בצמרת צה"ל היה ברור אחרי מבצע צוק איתן כי המערכת נדרשת לחשב מסלול מחדש בכל מה שקשור לאיום המנהרות. הצבא יפגוש אותן במערכה הבאה, בין אם ברצועת עזה ובין אם בכפרים השיעים בדרום לבנון. אחת מההחלטות הדרמטיות היו להכפיל את כוחה של יהל"ם (יחידת הנדסה למשימות מיוחדות) ולהפוך אותה מיחידה שכוללת 400 לוחמים לאגד הנדסי שכולל 900 לוחמים המומחים למשימות הנדסה מורכבות. ברגע האמת בו יידרש צה"ל לתמרן לעומק שטח האויב תתחלק יחידת הענק לצק"פים (צוותי קרב פלוגתיים), שיכללו צוותים מפלגות שונות: סמור, יעל, סילוק פצצות ומדרון מושלג. בראיון חג מיוחד סיפרו מפקד היחידה אל"מ ירון, מפקד יחידת סמור ולוחמים ביהל"ם כיצד התבצעה המהפכה ומה עשוי האויב לפגוש במערכה הבאה.
אל"מ ירון, החל את שירותו בחיל ההנדסה, לקח חלק בפינוי החללים ונטרול אמצעי הלחימה באסון המסוקים ובהשתלטות על קלקיליה במבצע חומת מגן שכללה פריצות בתים ונטרול מטעני חבלה. מאוחר יותר פיקד על גדוד ההנדסה 601, כיהן כסגן מפקד חטיבת בנימין ביהודה ושומרון, קצין הנדסה של פיקוד מרכז ומפקד חטיבת הבקעה. בשנת הלימודים במכללה לביטחון לאומי הוא כתב עבודת מחקר על בקעת ירדן והחשיבות האסטרטגית של בקעת הירדן כחיץ.
בשנה האחרונה הוא מפקד על יחידת יהל"ם ומיישם את הרה-ארגון הדרמטי עליו הוחלט בצה"ל. בשלב הראשון הוקמו שתי פלגות מבצעיות. הראשונה כוללת את היחידות יעל, סמור וסייפן. יעל מתמחה באיסוף מודיעין הנדסי, חציית מכשולי מים וחבלה על כל סוגיה (תשתיות אויב ומרחבי שיגור) ופיצוץ בתי מחבלים ביו"ש. "מהנדס ראשי במפקדת קצין הנדסה ראשי מנחה על תכנית פעולה, ויעל מבצעים את הפיצוץ או פגיעה נקודתית באזור שבו גר המחבלים כמו חדר בבית או טיפול בכל הבית, עם מינימום נזק סביבתי", מספר אל"מ ירון ומוסיף, "אחוזי הצלחה גבוהים מאוד. ממש פעולה כירורגית. לפני כמה שבועות פוצצנו דירה בתוך בניין. הורדנו רק לדירה את הקירות".
לדבריו של מפקד יהל"ם הלוחמים לא שואלים שאלות לפני הפיצוץ, "אין שאלות. ברור ללוחם מה המשימה, ברור לו שזה בית של מחבל שהופלל. מחבל שהיה מעורב בפיגוע וברצח. גם ברור לו שהכול בדרך עבר סט שלם של אישורים ומשפטיים כדי לגרום למינימום נזק לסביבה. האם קרה שנכשלנו? לא".
היחידה הנוספת שהוקמה לאחרונה בתוך יהל"ם היא סייפן, שמתמחה בעולם הנשק הלא קונבנציונאלי בדגש על הגבול הסורי. האיום הכימי על רחבי ישראל פחת, אך הוא עדיין איום. "הלוחמים בסייפן עוברים הכשרה לאתר, לגלות ולזהות נשק כימי. לסמן את השטח, לבצע הערכת סיכונים ולנטרל את החומר", הסביר מפקד יהל"ם.
היחידה השלישית היא סמור שבשנים האחרונות מוגדרת בצה"ל כחוד החנית בלוחמת המנהרות. הפלגה השנייה כוללות שתי פלוגות לסילוק פצצות (ס"פ), הפועלות באוגדת עזה. יחידת מדרון מושלג שמתמחה בפריצות קרות או באמצעות אמצעי חבלה מגוונים למבנים כדי לחלץ בני ערובה. בשגרה פעולת היחידה ביהודה שומרון. הפלגה השלישית היא פלגת ההכשרות שמפוצלות לשתי פלוגות: האחת אחראית על הטירונות בבית הספר להנדסה ושלוש לאחר מכן שמכשירות את החיילים להפוך ללוחמי קומנדו הנדסי במתארי הלחימה שונים כמו סבך, שטחים פתוחים, מנהרות וכו'. ההכשרה כוללת דגש מרכזי על ניווטים כולל ניווטי בדד (בהם יוצאים הלוחמים לניווטים עצמאיים). לאחר מכן שלב הפיקוד וההכשרה למקצועות: סייפן, סמור, יעל, ומדרון מושלג.
