פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מספיק לחתום על עצומה כדי לאבד הכול: המציאות הבלתי נתפשת בטורקיה

      רשימות טיהור מסתוריות שמסתובבות ברשת, פיטורים המוניים ומאסרים ממושכים. השלטון הטורקי נלחם באיום הטרור הגדול ביותר: המורים. כתבת וואלה! NEWS היתה בטורקיה ושמעה אודות המאבק לניקוי שמם, וההבנה שיאלצו למצוא מדינה אחרת: "מי יעסיק מורה שמופיע ברשימת טרור?"

      אזרחי טורקיה מכים את חיילי צבא טורקיה, איסטנבול. טורקיה 16 ביולי 2016 (GettyImages)
      כמאה אלף איש משלמים את מחיר ההפיכה הכושלת, חלקם על לא עוול בכפם. אזרחים טורקים מכים את חיילי צבא טורקיה ביולי 2016 (צילום: GettyImages)

      כשפידאן ובעלה אמרה הושעו מעבודתם כמורים בבית ספר בעיר דיארבקיר שבדרום-מזרח טורקיה, זמן קצר לפני פתיחת שנת הלימודים, נאמר להם שזה בגלל תמיכתם בטרור. הם הניחו ששייכו אותם ל-PKK, "מפלגת הפועלים הכורדית", שהוגדרה כארגון טרור בטורקיה, ארצות הברית ומספר מדינות נוספות. זו הייתה מסקנתם כיוון שהם חיו באזור הכורדי של המדינה, ובחדשות נאמר שגלי הפיטורים האחרונים של חודש ספטמבר 2016 כוונו לא רק נגד עובדים הקשורים לפטהוללה גולן - עד לאחרונה מנהיגה הרוחני של מפלגת הצדק והפיתוח השלטת בטורקיה, וכיום האיש שהנשיא רג'פ טייפ ארדואן רואה בו כאויבו - אלא גם עובדים הקשורים ל-PKK, כחלק מהמאבק הלאומי בטרור. יחד איתם פוטרו עוד עשרות אלפי אנשים, בגלי הפיטורין הרבים ששטפו את טורקיה שנמשכים גם שלושה חודשים אחרי ניסיון ההפיכה הכושל של ה-15 ביולי.

      בין המפוטרים גם פטמה אריילדיז וטלעת, עוזרי מחקר באיסטנבול וסביבותיה. לטלעת ולקולגות שלו ממכללת קוג'ילה לא סופקו הסברים רבים מדי. על הפיטורים נודע להם מקולגה, שבזמנו הפנוי גלש ברשת החברתית, מצא שם את רשימת המפוטרים הממשלתית, ובהם את חבריו האקדמאים. הוא היה זה שהודיע להם שהם מושעים מעבודתם. הסיבה הרשמית: תמיכתם בטרור. הם ניסו להבין לאיזה "ארגון טרור" קושרים אותם, בגלל שהם היו בעלי אוריינטציה שמאלנית-חילונית, הם אינם גולניסטים, ולא קשורים למאבק הכורדי. לרוב חברי הקבוצה הזו נאמר שהם אינם מפוטרים סופית, אלא מושעים לחודשיים, עד שהממשלה תסיים "לבדוק" את תיקיהם ולהכריע אם הם יפוטרו סופית, או יחזרו ללמד באקדמיה.

      כל שנותר להם הוא להתאחד עם מפוטרים ומושעים אחרים מהאקדמיה ולאסוף את הפיסות - להבין מי הכניס אותם לרשימת הפיטורים הממשלתית, ולמה. פטמה וטלעת ראו שכל המפוטרים דומים להם - אקדמאים שמאלנים מאיסטנבול, שחתמו על עצומת שלום בינואר. זו הייתה העצומה של ארגון "אקדמאים לשלום", שביקרה את הממשלה על הפרת זכויות אדם באזורים הכורדיים של טורקיה, וקראה לה לחזור לתהליך השלום מול הכורדים. חלקם נעצרו ונחקרו עוד בזמנו, לאחר החתימה על העצומה, וחלקם קיבלו הצקות ואיומים, אך שוחררו כעבור זמן קצר וחזרו לעבודתם. חודשים רבים אחר כך, בספטמבר האחרון, חלק מחותמי העצומה מצאו את עצמם מושעים מהאקדמיה. מתוך 2,212 האקדמאים שחתמו על עצומת השלום, 41 אקדמאים פוטרו. 19 מהם לימדו במכללת קוג'ילה.

