שתחוש פחות כאב ותעשה זאת בצורה הטובה ביותר במצב הקיים. "זה נעשה בהדרכה מקצועית שמטרתה למנוע גירושין שמונעים מכאב, נקמה אישית או רצון של צד מסוים להרוויח כסף. בסוף, אנחנו רוצות שאלה יהיו גירושין רגועים וקצרים כדי שהכאב לא יהיה גדול מדי".

      אז למה צריך כזו עמותה ייחודית לחרדיות?

      "אנחנו מכירות את השטח ובהתאם לכך הגישה שלנו תואמת יותר את הציבור החרדי וצרכיו. אישה חרדית שמגיעה אלינו לא צריכה להסביר על ניואנסים שספק אם בארגון שאינו חרדי יבינו. הדרך שלה הופכת אוטומטית לקלה יותר".

      יש שינוי ביחס של החברה החרדית לגרושות?

      "יש שינוי לטובה אבל הוא טיפה בים. עדיין יש מקומות עבודה שלא מעסיקים נשים גרושות, משפחות שמפחדות להזמין לבתיהן נשים גרושות כי 'זה מדבק' או אימהות חד הוריות שמתקשות להכניס את הילדים למוסדות חינוך חרדים רק כי התגרשו. הסטיגמה השלילית עדיין קיימת. השינוי שנוצר הוא במודעות וביכולת להכיל. השיח השתפר. יותר מדברים, כותבים ודנים בתופעת הגירושין וזה יצבור תאוצה כי כשיש לצערי יותר מקרים, כבר לא קל לעצום עיניים. הרחוב החרדי יותר מבין היום שיחס לגרושה חרדית לא אמור להיות שונה מאלמנה חרדית. למרות שאלמנה תקבל מיד תמיכה, סיוע כלכלי וחיבוק חם. אנשים מבינים שגירושין עלולים להתרחש בכל משפחה או בית ואף אחד לא חסין מכך. אני מקווה שההבנה הזו גם תחלחל יום אחד למעלה".