הפלגה הנוספת ביהל"ם אחראית על תורה, פיתוח וטכנולוגיה מבצעית. "חשוב לי להדגיש שהם מתגייסים כצוות, עוברים הכשרה כצוות וככה הם ממשיכים עד סוף השירות הצבאי במילואים. זה הופך את הצוות ללבנה חזקה מאוד", הסביר אל"מ ירון.
אז כולם בטח רוצים להצטרף לסמור. לוחמת המנהרות מרתקת ומאתגרת.
"לא. יש כאלה שרוצים ס"פ. סמור עובדים הכי קשה. אנחנו משתדלים בבחירה להתחשב ברצונות החיילים אבל גם ביכולות שלהם. ליעל? יגיעו לוחמים בעיקר עם יכולת פיזית, כושר גופני ויכולות לחימה גבוהות. הם נושאים משקלים למרחקים ארוכים במיוחד ולא אפרט. לס"פ יגיעו לוחמים עם יכולות טכנו-מבצעיות ועם הרבה סבלנות. הם חייבים להיות חדים. לסמור? שילוב של יכולות פיזיות וטכניות. חיילים שלא מפחדים מגבהים, לא מסנפלינג ולא ממקומות סגורים. גם שאר המשימות מאתגרות".
יחידות עלית כמו שלדג וסיירת מטכ"ל מכשירות לוחמים לטיפול במנהרות. גם יחידות בחטיבות החי"ר. במה שונה יחידת סמור מכולם?
"אנחנו הקצה המבצעי בתחום (המנהרות, א"ב) שכל הידע ממוקד בו. בצוק איתן היו מפקדים שירדו אל המנהרות וחזרו אחרי עשרות מטרים. לוחמי יהל"ם נכנסו שש פעמים לתוך מנהרה והלכו בה לאורך מאות מטרים. הם הביאו ביחד עם לוחמים נוספים ממצאים של הדר גולדין שנשארו במנהרה. במהלך מבצע צוק איתן נצבר הרבה ידע ביהל"ם שמפותח לטכניקות ותרגולות".
איך תיראה המערכה הבאה בתחום המנהרות?
"אני מתייחס אל תת-הקרקע כאל ממד: אווירי, ימי, מעל הקרקע ומתחת לקרקע. האויב יעשה את כל צורות הקרב בתת הקרקע: הגנה, התקפה, נסיגה, השהיה, והסתה של עתודות. זה עדיין כוחו של החלש. עשו את זה בווייטנאם. זה אתגר כי אין לך חתימה מעל הקרקע. אתה נסתר וקשה לאסוף עלייך מודיעין".
מה השתנה בהכשרה שלכם בשנים האחרונות בתחום המנהרות?
"זה ה-DNA של סמור. מהיום הראשון אנחנו מלמדים את תת-הקרקע. נבנה מתקן גדול מאוד ביחידה. מהיום הראשון הוא שם. מתרגלים כניסה והתגברות על מכשולים. אנחנו מאמנים את הלוחם לזה והוא יודע מה הוא הולך לפגוש בפנים. היתרון של יהל"ם זה שביחידה אחת יש את כל סל היכולות להתמודד עם כל מה שיכול להיות למטה במנהרה. לוחם בסמור מתאמן למגוון תרחישים: חילוץ פצוע, עלייה על מטענים, היתקלויות כולל חטיפה".
אנחנו נמצאים כעת באוגדת עזה. פרט לתחום המנהרות. מה התפתח בתחום המטענים אצל האויב?
"אתגר זירות המטענים בדגש על עזה הוא גדול מאוד. האויב לומד אותנו. יש הרבה ידע שרץ אצלם ומיושם בשטח. אנחנו רואים סוגים של מטענים. בשנה האחרונה נתקלנו בכמות מכובדת של מטענים מסוגים שונים בכל התצורות והגדלים. המטרה שלנו היא לנטרל, להוציא את זה מהשטח וללמוד. יש לנו מכון לפירוק תחמושת שם אנחנו לומדים את כל הממצאים והידע מוטמע בצבא. במטענים שפגשנו ברמת הגולן בשנים האחרונות ראינו טביעת אצבע של חיזבאללה. הם לגמרי היו שם. אני אומר לס"פניקים שלי - אתם גששי מטענים. אתם צריכים ללכת בחוד ואנחנו מחנכים אותם ליצירתיות. זה יכול לחכות להם בקיר בבית, במעבר הכרחי ועוד. תמיד להסתכל ולנתח את שטח לחפש סימנים מעידים למקום בו הניחו מטען. הכול אפשרי, בכל מקום. בעופרת יצוקה מצאנו גן חיות שכולו ממולכד".