      כמאה אלף איש פוטרו בטורקיה מאז ההפיכה הכושלת של ה-15 ליולי. הם יושבים בבית חסרי אונים ורואים כיצד הנשיא ארדואן מעצב מחדש את מדינתם על חשבונם. השמות המלאים של פידאן, טלעת ואחרים שהתראיינו לוואלה! NEWSשמורים במערכת. הם חוששים להיחשף גם כשמדובר בכלי תקשורת מחוץ לטורקיה, אפילו בישראל. הפחד שידו הארוכה של משטר ארדואן תגרום להם נזק גדול יותר ממה שגרם עד כה, הוא פחד מוחשי.

      עצרת תמיכה בנשיא תורכיה רג'פ טאיפ ארדואן, איסטנבול, תורכיה. אוגוסט 2016 (AP)
      עצרת תמיכה בארדואן בעיר איסטנבול, אוגוסט 2016 (צילום: AP)

      "ההערכה היא שנשיא המכללה הוא זה שהכניס את שמותנו לרשימה", אומר טלעת, "הוא תומך מובהק במפלגת אקפ, והוא מביע את דעותיו הנחרצות ברשתות החברתיות. אנחנו לא התאמנו לאידיאולוגיה הזו, בטח לא כאשר חתמנו על עצומת השלום. לפי השמועות הוא קשור למפלגה, עושה מאמצים להתקרב אליה ולהתקדם בכיוון הזה. כל אלה הניעו אותו להכניס אותנו לרשימה. הרי מי עוד יכול לעשות את זה? כל נשיאי המכללות התבקשו לתת רשימות לממשלה, ומכל חותמי העצומה בכל המכללות רק אנחנו הוכנסו לרשימה. הנשיא אומר שהכול הגיע מלמעלה ואין לו שליטה על זה, אבל למה שהיושבים באנקרה יכירו אותנו אישית ויכוונו אלינו? אני אדם פרטי. אף פעם לא הייתי מעורב בפוליטיקה".

      במקרה של פטמה, המלמדת במכללה אחרת, הרמז היה יותר ברור. לאחר שחתמה על עצומת השלום בינואר, "יוק", ועדת ההשכלה הגבוהה מטעם המדינה המממנת את השכלתה, הגלתה אותה למכללה אחרת למרות שמכללה זו לא לימדה כלל את הנושא שבו פטמה עסקה. במכללה החדשה היא מצאה את עצמה כמעט ללא מעש, ועם שורה של התנכלויות, כמו מניעת גישה לקפיטריה. "אנחנו פשוט רוצים לפטר אותך", אמר לה הדיקן בגלוי, "הארגון ששלח אותך לכאן לא רוצה אותך באקדמיה". לפטר אותה היה בעייתי, בגלל שהיא הוצבה שם מטעם הועדה הממשלתית. לדבריה, כניסתה לרשימה הממשלתית הייתה טבעית, כיוון שזו אפשרה לאקדמיה לבעוט אותה החוצה. הדיקן גם אמר לה בפירוש שהרקטור ביקש מ"יוק" לפטר אותה. לאחר מכן, באחד מגלי הפיטורין, פטמה מצאה את שמה ברשימה הממשלתית.

      בניגוד לאחרים ש"הושעו עד להודעה חדשה", פטמה פוטרה סופית. חוזה שהיא חתמה מול הארגון מחייב אותה לשלם קנס של 200 אלף לירות, בגלל אי סיום התואר. היא אינה יודעת כיצד תשלם אותו. על החוזה הזה חתמו שני ערבים, חבריה. אם היא לא תשלם את הקנס, הוא ייפול עליהם. בתרחיש הכי קיצוני, אם הם לא ישלמו את הקנס, נכסיהם עלולים להיות מעוקלים. "יהיה לי קשה מאוד למצוא עבודה", אומרת פטמה, "גם בארגון פרטי וגם בתחום אחר. מי ירצה להעסיק מישהי שמופיעה ברשימת טרור ממשלתית? המצב פה השתנה בצורה קיצונית, ובמהירות שכזו. זו כבר אינה טורקיה שהיכרנו. כשחתמתי על עצומת השלום, לא העליתי בדעתי שזה יוביל לזה".

      לאחר הריאיון זה, הדרכון של פטמה בוטל, והיא אינה יכולה לצאת מהמדינה כדי לנסות אפשרויות השכלה אחרות. למרות זאת, כשהיא נשאלת מה היא הייתה עושה, אם היא הייתה יודעת מראש כיצד יראו פני הדברים, היא אומרת: "הייתי חותמת על העצומה שוב".