מה אתה יכול לספר על ההשתתפות שלכם במערכה שבין המלחמות, אותה מערכה חשאית תחת מפקדת חזית העומק?
"היחידה עובדת גם במב"מ בכל הגזרות. אנחנו עובדים בצמוד עם פיקוד העומק. האלוף טל רוסו מלווה אותי באופן אישי. משיחת הפתיחה בתפקיד כולל מגוון תחומים שבהם אנחנו פועלים. הוא מלווה אותנו".
מפקד פלגת סמור, רס"ן יוסי, נכנס לתפקידו לפני מספר חודשים. כבר בפתח דבריו הוא מדגיש, "סמור מושקעת כולה בעזה. אנחנו פועלים יום ולילה לאתר את מנהרות בסיוע אמצעים טכנולוגיים. אנחנו מתמחים משלב האיתור כולל לחימה בה והשמדתה".
אתה לא גדלת בסמור. הגעת מגדודי ההנדסה. איך זה לצלול לתוך מנהרה?
"צריך להתגבר על פחד הגבהים ואז צוללים לעומק של עשרות מטרים", הוא עונה בחיוך רחב, "זה אירוע חבל על הזמן. זה חתיכת דבר. כמובן שמתרגלים לזה. אתה רואה מיומנות של הלוחמים. יש לנו צוותים איכותיים ביות ואתה סומך עליהם".
יש רגע בו אתה משלח את הלוחמים שלך למשימה במנהרה. איך התחושה כמפקד?
"הקשר במנהרה זה אתגר, השליטה. בשונה מלחימה מעל פני הקרקע, פה אם שברת זיג אחד - אתה נעלם. יש את החשש הזה. זה מלווה אותך כל הזמן מה יקרה אם וכאשר. זה דורש המון אומץ של הלוחמים. הלוחם בקצה הוא האמיץ האמיתי והלחימה מתבססת בעיקר על המיומנות שלו".
בטח המשפחה והחברים תמיד שואלים. תגיד, יש מנהרות בעזה? מה אתה אומר להם?
"שלא ידאגו. הכול בסדר. זו המשימה המרכזית שלנו ובאמת הצבא נותן לנו את כל הכלים כדי לעמוד במשימה".
סגן חזי, הוא אחד מהקצינים והלוחמים עליהם דיבר מפקד יהל"ם, שירדו אל המנהרות במבצע צוק איתן והלכו באפלה אל הלא נודע כדי לאתר מידע קריטי עבור הצבא. "הצנחנים גילו מנהרה בשטח בנוי. הגענו אל הפיר. אתה מכניס מצלמה מסתכלים בתוכה לחקר ראשוני. נראה פחות או יותר כמו באימונים. לוחמים מהצוות נכנסים להסתכל קדימה לראות מה הולך בפנים. מכינים את כל האמצעים לסיטואציה כזו. כולם בחוץ דרוכים. מסתכלים כל הזמן לפנים לראות שבקשר הכול תקין. הם מסיימים ואנחנו נושמים לרווחה. פעם ראשונה שהאיום זה מוחשי. רק אז אתה מבין על מה התאמנת כל הזמן".
אחר כך פגשת עוד מנהרות. מה המסקנה האישית?
"רב נסתר על הגלוי. בחיים המנהרה לא תיראה כמו הקודמת. יש אלף משתנים. לכן הלוחם הראשון צריך לאלתר. מאמנים אותנו לזה. זה מה שמכין אותך למצב האמיתי. לא ההליכה בתוך המנהרה ולא איך להחזיק את הנשק או האקדח. כל פעם מתרחשים אותך בסיטואציות שונות, שתפגוש מחבל במנהרה או מטען. ככה אתה לומד להיות יצירתי. רק ברגע שנכנסתי למנהרה והלכתי בפנים הבנתי מה גודל האיום. כמה סבלנות והשקעה זה מצריך מהצד השני לבנות את המנהרות האלה. להתקדם לאט. עבודה קשה. אתה הולך ומבין כמה הם לא אוהבים אותנו וכמה הם רוצים לפגוע בנו. כמה הם מוכנים לשהות מתחת לקרקע לחכות לנו".
לוחמי יחידת סמור סמ"ר נדב וסמ"ר ראם יושבים מולי לשיחה על ספסל מעץ מאות מטרים מגבול רצועת עזה. לוחמים חסונים במיוחד, ידיים מחוספסות ומדי ב' שהתחככו הרבה באדמה.
מתי אתם יודעים באמת מה זו יחידת סמור? מתי נופל לכם האסימון לאן הגעתם?
סמ"ר ראם: "רק בתרגילי המסלול. אתה נושם את זה וקולט. כשמתברברים וקשה. גם בתרגילים. אתה עם אמצעי ראיית לילה ומנסה להיות הכי חד שיש במקום הזה. מבין שההפתעה זה האתגר האמיתי. אתה נמצא במנהרה. בבית של מישהו אחר. שהוא אשכרה בנה אותו. אתה בא לשם עם כל האמצעים שיש לך, ולא תמיד זה יספיק. המסלול נתן לי את התחושה לא להתרגש מיותר מדי דברים. צריך לעשות משהו ועושים אותו. אחרת אתה עלול לפחד מהפחד יותר מאשר הדבר עצמו".
סמ"ר נדב: "השהייה שם, לקחו אותנו למנהרות מימי החשמונאים, השהייה בלי לעשות כלום באמת מלחיצה אבל ברגע שיש לך מה לעשות, שאתה לא סתם שם, אתה פשוט שוכח מזה ועובד. אתה בא לעשות את העבודה הכי מהר שיש ולהעיף אותה באוויר".
מפקד יהל"ם דיבר הרבה על חוזק הצוות. מה מיוחד בו?
סמ"ר ראם: "צוות ברמות מאוד גבוהות. אני מכיר כל אחד מהצוות. איך הוא רץ, מה הוא אוהב לאכול, מה הכי מפחיד אותו, הכול. במסלול התחלתי לזהות ידיים, רגליים, אף, מה שאתה רוצה, למקרה שזה נאבד".
איך משווקים את השירות ביחידה הזו להורים?
סמ"ר ראם: "אתה פשוט אומר שאתה הולך ליחידה טובה. מסלול חזק. אם ההורים שלי היו מנסים לעצור אותי מלהיות שם כנראה שלא הייתי צריך להיות שם".
הייתה פה ביקורת גדולה אחרי צוק איתן על רמת המוכנות של צה"ל בכלל לטיפול במנהרות. ברורה לכם האחריות שיש לכם על הכתפיים?
סמ"ר נדב: "מכינים אותנו טוב במסלול וכשאתה מתרגל אתה מבין כמה זה חשוב. למה הפיתוח לוקח הרבה זמן. מה חשוב באמצעים והשיטות. מכינים אותך לכל מצב שאליו אתה יכול להיקלע. אם ירדת למנהרה חשוב שתהיה תקשורת טובה ואף אחד לא יישאר מאחור".
איך זה נראה מתחת לאדמה?
סמ"ר ראם: "אתה דומיננטי. אתה מחליט ללכת לאן שאתה רוצה ועוצר מתי שאתה רוצה. כשיש לך חייל חטוף אתה טס בשיא המהירות, ויורה כמה שאתה יכול כדי לעצור את החטיפה הזו".
יש רגעי שבירה?
סמ"ר ראם: "כן. בשביל זה יש את הצוות".
סמ"ר נדב: "אם לא הביאו אותך למצב הזה כנראה שזה לא היה מספיק קשה".
אתם באמת מרגישים מוכנים למלחמה?
סמ"ר נדב: "תמיד אפשר להתכונן יותר. אנחנו מוכנים יותר מאחרים אבל תמיד צריך לתרגל לחזור על החומר".
סמ"ר ראם: "אנחנו הרבה יותר טובים מהאויב. כל הסרטונים שהם מעלים ליוטיוב זו תעמולה. שימשכו בסבבה. בת'כלס אנחנו הרבה יותר מקצועיים מהם".
מה התסריט שעובר לכם תמיד בראש?
סמ"ר ראם: "מחבלים שיוצאים מפיר ויוצאים למסע הרג ביישוב או בסיס. אנחנו צריכים למצוא את זה לפני שזה יקרה. המטרה שלנו כסמור זה למצוא את הפיר, את המקום. לחדור אותו".
גם לכם יש את השריטה לאתר חורים באדמה? סימנים למנהרות?
סמ"ר ראם עונה בחיוך: "אתה רואה מחילה של איזו חיה ואתה אומר אולי יש פה פיר".
יש מנהרות ארוכות. כמו זו שנחפרה סביב המתחם שממנו נחטף לוחם חטיבת גולני אורון שאול. בתת מודע כמה אתה מוכן ללכת כדי להביא אותו?
נדב וראם עונים בו זמנית כאילו זה היה מתואם מראש : "כמה שצריך".