      פטמה עומדת בפתח האוניברסיטה הטכנית של איסטנבול (מערכת וואלה! NEWS , תמר ברס)
      למרות שפוטרה והיא חייבת לשלם קנס גדול, היא אומרת "הייתי חותמת על העצומה שוב". פטמה עומדת מול פתח האוניברסיטה הטכנית של איסטנבול (צילום: תמר ברס)

      באוניברסיטת דיג'לה שבדיארבקיר פוטרו 150 מורים מתוך צוות של כ-2,000 איש. שיימוס היה אחד מהם. "עוזר הרקטור נעצר ונחקר", אומר שיימוס, "הוא שוחרר וחזר למשרתו, אך 150 איש פוטרו מיד לאחר מכן. אומרים שזה היה התנאי לשחרורו - נתינת שמות. החלק המוזר הוא שהוא אפילו לא מכיר את הפרצוף שלי. אין לי שום קשר ל-PKK או לגולן, והמשטרה כבר חקרה אותי כמה פעמים וניסתה בכוח לדלות עדויות לקשרים כאלה, לשני הארגונים". כרגע הוא מחכה לעדכון בנוגע למצבו ואינו יודע אם יחזור לאקדמיה.

      אלה מבין מאה אלף המפוטרים לאחר ההפיכה הכושלת מקבלים שני שלישים ממשכורתם ומנועים ללמד בזמן השעייתם. "נאמר לנו שהחקירה תימשך כחודשיים", אומר בהאט, היושב בהנהלה של אחד מאיגודי המורים בסניף של דיארבקיר. "אבל איך בדיוק הולכים לחקור עשרות אלפי איש תוך חודשיים, ועל סמך מה? אני לא אהיה מופתע אם יפטרו את כולם סופית". לאיגוד זה ולאחרים יש היסטוריה של מאבקים מול הממשל. לדברי בהאט, אחד מסלעי המחלוקת העיקריים בינם לבין משרד החינוך הוא הזכות ללמד תלמידים בשפת אימם, ובמקרה של אזור דיארבקיר, בשפה הכורדית. זהו בעצם אחד העניינים הרגישים העומדים במרכז המתיחות בין הכורדים לממשלה הטורקית, שהסלימה מאז 2015. השתתפותם של איגוד המורים במחלוקת הזו לא הצילה אותם, בלשון המעטה, מגל הפיטורים הנוכחי. "לא הופתענו כשזה קרה", אומר בהאט.

      כשבודקים מי היו המפוטרים ולמה, ניתן לראות שכל הרשימה הייתה מורכבת משלוש קבוצות - לקוחות של בנק אסיה, שנקשר לשמו של פטהוללה גולן, חברים באקטיף סן, איגוד המורים שנקשר לגולן, ולבסוף מורים ששבתו כמחאה בדצמבר 2015. השביתה הייתה נגד המלחמה במזרח טורקיה, שכללה הטלת מצורים על ערים כורדיות שונות, מצורים שמוטלים במקומות שונים במזרח טורקיה עד היום.

      "השביתה הייתה חוקית", אומר בהאט, "המידע על השובתים היה שקוף. מנהלי בתי הספר התבקשו בזמנו לתת רשימות של השובתים, אך היה מדובר בפעולה שגרתית שנעשתה פעמים רבות בעבר. איש לא חשב שדווקא הרשימה הזו היא שתוביל לפיטוריהם. יתרה מזו, שביתה זו התקיימה בכל רחבי טורקיה, גם באזוריה המערביים. אבל שם אף מורה לא הושעה בגלל השתתפות בשביתה. רק מורים באזורים הכורדיים הושעו מהסמסטר הבא".

      כיתה בבית ספר בעיר דיארבקיר, טורקיה (מערכת וואלה! NEWS , תמר ברס)
      התלמידים מבינים שהמורים המחליפים אינם באמת מורים. כיתה בבית ספר בעיר דיארבקיר שבטורקיה (צילום: תמר ברס)

      בשבוע הראשון של שנת הלימודים, המשרד של איגוד המורים בדיארבקיר עסוק בלחלק למורים המפוטרים את מסמכיהם, כדי שיוכלו לעתור לבית המשפט בעניינם. מורים מובטלים יושבים במסדרונות על כוס תה, משוחחים על מצבם. עובדי האיגוד מנסים להשליט סדר בכאוס שנוצר, ואנשים נכנסים ויוצאים מהמשרד שבו נערך הריאיון. "מתוך כ-11 אלף מורים שפוטרו בגל האחרון, כ-4,315 מורים הם מדיארבקיר וסביבתה", אומר בהאט, "יש בתי ספר שכמעט כל המורים פוטרו בהם והם נסגרו, ויש בתי ספר בהם פוטרו שני שליש מהמורים. הציבו במקומם 'מורים מחליפים'. חלקם אנשים ללא תעודת הוראה, רק עם תואר כללי, הם מלמדים במשרה חלקית ומשלמים להם פר שעה. התלמידים מבינים שזה לא רציני והרבה מהם פשוט לא מגיעים ללימודים. ההורים עצמם לא אוהבים את הרעיון שהתלמידים ילמדו מהמורים המחליפים האלה, ולא ממש מתלהבים לשלוח אותם לבית הספר. ביום הראשון הם באו, ראו שאין מסגרת. אפילו לא הוקצו כיתות למורים הקיימים - הם הסתובבו חופשי בחצר, ואז הלכו הביתה".

      ב-19 בספטמבר, יום פתיחת שנת הלימודים, נערכו הפגנות נגד הפיטורים. אלה כמובן לא הזיזו את המערכת מהחלטתה הנחושה להיפטר מכל העשבים השוטים, ורבים מחכים לגל הפיטורים הבא. בימים אלו טורקיה עדיין נמצאת בעיצומו של טיהור, שבמסגרתו פוטרו, הושעו ונעצרו עד כה כמאה אלף איש. אלה כללו עובדים במוסדות ציבוריים, אקדמאים, שופטים, אנשי צבא, מורים, עיתונאים ועוד. כל האצבעות המאשימות מאנקרה הופנו לעבר פטהוללה גולן, בטענה שהוא היה יוזם ההפיכה.

      נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן בריאיון עם רויטרס לאחר ניסיון ההפיכה במדינה. 22 ביולי 2016 (רויטרס)
      טורקיה עדיין נמצאת בעיצומו של טיהור. ארדואן (צילום: רויטרס)

      גולן, איש דת מוסלמי, הוא העומד בראשה של תנועת "היזמט". טיבה של תנועה זו אינו ברור ושנוי במחלוקת. בתקשורת הזרה היא נתפשת בעיקר כתנועה מוסלמית מתונה. בטורקיה היא נתפשת בעיני רבים כסוג של כת, שמטרתה לחלחל למוסדות השלטון באמצעות "גולניסטים" שיעבדו בצבא, בחינוך ועוד, ובבוא העת ישתלטו על המדינה. בעוד שהתקשורת הזרה וארגוני זכויות אדם הרבו להוקיע את גלי הטיהורים, חלק גדול מדעת הרחוב הטורקית והתקשורת המקומית "נשמה לרווחה", בגלל שארדואן ביצע את הכוונות שהוא הצהיר עליהן - להיפטר מה"סרטן" הגולניסטי המאיים להשתלט על החברה. עד כה לא הוצגו הוכחות מוצקות לקשר בין התנועה הגולניסטית להפיכה, וגם לא ידוע כמה מהמפוטרים הם "גולניסטים". גם לא ידוע מה היקף הנזק העכשווי והעתידי שעלול להיווצר מהטיהור הזה, במערכת החינוך למשל.

      "אחוז המפוטרים קטן מאוד", אומר אנס ביירקלי, חוקר ב"סטה", מכון מחקר טורקי לחקר פוליטי וחברתי, "ויש להם מחליפים. הפיטורים האלה היו צעד הכרחי. אנשים מבחוץ מזלזלים בהפיכה ובהשפעות שלה, וגם בכוחה של התנועה הגולניסטית ובצורה שבה היא חלחלה למוסדות המדינה באמצעות כל העובדים האלה שפוטרו. גם ה- PKK, שהוא ארגון טרור לכל דבר, נעזר במורים כדי לגייס חיילים לשורותיו. אנשים שואלים 'איך מורים יכולים לאיים על ביטחון המדינה', אבל המורים האלה בהחלט תרמו את חלקם. אני לא שולל שהיו מקרים של אי צדק ברשימות הטיהורים, אבל אנחנו מדינה דמוקרטית, ואנשים יקבלו הזדמנות לטעון את טענותיהם. מי שחף מפשע, יזכה לצדק".

      כרגע, בעין הסערה, לא ברור לאף אחד כמה מהמפוטרים פוטרו מהסיבות הנכונות, כמה מהזקוקים לצדק יזכו לו באמת, ורק ימים יגידו כיצד ייראה עתידם של המוני המפוטרים, שעד כה הוצגו ללא שמות וללא פנים, רק במספרים גדולים ובלתי נתפשים.

      קיר המורשת של איגוד המורים בעיר דיארבקיר, טורקיה (מערכת וואלה! NEWS , תמר ברס)
      קיר המורשת של איגוד המורים בעיר דיארבקיר שבטורקיה (צילום: תמר ברס)